ליאור אברהם, עדי סויסה, דוד סילברמן, שלי גנץ, שני אישגור גרינברג, שקד כוכבא
שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ), משרד החקלאות ופיתוח הכפר
ניר ברהולץ, איציק אסקירה
מועצת הצמחים
מבוא
באזור צפון-מערב הנגב מגדלים כ-1500 דונם חצילים לשוק המקומי, במהלך השנה כולה. כ-400 דונם מהם נשתלים בחודש ספטמבר בבתי צמיחה מכוסים פלסטיק ואשר מכוונים להנבה בתקופת החורף (נובמבר-אפריל) וכ-1100 דונם מהם מכוונים להנבה בתקופת הקיץ (מאי-נובמבר), כלומר שתילות ינואר עד יוני, מרביתם בהדליה הולנדית בבתי רשת 50 מש. השטחים המכוונים להנבה בתקופת הקיץ מספקים כ-15,000 טון שהם כ-35% מהצריכה לשוק המקומי בתקופה זו. גידול חציל בבית רשת להנבה קיצית נמשך 6-8 חודשים לפחות, היבול נע בין 12 ל-18 טון משווק לדונם, בהתאם למשך הגידול. איכות הפרי בהדליה הולנדית בבית רשת 50 מש גבוהה מאד, ומרביתו של הגידול נעשה עם שימוש בהדברה ביולוגית המפחיתה בצורה משמעותית את הצורך ביישום תכשירי הדברה למזיקים.
הכנת השטח לשתילה
קבלת הנבה קיצית מכתיבה שתילה בחורף ובאביב ומחיבת הכנה של השטח בסוף הסתיו או באביב, בתקופה שלרוב אינה מומלצת לחיטוי קרקע. בשנים האחרונות נראית עלייה בכמות החלקות עם מחלות קרקע (בעיקר דוררת ופתיום) ונמטודות. באופן כללי, מומלץ להקפיד על מחזור גידולים, ומדי כמה שנים כדאי לבצע חיטוי קרקע, המשולב בחיטוי סולרי בתקופת הקיץ. כמו כן מומלץ להוסיף קומפוסט אחת לשנה-שנתיים ולפי בדיקות קרקע והתייעצות עם מדריך. חשוב מאוד להקפיד לפני השתילה על סניטציה בשטחי הגידול ומסביבם.
מועדי שתילה וסוגי בתי גידול
שתילות מרס-יוני
זו השתילה העיקרית מבחינת היקפי הגידול. שתילה זו מיועדת לאספקת פרי מסוף מאי ועד החורף, כתלות בירידת הטמפרטורה.
מומלץ לשתול בבית רשת מאוורר וגבוה (לפחות 4 מ'), המוגן ברשת נגד חרקים 50 מש, שאינו מוסתר בין מטעים, שדרות עצים או מבנים, המונעים את תנועת האוויר ואת אוורור המבנה.
חשוב לבצע שטיפה של בית הרשת בצדדים ובגג לפני תחילת העונה, לשם שיפור האוורור וחדירת הקרינה.
גובה מבנה
מבנה המכוסה פלסטיק – ככל שיהיה גבוה יותר, כך תקל יותר ההתמודדות עם עומס החום בקיץ. אף בבית רשת משפיע במידת מה גובה המבנה, כשהגובה המומלץ הוא 4 מטרים. גם למבנה חממה מכוסה רשת יש להתייחס כבית רשת.
כיוון מבנה
מרבית המבנים בנויים כך שהגמלונים מוצבים בכיוון צפון-דרום, כמו שורות הגידול, אולם יש מבנים שבהם כיוונם הוא ממזרח למערב.
כיסויים:
יריעות – במקרה של שימוש ביריעות מומלץ להשתמש ביריעות תרמיות (IR) לחממות בעלות תכונות של פיזור אור גבוה להפחתת עומסי החום במבנה, קבלת יבול אחיד והפחתת ההצללה במבנה הנגרמת מאלמנטים שונים של הגג. על היריעות להכיל תוספים מונעי עיבוי לשיפור מעבר האור למבנה והפחתת הסכנה להתפתחות מחלות מעודדות לחות והשימוש בחומרי הדברה. בימים אלה נבחנות יריעות בהן מבוצעת מניפולציה של הקרינה בתחום ה UV והשפעתה על איכות הפרי.
ראו דפון: שיקולים בבחירת יריעות פוליאתילן (פלסטיק) לכיסוי בתי צמיחה לגידולי ירקות. (https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/covering-materials-for-growth-houses)
רשתות –רשתות50 מאש נגד חרקים שנבחנו על ידי משרד החקלאות ואושרו על ידו.
ראו דפון: שיקולים בבחירת רשתות ומסכים לשימוש בבתי צמיחה לירקות ולפרחים. (https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/considerations-in-choosing-networks-in-growth-houses)
הצללה
להצללה יש השפעה ישירה על פריחה וחנטה, ובעקבות כך על היבול. במחקרים שבוצעו בגידול חציל בקיץ בבית רשת במו"פ דרום, נמצא שכל תוספת הצללה מעבר להצללה של רשת 50 מש נקייה (30%-35% צל) הפחיתה את מספר הפירות לצמח ואת היבול הכללי והמשווק וללא שיפור ניכר באיכות הפרי.
צינון
בשלב זה אין בידינו כל המלצה לצינון/הפחתת עומסי חום על ידי מערפלים, מתזים או מסחררים לאזור צפון הנגב, אולם שימוש נקודתי באמצעים אלו, לטובת שיפור ההתמודדות עם נגיעות באקריות קורים – מומלץ.
חיפוי קרקע
מבנה שבו ניתן יהיה לבצע בעונת הקיץ חיטוי סולארי, ביריעה שקופה, לשתילה בחודשים ינואר פברואר, ניתן להשאיר אותה לשתילה. במקרה זה, כדאי להזמין יריעה מתאימה המיוצבת נגד התבלות קרינתית על מנת שתשרוד ולא תתפורר מוקדם מהנדרש. חיפוי הקרקע תורם להעלאת טמפרטורת הקרקע ולזירוז הצימוח בתחילת הגידול. בהמשך העונה עם עליית הטמפ' מומלץ להסיר את החיפוי למנוע התחממות יתר של הקרקע ולסייע בהפחתת עומס החום במבנה ע"י העלאת הלחות והחום הכמוס בקרקע.
בשטחים המשובשים בעשבים, מומלץ לחפות ביריעות אטומות למעבר אור כגון: כסף-שחור, חום-שחור או צהוב-שחור וזאת לשתילות של עד סוף אפריל בלבד.
זנים
הזן המוביל בתקופת גידול זו הוא 1726 – אורגון (הזרע). זן זה איכותי ובעל צבע טוב. מגיע ליבולים גבוהים.
במחקר שבוצע לאחרונה במו"פ דרום מצאנו כי להפריה של זן זה באמצעות דבורי בומבוס יתרון משמעותי בתוספת יבול ובשיפור איכות הפרי, בהשוואה לשימוש תדיר במווסתי צמיחה ("אורסט") או לחילופין ללא אמצעי פרט לרוח. כמות הכוורות הנדרשת: כוורת אחת ל-4 דונם.
לקבלת מלוא פוטנציאל היבול, מומלץ לקטום את הפרחים המשניים (הקטנים) ולהשאיר רק את הפרח הראשי לחנטה בכל תפרחת.
זן פרתנוקרפי: 206 (עדן זרעים-אגרו גדות) – זן זה אינו דורש שימוש במווסתי צמיחה לשיפור חנטה בעונה הקרה, אך לא מתאים לגידול בתקופה החמה מכיוון שצבע הקליפה שלו הופך לסגול ובכך איכותו יורדת משמעותית.
זני בלאדי – נכון להיום לא נעשתה בחינה מסודרת של זנים מטיפוס בלאדי והתאמתם לגידול במבנים בקיץ בצפון-מערב הנגב. ניתן להתייעץ עם המדריכים ואנשי החברות בנושא זה ולגבי טיפוסי נישה נוספים.
הדליה ועיצוב הצמח
הדליה הולנדית
הצמח מעוצב לשני ענפים לאורך כל הגידול ומודלה לגובה על גבי חוטים (חוט 900), בדומה לגידול עגבניות בבתי צמיחה. מומלץ להשאיר פרי אחד עם שני עלים על ענף צדדי ולקטום את קודקודו של הענף הצדדי בעת עיצוב הצמח.
הדליה ספרדית
למרות החיסכון בימי העבודה הדרושים לביצועה, בהשוואה לשיטה ההולנדית, לשיטה זו חיסרון ברור מבחינת איכות הפרי והיבול המשווק ולכן אינה מומלצת בבתי צמיחה. בגידול בשטח פתוח או בבתי רשת צל בהם לא ניתן לבצע הדלייה הולנדית מומלצת שיטה זו על פני היעדר הדלייה.
הדליה בקורדונים (הדליית כל נוף הצמח) נעשית על ידי עיצוב ראשוני בלבד, שבו משאירים שניים-שלושה ענפים ראשיים. החזקת הצמח מתבצעת בעזרת שני חוטים מקבילים לקרקע מדי 30-20 ס"מ לאורך גובה הקורדונים, כשהמרווח בין הקורדונים הוא כ-3 מ'.
עומד השתילה
מומלץ לשתול במרווחי ערוגות של 1.8-2 מ', בשתי שורות לערוגה, מרווח בין צמחים בשורה 50 ס"מ, תוך השארת 2 ענפים לצמח. סך הכל כ-2000 צמחים לדונם וכ-4000 ענפים לדונם.
דישון והשקיה
יש חשיבות עליונה לניהול מדויק של ממשק השקיה ודישון בגידול שמתחיל בחורף\אביב ונמשך לתוך הקיץ. גידול חציל רגיש לפגיעה בברק ובצבע הפרי, אלו קשורים ישירות לממשק ההדשיה.
בשנים אחרונות חקלאים מקבלים מים באיכות משתנה, ממים שפירים על בסיס מים מותפלים או מי שפד"ן, כך שהמעקב אחרי הרכב המים (EC, סידן ומגנזיום) נעשה מורכב מאי פעם.
לאחרונה חלו תמורות בעלויות הדשנים כך שחשוב לעקוב אחרי סוגי הדשן ולא רק על הכמות!שלב גידול מקדם השקיה להתאדות פנמן הערכה של כמות השקיה יומית (מ"ק/ד'/ליום) בשתילת אפריל* תדירות השקיה בקרקע חולית שתילה – קליטה הרטבה טובה 2-3 יומית התבססות 0.4-0.5 2 כל יומיים תחילת פריחה 0.5 2.5 יומית חנטה 0.6-0.7 3-4 יומית חנטה ומילוי פרי 0.8-1.1 4.5-6 יומית לקראת הקטיף 1.2 6.5-7.5 יומית קטיף 1.1 6-7 יומית לקראת גמר הגידול 0.9 4.5-6 כל יומיים
*ההערכה של כמות ההשקיה היומית מתייחסת לשתילת אפריל בלבד. למועדי שתילה אחרים כולל לאפריל ניתן לחשב את מנת ההשקיה ע"י הכפלת מקדם ההשקיה בהתאדות היומית המחושבת במ"מ (פנמן) בתחנה המטאורולוגית הסמוכה או להיוועץ במדריכים. ריכוז יסודות הדשן המומלץ במי ההשקיה (גרם\מ"ק) לפי שלב גידול שלב גידול התבססות – פריחה חנטה – קטיף קטיף – גמר גידול חנקן צרוף – N גרם/מ"ק 80 100 >> 120 120 >> 80 תחמוצת זרחן – P2O5 גרם/מ"ק 30 15 15 תחמוצת אשלגן – K2O גרם/מ"ק 80 100 80 >> 60 לדוגמא, הרכב ומינון (ליטר/מ"ק)1 של דשן נוזלי או מוצק לדוגמא: דשן מורכב נוזלי 7:1.5:7 1.0 7:1:7 1.25 >> 1.5 7:1:5 1.6 >> 1.0 לדוגמא: דשן מורכב מוצק (במיהול 1 ק"ג ל-5 ליטר) 23-7-23 1.7 22-3-22 2.3>>2.7 22-3-22 1.8>>2.7 למידע בלבד: קליטת יומית משוערת של יסודות הזנה על ידי הצמחים (גרם לדונם) חנקן צרוף – גרם 150 >> 200 300 >> 450 450 >> 300 זרחן צרוף – גרם 30 40 >> 70 70 >> 40 אשלגן צרוף – גרם 250 >> 300 450 >> 600 600 >> 400
1 עם רדת הטמפרטורות מתעוררת בעיית מסיסות של הדשנים ובמיוחד בדשנים האשלגנים. על מנת להתגבר על בעיה זו נחוץ לדלל במים את תמיסת הדשן ולהזריק מנות גדולות יותר של תמיסה לכל מ"ק של מי השקיה. חלק ממשווקי הדשנים המורכבים מבצעים דילול זה בעצמם.
הרכב הדשן –
ניתן ע"י בדיקות קרקע להתאים את הרכב הדשן המתאים לכל חלקה ובכך לייעל את הדישון ולחסוך בעלויות. לדוגמא בחלקות בהם ריכוזי האשלגן גבוהים (מעל 40 מ"ג/ל' בבדיקת מיצוי מימי) ונתוני דלתא F המתקבלים בתחום הרצוי לפי סוג הקרקע, ניתן לעבוד עם דשנים דוגמת 10-1.5-5 ביחס של 1 חנקן וחצי אשלגן ובמקרים מסוימים גם ללא אשלגן ובתנאי שמתבצעות בדיקות קרקע רציפות למעקב אחר רמת האשלגן וזמינותו. ניתן ע"י בדיקות קרקע לייעל ולחסוך גם את יחס הזרחן בדשן. רצוי להתייעץ עם המדריכים בנושא.
בקרת ההשקיה והדישון
אמצעי מעקב ובקרה אחר מהלך צריכת המים והדשן על ידי הצמחים מאפשרים להתאים טוב יותר את ממשקי ההשקיה והדישון לתנאים השוררים בפועל בבית הגידול.
הטנסיומטרים הינם כלי עזר טוב לבקרת ההשקיה, בתנאי שהם מותקנים נכון בשטח ורישום קריאות המכשירים מתבצע באופן סדיר. עומקי ההצבה הרצויים הם: 15-20 ס"מ ו-30-40 ס"מ. מעבר לעומק זה, אין כל צורך להציב מכשיר.
בקרת דישון ומליחות ניתן לערוך באמצעות שואבי (משאבי) תמיסת קרקע, אשר יוצבו בסמוך לתחנת הטנסיומטרים בעומק 10-15 ס"מ. עקב המורכבות בהפעלה נאותה של שואב התמיסה מומלץ להתחיל לעבוד עם שני מכשירים בלבד בשתי הפעלות שונות. את הטנסיומטר או המשאב יש להציב בסמוך לטפטפת (עד 10 ס"מ באדמות הכבדות). דריכת המשאב תעשה מספר שעות לאחר גמר ההשקיה. איסוף תמיסת הקרקע שהצטברה במשאב יעשה למחרת בבוקר. בהפעלה בה מוצבים מכשירי הבקרה נחוץ להתקין טפטפת לאיסוף מי ההשקיה במשך כל מחזור ההשקיה, בכדי לוודא שרמת הדישון המתוכננת אכן מגיעה בפועל לשטח.
שימו לב ! דריכת המשאב לפני או תוך כדי מחזור ההשקיה תגרום לחדירת מי ההשקיה היוצאים מהטפטפת אל המשאב. לנתונים שיתקבלו מבדיקת התמיסה בתנאים אלו אין כל ערך.
המוליכות החשמלית של תמיסת המשאב תהיה בדרך כלל גבוהה ב-1-1.5 יחידות ממי הטפטפת. לעתים בשל גיאומטריית ההצבה רמת המליחות עשויה להיות גבוהה יותר אך אם היא יציבה לאורך זמן אין בכך בעיה. ריכוז החנקן החנקתי הרצוי בתמיסת המשאב הינו בתחום 60-80 ח"מ (שווה ערך ל-250-400 ח"מ חנקה NO3). אם הריכוז גבוה מתחום הקריאה יש צורך למהול התמיסה.
הגנת הצומח
כללי:
בשימוש בתכשירי הדברה מומלץ להחליף בין תכשירים מקבוצות כימיות שונות (אלטרנציה) למניעת התפתחות עמידות לתכשירים. בשימוש בהדברה ביולוגית יש להקפיד על שימוש מותאם של תכשירי הדברה בממשק משולב. סגירת המבנים בצורה טובה ומוקפדת תצמצם חדירת מזיקים כגון עש הטבק וכנימות עלה.
מחלות
קמחונית – בדרך כלל הופעתה נראית משלב הפריחה (אך תלויה בטמפרטורת לילה שבין 15- 20 מ"צ). עם ההתחממות באביב, יש ליישם טיפול מניעתי ראשון באמצעות התכשירים המורשים להגמעה (עמיסטאר, חוסן וכו'), וטיפול נוסף ייעשה חודש לאחר מכן. טיפולי הגמעה נוספים וריסוסים יינתנו בהתאם לצורך ולאחר היוועצות במדריכים.
כאשר מופיעה המחלה בשטח, ניתן להשתמש בתכשירי גופרית שונים, המדבירים היטב הן את הקמחונית והן את אקרית העיוותים. לתכשירים נוספים (ראו "רשימת תכשירי הדברה לחציל").
בנגיעות קשה נושרים העלים, ולכן חשוב להקפיד על טיפול רציף ועקבי להדברת המחלה.
מזיקים ופגעים נוספים
תריפס קליפורני – לרוב שוכן בפרחים. ברמות גבוהות של אוכלוסיית המזיק גורם פגיעה בפירות ע"י גירוד קליפת הפרי וישנה הטלה מסיבית באזור פיטם הפרי ופגיעה בהתפתחות הצבע. המזיק מעביר את וירוס הנבילה של העגבנייה (TSWV) התוקף את צמחי החציל לעיתים נדירות, וירוס זה גורם לעצירת הצימוח ולכתמים בפרי. לרוב נהוג לטפל במזיק זה רק כאשר האוכלוסיות גבוהות מאד וישנו חשש מנזק משמעותי, מומלץ להיוועץ במדריכים לגבי הצורך וסוג הטיפול הנדרש.
תריפס הטבק – מופיע לעתים נדירות. פוגע בפרי ע"י גירודו ועקב כך נוצרים פסי גירוד הפוסלים את הפרי לשיווק.
כנימת עש הטבק – עש הטבק נפוץ מאד בכל שלבי הגידול של חציל בקיץ, אולם סגירת המבנה בצורה טובה תצמצם משמעותית את התבססותו בשטח. נזקן הישיר מתבטא במציצת העלים ובהפרשת טל דבש (נוזל שמנוני ודביק) על העלים ועל פירות, שבעקבותיו מתפתחת פטריית פייחת (משנית). המזיק הוגדר כווקטור לווירוס נימור חציל מתון (EMMV), הגורם לעיוותים ולפגיעה במראה פרי. לרוב, הופעת הווירוס הינה בהיקפים קטנים מאוד וכאשר אוכלוסיות המזיק גבוהות מאד. במשקים שבהם מתקיימת הדברה ביולוגית, השימוש באקרית הסבירסקי עשוי לתת מענה כנגד מזיק זה. כמו כן, במקרה הצורך, ניתן להשתמש בתכשירים המותרים לשימוש בגידול.
כנימות עלה–לרוב מופיעות באביב, אך ניתן למוצאן בגידול גם בהמשך העונה. לגבי סגירת המבנה והנזק הישיר הנגרם מהמזיק ראה בדומה לחלק הכתוב ב"כנימת עש הטבק". במשקים שבהם מתקיימת הדברה ביולוגית, השימוש בצרעה הטפילית אפידיוס עשוי לתת מענה כנגד מזיק זה. כמו כן, במקרה הצורך, ניתן להשתמש בתכשירים המותרים לשימוש בגידול.
אקרית אדומה מצויה – האקריות תוקפות באביב ובקיץ. הופעתן תתחיל בעיקר משולי השטח כלפי פנים. הן מעדיפות תנאי יובש ומוסעות לתוך המבנה באמצעות רוח, חול ואבק. האקרית האדומה תוקפת ביתר קלות צמחים הנמצאים בעקה, ונזקה מתבטא בהצהבת עלים. בנגיעות קשה המזיק פוגע גם בפירות. יעילות תכשירי ההדברה הקיימים בשוק כנגד מזיק זה פחתה מאוד בשנים האחרונות. במשקים שבהם מתקיימת הדברה ביולוגית, האקרית הטורפת פרסימיליס עשויה לתת מענה כנגד מזיק זה. במקרה הצורך, ניתן להשתמש בתכשירים המותרים בגידול.
כנימה קמחית – בעיקר קמחית מנוקדת, מזיק הפוגע בשנים האחרונות בגידול החציל באופן מקומי, וישנו קושי רב בהתמודדות עמו, במיוחד במסגרת הדברה ביולוגית משולבת בגידול.
זבוב מנהרות – פוגע בעלווה. מומלץ לטפל רק עם הופעת נגיעות משמעותית.
אקרית החלודה – אקרית צהבהבה זעירה, מופיעה בעונות מעבר, בסתיו ואביב. פוגעת באמירי הצימוח וגורמת לגוון חלוד בצימוח הנפגע בדומה לפגיעה של מזיק זה בצמח העגבנייה. מומלץ לבצע טיפול עם הופעת הפגע.
אקרית המוזאיקה – אקרית צהבהבה זעירה, בעלת 2 זוגות רגליים. הנזק מופיע בעיקר בעלים הצעירים ובצימוח צעיר סביב חודש יוני ואילך. הנזק מתבטא בהופעת כתמים בהירים לא רגולריים (מוזאיקה) בעלים. בנגיעות רבה הצימוח הצעיר נפגע קשה ועלול להיעצר. לא נראתה פגיעה במראה הפירות כתוצאה מנוכחות המזיק, בניגוד לווירוס הנימור המתון המועבר ע"י כע"ט.
לאחרונה נבחנה יעילותן של אקריות טורפות נוספות: אקרית סבירסקי ואקרית קליפורניקוס, כנגד אקרית המוזאיקה וכנגד אקרית הקורים. תוצאות המחקר טרם פורסמו, אך נראה שלאקריות אלו פוטנציאל טוב להשתלב במסגרת ההדברה המשולבת בחציל כנגד מספר מזיקים. ניתן להיוועץ במדריכים ובאנשי חברות ההדברה הביולוגית לפרטים נוספים.
כל האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד, ועל מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות.
