בחינת תכשירי הדברה ידידותיים נגד תולעי תיל בתפוחי אדמה
מחברים: דנה מנט המכון להגה"צ, מינהל המחקר החקלאי, מכון וולקני;
נטע מור, שה"מ; אורי אדלר, מועצת הצמחים; אורי זיג מו"פ והדרכה יישובי חבל מעון
תקציר
תפוחי אדמה הם מגידולי הירקות המרכזיים בישראל. מעל 70% מהתוצרת השנתית של תפוחי האדמה מגודלים באזור הנגב בגידולי סתיו ואביב. בשנים האחרונות יש עליה בשכיחות התוצרת הפגועה מתולעי תיל בעיקר במזרעי הסתיו. במספר ניכר של חלקות שנזרעו על כרב דגן נמצאו חור בודד עד מספר חורים שנגרמו מתולעי תיל ברמה ממוצעת של 10%-15% ובמקרים קיצוניים עד 40% מכלל הפקעות. הנזק הנגרם מתולעי תיל מפחית את איכות היבול ופוגע קשה בהכנסות המגדלים. תולעי התיל הם הזחלים של חיפושיות ממשפחת הנתוזיות ((Elateridae. נתוזית הפסים, Agriotes lineatus, היא המין העיקרי שגורם לנזקים חקלאיים באירופה ובישראל. החיפושיות הבוגרות מגיחות באביב, חיות כשנה ופעילות בלילה. הנקבה מטילה ביצים בקרקע לחה ליד שורשי צמחים. הזחלים מתפתחים לאט (בין 2-3 שנים) וניזונים מחלקים תת-קרקעיים של צמחים ומרקבובית.
דרכי ההתמודדות כיום עם נזקי תולעי תיל מסתכמים ביישום תכשירי הדברה, בעיקר קונפידור + תכשירי ביפנטרין. קונפידור עומד לצאת משימוש מסיבות רגלוטוריות. קונפידור הינו אלמנט מרכזי כיום בממשק ההתמודדות. תכשיר הדברה נוסף שהיה בשימוש הוא רימון פאסט אך קיימות עדויות מיישום בחלקות מסחריות שכנראה החומר נשבר והמזיק עמיד נגדו. מטרת המחקר המוצע להלן הוא לבחון את יעילותם של תכשירי הדברה ידידותיים להתמודדות עם נזקי תולעי תיל בתפוחי אדמה. כך יוכל ממשק ההתמודדות עם תולעי התיל לקיים הדברה משולבת, להפחית התפתחות עמידויות באוכלוסיית המזיק ולייצר תוצרת נקייה ובטוחה משאריות של תכשירי הדברה. תוצאות המחקר עשויות להוות בסיס לפיתוח ממשק הדברה שיציב את תוצרת תפוחי האדמה כתוצרת בריאה הנהנית מממשק גידול ידידותי לסביבה. מערך המחקר התקיים למעשה בשני אתרים, ביח"מ בשדות גידול תפוחי האדמה בהובלת אורי זיג ובמעבדה להדברה מיקרוביאלית במינהל המחקר החקלאי אצל ד"ר דנה מנט. שיטות העבודה כוללות סקירת תכשירי הדברה שונים השייכים לקבוצות פעילות שונות הקיימים אצל חברות ההדברה. תכשירי ההדברה נבחנו במסגרת ניסויי השדה בהפחתת נזק מתולעי התיל תוך השוואה לתכשירים המשמשים היום, קונפידור+תכשירי ביפנטרין ורימון-פאסט. היות וממשק הגידול של תפוחי אדמה כולל שימוש בפונגיצידים, התבצעו דגימות קרקע תקופתיות שישמשו לבירור השפעת השימוש בפונגיצידים על הפעילות האינסקטיצידית של תכשירי הדברה המבוססים על פטריות אנטומופתוגניות.
מבוא ותיאור הבעיה
תפוחי אדמה הם מגידולי הירקות המרכזיים בישראל. מעל 70% מהתוצרת השנתית של תפוחי האדמה מגודלים באזור הנגב בחורף (מזרעי ספטמבר – דצמבר). חלק גדול מיבול תפוחי האדמה באזור זה מיועד ליצוא. בשנים האחרונות יש עליה בשכיחות יבול הפקעות שנפגעו מתולעי תיל, בעיקר במזרעי הסתיו (ספטמבר עד מחצית אוקטובר).
תיאור הביולוגיה של המזיק ואמצעי ההתמודדות לקוחים מתוך דו"ח שפורסם ב-2016 על ידי ד"ר דוד בן-יקיר. מטרת המחקר דאז הייתה ללמוד את הביולוגיה והפנולוגיה של מזיקים אלה בשדות תפוחי האדמה בצפון הנגב
לאחרונה פורסמה סקירה מקיפה על הביולוגיה, האקולוגיה וההדברה של הנתוזיות בסביבה חקלאית (Traugott et al., 2015). החיפושיות הבוגרות מגיחות באביב, חיות כשנה ופעילות בלילה. הנקבה מטילה ביצים בקרקע לחה ליד שורשי צמחים. הזחלים מתפתחים לאט (בין 2-3 שנים) וניזונים מחלקים תת-קרקעיים של צמחים ומרקבובית. בתקופות שהקרקע יבשה ואין צמחים הזחלים יורדים לעומק האדמה. מיני הנתוזיות הנפוצים בישראל הם: נתוזית הפסים ,Agriotes lineatus נתוזית אדומת הרגל Cardiophorus rufipes ונתוזית יהודה Lanelater judaicus. נתוזית הפסים היא המין העקרי שגורם לנזקים חקלאיים באירופה (Parker and Howard, 2001) ובישראל (ריבנאי, 1960).
ניטור הבוגרים נעשה באמצעות מלכודות אור, פרומון המין הנקבי (Reddy & Tangtrakulwanich, 2014) וחומרי משיכה צמחיים (Vuts et al., 2014). ניטור הזחלים בקרקע נעשה באמצעות דגימות קרקע, משיכה לפיתיונות מזון (פלחי תפוחי אדמה, שיבולת שועל עם מולסה, זרעי דגן מותפחים) ומשיכה לפחמן דו-חמצני. הדברת החיפושיות בזמן שהן פעילות מעל פני הקרקע אינה מקובלת. הדברת הזחלים מתבצעת באמצעות תכשירים המקובלים למזיקי קרקע (van Herk et al., 2008). התכשירים הכימיים המקובלים להדברת תולעי התיל בתפוחי אדמה מכילים זרחנים אורגניים, ניאוניקוטינואידים ופירטרואידים (Vernon et al., 2013).
בישראל הנזק לתפוחי אדמה מתולעי תיל נגרם בעונת גידול בה הטמפרטורות נמוכות יחסית (זריעות ספטמבר-אוקטובר). בדרך כלל, ניתן למצוא תולעי תיל בשדות כחודש אחרי הזריעה ונזקי חורים בפקעות הבנות מתחילים 90-70 יום אחרי זריעה (כחודש עד חודשיים לפני ההוצאה). בשנים האחרונות, בשיעור ניכר מהשדות בצפון הנגב, שנזרעו על כרב דגן, נמצא נזק מתולעי תיל, בדרך כלל חור בודד עד מספר חורים. שיעור הנזק הממוצע ביבול היה 10%-15% אך הוא הגיע עד 40% במקרים קיצוניים. הנזק מתולעי תיל מוריד את דרוג התוצרת לסוג ב' ואינו מאפשר את שיווקה ליעדים אליהם תוכנן. הנזק המוערך מתולעי תיל הוא כ-10% מהיקף היבול בכ-25,000 דונם שנזרעים מספטמבר עד מחצית אוקטובר. לכן, נזקי תולעי התיל גורם להקטנה של כ-10 מיליון ₪ בפדיון למגדלים. עד כה אין פרסומים על הביולוגיה והפנולוגיה של תולעי התיל בשדות תפוחי אדמה שנזרעים בסתיו בישראל. כמו כן, אין ממשק הדברה יעיל למזיקים אלה בתנאי הגידול הנ"ל.
מטרת המחקר
מטרת המחקר המוצע להלן הוא לבחון את יעילותם של תכשירי הדברה ידידותיים להתמודדות עם נזקי תולעי תיל בתפוחי אדמה. כך יוכל ממשק ההתמודדות עם תולעי התיל לקיים הדברה משולבת ולהפחית התפתחות עמידויות באוכלוסיית המזיק ולייצר תוצרת נקייה ובטוחה משאריות של תכשירי הדברה.
מטרת משנה:
- אפיון השפעת יישום פונגיצידים על תכשירי הפטריות האנטומופתוגניות המיושמות בחלקות תפו"א.
חומרים ושיטות
מהלך הביצוע בשדה
פס זריעה, יישום פונגיציד, יישום ביווריה, כיסוי, השקיה, דיגום קרקע מעומק 10-25 ס"מ. דישון והשקיה ע"פ השגרה המשקית – השקיה בקוונוע.
זריעה – 19/10/21, שרפת נוף –2/2/22, אסיף – 2/3/22
זן סלטיאן – רגיש לנגיעות בתולעי תיל.
שיטת עבודה ליישום בפס הזריעה: עיצוב גדודית ויצירת חריץ במזרעה משקית; ריסוס חצי מינון בפס הזריעה – נפח תרסיס 22 ל'/ד'. פיזור הזרעים, ריסוס חצי מינון נוסף ליטר/ד', כיסוי במזרעה משקית.
בנוסף בוצעו טיפולי נוף – ע"פ המפורט בטבלת החומרים להלן:
בכל הטיפולים שולב עמיסטר ( 100 סמ"ק/ד) AZOXYSTROBIN , כטיפול רקע כנגד פטריות.
לאחר הטיפול בפונגיציד וריסוס הביווריה נדגמה קרקע בעומק עד 20 ס"מ מטיפולים מספר 1, 7 וקרקע לא מטופלת כלל (0). הקרקעות נשלחו לבדיקת קרקע במעבדה של ד"ר דנה מנט לטובת בחינת השפעת הפונגיציד על השרדות הפטרייה האנטומופתוגנית המצויה בתכשיר ביווריה.
תוצאות
על מנת לברר האם הטיפול המקדים בפונגיציד משפיע על פעילות הפטרייה האנטומופתוגנית המצויה בתכשיר ביווריה, נדגמה קרקע מיד לאחר ריסוס הפונגיציד. הקרקע נדגמה מחלקת הניסוי, לבדיקת השפעת נוכחות הפונגיציד בקרקע על פעילות הפטרייה. המדדים ששמשו לבדיקה זו כללו: 1) מספר מושבות למשקל קרקע (CFU/ wet soil weight), 2) מדד אינפקטיביות על ידי שימוש בפונדקאי בוחן (GBM). סיכום הנתונים מבדיקות אלו מצויים בטבלה 1. היות ולא נכלל טיפול בו טופלה הקרקע ללא פונגיציד, חסר מידע מלא על מנת לטעון באם הטיפול בפונגיציד השפיע על פעילות הביווריה. יש לבחון היבט זה בשנית בעונה הבאה.
טבלה 1. השפעת טיפול הקרקע בפונגיציד על פעילות הפטרייה האנטומופתוגנית Beauveria bassiama כתכשיר ביווריה, לאחר ריסוס הקרקע בחלקת הניסוי. הערכים הם ממוצעי 12 חזרות טכניות מכל טיפולCFU/ wet soil weight GBM, % Treatment AVERAGE±SE AVERAGE±SE No treatment (0) 3.25±1.1 8.3±6.3 Control, with fungicide (1) 0±0 1.6±1.7 Bioveria (7) 16.25±1.8 6.6±2.7
בתום תקופת הניסוי נבחנו שני מדדים; יבול ממוצע (טון לדונם) ואחוז פקעות נקיות מחורי נזק של תולעי תיל. נמצא כי שיעור הנזק הממוצע היה נמוך בכל הטיפולים כולל בשטחי הביקורת הלא מטופלת (היקש) ועמד על פחות מ-5%. התוצאות מובאות בטבלה 2. במבחן שונויות לערכי הממוצעים נמצאה שונות מובהקת בין התכשיר רימון פאסט (4.1% נזקי תולעי תיל) לתכשיר ספקטרום (0.6% נזקי תולעי תיל) בלבד. לאור נתונים אלו לא ניתן להסיק מסקנות לגבי יעילות יתר התכשירים שנבחנו ולהוביל למדרג יעילות. יש לציין כי החורף הצטיין בטמפרטורות נמוכות באופן חריג.
טבלה 2. השפעת הטיפולים השונים על סה"כ יבול ממוצע לחלקה ו-% פקעות נקיות מפגעי תולעי תילטיפול תוויות שורה סה"כ יבול ממוצע % פקעות נקיות ממוצע תוצאות מבחן שונויות היקש (ללא טיפול) 1 3.7 98.2% AB ספקטרום מכתשים 3 4.0 99.4% A ADM מכתשים 4 3.5 97.8% AB אלוודרה כצ"ט 5 3.9 97.6% AB מובנטו לידור 6 3.7 98.0% AB ביווריה רימי 7 3.8 96.4% AB מגסטן לידור 8 3.7 96.0% AB רימון פאסט 9 3.4 95.9% B
* אותיות שונות בעמודת מבחן שונויות מציינות הבדלים מובהקים בין הטיפולים
דיון ומסקנות
המחקר התקיים השנה בשני מישורים, בדיקות מעבדה וניסוי שדה. במסגרת ניסוי השדה, נעשתה בדיקה לבירור היעילות של תכשירי הדברה שונים תוך השוואה לסטנדרט המקובל, רימון פאסט. במסגרת בדיקות מעבדה, ניסויי השדה היוו למעשה את הפלטפורמה הנחוצה לבירור השפעת הפונגיצידים על הפעילות של תכשיר הפטרייה האנטומופתוגנית ביווריה.
מנתוני ניסוי השדה השנה לא ניתן להסיק מסקנות חד משמעיות לגבי יעילות תכשירי ההדברה השונים עקב נגיעות נמוכה מאד של חלקת הניסוי בתולעי תיל, דבר שהתבטא בשיעורי נזק נמוכים מ-5% בכל הטיפולים. ייתכן והדבר נבע מהטמפרטורות הנמוכות באופן קיצוני שאפיינו את חורף 2021/2022. יש לציין כי במחקר קודם שיעור הנזק בביקורת עמד על 11.5%. טיפולים שונים שנבחנו אז כגון רימון –פאסט, אקטרה, קונפידור+טלסטאר הציגו שיעור נזק של 4.2-1% בלבד.
בשנת המחקר הקרובה יש לבחון בשנית את התכשירים שנבחנו השנה ובשנים קודמות. לאחר הוצאת קונפידור מרשומות חברות ההדברה יש לשקול ביצוע של שילובים בין תכשירי ההדברה בכפוף להיתרים.
בהתייחס לשימוש בתכשירים מיקרוביאליים כגון מג'סטן וביווריה יש לחתור להגדרת חלונות הזמן המתאימים ליישום בהתאם לפעילות המזיק ויציבות החומר, לנקוט בגישה מציפה לשם הגברת נקודות המפגש בין המזיק לנבג ולבחון שילוב על ידי שימוש במספר גורמי הדברה כימיים ומיקרוביאליים.
הכרת תודה
המחקר מומן ע"י מועצת הירקות וחברות תכשירי הדברה שהשתתפו בו.
תודות לחברות לידור, כצ"ט, ביובי, רימי, אגריקה, אדמה, לידור ולוכסמבורג על שיתוף הפעולה הפורה.
רשימת ספרות
ריבנאי, י. (1960) מזיקי הפלחה והמספוא, הוצאת ספריית השדה, עמ' 182-181.
Parker WE, Howard JJ (2001) The biology and management of wireworms (Agriotes spp.) on potato with particular reference to the U.K. Agricultural and Forest Entomology 3: 85-98.
Reddy G. V. P., Tangtrakulwanich K. (2014) Potential application of pheromones in monitoring, mating disruption, and control of click beetles (Coleoptera: Elateridae). ISRN Entomology, 2014: 8.
Schumann M., Patel A., Vidal S. (2013) Evaluation of an attract and kill strategy for western corn rootworm larvae. Applied Soil Ecology, 64: 178-189.
Traugott M., Benefer C. M., Blackshaw R. P., van Herk W. G., Vernon R. S. (2015) Biology, ecology, and control of Elaterid beetles in agricultural land. Annual Review of Entomology, 60: 313-334.
van Herk W. G., Vernon R. S., Tolman J. H., Saavedra H. O. (2008) Mortality of a wireworm, Agriotes obscurus (Coleoptera : Elateridae), after topical application of various insecticides. Journal of Economic Entomology, 101: 375-383.
Vernon RS, Van Herk WG, Clodius M, Harding C (2013) Further studies on wireworm management in Canada: Damage protection versus wireworm mortality in potatoes. Journal of Economic Entomology 106: 786-799.
Vuts J., Furlan L., Csonka É. B., Woodcock C. M., Caulfield J. C., Mayon P., Pickett J. A., Birkett M. A., Tóth M. (2014) Development of a female attractant for the click beetle pest Agriotes brevis. Pest Management Science, 70: 610-614.
