היקף השטחים בארץ הוא כ-66,000 דונם, מתוכם כ-22,000 דונם הם מטעים צעירים – ענף התמר ענף התמרים
התמר הישראלי כובש את העולם עם ביקושים שעולים כל הזמן. לטעמו האהוב של התמר, שנדמה כי היה שם תמיד, ולנגישותו על המדפים לאורך כל השנה, הצטרפו בשנים האחרונות גם טרנד הבריאות העולמי ומגמת התזונה הטבעונית. במקביל, נדמה כי ציבור הצרכנים "גילה" מוצרים שימושיים נוספים שניתן להפיק מהתמר, בדומה לסירופ ה"סילאן", שתרמו גם הם – יחד כמובן עם עבודת שיווק נכונה – לפופולאריות הגדולה של הפרי בימים אלה
פריחת התמר מתבטאת כמובן גם במספרים. ענף התמר נמצא בצמיחה חסרת תקדים, כאשר בעשור האחרון הענף גדל כל שנה ב-2,000 דונם.
מטעי התמרים בארץ משתרעים לאורכה ולרוחבה של מדינתנו הקטנה: מאזור הכנרת ועמק הירדן, בקעת הירדן דרך עמק המעיינות, אזור ים המלח, הערבה ועד ים סוף.
היקף השטחים בארץ הוא כ-66,000 דונם, מתוכם כ-22,000 דונם הם מטעים צעירים. הזנים העיקריים הגדלים בארץ הם: אמרי, דקל נור, ברי, זהידי, חדראווי ומג'הול. האחרון, שמוצאו במרוקו והובא לארץ בשנות השישים מקליפורניה, מהווה כיום כ-80% מסך מטעי התמרים.
ענף התמרים מהווה מרכיב חשוב ומרכזי בכלכלת ההתיישבות בערבה ובבקעה, ומפרנס אלפי משפחות. נוכח המשבר המתחולל בשנים האחרונות בענפי חקלאות רבים, יצור התמרים בארץ מתקרב ל-50,000 טון מתוכם מיוצאים למעלה מ-50%, רוב רובו של הייצוא מהזן מג'הול.
ניתן לראות זאת גם באמצעות נתוני הצריכה הגבוהים לנפש; באלג'יריה הצריכה לנפש היא 18.1 ק"ג, במצרים – 15.3 ק"ג לאדם ואילו באיראן – 11.1 ק"ג לאדם. למרות שהתמר אהוב מאוד בישראל, הצריכה לנפש אצלנו היא 2.9 ק"ג לאדם. אמנם לא גבוה כמו שיאניות הצריכה, אך גבוה ממדינות אחרות, בהן למשל דנמרק, בה צריכת התמר נמוכה מאוד – 0.5 ק"ג לנפש.
הזינוק בענף והרחבת הביקושים לתמר בארץ ובחו"ל לא היה מתאפשר אלמלא שיתוף הפעולה הפורה של מועצת הצמחים עם החקלאים והמגדלים. העבודה המשותפת והתמיכה שמעניק שולחן התמר לענף מובילה את התמר לשיאים חדשים. אמנון גרינברג, יו"ר השולחן, פועל נמרצות ועושה לילות כימים בכל שטחי הפעולה כדי לתמוך בצמיחת ענף התמר, ומתוך רצון להתאים את השוק לגידול ביבולים שעוד צפויים לענף בהמשך.
קמפיין משפיענים
בימים אלה ממש, הענף מתכנן לנקוט בפעילות של קידום מכירות בניהולו של גל טוויג, מנהל עסקי בשולחן התמר, במטרה להגדיל בהיקף נרחב את ייצוא התמרים. הפעילות תתקיים בהיקף של 2.5-5 מיליון ש"ח בשנה במימון של המגדלים, המשווקים ומשרד החקלאות.
בנוסף, סיימנו בימים אלה "קמפיין משפיענים" בהשקעה מוערכת של 1.6 מיליון ש"ח, ובקד"מ יצוא וקד"מ בשוק המקומי מושקעים כמיליון שקלים בשנה. תכניות השיווק והקד"מ שמכין עמיר לוי נדונות בצוות קד"מ של שולחן המגדלים ומופעלות לאחר אישורו.
השולחן אף מפעיל יועצת תזונה מקצועית, חברת פרסום ועובדת יחסי ציבור. תוצאות הפעילות באו לידי ביטוי במחקר שנערך לאחרונה על ידי חברת "פאנלס" שבדקה את המודעות לתמרים והרגלי הקניה של הציבור בארץ. התוצאות מרשימות ומאשרות שהפעילות שננקטה הצליחה והמודעות לתמרים ולערך הבריאותי שלהם גבוה (רכישת התמרים יותר מהוכפלה בתקופה של 9 שנים).
תחום המחקרים
בתחום המחקרים השולחן מממן מכספי המגדלים (היטלים) מחקרים במו"פים אזוריים ומכוני מחקר בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח. המחקרים מתקיימים בכל תחומי הגידול, החל מהשקיה ודילול וכלה בהגנת הצומח וטיפול בפרי לאחר קטיף. שולחן התמר במועצת הצמחים קידם 3 מיזמים בשיתוף עם המדען הראשי במשרד החקלאות ב-3 נושאים בעלי חשיבות רבה לענף התמר בהיקף של כ-6 מיליון ש"ח (חלקם של המגדלים בתשלום המיזמים כ-3 מיליון ש"ח).
במקביל להישגים ולפעילות העניפה, שולחן התמרים מתמודד עם קשיים ואתגרים יומיומיים רבים, אליהם הוא צריך להידרש. חידקונית הדקל האדומה, למשל, פוגעת קשה במטעי התמר וקשה מאוד להכחידה. לכן, הקמנו מיזם בניסיון להתמודד עימה באמצעים ידידותיים לסביבה; למשל, שימוש בפטריות ונמטודות ובעזרת חיישנים כתחליף להדברה כימית.
ויש גם את האספרגילוס, מחלת העובש השחור הפוגעת בפרי התמר. נהוג לומר כי "קשה לבנות, קל להרוס"; לפרי הנגוע באספריגלוס טעם רע והוא גורם לבחילה לאוכלים אותו, דבר הפוגע קשות במוניטין שנרכש בעמל רב, ובנוסף – החשש מנוכחות רעלנים נגועים עלול לפגוע קשות בייצוא. לכן, הוקם מיזם שמטרתו לפתח גישות למזעור כמות הפירות הסימפטומטיים במטע לאחר הגדיד ובמהלך אחסונו.
ענף התמר, בדומה לענפי חקלאות רבים נוספים, מתמודד גם הוא עם מחסור בידיים עובדות מקצועיות. שולחן התמר והמגדלים מנסים להתמודד עם כך (גם) באמצעות הקידמה הטכנולוגית.
תהליכי העבודה בגידול התמרים הינם עתירי ידיים עובדות, כאשר עיקר העבודה מושקעת בשלבי הדילול והגדיד. "מיזם הרובוטיקה" שהוקם מתעתד למצוא פתרונות טכנולוגיים לדילול שיחסכו בעלות כח אדם ויאפשרו להתמודד בעתיד בשוק העולמי במחירים נמוכים יותר. בשלב זה של המיזם פותח אבטיפוס של רובוט שמבצע דילול.
ידיו של שולחן התמר עמוסות, והדבר מבורך כמובן. בין הפעילויות הנוספות שהוא מבצע: קשר עם מכוני מחקר וחוקרים על מנת לקדם אינטרסים של הענף, קשר עם השירותים להגנת הצומח לשימור הסטנדרטים בייצוא, ניסיונות לשיפור פוליסות הביטוח של קנט, ייזום ימי עיון להעשרת הידע של המגדלים, הפקת הכנס השנתי של המגדלים, פיתוח מוצרים חדשים, בקרת איכות וסטנדרטים, מתן מלגות לסטודנטים העוסקים במחקר תמרים ועוד.
ענף התמר אמנם בצמיחה, אולם ישנן מטרות רבות נוספות להשיג ומכשולים שיש להתגבר עליהם. כדי לעמוד בכל המשימות והיעדים שניצבים בפני הענף ישנו שולחן מגדלים שתומך בכל הפעילויות הנדרשות לצמיחת ענף התמר. אנו מקווים ומאמינים שבכוחות משותפים נעמוד בכל האתגרים של הענף, לטובת כולנו.
כותב המאמר: משה ברוקנטל, מנהל ענף הפירות במועצת הצמחים
ענף התמר ענף התמרים | צילום: אלבום המשפחה
המלצות לטיפולים להתמודדות עם חדקונית הדקל האדומה בעצי תמר
תגובה אחת
הכותב מנותק כנראה מהשטח
הענף בבעייה אמיתית הנובעת בין היתר המתנהלות שולחן תמר במועצת הצמחים