you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
חיים אורון

חיים אורון, לשעבר שר החקלאות בריאיון החודש

5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ממשלת בנט-לפיד המושלת בימים אלה בישראל מורכבת ממגוון של מפלגות, מימין ומשמאל, כך שההקשר הרעיוני והפוליטי אין בו כדי לקרב אותן זו אל זו. כל המאוויים שקשרו את רכיבי הקואליציה התרכזו ברצון הכביר להוריד את בנימין נתניהו מכס השלטון. בכך הם הצליחו לפי שעה וברור שבשאלות ערכיות כאלה ואחרות עוד נכונו לממשלה משוכות ומהמורות לגמרי לא פשוטות.

אחת המפלגות ששבה אל כסאות הממשלה היא מר"צ, אחרי שנים רבות באופוזיציה.

ומכיוון שבחקלאות עסקינן והגם שתיק החקלאות לא נמסר בממשלה החדשה למר"צ, ראוי שנשמע בעניין הזה דעה של דמות פוליטית יוצאת דופן, לטעמי, שחבשה את כיסא המיניסטר, בימים שמר"צ הייתה מפלגה גדולה יחסית (12 מנדטים) ואיישה מקומות בשורת הממשלה.

חיים אורון, שהיה שר החקלאות התשעה עשר של ישראל בשנים 1999-2000, אז בממשלה בראשותו של אהוד ברק, והיחיד ממפלגתו שאחזה אי פעם במשרד החקלאות, החזיק לאורך שנים, בדעות עצמאיות וערכיות, וגם אם לא הסכמת להן פוליטית, היה ראוי עד מאד להאזין להן.

בחרתי בחיים אורון ל"ריאיון החודש", האיש שהערכתי יותר מחמישה עשר השרים שניצבו בראש משרד החקלאות מאז התחלתי לסקר את המשרד בשנת 1996.

לו אתה משרת היום כשר החקלאות של מדינת ישראל, איזה נושאים היית מציב על לוח המטרה?

"אני נזהר מתשובות כאלה. אני מראש מודע לפער של צופה מהיציע, אפילו אם הוא צופה מעורב ואיכפתי, לבין מי שמכלול הנושאים מונחים על כתפיו.

קראתי שאלון שוסטר השאיר מסמך של 100 עמודים למחליף שלו, מסמך שהוא והמנכ"ל השאירו על השולחן במידה שהם היו ממשיכים לקדנציה שלמה. אני בטוח שבתוך 100 העמודים הללו יש שורה של נושאים דחופים שהשר אינו יכול שלא לטפל בהם, בעצם היותם נושאים דחופים".

"אם אני מדבר על נושאים שהם לא דחופים, נדרש גיבוש מחודש של התפיסה הממשלתית למקומו של הכפר, שהוא איננו חקלאי ומקומה של החקלאות שהיא לא המרכיב הבלעדי ולעיתים גם לא העיקרי במציאות הכפרית.

אפשר להתייחס לחקלאות כאחד מענפי התעסוקה כמו תיירות, תעשייה או שירותים ואפשר לומר שלמרות הירידה של החקלאות בפריפריה הכפרית, היא עדיין עוגן מרכזי בה, ייחודי, שלא ניתן להמיר אותו בשום מגזר אחר.

והעוגן הזה נשען על שלוש רגליים: אספקת מזון, החזקת הקרקע ואחד הכלים שיהיה להם תפקיד מרכזי בהתמודדות של החברה האנושית בנושא האקלים.

שלושת הנושאים האלה הם מעבר ליכולת של מנגנון שוק כזה או אחר, או רצף החלטות נקודתיות להתמודד איתן. לכן בתשובה לשאלתך, הייתי מפנה הרבה משאבים ציבוריים, פוליטיים וכספיים כדי להתמודד עם הנושאים הללו".

מר"צ הבית המפלגתי שלך ניצבת היום כשווה בין גדולים בממשלה. מה אתה מצפה מהדור החדש של המפלגה שישיג למען המדינה ומהי תקוותך הגדולה שהממשלה הזאת תעשה למען חקלאות ישראל?

"מר"צ לדעתי לא שווה בין גדולים בממשלה הנוכחית. היא מרכיב חשוב בממשלה והיא בקואליציה שמבוססת על הברית בין "יש עתיד" ל"ימינה" ואולי גדעון סער. זה מראש מציב את מר"צ בסיטואציה מאד מורכבת ומהרבה בחינות לא הגיונית. תמכתי במהלך של מר"צ להיות גורם מרכזי באפשרות כינונה של הקואליציה הזאת ואני מכיר את מגבלותיה.

"חלק מהנושאים שעניתי בשאלה הקודמת חותכים את המחלוקות של הממשלה הנוכחית. למשל השקפות ימניות מוצהרות של בנט וסער בנושאים כלכליים וחברתיים שיש להם השלכה על נושאים כמו תכנון בחקלאות, כמו הצורך ליצור סביבה נכונה לקיומה של חקלאות לאורך שנים."

"זה לא מפריע להם להעצים מלל מאד פטריוטי ומאד "ציוני" לצורך להחזיק בקרקע, מבלי להתמודד עד הסוף עם המשמעות של הקשיים בהיותך חקלאי כדרך חיים לאורך שנים, בתנאי שוק משתנים. לכן אני מקווה ומאמין שגם בהרכב המאוד מגוון של הממשלה הזאת, ניתן לגבש קואליציות מעבר לחלוקות הפשוטות בין ימין ושמאל".

רשות המים הזמינה את החקלאות לשימוע, לקראת ייקור של כ-40 אחוזים בתעריפי המים לחקלאות. מהי עמדתך בנושא?

"זוהי דוגמא מובהקת לשאלה שהצגתי בשאלה הקודמת. האם הקצאת המים ומחירם הם אחד המנגנונים שאנו רוצים לקיים חקלאות ברחבי הארץ או שהמים הוא מוצר שהשוק בלבד יקבע את עלותו והשלכות מחירי השוק ייגזרו מכך."

"ולכן כל פעם חוזרים לוויכוח ולמחלוקת מי מסבסד את מי במחירי המים. הכפר את העיר או להיפך. המים המותפלים את המים השפירים או שהמים המושבים מסבסדים את שניהם."

"זו אחת הדוגמאות המובהקות לשאלה האם המדינה היא לכאורה ניטרלית או שהיא יכולה לגבש מדיניות, ומהמדיניות הזאת לגבש מחירי מים וגם תשומות אחרות.

"לפי דעתי חקלאות תהיה תמיד בידי מי שיוכל לשלם את מחיר המים האלה ולגבות מהצרכנים את מחיר התוצרת. האם אלה יהיו חקלאים או טייקונים או מי שיחזיק את השוק כמונופול."

"התהליכים האלה כבר מתקיימים במדינות רבות בעולם ובשביל זה לא צריך להיות מומחה גדול לאופי ההתייחסות של מדינות שונות שתומכות מתוך הדגשת ערכים יצרניים ואקולוגיים ארוכי טווח לבין מדינות שמתנהלות באופן סטיכי והתוצאות נראות בשטח".

משרד חקלאות ללא תיק מים, ללא תיק אדמה ותיק עובדים שהרוב הם זרים. האם יש הצדקה לקיומו של משרד כזה בתנאים האלה?

"היות ואני ממרום גילי איני חושב שהשאלה היא אם יתקיים משרד חקלאות או לא – משרד לטעמי יכול להיות חלק מאד משפיע גם כשיהיה במשרד מורחב שהוא גם חקלאות, גם תעשייה וגם תיירות."

"השאלות הללו של מעמד המשרד אינן שאלה מרכזית. זו דרך לברוח מהנושאים המרכזיים שלאורך השנים ממשלות נמנעות מלקבל הכרעות ברורות, כי הם יחשפו מתחים ומחלוקות שקיימים בממשלה והנושאים הופכים להיות מבחני כוח במשיכת חבל בין לוביסטים ואינטרסנטים ללא הכרעות מהותיות ארוכות טווח".

כיצד אתה רואה את מה שקורה במגזר הבדואי במהלך השנים האחרונות?

"הייתי יכול להחליף בחלק מהתשובות את המילה חקלאות במילה בדואי. הייתי מקבל את הגישה שלי גם בנושא הבדואי. ממשלות ישראל החליטו שלא להתמודד עם השאלות המהותיות ורק להתבסס על שאלות נקודתיות."

"הדוגמא הבולטת ביותר היא דחייה טוטאלית של מתווה בני בגין לפני כמה שנים. לא ראיתי בכל התחומים עין בעין עם בני בגין אבל המתווה שהוא הציג היה בסיס ראוי להתמודדות עם שאלת הפערים, היישוב והקרקעות."

"הרוב בממשלה שהובל על ידי אורי אריאל ובצלאל סמוטריץ' חיסל את המסלול הזה כי הוא חשב שהוא הולך יותר מדי לקראת האוכלוסייה הבדואית. אני מאד מקווה ואולי תאמר שאני אופטימי וחסר תקנה, ששר הרווחה החדש מאיר כהן, שקיבל אחריות על התחום ובצוותא עם מנכ"לית משרדו, סיגל מורן, לשעבר ראש מועצת בני שמעון ובעזרת כוחות נוספים בממשלה – יחזרו לטפל באוכלוסייה הבדואית."

"כל מי שעיניו בראשו, ואני שחי את רוב רובם של חיי הבוגרים בנגב, יודעים שכל דחייה או בריחה מעיסוק בשאלות הללו, תהפוך אותן יותר מסובכות ומורכבות לפתרון עד סיכון אפשרות חיים ביחד בנגב".

המגזר הקיבוצי שינה ומשנה את פניו מזה עשרות שנים, באופן שמשקלה של החקלאות הולך וקטן ומנגד ענפי ההייטק והתעשייה תופסים את מקומה. כיצד זה ישפיע לדעתך על החברה הקיבוצית בכללותה בעתיד לבוא?

"קודם כל התהליך שאתה מציג הוא נכון. תהליך חיובי, הוא מתכתב עם השינויים שעוברים על החברה והעולם כולו והתהליך הזה איפשר לתנועה הקיבוצית לשנות את פניה, להמשיך להיות גורם משמעותי בעתיד המדינה והחברה בישראל, במידה שהיא תדע לשלב באופן שקול ונבון ואת השינויים שעוברים וחייבים לעבור בעקבות השינויים הללו, ותמשיך לקיים ערכים של ערבות הדדית, סולידריות ותרומה לחברה כולה.

"בראשית דבריי אמרתי שהשינוי הגדול הוא שעשרות שנים הכפר אינו חקלאי, לבטח לא הקיבוץ, אבל ההתמודדות עם ערכי היסוד הללו היא מחויבת, קל וחומר במציאות המשתנה, ולראייה נסיים בנימה חיובית: שורה ארוכה של קיבוצים, רוב רובם, מצויים בתקופה של צמיחה והתרחבות וקליטת בנים וחברים נוספים, ובד בבד מתמודדים עם הרצון לקיים את ערכי היסוד אותם ציינתי קודם. אני שמח ומאושר לחיות באחד הקיבוצים האלה, קיבוץ להב".

שר ישר דרך, ערכי ומקצועי

חיים אורון החל בתפקידו כשר החקלאות בחודש אוגוסט 1999 וסיים את הכהונה אחרי שנה וחצי, כאשר ממשלתו של אהוד ברק התפזרה ובנימין נתניהו נבחר לראש ממשלה בכהונה שנחתמה לפני שבועות אחדים.

יומיים אחרי שאורון החל בתפקידו בבית דגן, נשלחתי מטעם "קול ישראל" לסקר את אסון רעש האדמה בעיר הטורקית צ'ינרצ'יק, שהפילה רבבות חללים ובהם גם מספר ישראלים.

לאורך חמש יממות רצופות שידרתי מאתר האסון לאורך היום כולו בשידורים חיים. חמישה ימים אחרי שהחל בתפקידו, הוזמן השר חיים אורון לשאת דברים בכנס חקלאי באודיטוריום כהן בבית דגן.

זו הייתה ההופעה הפומבית הראשונה שלו כשר. הוא פתח את דבריו לפני מאות הנוכחים באולם וביקש להתייחס תחילה לרעש האדמה הקטלני בתורכיה.

"אני דרוך ומאזין לדיווחים של כתב החקלאות של "קול ישראל" שנמצא באתר רעש האדמה ואני יכול לומר לכם שאם הדבר היה תלוי בי הייתי מעניק לשמעון וילנאי את פרס ישראל על הדיווחים מתורכיה."

"דבריו התקבלו בתשואות. כששבתי לארץ התקשרתי לשר אורון לשאול אם זה נכון מה שאמר בכנס החקלאי, השיב לי שר החקלאות: "נכון. כך חשבתי ואני עדיין חושב כך".

חיים אורון נתגלה לי כאדם ישר דרך, ערכי, מקצועי. היה פתוח לכל שיחה, בכל שעה, בכל יום וערב. זו הייתה חוויה יוצאת דופן לעבוד מול אדם מדהים, ואני יכול רק להצטער שתקופת הכהונה שלו הייתה קצרה מאד.

כאשר פרש ממשרד החקלאות רבים מעובדי המשרד חשו צער רב על שנאלצו להיפרד ממנו, כי היה לו עוד הרבה מה לתרום למשרד ולחקלאות.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אם לפני עשור היה ניתן ב-2,000 שקלים לחודש לגור בדירת שני חדרים במושב ולהנות מדירת קרקע עם גינה ופרטיות ואיכות חיים, הרי שכיום ב-2,000 שקלים לא תמצאו אפילו דירת חדר במושב סטנדרטי, שאינו מרוחק יותר מ-30 קילומטרים ממרכזי ערים גדולות.   תשתיות מפותחות, כבישים מהירים, מרכזים מסחריים, כמו גם
4 דק' קריאה
"אנחנו יצרנים של מיצוי נוזלי של קומפוסט שמכיל כמות ומגוון עצומים של חיידקים, פטריות ומיקרואורגניזמים נוספים שהפעילות שלהם היא קריטית לפוריות הקרקע" מכירים את המושג חקלאות מחדשת? שמעתם היכן שהוא על הנושא הזה? אם לא אז
4 דק' קריאה
 לד"ר הני זובידה, מרצה למדע המדינה במכללת עמק יזרעאל, יש מדור בערוץ הכנסת בשם "משכן לילה" שבה הוא מביע את דעתו על נושאים שונים ומראיין אנשים שלדעתו יכולים לתרום לדיון. את המדור על שידוריו ניתן למצוא ביו-טיוב. 
4 דק' קריאה
אלון קשי היה קצין ביטחון בקונסוליה הישראלית בניו יורק, בזמן בו אירעה התקפת הטרור. צילומים ומסמכים מאותו אירוע מטלטל נשמרו אצלו בקופסה שחזרה אתו ארצה. בנו גילה את הקופסה במהלך ניקיונות בית בתקופת הקורונה  ה-11 בספטמבר 2001 נצרב בתודעתנו
4 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן