יבול שיא
הרפת והחלב
shutterstock 2049548558

זעם רב וזעקות רמות בישיבת ועדת הכלכלה בכנסת

4 דק' קריאה

שיתוף:

ישנם פערים של ממש בין דרישות החקלאים לתמיכה ישירה של כמיליארד שקל, לבין מה שהוקצב  בפועל – רק 200 מיליון שקלים ● "בישראל פדיון דונם עגבנייה הוא 20-30 אלף שקלים ולכן  100 שקל תמיכה לדונם זה לא הגיוני" ● היו"ר ביטן: "אם יש יבואן שייקח את הכסף לעצמו – הוא צריך לקבל קנס באותו סכום שהרוויח"

יוזמה ברוכה של יושב ראש ועדת הכלכלה בכנסת, חבר הכנסת דוד ביטן ("ליכוד") לייחד פרק זמן ארוך במיוחד למצבה הנוכחי של חקלאות ישראל – ריכוז מיטב פעילי התחום לדיון שנמשך ארבע שעות. סמנכ"לים בכירים במשרד החקלאות באו "חמים" לדיון להציג את עוללות השר הקודם עודד פורר, זעמו עוד יותר כשראו את ח"כ פורר בא לישיבה, וזעקות רמות אפיינו את הישיבה כולה.

הופעת בכורה בדיון חקלאי הייתה של סגן השר החדש במשרד החקלאות, ח"כ משה אבוטבול ("ש"ס"). הוא גילה כי המשרד מקיים דיונים רציפים לנתב תקציבים לחקלאות, כפי שהצוות המקצועי במשרד מבין וללא התניות. "יש שר חדש במשרד (אבי דיכטר) כמו שלא מצפים ששרת התחבורה מירי רגב, תיישם את מדיניות קודמתה מרב מיכאלי, אל תצפו שהשר יישם מדיניות של קודמו. אנחנו רוצים לחזק את החקלאות". לדבריו האוצר צריך לבוא למשא ומתן בלי להסתכל על העבר ובידיים נקיות.

מנהל המחלקה התקציבית במרכז המחקר והמידע של הכנסת, עמי צדיק, הציג בפני הנוכחים נתונים מענף החקלאות ואמר כי כשמדברים על סיוע צריך לקחת בחשבון שרווחיות החקלאים נפגעה בעשור האחרון, מחירי הפירות והירקות עלו בעשור האחרון יותר מהמדד ובאירופה עלו אף יותר. הוא ציין כי יש חשיבות לפרטים בהסכם, וכן יש חשיבות לא רק לתמיכה ישירה, אלא גם לעזרה בסבסוד השקעות למיכון ותמיכה במחקר ופיתוח.

רכז כלכלה ותעשייה באגף התקציבים באוצר, גל ברנס, אמר כי בחודש יולי 2022 הגיעו הצדדים להסכמות שתוקצבו והאוצר עדיין עומד מאחוריהן, ולאחר אישור התקציב יש נכונות לבחון את ההסכמות.

יושב ראש התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, העיר כי הסכמות יולי כבר לא רלוונטיות. יושב ראש ועדת הכלכלה, ח"כ דוד ביטן קרא לאוצר ולראשי החקלאים לשבת שוב ולהגיע להסכמות תוך שבועיים עוד לפני דיוני התקציב וביקש מחברי הכנסת שלום דנינו ואלון שוסטר לסייע בכך. אמיתי הוסיף כי יש לחוקק גם חוק עידוד השקעות הון בחקלאות, שעשוי להפחית את המס לחקלאים היצואנים.

במהלך הדיון התברר כי ישנם פערים של ממש בין דרישות החקלאים לתמיכה ישירה של כמיליארד שקל לבין ההסכם להקצות 760 מיליון שקל, מהם הוקצבו בפועל רק 200 מיליון שקלים. נציג האוצר ברנס ציין כי באירופה התמיכה היא של 100 שקלים לדונם ובישראל זה יהיה פי שניים וחצי – 250 שקל לדונם. סמנכ"ל מימון והשקעות במשרד החקלאות צביקה כהן הגיב מיד ואמר כי באירופה 80 אחוזים מהקרקע היא למרעה ולכן 100 שקל זה מספיק. "בישראל פדיון דונם עגבנייה הוא 20-30 אלף שקלים ולכן זה לא הגיוני". מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל אבשלום וילן התבטא כי האוצר סידר את הנוסחה כך שהתמיכה לא תעבור את ה-150-200 מיליון שקל והוסיף: "כשעושים חוכמות שולחים את החקלאות לאבדון".

חבר הכנסת אלון שוסטר, לשעבר שר החקלאות ,הדגיש בדבריו כי כעומק החשיפה של החקלאים ליבוא חיצוני, כך צריכה להיות עומק התמיכה. "כשהייתי שר החקלאות התברר לי שלחלק מהאנשים באוצר, כתפיסת עולם, לא מזיז אם יהיו מטעים בצפון ותפוחי אדמה בעוטף עזה ולכן גם התמיכה שהציעו הייתה בהתאם". עוד גילה שוסטר כי באוצר הציעו לו 40 שקל לדונם כתמיכה ישירה. "חשבו שתפסו פראייר. 40 שקל לדונם זו בדיחה שמעליבה את המציע. כעבור שנה הציעו 100 שקל. ככה לא מנהלים את העניין" אמר.

ח"כ עודד פורר, שר החקלאות בממשלה הקודמת, אמר כי בא לייצג את הקול של האזרחים שלא נשמע, שצורכים פחות ומשלמים יותר. לדבריו היו הסכמות עם החקלאים בניגוד לעמדת האוצר וגם שר האוצר הקודם וגם שר האוצר הנוכחי עומדים מאחורי הסכמות אלה. הוא הוסיף כי איפה שפותחים את השוק, המחיר יורד והדגיש כי זו שערורייה שהממשלה לא העבירה תמיכה לענף השום. נציגי החקלאים התפרצו לדבריו של פורר ומחו על כך שהדבר הוביל לחיסול ענף השום ולסגירת משקים גם בענפים אחרים.

במהלך הדיון אמר דובי אמיתי כי שמע שממלאת מקום מנהלת השירותים להגנת הצומח אומרת שהפעילו עליה לחץ להגיע להסכמות עם האוצר. האמירה עוררה סערה גדולה וח"כ פורר ביקש להגיב. הוא שאל האם פגע באמת המקצועית של העובדת והמנהלת שלומית ציוני השיבה שלא היה דבר כזה. פורר זעם וביקש "להפסיק עם השקר הזה". הוא ציין כי פתח את הייבוא ל-200 טון דבש והמחיר ירד. החקלאים זעמו על דבריו ואמרו כי הכוונה הייתה לייבא 1500 טון דבש וזה היה הורס את הענף.

סמנכ"ל גורמי ייצור במשרד החקלאות, אסף לוי, ציין כי החקלאים צעקו בצדק כי המכסה אכן הייתה לייבא 1500 טונות דבש והיא ירדה ל-200 טון. לדבריו ענף הדבש מייצר 50 מיליון שקלים, אבל ההאבקה תורמת למשק 3.5 מיליארד שקלים.

בדיון עלה נושא העובדים הזרים והחקלאים הציגו את הקושי שלהם. על כך אמר הסמנכ"ל לוי כי במשרד מנסים לפרוץ את החומה של האוצר, שטוען כי הדבר יפגע בהעסקת ישראלים. הוא הוסיף כי זה לא נכון, ולהיפך – תוספת עובדים זרים תעלה את הפריון וגם את העסקת הישראלים. יושב ראש ועדת הכלכלה ביטן אמר כי הוועדה תקיים ישיבת מעקב אחר הטיפול בנושא.

באשר להורדת המכסים אמר היושב ראש ביטן כי הוא רוצה לדעת מי יקבל קנס אם המכס ירד והמחיר לצרכן לא יירד. נציג אגף התקציבים באוצר, ברנס, השיב כי היבואן צריך למכור בזול כי אחרת לא יקנו ממנו. היו"ר ביטן הוסיף כי זה לא מספיק ואם יש יבואן שייקח את הכסף לעצמו, אז הוא צריך לקבל קנס באותו סכום שהרוויח.

יושב ראש ועדת הכלכלה ח"כ דוד ביטן קרא לאוצר ולחקלאים להגיע להסכמות בענף תוך שבועיים. לפני סיום התייחסה ממלאת מקום מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת, שלומית ציוני, לדברים שנאמרו על היחידה בשנים האחרונות: "נוצר נרטיב שגוי, אפילו מעוות, שהופך את היחידה לאיזה חסם סחר מכוון שמונע את יבוא הצמחים לישראל – וזה לא ככה. זו יחידה מקצועית שעושה עבודה מקצועית לאפשר יבוא וייצוא, תוך מניעת חדירת נגעים למדינות. העקרונות הם בינלאומיים ואבן הדרך המרכזית היא המניעה, והיא מבוססת על תהליך ומשנה סדורה.

בסיום דבריה הביעה מעין קריצה לעבר ההנהגה הקודמת של משרד החקלאות: "אני לא רוצה להיכנס להנהגה הקודמת של המשרד, שלקחה את הרפורמה למקומות רחוקים והכתיבה גבולות קשוחים. אני שמחה שהיום יש הנהלה והנהגה אחרת והחלטת ממשלה אחרת, שבה אנו מאפשרים יבוא בצורה יותר מבוקרת ואחראית".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן