you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
חקלאי מקיבוץ רמת הכובש

מולי אקשטיין, חקלאי מקיבוץ רמת הכובש, מכיר את עבודת השדה כבר 50 שנה

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

"עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה" מולי אקשטיין, חקלאי ותיק מקיבוץ רמת הכובש, מכיר את עבודת השדה כבר 50 שנה. יש לו פועלים תאילנדים ופועלים מיהודה ושומרון, והוא אוהב את כולם באותה מידה: "אין אצלי ערבי, יהודי, תאילנדי – הם כולם הילדים שלי"

מולי אקשטיין, חקלאי ותיק מקיבוץ רמת הכובש. בן 66, נשוי ואב לארבעה ילדים. מגדיר עצמו כחקלאי מגיל 10, ומאוד אוהב את עבודת האדמה.

"יש לנו פרדס ואנחנו מגדלים תפוזים, אשכוליות ולימונים. פעם גידלתי בוטנים, תפוחי אדמה וכותנה. באיזשהו שלב הפסקתי מסיבות מקצועיות לכמה שנים, וכשחזרתי לקיבוץ בחרתי להשתלב בענף פירות ההדר."

"אין לי סדר יום קבוע, אני עובד מצאת החמה עד צאת הנשמה. אם אני ממש חייב לתת סדר יום מסודר, אז אפשר להגיד שאני מתחיל את העבודה בחמש בבוקר, עובד כמה שעות טובות בשדה, הולך לנוח וחוזר חלילה".

"קשה לי מאוד לקבוע מה הייתי אם לא הייתי חקלאי. אחרי 50 שנה באותו מקצוע, קשה לי לראות את עצמי עושה משהו אחר".

"אני מאוד אוהב את עונת החורף. אני לא חריג בעניין הזה, זו העונה שכל הפרדסנים אוהבים. לא רק בגלל שזו העונה העמוסה שלנו, אלא בעיקר מפני שהטבע מתעורר לחיים. ריח הפרי נישא באוויר והחגיגה בשיאה".

"בתקופת הקורונה, המשכנו לעבוד כרגיל לאורך כל השנה, לא הרגשנו משהו שונה. יש לי 20 פועלים מיהודה ושומרון ועוד שני פועלים זרים מתאילנד. אני אוהב לעבוד עם כולם, הם כולם אחיי ודודיי. אני בא מהקטע של נתינה."

חקלאי ותיק מקיבוץ רמת הכובש

"אין אצלי ערבי, יהודי, תאילנדי – כולם בני אדם שווים בין שווים. הם כולם הילדים שלי, אני דואג להם לכל דבר ומפנק אותם.

"חקלאות זו עבודה של הנשמה. זו עבודה שבה אתה נותן באהבה ומקבל באהבה. זה סוג של יצירה יש מאין. מה שלא טוב בלהיות חקלאי זה שיש לו המון לבטים והמון התחבטויות.

"קודם כל פער התיווך – פער המחירים בין החקלאי לסופר לא סביר. הוא כמעט כפול. מי שנפגע מזה הוא הצרכן. הטיפ שלי הוא שאם זה אפשרי, כדאי ללכת ישירות לחקלאי. אם זה לא אפשרי, לכו ליריד האיכרים, שם הפער נמוך יותר."


"שנית, זה היחס של המדינה לחקלאי. זה בא לידי ביטוי במחירי המים, בחומרי ההדברה, במחירי העבודה, כל המיסוי על עובדים זרים שמהמדינה לוקחת."

"יש קושי עצום בעבודה הזו. חוץ מזה, לחקלאי יש אכזבות שלא קשורות לבני אדם, כמו מזג האוויר שלא תלוי בו. לא תמיד הולך חלק. לפעמים יש שנה שחונה או שנה גשומה מדי. כל שינוי קיצוני משפיע על התוצרת, שום קצה לא טוב. אבל מה לעשות שזה לא תלוי בנו".

"לקט ישראל הוא ארגון מבורך שדואג לכלל, ובעיקר לאנשים שהמדינה לא דואגת להם. לצערי הרב, הגענו במדינת ישראל של שנת 2021 למצב אבסורדי ועצוב מאוד, שבו המדינה אינה דואגת לאנשים נזקקים שידם אינה משגת לנושא הכי בסיסי, שזה אוכל, אלא עמותות צריכות לעשות את זה."

הם עושים עבודת קודש

"אני לא חושב שזה מצב טוב ובריא. הייתי מעדיף שהמדינה תיקח אחריות, אבל היא לא עושה את זה, אז אם כבר זה המצב, טוב שיש אנשים טובים כמו העובדים של לקט ישראל שדואגים לאנשים האלה."

"הם עושים עבודת קודש, אין מילים אחרות לתאר את זה. אני שמח שאני יכול להיות חלק מהדבר הזה, ואני מקווה להמשיך ולתרום עוד שנים רבות".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

לפני כשלוש שנים ייסד תאגיד "גרנות" את התארגנות "חקלאי גרנות" הכוללת את עשרות החקלאים החברים בגרנות. כיום מפיצה חקלאי גרנות את תוצרתה כמעט לכל רשתות השיווק הגדולות וכן לשווקים הסיטונאים ערך מוסף לחקלאים חקלאי
3 דק' קריאה
"הרפורמה בחקלאות במתכונתה הנוכחית מאיימת על ענף הפירות בשני סעיפים עיקריים והם – הפחתת המכסים על ייבוא תוצרת חקלאית, בה החקלאים לא יוכלו להתחרות ויסגרו את המשקים, ושינוי קריטריונים בתקנות הגנת הצומח" חקלאי בעל
8 דק' קריאה
אומר צבי אלון, מנכ"ל מועצת הצמחים. לדברי אלון, בשנה החולפת נמשכה הפגיעה בענפי היצוא החקלאי: "שווקים שפיתחנו, שעלו וצמחו וגדלו במשך שנים, גזר, פלפל ועוד מוצרים, בעיקר לרוסיה ולאירופה, ירדו בלפחות מ-50%. בעבר היו
4 דק' קריאה
מעל 10 אלפים מבקרים ביקרו בתערוכה שביטאה את הפער בין היכולות החקלאיות המרשימות שהחקלאות הישראלית יכולה להציע לבין התסכול ממצב החקלאות ובעיקר מההתנהלות הפוליטית סביבה. בתערוכה השתתפו מעל ל130 חברות העוסקות בחקלאות ובתשומות חקלאיות:
10 דק' קריאה
שרה פרידמן ממושב כפר-אחים שירתה שנים רבות בשב"ס (שירות בתי הסוהר) וכיהנה כמפקדת כלא הנשים "נווה תרצה". היא שמה לעצמה מטרה "לשבור את החומות", להראות לאזרחים מה נעשה בכלא ולהכשיר את האסירות להשתלב במשפחה ובחברה לאחר השחרור. לאחר צאתה
8 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן