יבול שיא
הרפת והחלב
נועה ויינבוים וחושן אושרי הזוכות בתחרות צילום סיגל לוצקי

פרס לתלמידות החממה האקולוגית עין-שמר על מחקרים פורצי דרך בחקלאות

2 דק' קריאה

שיתוף:

האם שימוש בביו-סטימולנטים מבוססי פרוביוטיקה משפיעים על מדדי הצימוח ונפח השורשים של האבוקדו והאם חגבים יכולים לשמש כמקור חליפי לחלבון, הם המחקרים אשר קטפו את המקום הראשון בתחרות שקיים המכון הוולקני • המחקרים בוצע בחווה החקלאית בעין שמר בשיתוף מומחים לאבוקדו מ"חקלאי גרנות" וחברת "אמבר"

תלמידות החווה לחינוך חקלאי "החממה האקולוגית" בעין שמר, בפיקוח המינהל לחינוך התיישבותי במועצה האזורית מנשה, נועה ויינבוים ממבואות עירון וחושן אושרי מאולפנה כפר פינס, זכו במקום הראשון בתחרות "וולקניויישן" של המכון הוולקני לשנת 2022, על ביצוע והצגה של מחקרים בחקלאות מתקדמת, בתמיכה של מפעלי גרנות, אמבר וצומח גרנות.

מחקרה של נועה ויינבוים התקיים בתמיכה של "חקלאי גרנות", בליווי מקצועי של האגרונום הראשי אודי גפני ובהנחיה של נעמה גולן ואיילה ברקן. נועה חקרה את ההשפעה של ביו-סטימולנטים מבוססי פרוביוטיקה על מדדי הצימוח ונפח השורשים בכנות אבוקדו. המחקר נבע מתוך צורך של חקלאים למצוא פתרון טבעי יותר לטיוב האדמה, ולשפר בצורה זולה ופשוטה יחסית את צמיחתו של האבוקדו. לדברי אודי גפני, "שורשי האבוקדו, הגדלים בקרבה לפני האדמה, מתאפיינים בשורשים דלים וקצרים. בעקבות מבנה זה לאבוקדו ישנם קשיים בהשתרשות ובקליטת מים וחומרים מזינים נוספים מן האדמה". לדבריו, ביו-סטימולנטים נחשבים בשנים האחרונות ככאלה המשפרים את צמיחת שורשי הצמח ואת הקשר שלהן עם המיקרוביום בסביבתם ואת זה רצינו לבדוק במחקר.

תוצאות המחקר הראו כי למרות שלא היו הבדלים במדדי הצימוח הקלאסיים, נצפו טיפוסי שורשים שונים, שיצרו מבנים חדשים ומסועפים כתוצאה מהטיפול בביו-סטימולנטים מבוססי פרוביוטיקה. על בסיס תוצאות המחקר, הוקמו עבודות מחקר חדשות על ידי תלמידי החממה, על מנת לבסס את המנגנון הביולוגי ולבחון שילובי חומרים שונים והשפעתם על מבנה השורש. ניסויי שדה שנערכים במקביל ילמדו על השפעת הטיפול לאורך זמן, על מדדי הצימוח ובהמשך על איכות וכמות היבול.

נועה ויינבוים בחממה החקלאית עין שמר צילום נעמה גולן.jpeg.jpg
נועה ויינבוים בחממה החקלאית עין שמ.ר צילום נעמה גולן

מחקרה של חושן אושרי התקיים בתמיכה של אמבר, בהנחיה של סיגל לוצקי ובליווי דיאטנית חברת אמבר, נגה אסטרכן. חושן ביצעה עבודת גמר בביולוגיה בתחום הזנת חגבים כמקור חלבון חלופי לקמח דגים. בנוסף הציגו תלמידי נבחרת הרובוטיקה החקלאית של החממה, בני נוער יהודים וערבים מהמועצה האזורית מנשה, מיזם חדשני בשםHydrobot  – רפסודה רובוטית לניטור איכות מים במאגרים, נחלים ובמערכות הידרופוניות. לדברי נועם גבע, מנהל החווה החקלאית בעין שמר, "אנו גאים מאוד בתלמידות והתלמידים של החממה ומודים למפעלי גרנות, לצומח גרנות ולאמבר מקרב לב על התמיכה בהצמחה של דור העתיד!".

לדברי גיורא מרום, מנכ"ל "חקלאי גרנות": "אנו גאים בהישגים של תלמידי החממה ונרגשים יחד איתם בזכייה בפרסים. חקלאי גרנות רואה חשיבות רבה בהשקעה בחינוך חקלאי, בדור העתיד ובמעורבות בקהילה. אנו רואים כזכות את האפשרות שניתנה לנו להיות חלק מהחווה החקלאית עין שמר ולהעמיד לרשות צוות החווה את מיטב המומחים שלנו, אשר מלווים תלמידים מצטיינים בפרויקטים יוצאי דופן ועל כך גאוותנו".

אגרונום אודי גפני חקלאי גרנות צילום יחצ
אגרונום אודי גפני חקלאי גרנות. צילום יחצ

לפרטים נוספים: מירב בורמד  050-6656256    E-mail: merav.pr@zahav.net.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*תמונה ראשית: מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות כל יום אני נדהם מחדש מהרעיונות ההזויים של המשרד. הבעיה היא לא שינוי שם כזה או אחר, הבעיה היא מה עושים עם משרד שאיבד את דרכו
הנהלת האגודה אישרה את מינויו של טל יפת (44), מקיבוץ רגבים לתפקיד מנכ"ל "החקלאית".  טל נכנס לתפקידו באופן רשמי ב-17 במרץ. בתפקידו האחרון ניהל טל את הפעילות העסקית של המושב השיתופי מי עמי. בחזקתו
< 1 דק' קריאה
משרד החקלאות יגיש בימים הקרובים הצעת מחליטים לאישור הממשלה לגיבוש תכנית לאומית לביטחון מזון שתכלול גיבוש יעדים לאספקת המזון לכלל האוכלוסייה שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר: "מדובר במהלך חסר תקדים, אנחנו, במשרד החקלאות, מובילים תהליך
< 1 דק' קריאה
הגברת גליה: " אז הם נכנסו למקלטים, התעצבנו ממה שראו, פנו אליך בטענות ואז הנושא היה צף. כשנגמר הבלגן הביטחוני הנושא שוב נעלם מתחת לשטיח – אין לאנשים זמן, אין להם כוח, כן ביום
ב-7.10 יצאה יעל ופתחה את כל המקלטים במושב נהלל, בדקה מה מצבם והובילה לטיפול, שיהיו כשירים ומוכנים במידה ויהיה צורך לשהות בהם * יעל אלון שפירא היא ד"ר לרפואה סינית ונציגת "מעברים בעמק" בנהלל,
9 דק' קריאה
הזמרת שולה חן, ילידת נהלל, הופתעה לגלות שהשיר שלה "בוא הביתה" מופץ כמביע תחינה לשחרור החטופים מעזה * בראיון לעדינה בר-אל היא מעלה זיכרונות מילדותה ונעוריה בנהלל ומן השירות בלהקת הנח"ל ומספרת על הקריירה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן