יבול שיא
הרפת והחלב
חקלאות ישראלית חקלאים עם שורשים

משתלת "שורשים" מחוברת לחקלאות ישראל

3 דק' קריאה

שיתוף:

זה סיפור ישראלי ציוני שהביא עימו לאורך ארבעה עשורים מסר של קידמה וטיפוח מערכת כחול לבן של מיליוני שתילי ירקות, שסייעו לצמיחת עבודת האדמה במדינה כולה. משתלת "שורשים" הממוקמת במושב עין הבשור בחבל אשכול, מציינת ארבעים שנה לפעילותה.

יוסי אביאיה מלאכי וחנניה אואקרט

הידע המקצועי של שורשים התחיל בשנות השבעים של המאה הקודמת בנתיב העשרה, עם ראשית ההתיישבות בפיתחת רפיח, כאשר יוסי הפך את משקו למשק המתמחה בשתילי ירקות. עם הפינוי מסיני ב 1982 החליטו יוסי אביאיה מלאכי וחנניה אואקרט להקים שותפות והניחו את היסודות להקמת משתלת שורשים.

חנניה, בן 75, עלה ממרוקו בשנת 1953 והתיישב במושב מבטחים. יוסי התגורר בנתיב העשרה. השם "שורשים" שבחרו למשתלה מסמן עקירה מהקרקע והשתרשות במקום אחר. השורש הוא האיבר הכי חשוב בשתיל, וקריטי שמערכת השורשים תהיה בריאה ויציבה.

שתילי מלפפון משתלת שורשים
שתילי מלפפון משתלת שורשים

"ייצור שתילי ירקות בתבניות גידול ובמצע מנותק היה רעיון חדשני והמעבר לגידול שתילים בשיטה הזו היה בבחינת מהפך בקנה מידה עולמי" מציין רביב אואקרט, הדור השני במשפחת המייסדים, סמנכ"ל השיווק של המשתלה.

לדבריו, הרעיון של המייסדים שקרם עור וגידים היה לתפקיד מכריע בכל התהליך המואץ של התפתחות ענף הירקות והתבלינים בישראל. המשתלה מתמחה בייצור שתילי ירקות ותבלינים מזרעים, ייחורים ושתילים מורכבים בהיקף של 150 מיליון שתילים בשנה לחקלאים ברחבי המדינה.

חדשניים ומובילים בפיתוח טכנולוגיות גידול מתקדמות

רביב אואקרט מציין כי שוק שתילי הירקות בישראל מקיף כ-500 מיליון שתילים בשנה "ובאבטיח, מלפפון, פלפל ועגבניות אנחנו אוחזים בנתח גדול משוק השתילים"

"תמיד היינו חדשניים ומובילים בפיתוח טכנולוגיות גידול מתקדמות. במגשים, במיכון, וזה גם מה שמוביל ומנחה אותנו במוצרים חדשים וייחודיים במהלך הדרך."

"אנחנו יצרניים בלעדיים של שתילי חוחובה, ביצענו את הפרויקט הראשון של כביש חוצה ישראל בתוואי כביש שש. פיתוח תבניות חדשות לגידול שתיל "החמקן" (שתיל מורכב לגידול מלפפונים ומלונים) שמה שמייחד אותו הם שורשים שיודעים להתחמק ממחלות קרקע".

בשנת 1982 החלה המשתלה את פעילותה במושב עין הבשור והמושג שורשים ייצג קשר וחיבור לערכים של אהבת האדמה, התיישבות והפרחת השממה.

המשתלה מעסיקה מגוון רחב של עובדים מערים וישובים בדרום הארץ. יותר ממאה וחמישים משפחות מתפרנסות מעבודה במשתלה והם באים בוקר-בוקר לעבודה מצפון הנגב, יישובי העוטף, אופקים, אשקלון, באר שבע וקבוצה גדולה של בדואים המתגוררים ברהט. במשתלה מועסקים גם 25 עובדים מתאילנד.

החקלאות הישראלית היא הכי מתקדמת והכי מדויקת

רביב, בן 47, נושם היטב את החקלאות הישראלית ויש לו הרבה מה לומר על המתרחש בשטח. "בחקלאות ישראל יש את הדיסוננס הכי גדול בין הסיפורים שמספרים עליה ובין היחס שהיא מקבלת בפועל מממשלות ישראל."

"החקלאות הישראלית היא הכי מתקדמת והכי מדויקת, הייטקיסטית שמוכרת את כל הידע שלה בעולם, אבל במדיניות הפנים שלנו, היחס לחקלאות ולחקלאים אינו תואם את המציאות."

"אנחנו מרגישים שזנחו אותנו, אנחנו מוצגים כבזבזני משאבים, שלא יודעים לגדל מוצר זול, כזה שיודע להתחרות בתוצרת מיובאת, והממשלה זורה חול בעיני הצרכנים שהכול באשמתנו".

"יוקר הפירות והירקות אינו באשמת החקלאים אלא באשמת הממשלה: מי השקיה יקרים, תשומות מאד יקרות, מיסים יקרים ובסוף באים אלינו בטענות. מס גולגולת ועוד המצאות מה למצוץ מהחקלאים."

"במקום לעודד ולתמוך בחקלאות, מטילים מיסים וגזירות ומחירי התשומות עולים והתוצרת מתייקרת באחריות הממשלה. פערי התיווך לא הגיוניים בחקלאות."

"לא הגיוני שפער התיווך יהיה כל כך גבוה, עד כדי מאה אחוז ומעלה למכירה בשער המשק, ובסוף החקלאי אשם במחירים הגבוהים".

משתלת שורשים חקלאות ישראלית

רביב 'חם' על היחס הממשלתי לחקלאות ולחקלאים וזה הזמן לבקש ממנו תגובה ל'מהפכה החקלאית' ברפורמה שהוצגה על ידי האוצר ומשרד החקלאות.

"הרפורמה לצערנו, לא תיטיב עם החקלאים ותוסיף לסגירה של משקים חקלאיים במדינת ישראל. יבוא פרוע של תוצרת חקלאית ללא פיקוח, גורם בצורה ישירה לשחיקה בכושר הייצור של החקלאות הישראלית ויביא לסגירה של חקלאות ציונית. והכי חשוב: לא יגרום להורדת מחירים של ירקות ופירות. מי שירוויח אלה היבואנים והרשתות שמייבאים בשר וגבינות והוכח שהמחירים אינם יורדים, אלא להיפך".

משתלת "שורשים"

100 דונם חממות. 150 עובדים. עשרה אגרונומים. עשרות גידולים. מאות זנים. שני אתרי גידול. 150 מיליון שתילים בשנה.

לרגל 40 שנות שתלנות כתב שגיא מלאכי, מנכ"ל שורשים, ברכה בלוח השנה של המשתלה, וכך נאמר בה:

"במשך 40 שנות פעילות – שירתנו, הזמנו, הזרענו, הנבטנו, השקינו, דישנו, גידלנו, ריססנו, פיקחנו, טעינו, בדקנו, הרכבנו ,שיפרנו, פיתחנו, השרשנו, פיקששנו, תיאמנו, ארזנו, הובלנו, יזמנו, נכשלנו, למדנו, הצלחנו, התמדנו, מכרנו ושיווקנו יותר מארבעה מיליארד שתילים."

"זה הזמן לומר תודה לעובדים המסורים והמקצועיים. לכל הלקוחות המתמידים והמפרגנים, לכל הספקים האמינים והשירותיים, לכל מכרינו ומוקירינו שעזרו ותמכו לאורך השנים ולכל החקלאים עם שורשים."

"בלעדיכם כל העשייה המבורכת הזו לא הייתה מתרחשת. מאחלים לכם מכאן ואילך שנים של צמיחה והתחדשות, הצלחה בגידולים ובמחירים, שנים של שגרה, בריאות ונחת".

משתלת שורשים חקלאות ישראלית | צילום: יח"צ

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן