יבול שיא
הרפת והחלב
תפוזים לאחר סערה

ההתחממות הגלובלית כבר משפיעה על החקלאות בישראל

3 דק' קריאה

שיתוף:

ההתחממות הגלובלית כבר משפיעה על החקלאות בישראל: היקף נזקי מזג האוויר לחקלאים בשנת 2019 – למעלה מ-265 מיליון ₪ בשנים האחרונות חל זינוק של למעלה מ-45% בהיקף הנזקים

ההתחממות הגלובלית ושינויי האקלים העולמיים כבר משפיעים על החקלאות בישראל ובשנים האחרונות רואים מגמה של גידול בהיקף נזקי מזג האוויר לגידולים החקלאיים בישראל. כך עולה מסיכום נתוני העשור של קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות. מהנתונים עולה כי ממוצע הנזקים השנתי בחמש השנים האחרונות (2015-2019) זינק בכ-45% ועמד על כ-310 מיליון ₪ בשנה, לעומת ממוצע הנזקים השנתי בחמש השנים הראשונות של העשור (2010-2014)  שעמד על כ-213 מיליון ₪. בקנט מציינים כי בשנים האחרונות אנו עדים לאירועים קיצוניים יותר ותכופים יותר הגורמים לנזקים גדולים מאוד בזמן קצר. בקנט מעריכים כי  בדומה לשאר העולם, גם בישראל המצב עלול להחמיר בהמשך כשהנפגעים המיידיים ימשיכו להיות החקלאים.

מסיכום נתוני 2019 עולה כי בשנה החולפת טיפלו מעריכי הנזקים של קנט בלמעלה מ-10,500 דיווחים על נזקים לגידולים החקלאיים, גידול של כ-5% ביחס לשנת 2018. כ-29% מהדיווחים היו על נזקים לגידולי הירקות, כ-28% לגידולי הפירות וכ-12% בהדרים. דיווחים משמעותיים היו גם מקרב מגדלי האבוקדו והפלחה – כ6% מכלל הדיווחים בכל אחד מהענפים הללו. סך הנזקים בשנה החולפת הסתכם בכ-265 מיליון ₪, אולם בקנט מציינים כי בשל אופיים של נזקי מזג האוויר לחקלאים שחלקם גורמים לירידה בהיקף היבול, את מימדי הנזק הסופיים ניתן יהיה לדעת רק בעוד מספר חודשים. מבחינת אזורי הנזק, כ-44% מהנזקים הכלכליים נגרמו למגדלים בצפון הארץ, כ-41% למגדלים בדרום וכ-15% למגדלים במרכז הארץ.

 

נזקי ברד בתפוחים
נזקי ברד בתפוחים

 

מהנתונים עולה כי מרבית הנזקים בשנה החולפת נגרמו מהחורף הגשום והסוער יחסית כשבנוסף למשקעים מבורכים, בעיקר בצפון הארץ, החורף הביא עימו גם נזקים גדולים. עיקר הנזק נגרם כתוצאה מהצפות של שדות ופגיעה גידולי הפלחה והירקות ומוות של עצי פרי ומאירועי סערה שגרמו לפגיעה בפירות ולנשר של פרי. אירועי סערה גרמו לנזקים כבדים גם לגידולי תפוחי האדמה. גורם נזק משמעותי נוסף היה הברד הכבד שירד במספר אירועים בחורף ושפגע  בעשרות אלפי דונמים של גידולי פירות בצפון (בעיקר לגידולי משמש, נקטרינה, דובדבן ואפרסק) וכן לפגיעה בגידולי הענבים. בהקשר זה ראוי במקרים רבים הברד הפוגע בפרי והרוחות שמטלטלות את הפרי על העץ גורמים לפירות נזקים אסתטיים הפוסלים בהמשך את שיווקו של הפרי.

נזקים משמעותיים נוספים נגרמו בשנה החולפת כתוצאה מאירועי חום, ובעיקר בחודשים מאי-יוני-יולי, שגרמו לתמותה נרחבת של עצים צעירים ולנשירת חנטים בעיקר בגידולי האבוקדו. גשמים מאוחרים, יחסית שירדו בסוף מרץ גרמו לנזקים לשחתות שנקצרו ונשארו בשדות לייבוש. ההתחממות הגלובאלית פוגעת גם בבעלי החיים (בקר, עופות ודגים) כאשר בשנים האחרונות אנו עדים להתפרצויות של מחלות והתפשטות וירוסים שונים.

 

נזקים לאבטיחים
נזקים לאבטיחים

 

היקף הנזקים הגדול ביותר בשנה החולפת נגרם לגידולי הירקות (כ-70 מיליון ₪) ובעיקר לגידולי תפוחי האדמה, אבטיח, עגבניות ובצל. היקף הנזקים למגדלי הפירות בשנה החולפת נאמד בכ-65 מיליון ₪. עיקר הנזק נגרם לגידולי נקטרינה, ענבי מאכל, מנגו, אפרסק, אגס ותפוח. הנזק לגידולי הפלחה עמד בשנה החולפת על למעלה מ-22 מיליון ₪ וכלל פיצוי נרחב בגין פגיעה בהכנסות המגדלים. לגידולי האבוקדו נגרמו בשנה החולפת נזקים בהיקף של כ-18 מיליון ₪ ולמגדלי ההדרים כ-12 מיליון ₪. בקרב בעלי החיים, היקף הנזקים למגדלי העופות עמד בשנה האחרונה על כ-28 מיליון ₪ והיקף הנזקים למגדלי הבקר והצאן עמד על כ-24 מיליון ₪. נזק משמעותי, של כ-8 מיליון ₪, נגרם בשנת 2019 למגדלי הדגים. מרבית הנזקים בענפי גידול בעלי החיים נגרם עקב תמותה ממחלות שונות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אומר גל טוויג, מנהל פיתוח עסקי בשולחן מגדלי התמרים, שבימים אלה עושה את הכל ליישום התוכנית העסקית שגובשה בשולחן לשיקום ענף התמרים הישראלי, כדי להחזיר אותו לדרך המלך * באמצע מרץ ייצג השולחן חמישה
7 דק' קריאה
בינואר 2010 יצא לפועל מבצע "גאולה מרצון" במסגרתו פשטה המשטרה בשיתוף הרווחה על בית המשפחה שבו התגוררו נשותיו וילדיו של גואל רצון. אחת מהנשים ששוחרו מהכת היא יהודית הרמן מקיבוץ שפיים, אז בת 29,
9 דק' קריאה
בכנס, בהשתתפות עשרות רפתנים מהדרום ונציגים מהרשות הפלסטינית, הוצג המיזוג בין חברות פרוג'קט בר והרמן שיווק וכן הובאו סקירות מקצועיות להעשרת הידע של ציבור הרפתנים. בכנס הוצגה השותפות החדשה בין 'פרוג'קט-בר', בבעלות 50% של
2 דק' קריאה
בזמן שמכונות תעשייתיות ענקיות טווות שטיחים, רוקמות דוגמאות, ומייצרות ברבע דקה את מה שאמור להיות מיוצר בהקפדה ובתשומת לב – יש את מי שעושה את המלאכה כמו פעם, באופן הרבה יותר ידידותי לסביבה והרבה
12 דק' קריאה
שיר אור גורדון ממושב בית זית, מדריכת יוגה ומטפלת גוף נפש, מספרת על הרצון לפתוח מרחב תרגול יוגי רוחני.   אומרים שהתרגיל הכי קשה בתרגול יוגה הוא להניח את המזרן על הרצפה. וכן, להתחיל להגמיש
4 דק' קריאה
אורי גנני מספר על ילדותו בכפר ויתקין, על מעשי קונדס שערך עם חבריו במושב ועל העצב העמוק שבהתבגרות  האוצר ממרסיי  נושא , שמאד היינו ערים לו בילדותנו בכפר ויתקין, היה עתיקות. זה היה בעיקר
4 דק' קריאה
להיות רווקה מזדקנת במושב זה גרוע יותר מאשר רווק מזדקן. לרווק מזדקן יש אחות שתדאג לו. רווקה מזדקנת לעולם תהיה עוול על אחיותיה ואחיה ובסופו של דבר על הקהילה. סוף החורף. אני השתדלתי לעשות
לרגל הוצאת ספר הילדים "לשרהיה שיר שמח" מספרת השחקנית והמחזאית רובי פורת שובל, כיצד למדה להשתמש בשמחה ככלי להתמודדות עם מצבי לחץ – ועל העולם הקסום שגילתה בסבתאות הספר "לשרהיה שיר שמח" הוא לא
7 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן