יבול שיא
הרפת והחלב
אנדרטה מאיר יעקבי 38

נחנכה אנדרטה לזכרו של סמל מאיר יעקב ז"ל

< 1 דק' קריאה

שיתוף:

נחנכה אנדרטה לזכרו של סמל מאיר יעקב: בשבת האחרונה  נחנכה ליד קיבוץ בית אלפא, אנדרטה לזכרו של סמל מאיר יעקבי, שנפל בקרבות מעבר המיתלה בסיני, בנובמבר 1956.  לאחר נפילתו הובא יעקבי  לקבורה בבית הקברות הצבאי לשעת חירום ולאחר מכן הועבר  למנוחת-עולמים בבית-הקברות בבית-אלפא .

יעקב היה אחד מחמשת הלוחמים שהשתתפו במבצע צרצר בדצמבר 1954 להחזרת מתקן ציתות לקו טלפון שמוקם  בשטח סוריה, סמוך לתל פאחר, לא הרחק מקיבוץ דן. החמישה, שהמפורסם ביניהם הוא  אורי אילן,  נפלו בשבי הסורי. רב"ט אורי אילן מגן שמואל התאבד בכלאו והשאיר אחריו פתק "לא בגדתי, התאבדתי". יתר החיילים שוחררו לאחר כשנה וארבעה חודשים מהכלא. לשניים מהם, סגן מאיר מוזס, מפקד סיירת גולני של אותם הימים, וסמל מאיר יעקבי ז״ל, בוגר יחידת ה־101, נעשה עם חזרתם לארץ עוול לא מוסבר. הם הואשמו והורשעו בכניעה ובבגידה במולדת, והורדו לדרגת טוראי. רק לאחר  50 שנה, ב-2005,  העניק שר הביטחון דאז, אהוד ברק, למאיר מוזס  ולאלמנתו של יעקבי, חנינה רשמית בשם מדינת ישראל.

נחנכה אנדרטה לזכרו של סמל מאיר יעקב

בדף יזכור  של משרד ביטחון כתוב על מאיר יעקבי  כך:  בן דוד וחביבה. נולד ביום 17.09.1935   בירושלים. בגיל י"א הצטרף לתנועת "השומר הצעיר" והיה בגדוד "בני-מצדה". בגיל 13  עבר עם אמו ואחותו לחולון. אחרי שסיים כיתה ח'  בבית-החינוך א' שבחולון, חזר לירושלים  ללמוד  בבית-הספר המקצועי "עמל",  אולם החברה העירונית לא הייתה לפי רוחו. חובב-טבע היה ומרוב אהבתו לחיי-כפר פשוטים, החליט לעבור למוסד החינוכי בקיבוץ בית-אלפא.   בצאתו לצבא התנדב לצנחנים ולאחר-מכן עבר למחלקת-הסיירים. באחד מסיוריו נפל בשבי הסורי ושם ישב במשך שנה וארבעה חדשים. …. בפרוץ מערכת-סיני יצא עוד פעם לקרב וביום 01.11.1956    נפל במעבר המיתלה.  הניח אישה בהריונה, הילד שנולד כחמישה חדשים אחרי נפלו נקרא על שמו. את האנדרטה לזכרו עיצב הפסל הוותיק יובל לופן מגניגר, שעשרות מפסליו מממוקמים באתרים שונים ברחבי הארץ.

65 שנים למותו של בנציון ישראלי מכנרת באסון במעגן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן