יבול שיא
הרפת והחלב
פסילת ההדר האסייתית

משרד החקלאות נלחם בנגע חדש והרסני שפלש לישראל פסילת ההדר האסייתית

2 דק' קריאה

שיתוף:

"פסילת ההדר האסייתית" הוא נגע הגורם למחלת הגרינינג, מחלה בהדרים, שנחשבת למחלה המסוכנת ביותר בעולם בהדרים. הנגע אותר ב-750 דונם פרדסי עמק חפר, ועתה מפקחי המשרד יוצאים נגדו למלחמה בכדי למגרו מהמדינה

פסילת ההדר האסייתית

"פסילת ההדר האסייתית", או בשמה המדעי Diaphorina citri Kuwayama, מוכרת כמזיק של הדרים וכווקטור של מחלת הגרינינג -מחלת הדרים שנחשבת כמחלה ההרסנית ביותר בהדרים, ונגרמת על ידי החיידק "Candidatus Liberibacter". המחלה משמידה את העץ ומביאה למותו, כיוון שאין דרך לרפא עצים.

פסילת ההדר האסייתית צילום משרד החקלאות
פסילת ההדר האסייתית צילום משרד החקלאות

"פסילת ההדר האסייתית" מוכרת ביבשות צפון ודרום אמריקה, בדרום מזרח אסיה עם תפוצה עד אירן וערב הסעודית ובמספר מדינות מועט בדרום אפריקה. אנו יכולים לראות ממקרי העבר בחו"ל בהם מתו ונהרסו מטעים שלמים, בברזיל, קליפורניה, פלורידה וקובה.

דיון חירום

הנגע (שהוא כאמור וקטור למחלה) זוהה לראשונה בישראל לאחרונה באזור עמק חפר לאחר זיהוי מורפולוגי ואימות בבדיקות מולקולריות במעבדות השירותים להגנת הצומח במשרד החקלאות.

לאחר הזיהוי, נעשה סקר נרחב באזור הנגוע ובשאר חלקי הארץ וביעור נקודתי. בשל רמות האוכלוסייה הגבוהות שנמצאו באותן חלקות נגועות, הנחת העבודה, במשרד החקלאות היא שקיימת אוכלוסייה נוספת באזור ההתפרצות, מתחת לסף הגילוי של מערך הניטור, וייתכן שגם במקומות נוספים בארץ.  

במקביל לסקר הוקם מערך ניטור והוצבו מלכודות ניטור חדשות במרחב הקרוב להמצאות המזיק. בשל רמת הסיכון הגבוהה של המזיק, ובהתאם לנוהל נגעים חדשים במשרד החקלאות, התקיים דיון חירום והוחלט לרסס את החלקות הנגועות במטרה למגר את הנגע.

לאור כך, הכינו במשרד החקלאות תכנית מפורטת לביעור הפסילה במטרה להכחידה. התכנית תכלול ריסוסים בכ-750 דונם פרדסים באזור עמק חפר הנגוע החל מחודשי החורף ולאורך השנה.

החקלאים יפוצו במסגרת הביטוח של הקרן לנזקי טבע (קנ"ט). התכנית תלווה בניטור רציף של אוכלוסיית המזיק בשטח הנגוע וביתר חלקי הארץ ותתבצע הערכה והתאמות, במידת הצורך, בתחילת כל עונה מעונות השנה.

בישראל כ-169 אלף דונם מטעי הדרים. במשרד החקלאות מסבירים כי בשלב זה לא ניתן להצביע על מקור החדירה הראשוני לארץ, אך כיוון שהפסילה יכולה להגיע לארץ רק על גבי עלים וענפים של פונדקאים שאינם מיובאים באופן מוסדר, רוב הסיכויים שמקור הנגע בחומר צמחי שהוברח ממדינה נגועה. ככל הנראה, על גבי שתילי הדרים או קאפיר ליים שמוברחים לישראל.

שלומית ציוני, מנהלת השירותים להגנת הצומח ולביקורת

"פסילת ההדר האסייתית היא נגע שעלול להוביל להתבססות מחלה מסוכנת שתשים את כל ענף פירות ההדר בארץ בסכנת הכחדה בשל היותה הווקטור שמפיץ אותה."

"בינתיים, לא גילינו עוד אזורים נגועים, אך מפקחי המשרד ממשיכים כל הזמן בפעולות למיגורה דרך הדברה שתוביל להכחדת המזיק לפני שייגרם נזק גדול."

"בשלב זה, לשמחתי, מפקחי המשרד שולטים במצב ורואים תוצאות חיוביות לפעולת ההדברה. יחד עם זאת, המפקחים ממשיכים במאמצים לאתר את הנגע שייתכן ונמצא במקומות אחרים בארץ, זאת מפני שגילוי מוקדם מגביר את הסיכויים להכחדת המזיק ועלותו לאין שיעור פחותה מניסיונות הדברה של אוכלוסיות מבוססות".

"אם לא נצליח להכחיד את נגע פסילת ההדר האסייתית במבצע הממוקד הזה, יהיה זה איום ממשי על ענף ההדרים המקומי עד כדי הכחדתו, כפי שקרה במקומות אחרים בעולם, כמו גם הגברת השימוש בקוטלי חרקים על פני שנים ובכל הארץ".

פסילת ההדר האסייתית | צילום: איתן רכט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן