יבול שיא
הרפת והחלב
פנינית מדריכת זומבה

התמודדות עם לחצים נפשיים בעזרת פעילות גופנית

5 דק' קריאה

שיתוף:

פנינית שיין, חברת מושב ניר-ישראל בדרום, ששירתה במשטרה במשך 28 שנים. מאז פרישתה היא עוסקת בהדרכת פעילות גופנית לבני הגיל השלישי בשורה ארוכה של יישובים

להתמודד עם לחצים נפשיים

פנינית נולדה בשנת 1975 ברמלה לאימה אולגה ולאביה יעקב גנון ז"ל, שהיה קצין במג"ב. אחיה ישראל שירת גם הוא במג"ב, ואחותה רבקה היא מהנדסת מכונות. פנינית סיימה את בית הספר היסודי ואת התיכון הטכנולוגי "עמל" בעיר.  

"במסגרת הצבא הייתי במג"ב, בעקבות אבי, כמובן," מספרת פנינית, "ולאחר השחרור התגייסתי ל'משטרה הכחולה' משטרת ישראל. במשך כ-15 שנים מילאתי תפקיד של חוקרת אלימות במשפחה ועבירות מין."  

לאחר מכן היא הובילה את פרויקט "מיל"ה", ראשי תיבות של "מובילים יחד למען הנוער". במסגרת זו עבדה עם בני נוער בסיכון ונוער עבריין, בשכונת רמת אליהו, בראשון לציון. 

בתוכנית מיל"ה מונעים מנערים שהסתבכו עם המשטרה או שנמצאים בסיכון מלשוטט ברחובות, משלבים אותם בפעילות עם צוותים מן המשטרה, מראים להם "משטרה אחרת", מקנים להם ערכים ומלמדים אותם שאפשר לחיות אחרת.  

פנינית מילאה גם תפקיד של מפקדת בסיס מתנדבים למשטרה ברמת אליהו. "במסגרת זו," היא מעידה, "הובלתי פרויקטים ואירועים בתחום הקהילה. לדוגמא: 'יום קהילה' במרכז יום לקשיש, בו מציגים בפניהם את תפקידי המשטרה." 

"עדים במדים" 

לאחר סיום פרויקט מיל"ה זכתה פנינית לצאת למסע במחנות ההשמדה בפולין, מסע שנקרא "עדים במדים".  

אומרת פנינית: "למרות שאני לא ממשפחה של ניצולי שואה, החוויה הזו מבחינתי היתה עבורי זכות גדולה והגשמת חלום. קשה לתאר את התחושה הזו, לעמוד במדים של משטרת ישראל במקומות שנספו יהודים… אחד הדברים שהשאירו בי את הרושם הרב ביותר והמרגש, היה טכס הזיכרון באושוויץ-בירקנאו, שקבוצתי היתה אחראית לעריכתו." 

פעילות בחו"ל  

תוך כדי השירות במשטרה, במקביל למילוי תפקידיה שם, מצאה פנינית זמן ומרץ להשתלם במה שיהפוך לאחר השחרור למקצוע. והיא עשתה זאת בחוץ לארץ.

"בצרפת, בעיר ליל," מספרת פנינית, "סיימתי קורס הדרכה בינלאומי של 'זומבה גולד'. 'זומבה גולד' היא תכנית של פעילות גופנית, בעמידה ובישיבה, המותאמת לגיל השלישי, בני 60 ומעלה."

"היא נעשית תוך שמיעת מוסיקה במקצבים לטיניים, כגון טנגו, סלסה, וגם מוסיקה משנות השישים והשבעים. בקיצור, מתאימים את המוסיקה למשתתפים, לגילם, לטעמם וליכולותיהם." 

"תוך כדי הקורס," היא מספרת, "ניצלנו את ההזדמנות להיפגש עם קהילת הקשישים בעיר. בנוסף להדרכת הפעילות הגופנית, היינו מסבירים להם איך להתנהג כשהולכים לבנק, איך למגן את הבית ועוד עצות חשובות. מובן ששימשנו להם גם אוזן קשבת לכל בעיותיהם." 

הגנה עצמית בארץ 

פנינית היתה בארץ מדריכת כושר של שוטרים ושוטרות המשרתים במשטרה: "יש לי חגורה שחורה באמנות לחימה משולבת," היא מספרת, "ואני מדריכה של הגנה עצמית. במסגרת הפרויקטים בקהילה ערכתי סדנאות להגנה עצמית למבוגרים, תחת הכותרת: 'התמודדות עם מצבי סיכון'."

"לדוגמא: איך להגן על עצמך באמצעות תיק; איך לשבת בבטחה בנסיעה באוטובוס; אם במקרה יש לך מטפל אשר תוקף אותך בביתך, איך להתמודד אתו." 

בנושאים כגון אלו הדריכה פנינית גם במסגרת פרויקט "סדנאות אביב", הגנה עצמית לנשים. אלו מתקיימות לזכרו של סרן אביב חקאני הי"ד, שהיה קצין מנהרות בעזה ונפל בעת שירותו.

 אביו, חיים חקאני, שהוא עצמו מדריך הגנה עצמית, החליט לייסד פרויקט זה למען אוכלוסיות מוחלשות כגון נשים מוכות. הסדנאות מועברות במרכזי יום לקשיש מטעם 'הרשות לקידום מעמד האישה' של משרד ראש הממשלה."  

להתמודד עם לחצים נפשיים במגזר הכפרי 

בתפקידה האחרון במשטרת ישראל הדריכה פנינית ב"בית הספר למערך היישובים של משמר הגבול". כלומר: הדרכת נושאי תפקידים ובעלי מקצוע במגזר הכפרי: מש"קים קהילתיים, מפקדי בסיסים של מתנדבים, מתנדבים ומש"קי ביטחון. 

"בשונה מן המגזר העירוני," אומרת פנינית "במגזר הכפרי עוסקים בעיקר בנושאים שקשורים לחקלאות, כגון גניבות חקלאיות. בתפקיד זה הייתי גם מפקדת קורסים וגם הכנתי מערכי שיעור. בעקבות תפקיד זה יצאתי לקורס קצינים של צוות פיתוח הדרכה בצה"ל."  

התנדבות במישור הבינלאומי 

"לאורך כל שנותיי במשטרה," מספרת פנינית, "הייתי ראש דסק הנשים של הסניף הישראלי בארגון השוטרים הבינלאומי. במסגרת התפקיד הזה, שהיה התנדבותי לחלוטין, ייצגתי את הסניף הישראלי בכנסים בינלאומיים במשטרות של מדינות שונות בעולם. 

פנינית שיין בכנס שוטרות בינלאומי באלסקה עומדת משמאל
פנינית שיין בכנס שוטרות בינלאומי באלסקה עומדת משמאל

"לפני שמונה שנים התחלתי להרצות בכנסים של 'ארגון השוטרות הבינלאומי IAWP'. לארגון זה משתייכות שוטרות מחמישים ושבע ארצות מכל העולם, ביניהן גם אלו שאין להן קשרים דיפלומטיים עם ישראל."

"היו לי הרצאות על משטרת ישראל, על הפרויקטים הקהילתיים שלה, וכן העברתי סדנאות הגנה עצמית. בכל שנה מתקיים הכנס במדינה אחרת, ואני מופיעה בו במדי משטרת ישראל."

"הכנס מתחיל במצעד של המשתתפים ברחובות העיר המארחת, כאשר כל נציגה צועדת מאחורי דגל מדינתה. עד עתה השתתפתי בכנסים בברצלונה בספרד, בקרדיף בווילס, בקלגרי בקנדה ובג'ונו, עיר הבירה של אלסקה."

"הכנס הבא יהיה בניאגרה פולס בקנדה, ושם תהיה הרצאתי בנושא: 'כלים להתמודדות עם פרישה מוקדמת משירות הביטחון (המשטרה)'." 

אך לא רק הרצאות יש בכנסים אלו. מסתבר שפנינית ידועה בהתמחותה בהדרכת שיעורי זומבה. ובכל כנס היא מתבקשת להפעיל בזומבה את המשתתפות, שמספרן כאלף עד אלף וחמש מאות.

הנציגות הישראלית מתקבלת באהדה רבה בכנסים אלו, ונציגויות מכל העולם מגיעות לביקורים בישראל.  

לאחר הפרישה 

פנינית פרשה משירותה במשטרת ישראל לפני מספר חודשים. היא נשואה לדרור, בן מושב ניר ישראל, מנהל פרויקטים בתחום המים.

השניים הורים לטליה תלמידת כיתה י' בבית ספר "שקמה" ולהראל שעומד להתגייס בקרוב. הראל הוא אתלט מקצועי וחבר בנבחרת ישראל באתלטיקה קלה (ראו הכתבה: "אלוף ישראל הצעיר בריצה")

פנינית מדריכת זומבה
פנינית מדריכת זומבה – להתמודד עם לחצים נפשיים

תוך כדי שירותה במשטרה פנינית השתלמה בקורסים בווינגייט ובאוניברסיטת תל-אביב. היא מדריכת אירובי, מדריכת עיצוב דינאמי, אימונים אישיים ופעילות גופנית לגיל השלישי. תוך כדי שירות היא גם החלה להדריך בהתנדבות ביישובי המועצה האזורית חוף אשקלון, ובמקומות נוספים.  

"לאחר פרישתי," מספרת פנינית, "אחת המתנות שנתתי לעצמי היה קורס 'מדריך בכיר לפעילות גופנית לגיל השלישי והרביעי והתעמלות בונה עצם', שהתקיים באוניברסיטת תל-אביב. קיבלתי תעודה שהיא בינלאומית ואז התחלתי לנהל פרויקטים במועצה האזורית חוף אשקלון."

"מנהל מחלקת הספורט של המועצה, אייל לוצקר, נתן לי הזדמנות לנהל פרויקטים של פעילות גופנית לגיל השלישי ביישובי המועצה, בשיתוף עם המשרד לשוויון חברתי."  

פעילות גופנית לגיל השלישי 

פנינית מסבירה את מה שאופייני לבני הגיל השלישי ולמה כל כך חשוב לעבוד עמם: "בדרך כלל, מטבע הדברים, חסר לאנשים אלו תמריץ 'לזוז', לעשות פעילות גופנית. הם מתייחסים לעצמם כזקנים ומבטלים מראש את היכולת שלהם לבצע פעילות גופנית, או אפילו פעולות יום יומיות."

"במסגרת ה'בתים החמים'  של המועצה, מועדוני ותיקים, אני מרצה ומדגימה בסדנאות את חשיבות הפעילות הגופנית בגיל זה, מנסה לשכנע אותם שהם יכולים ומסוגלים להשתפר. וזה ממש עשוי להיטיב את חייהם ולהאריך אותם. למדתי להבין יותר את הגיל השלישי."  

אחת מקבוצות האימון של פנינית
אחת מקבוצות האימון של פנינית

עוד מוסיפה פנינית, "הפעילות הזו מאפשרת לי להעניק מהידע והניסיון המקצועי שלי בתחום העבודה בקהילה. ובנימה אישית: אבי זכרונו לברכה נפטר השנה מאירוע מוחי בגיל 67, צעיר יחסית, וזה מדרבן אותי להשתדל לעזור להיטיב עם אנשים."  

לאדם מן החוץ קשה להבין איך פנינית מספיקה להעביר מספר כה גדול של קורסים. בקריית גת יש לה שלוש קבוצות. היא עובדת בבאר גנים כמעט שנה, ומעבירה שם כמה אימונים בשבוע. 

וביישובים אחרים, זיקים וכרמיה, האימונים הם במסגרת מרכז "חוסן" של מחלקת הרווחה במועצה האזורית. "המטרה היא," מציינת פנינית, "באמצעות הפעילות הגופנית אפשר להתמודד גם עם לחצים נפשיים." 

צינורות פלסטיק כתומים  

הנושא של פעילות גופנית לגיל השלישי צובר תאוצה בכל העולם, כי המטרה להראות לאנשים דרכים להאריך את החיים. 

"לפני מספר חודשים סיימתי הדרכה לשיטת טיפול תנועתית שנקראת 'ביטיוב' beatube – שיטה שנוצרה בישראל על ידי אור מעוז ועמית חדד, דוקטורנטים בתחום הפיזיותרפיה."

"בשיטה זו משתמשים בצינורות פלסטיק כתומים קצרים, שמשמיעים גם צלילים. אוחזים בצינור בכל יד ומכים במקצבים מסוימים על הרצפה, על איברים שונים בגוף, וגם על המקלות של מי שעומד ממול."

שיטת ביטיוב עם מקלות כתומים
שיטת ביטיוב עם מקלות כתומים

"שיטה זו עובדת על זיכרון, מוטוריקה, קצב ותקשורת בין שני אנשים. יש כאן שילוב של אומנויות לחימה – טאייצ'י, קרטה וקונג-פו. משתמשים בכל הגוף ויש גם אינטראקציה עם האחר." 

פנינית מפעילה שני מרכזים הפועלים בשיטת "ביטיוב": ביד-בנימין ובערוגות. היא עובדת בשיתוף עם הצוות המקצועי הקבוע שלהם, הפיזיאוטרפיסטים ומנהלות המרכזים הסיעודיים. התהליכים שאנשים אלו עוברים הם קוגניטיביים ופיזיים.  

לסיום אומרת פנינית: "אני נותנת ותורמת וחשה סיפוק עצום מעבודה עם בני הגיל השלישי. באוכלוסייה זו, כמו אצל ילדים, התגובה מיידית, ותגובתם היא כנה ביותר. אם משהו לא מוצא חן בעיניהם, הם יבטאו זאת. ואם הם נהנים, זה ניכר בפניהם.   

"היום אני מדריכה בינלאומית בתחום של פעילות גופנית לגיל השלישי ומנטורית בתחום העצמה אישית. אני רואה עצמי היום מנהיגה, יזמית. מי שנתן לי את הדרייב לכל זה היה אבי ז"ל."

"הוא היה פעיל, יזם במג"ב ובארגון השוטרים הבינלאומי. חלק מהדברים למדתי ממנו וחלקם למדתי מעצמי. גיליתי אילו יכולות יש לי. המטרה שלי היא להעביר לאנשים אחרים את האמונה ביכולותיהם."

"כל אדם זקוק לעזרה. המוטו שלי הוא לא להתבייש, לבקש הזדמנויות בדרך להשגת המטרות שלך בחיים." 

ומה אומרים עליה?  

"בעלון היישוב באר-גנים (אב תשפ"א, גיליון 13), מצאנו את חוות דעתם של המשתתפים בחוג שלה. בין היתר נכתב שם: "פנינית שיין היא מסוג האנשים שאוהבים את מה שהם עוסקים בו וכשאדם עושה את מה שהוא אוהב, הוא גורם לאנשים להאמין בו, בחשיבות התפקיד שלו ובמטרה לשמה הוא הגיע."

"כך גם פנינית עם מחויבות ומקצועיות אין קץ גרמה לנו להאמין לא רק באימון, כי אם גם בעצמנו, ביכולת שלנו להתמיד במסגרת של אימון פעמיים בשבוע…" 

"פנינית לא ויתרה היכן שוויתרנו, (מורות לספורט…). פנינית עשתה את ההיפך, היא הראתה לנו מה כן נוכל לעשות ואפילו לאהוב לעשות – אם נתמיד באימונים, אם נשקיע בהליכות, אם נדייק בתרגילים, אם נקבל את עצמנו… ובאמת, התחלנו להרגיש הרבה יותר טוב, שנאמר: 'נפש בריאה בגוף בריא'…" 

להתמודד עם לחצים נפשיים |צילום: אלבום פרטי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן