יבול שיא
הרפת והחלב
מדריך האושר לגיל השלישי דני הורביץ

מדריך האושר לגיל השלישי

8 דק' קריאה

שיתוף:

דני הורוביץ הוציא את הספר "האושר בגיל הזהב" שמכיל עצות חשובות והמלצות מועילות לבני הגיל השלישי בתחומים שונים כמו תרבות הפנאי וההתנהלות הכספית. "התקופה לאחר שאדם פורש מעבודתו צריכה ויכולה להיות התקופה המאושרת ביותר בחייו, אם רק ישכיל להתנהל בה נכון"

מדריך האושר לגיל השלישי

דני מילא תפקידים מגוונים: סגן היועץ המשפטי בתעשייה האווירית לישראל, יו"ר ליונס ישראל, יו"ר עמותת "נוער רענן" להעסקת נוער בסיכון ופעיל חברתי בולט, והנה, בהגיע מועד פרישתו מהעבודה, היו לו התלבטויות לא פשוטות, כיצד להתנהל בתקופה חדשה וארוכה זו.

לדבריו, "בעיקר בגלל הפעילות ההתנדבותית הענפה שבה התחלתי עוד במהלך עבודתי, לא נקלעתי לריק מוחלט עם פרישתי, וזאת בהבדל מרבים מחבריי, שלאחר עשרות שנות עבודה אינטנסיבית, עברו ברגע אחד מהילוך רביעי לעצירה מוחלטת.

למרות שלאורך כל שנות עבודתם היה ידוע להם שהם צפויים לפרוש, ניתן היה להתרשם מתגובותיהם שהם קיבלו את ההודעה על הפרישה שלהם בהפתעה מוחלטת.

בהיעדר כל הכנה, הם היו מאד מוטרדים, בעיקר משתי השאלות המרכזיות הבאות: 'האם הכסף העומד לרשותי יספיק לצרכיי לאורך כל השנים הבאות ומה אעשה מעכשיו והלאה?'. למרות שלגמלאי נותרות עשרות שנות חיים, אף אחד לא מכין אותו לתקופה זו".

דברים אלה אומר דני הורוביץ (74), הנשוי לחוה, אב לשלושה ילדים וסב לארבעה.

"למרות חשיבותו הגדולה של הנושא, שיש לו השלכות על בריאותו הנפשית והפיזית של האדם ועל אושרו, המערכות הממשלתיות והרשויות המקומיות ממעטות לעסוק בו."

"אנו מקבלים מהם שירותים, מטיפת חלב ועד למוסדות גריאטריים, אולם צורכיהם של האנשים בתקופה שלאחר פרישתם מהעבודה זוכים למענה מוגבל ביותר. "

"נראה כאילו שהרשויות עוד לא עיכלו את העובדה ששכבת גיל זו הולכת ומתרחבת משנה לשנה ויש לדאוג לצרכיה, השונים משל כל בני גיל אחר. גם ספרות העוסקת באיכות החיים של בני הגיל השלישי כמעט שאינה קיימת. משנוכחתי לראות מצב זה, החלטתי להתעמק בו ולכתוב ספר, שיסייע לכל מי שיש בכוונתו לפרוש בקרוב מעבודתו ולאלה שעשו זאת זה לא מכבר."

"האושר בגיל הזהב"

"האושר בגיל הזהב" , מדריך האושר לגיל השלישי, הוא ספר מקיף וייחודי שמטרתו להכשיר את בן גיל הזהב לתקופה חדשה בחייו ולהדריכו לשינויים בדרכי החשיבה, בהתנהגות ובאורח החיים שלו, כדי להשיג את המטרה החשובה בחיינו: הגדלת האושר האישי.

בני ה-60+ נמנים על שכבת גיל גדולה שהולכת וגדלה מידי שנה. תוחלת החיים נמצאת בעלייה מתמדת ובישראל בשנת 2018, על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היא עמדה על כ-81 שנים לגברים (גבר שפרש מעבודתו בגיל 65 תוחלת החיים שלו מגיעה ל-86 שנה) וכ-85 שנים לנשים.

על פי נתוני האגודה הישראלית לגרונטולוגיה, מידי עשור עולה תוחלת החיים בכ-2.5 שנים נוספות. המשמעות של נתונים אלה היא שאדם שפורש מהעבודה בגיל 67 צפוי לחיות עוד כשליש מחייו! לכן מן הראוי שבני הגיל השלישי ישכילו לדעת כיצד להיות שבעי רצון לאורך תקופה ארוכה זו של חייהם.

הספר של דני הורוביץ, שיצא בהוצאת הספרים "אוריון", מכוון לקהל הזה והוא מכיל המלצות מעשיות שאותן מיישם דני באופן אישי, ושמתבססות על ספרות מקצועית עשירה: מתורות הפילוסופים היוונים וחוכמת המזרח העתיקה ועד מחקרים וכתביהם של סוציולוגים ופסיכולוגים מתחום מדעי האושר, והכל מונגש בצורה פשוטה ו"ידידותית למשתמש".

בין פרקי הספר: הגורם הראשון לאושר – מבנה האישיות, הגורם השני – הנסיבות החיצוניות והגורם השלישי – הרצון שלנו.

וכן: משמעות תחושת המשמעות, הנאות החיים, ניהול הרגשות, היה עצמך, אל תהיה מושלם – תהיה שלם עם עצמך, הדרך לשינוי, על העושר ועל האושר, יתרונות הגיל השלישי, תרבות הפנאי, תכנון והתנהלות פיננסיים והאושר בתקופת משבר.

היה לך ברור שתוציא לאור את הספר?

דני: "כן, בהחלט. זוהי מעין שליחות עבורי. לאנשים בגיל השלישי יש יתרונות חשובים ומובהקים שאין לצעירים מהם, ולכן יכולים הם להיות בתקופה ארוכה זאת של חייהם בשיא אושרם. הדבר מוכח במחקרים.

הבחנתי שרבים מהגמלאים אינו מממש את פוטנציאל האושר שלהם ומשלא מצאתי אף ספר שעוסק בדרכים להאשיר (זהו פועל שדני עושה שימוש רב בהטיותיו השונות) אותם, החלטתי לכתוב ספר כזה בעצמי. ואכן, אני מקבל תגובות רבות של קוראים, כולל אנשי מקצוע, שמשבחים אותו."

דני לא מסתיר את תחושת הסיפוק שלו כשהוא מראה לי ביקורת מחמיאה מאוד על הספר, מדריך האושר לגיל השלישי, שנכתבה ע"י פרופ' דנה מרגלית, פסיכולוגית בכירה בבי"ח "שיבא", שכוללת בין היתר את המשפטים הבאים המופיעים על עטיפת הספר: "זהו ספר נהדר, מלא חוכמה והומור, הוא אינו מתעלם ממגבלות הגיל ומתחשב בהן, אך מתווה דרכים לצעוד לקראת מימוש פוטנציאל עצמי והנאה.

בעל עושר אינטלקטואלי, ציטוטים מרהיבים ואפילו סטטיסטיקה שממחישה שלא מדובר רק בדעות, אלא גם בעובדות מוכחות. זהו ספר חשוב בצורה בלתי רגילה."

דני מסביר כי מטרתו להנגיש לקוראים את המושג המורכב של האושר ולתת לבני הגיל השלישי המלצות מעשיות שיש בהן כדי לסייע להם לנהל אורח חיים איכותי ולהעלות את רמת האושר שלהם.

לדבריו, "לאושר גורמים שונים, שמשותפים לרוב האנשים שפרשו מעבודתם. לכל אחד מגורמים אלה מוקדש פרק בספר המכיל המלצות מעשיות, כיצד להעלות את רמת האושר. הדברים אינם קלים ליישום ונדרש תרגול לאורך זמן כדי להגיע לתוצאות המקוות."

דוגמה אישית

דני הורוביץ לא רק מטיף לחשיבה חיובית ולפעלתנות, הוא גם מיישם את משנתו. צעיר נצחי שגם בעשור השביעי לחייו הוא מלא מרץ ואנרגיה. יכול להיות שזה קשור לעובדה שתמיד עסק בענפי ספורט שונים מהם נותר משחק הסקווש, ספורט שהוא נהנה לשחק כמה פעמים בשבוע, עד היום. הסבר נוסף למרץ המופלא שלו נעוץ בעשייה החברתית הענפה שלו.

דני מקיים פעילויות התנדבותיות מגוונות מזה עשרות בשנים. את פעילות ההתנדבות שלו החל בעשור החמישי לחייו, במסגרת עמותה שהוקמה על ידי שרי אריסון, שנודעה אז בשמה "מתן – הדרך שלך לתת".

היתה זו עמותת-על שהתרימה חברות עסקיות כדי לממן פרויקטים שמשרתים אוכלוסיות, כמו נוער בסיכון, אנשים עם מוגבלויות וקשישים. לאחר כמה שנות פעילות בעמותה זו דני היה ממקימי מועדון "ליונס רעננה פנינת השרון". לאחר שנת פעילות נבחר לכהן כנשיא המועדון. בתפקיד זה הוביל פעילויות התנדבותיות שונות בעירו. "פעילות שיזמתי לפני למעלה מ-17 שנה מתקיימת עד עצם היום הזה ב'בית חלומי' – הוסטל לאנשים עם מוגבלויות."

בנוסף, ראש עיריית רעננה ביקש ממנו לעמוד בראש עמותה שמסייעת לנוער בסיכון. "יחד עם שבעה מחבריי, כולם אנשי עסקים, הקמתי את עמותת 'נוער רענן' שהפעילה בית דפוס דיגיטלי והעסיקה בו בני נוער.

עכשיו יוזמת העמותה, בסיוע עיריית רעננה, התנעה של מיזם חברתי-עסקי להפעלת נגרייה שבה יעבדו מספר רב של נערים ונערות," הוא משתף.

העשייה הענפה שלך נגדעה בשלב מסוים. מה גרם לזה?

"זה נכון. במשך כל שנותיי, עסקתי בספורט באופן אינטנסיבי, הייתי בריא וכמעט לא הגעתי לביקור אצל רופא. והנה, יום אחד, בהיותי בן 63, חשתי בחולשה שהייתה מלווה בחום גבוה. הייתי בטוח שזאת שפעת והמשכתי בפעילות השגרתית.

"לאחר שבועיים, כשהחום לא חלף ואף לא פחת, גררה אותי אשתי לרופא המשפחה ששלח אותי בדחיפות למיון בבית החולים, שם התברר שחיידק פלש לאחד ממסתמי הלב שלי וסיכן את חיי".

"במשך כמה חודשים, ניהלתי מלחמת חורמה להכחדת החיידק בעזרת כמויות אנטיביוטיקה גדולות, לקראת ניתוח לב פתוח שהייתי צריך לעבור."

איך התמודדת עם הידיעה?

"למרות הסיכון שלא אצא חי מהניתוח, שהיה קיים לנוכח מצבי, לא פחדתי. ידעתי שלמעט הנזק שגרם 'הפולש' הזעיר, אני במצב בריאותי טוב ונמצא בידיים טובות של צוות רפואי מיומן, שכלל מנתח ומרדים בעלי ניסיון רב. כאדם אופטימי לא היה לי ספק שאצא בחיים וגם אם לא, אז לא," הוא צוחק.

"עברתי תהליך שיקום שנמשך חודשים רבים. כמו כן, בעקבות ההיעדרות הממושכת מהעבודה הוצע לי לפרוש – מה שמכונה 'פרישה מוקדמת'. כשקיבלתי את ההצעה, הפכתי לגמלאי."

"התחלתי תקופה חדשה בחיי שאף אחד לא הכין אותי אליה. מה שסייע לי לצלוח תקופת מעבר זו בקלות היה ריבוי העיסוקים שלי. חזרתי לפעילות ספורטיבית והתנדבותית והתעמקתי אף יותר בחקר האושר. קראתי עשרות ספרים והשתתפתי בהרצאות רבות באקדמיה ובחוגי העשרה שונים שהייתה להם זיקה

לנושא האושר ולפרישה מהעבודה, על כל השלכותיה. למעשה, בתקופת המחלה הניתוח והשיקום שבעקבותיו, נשתלו הזרעים הראשונים של כתיבת הספר."

מבנה הספר

"ראשית עליי להדגיש כי הספר 'האושר בגיל הזהב' אינו ספר קריאה. זה ספר הדרכה. חלקו הראשון מוקדש להסבר כללי של המושג אושר, להגדרות השונות ולמרכיבים שלו ולפירוט הגורמים שיוצרים אותו.

אלה דברים כלליים שמתאימים לכל גיל. החלק השני, מתמקד בשכבת האנשים שבגיל השלישי, והוא מדריך אותם כיצד לחיות חיים איכותיים לאחר הפרישה מהעבודה ולהיות שבע רצון בתקופה זו של החיים.

חותמים את הספר סיכום הדברים ושאלון אישי. יש בספר דוגמאות רבות שחלקן נלקח מחוויות אישיות שלי ואחרות שאובות מהספרות המדעית והקלסית."

מהי החשיבות של הספר?

"הספרות שעוסקת באושר כלל אינה מתייחסת לבני הגיל השלישי. אלה העוסקים בשכבת גיל זו, כולל בעלי מקצוע, כמעט שאינם עושים הבחנה בין בני ה-60+. גם כללי ההתנהגות שמומלצים על ידם מתייחסים לכל המבוגרים כמקשה אחת.

זוהי טעות כמובן, שהרי אין דומה מצבו של אדם בריא וחיוני בשנות הששים והשבעים לחייו לאדם בן 90 שנזקק לסיוע סיעודי. רוב בני הששים והשבעים הם בעלי יכולת תפקוד טובה, מכל בחינה שהיא.

יתר על כן, המשאבים שעומדים לרשותם – ניסיון, זמן פנוי וכסף – יכולים לעזור להם לממש את הפוטנציאל הגדול של האושר שלהם ולהצדיק את הכינוי שניתן להם – 'גיל הזהב'."

מהם השלבים בדרך ל"התאשרות" ומהם התנאים לקיומה?

"תנאי להצלחה במסע מאתגר וחשוב זה הוא הרצון בשינוי, כדי להיות מאושר יותר. יש לדבוק באמונה שהשינוי אפשרי ולנקוט צעדים מעשיים שנדרשים לקיומו. תהליך השינוי אינו מהיר ואף אינו קל. יש לתרגל את ההתנהלות החדשה שוב ושוב, עד שזו תהפוך לאורח החיים הרגיל."

אמרת שככלל, אדם שעבד במשך עשרות שנים, בהגיעו לגיל השלישי הוא צבר כספים כפי שלא היו לו מעודו והוא יכול ליהנות מהם. ומה עם עזרה לילדים?

"אדם עבד כל ימיו כדי שבהגיעו לגיל פרישה יוכל לחיות ברמת חיים סבירה ואף טובה, כדי שיתאפשר לו לעסוק בדברים שגורמים לו סיפוק והנאה.

זוהי התקופה שהוא צריך ליהנות מפרי עמלו." החיוך שוב מציף את פניו של דני כשהוא אומר: "נכון נוהגים אלה שלאחר פרישתם מהעבודה מצטרפים לאגודה הלא רשומה המכונה 'פי"ל' – פחות ירושה לילדים.

מדובר בסבים וסבתות ש'מבזבזים' את ירושת ילדיהם. אני נהנה לראות אותם בקבוצות מאורגנות או עם חברים, מטיילים בעולם, שטים באוניות קרוז ונהנים מהחיים בלי טיפת רגשות אשם.

עם זאת, אם יש לך ילד שנמצא במצוקה כלכלית, עליך לסייע לו, ובלבד שלא יהיה בכך כדי לשעבד את יתרת חייך. כך למשל, אל לו לאדם בגיל השלישי למנוע מעצמו חיים איכותיים כי הוא מעוניין להוריש את כספו לילדיו."

"הכרתי אדם בן 74 שעבד בשמירה בלובי של בניין משרדים. כל פעם שנפגשנו הוא 'קיטר' באוזניי על חייו הקשים. הוא הסביר לי שאין לו מספיק כסף למחייה השוטפת שלו.

ידעתי שלאותו אדם יש דירה במרכז תל אביב ששווייה כ-5 מיליון שקל, וכששאלתי אותו, מדוע אינו מוכר את הדירה, וכך יוכל לחיות ברווחה, הוא השיב שהדירה היא הדבר היחיד שיש לו להוריש לילדיו."

דני מוסיף ואומר: "סליחה על ההתבטאות, אך בעיניי זה תעדוף דפוק. אדם זה יחיה את יתרת חייו כשהוא כועס וממורמר כדי שיוכל להוריש דירה לילדיו!."

אתה מתאר מצב שבו המבוגרים חיים בשפע כלכלי, אך אנחנו הרי יודעים שלצערנו בישראל של שנת 2021 הרבה קשישים מגיעים לפת לחם. אנו קוראים בעיתונות שיש ביניהם גם ערירים שנפטרים בבית ואף אחד לא יודע על כך.

"ידוע לי שאכן יש לא מעט קשישים שחיים בעוני ואף במצב בריאותי, פיזי ונפשי, ירוד. אני חוזר ומדגיש, לצערנו הרב ישנם קשישים במצב בריאותי ירוד, פיזית ונפשית כאחד. יש גם לא מעט ערירים שסובלים מבדידות קשה. כל אחד מהם הוא עולם ומלואו והלב נכמר עליהם. להם צריכות המדינה והרשויות המקומיות לעזור.

עם זאת מחקרים ונתונים סטטיסטיים, שאותם אני מציג בספר, המתבססים על שאלונים, מראים לנו שהרוב המכריע של בני ה-60+ מגלה שביעות רצון ממצבו הבריאותי והכלכלי."

מדריך האושר לגיל השלישי, טיפים לחיים מאושרים מאת דני הורוביץ

קחו אחריות מלאה על המעשים והמחשבות שלכם – היות שהאושר הוא מצב נפשי, הגורם להיווצרותו אינו יכול להיות חיצוני. אף אחד אחר לא יכול לעשות זאת במקומכם ולגרום לכם להיות מאושרים.

היפטרו מהרגלים רעים – כל מי שמזהה חוסר שביעות רצון מחייו, מצוקה, עצב או כל תחושה שלילית אחרת, חייב לשנות את מצבו. היפטרו מהרגלים ישנים ואמצו חדשים.

חשבו חיובית ושלטו בתחושות השליליות שלכם – גם אם אי אפשר להימנע מתחושות שליליות כמו אכזבה, דאגה, טינה, שנאה, כעס, עצב וחרדה, אנו יכולים לשלוט בהן במידה כזאת או אחרת. תהיו מודעים לכך שלא ניתן להימנע לחלוטין מתחושות אלה, אך אפשר להיות אנשים מאושרים גם אם אנו חווים אותן מפעם לפעם.

אמצו את החשיבה החיובית כדרך חיים – הדברים נכונים במיוחד במצבים שאין לך שליטה עליהם. כמובן שאין בדברים אלה המלצה להתעלם מבעיות, אבל לאחר שעשית כמיטב יכולתך כדי לפתור אותן, צפה לבאות בשלווה ומתוך תחושה של ביטחון, שהכל יבוא על מקומו בשלום.

אהבו את עצמכם – עלינו לאהוב את עצמנו ולחיות את החיים שלנו בדרך שבה אנו נבחר לעצמנו. כשאני אומר, "החיים שלנו", כוונתי למלוא מובנן של מילים אלה, כלומר עלינו לחיות את החיים שלנו ולא של אחרים, יהיו הם קרובים ואהובים עלינו ככל שיהיו. מן הראוי להדגיש כי אהבה עצמית אינה באה על חשבון אהבת הזולת.

טפחו את מערכות היחסים שלכם עם אחרים – אל לנו לקבל מערכת יחסים כמובנת מאליה. עלינו לטפח את מערכות היחסים שלנו עם אחרים, ובעיקר עם בני משפחתנו וחברינו.

הצורך להקדיש תשומת לב רבה ליחסים בין בני הזוג קיים בכל גיל, אך לאחר הפרישה מהעבודה, הדבר מקבל חשיבות יתרה. הותירו לבן הזוג מרחב פרטי שבו יוכל לעסוק בנושאים שקרובים לליבו. עם זאת, קיימו גם פעילויות משותפות.

שימרו על בריאותכם – הקפידו על תזונה נכונה, על שעות שינה בלילה (גם השנ"צ מועיל), על קיום בדיקות רפואיות תקופתיות ועל נטילת תרופות שהרופאים המליצו לכם.

עם זאת, אין זה מומלץ לעסוק בנושא הבריאותי מעבר למידה הנדרשת. נהלו את שגרת חייכם כך שתכלול פעילות ספורטיבית קבועה, שלגביה ניתן לומר: "כל המרבה הרי זה משובח".

תיהנו מהכספים שברשותכם – הניהול השוטף של הנושאים הכספיים חשוב ביותר, אך רצוי שהוא לא יהיה מקור לדאגה בשבילכם ולא יתפוס חלק גדול מסדר היום שלכם. כדאי שתמנו אדם מקצועי שינהל את כספיכם בשבילכם ואתם תתפנו לעשייה מהנה ובעלת משמעות.

רכשו חוויות ולא מוצרים – משך התפוגה של האושר ברכישות של מוצרים נמדד בכמה ימים בלבד, בעוד חוויות גורמות לנו להיות מאושרים לאורך זמן. השקיעו יותר בטיולים ופחות בחומריות.

חיו חיים מהנים, מעניינים ובעלי משמעות – חיינו קצרים ויהיה זה בזבוז נורא שלא נמלא את משאלות ליבנו עכשיו, כי אם לא עכשיו – אימתי? הפנסיה היא תקופה נהדרת להגשים חלומות ישנים שהחיים האינטנסיביים שניהלנו עד אז לא אפשרו זאת. חשוב שחיינו יהיו מגוונים ועשירים באירועים, בחוויות ובעשייה שגורמת לנו הנאה ועניין. כחלק מזה, מומלץ לכל אחד לאמץ לעצמו תחביב כלשהו אותו הוא יבחר לפי נטיות ליבו. אך אין להסתפק בהנאות החיים. יש לחיות חיים בעלי משמעות. אדם שחי חיים בעלי משמעות הוא זה שפועל כדי לשנות ולשפר את החברה שבה הוא חי ובמעשיו אלה הוא מותיר את חותמו בעולם.

הוקירו תודה – תודו על כל מה שיש לכם ואל תתמקדו במה שחסר. אל תקבלו דברים, גדולים כקטנים, כמובנים מאליהם. דווקא הדברים הקטנים היומיומיים הם מגורמי האושר הגדולים.

לא האושר הוא זה שגורם לאדם להכיר תודה, אלא מי שנוהג להכיר תודה על כל דבר טוב שקורה בחייו, הוא שיהיה אדם מאושר.

מדריך האושר לגיל השלישי | צילום: יהודה ארמוני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן