יבול שיא
הרפת והחלב
אבי איזנברג

צמח אבוקדו תתתרחב ב-50% אומר אבי אייזנברג, מנכ"ל תאגיד 'צמח אבוקדו'

6 דק' קריאה

שיתוף:

אומר אבי אייזנברג, מנכ"ל תאגיד 'צמח אבוקדו', שאורז, משווק ומייצא את האבוקדו שמגדלים חקלאים בעמק הירדן, רמת סירין ובסובב כנרת * הסיבה לגידול נובעת בין השאר מכניסת מטעים חדשים לניבה ומתוכנית חדשנית שפיתח התאגיד עם 'משקי עמק הירדן' – תכנית הלוואות ייחודית לנטיעה שמסייעת בהסרת העול הכלכלי מהחקלאים בשנים הראשונות לנטיעה

אבי אייזנברג, מנכ"ל תאגיד 'צמח אבוקדו' בארבע השנים האחרונות, הינו חבר קיבוץ דגניה ב', בוגר תואר שני במנהל עסקים.

לפני שהגיע לנהל את 'צמח אבוקדו' הקים את חברת 'מגדלור' שעסקה בין השאר בפיתוח מיזמים שונים בתחומי החקלאות והתיירות – ובין היתר יזמה את 'פסטיבל הבננה' בעמק הירדן, הייתה ממקימי ויוזמי פעילות 'צמח שקדים'. לפני כן כיהן אייזנברג כסמנכ"ל הפיתוח העסקי בחברת המזון 'הנסיך'.

עובדות בבית האריזה צמח אבוקדו
עובדות בבית האריזה צמח אבוקדו

"חברת 'צמח אבוקדו' משווקת את תוצרת האבוקדו של חקלאים רבים," מסביר אייזנברג, "ובמהלך השנה החברה אורזת מעל 20 אלף טון אבוקדו, מנגו, הדרים ותירס.

רוב הפרי שלנו מגיע ממשקים בעמק הירדן, דרום רמת הגולן וסובב כנרת אך אנחנו גם מעניקים שירותי אריזה ושיווק למגדלים חיצוניים שאינם שותפים ב'צמח אבוקדו', חלקם משקים שעובדים איתנו כבר הרבה מאוד שנים – מושבים וחקלאים שמקבלים שירותי אריזה ושיווק.

"'צמח אבוקדו' הוא תאגיד שכולל שני בתי אריזה – האחד מיועד לקלחי תירס וירקות אחרים (ברוקולי וכרובית) ובית אריזה שני גדול ומודרני לאריזת פירות. אנחנו עוסקים בפיתוח תחומי האריזה באמצעות שימוש בטכנולוגיה וחדשנות.

בשנה האחרונה השקנו מוצר חדש 'אבוקדו מוכן לאכילה', גם באריזות קרטון בודד וגם באריזות 'פלו פק'. בנוסף אנחנו אורזים תירס במגוון רחב של אריזות – ובין היתר פיתחנו את 'תירס מיקרו', תירס טרי שמיועד לבישול במיקרו.

"בשלוש השנים האחרונות שדרגנו באופן משמעותי את מערכי האריזה שלנו, כולל שילוב מצלמות איכות, בקרה על הפרי באמצעות מערכת RFID ועוד חידושים.

אנחנו עובדים עם מערך אחד של 'עשת איילון', מערך ישראלי שכולל מצלמות ומיועד בעיקר לאבוקדו ולמנגו ועם מערך של 'מאפ רודה' מתוצרת ספרד.

בשנים האחרונות השקענו מעל 10 מיליון ש"ח בשדרוג מאוד משמעותי של בית האריזה. אנחנו נערכים כעת לקפיצת מדרגה נוספת מאחר והמשקים שלנו נוטעים לא מעט מטעי אבוקדו ואנו נערכים לקליטת הפרי.

ישנן נטיעות משמעותיות  באזור עמק הירדן, ברמת סירין, וכן התחלה של נטיעות בדרום רמת הגולן כדוגמת קיבוץ אפיק אשר מרחיב נטיעות אבוקדו.

"הרכבנו תוכנית חדשנית ומאוד אטרקטיבית למימון נטיעות למגדלי 'צמח אבוקדו', תוכנית שמלווה את המגדל לאורך כל תקופת הנטיעה עד אחרי ארבע שנים מתחילת ניבה ואם צריך אז יותר.

המודל הוא מודל הרבה יותר ארוך מהמקובל, מודל שבסופו של יום לא מטיל על המגדל עומס כלכלי מיותר, לפחות לא בשנים הראשונות. מדובר במודל שפיתחנו אותו ביחד עם 'משקי עמק הירדן'.

לאור הצלחת התוכנית הצפי שלנו הוא שבשנת 2024 נקפוץ ב-50% לפחות בכמויות הפרי אותו יהיה עלינו לארוז ולשווק."

אז יש שטחים שיכנסו בקרוב גם לניבה. גידול בתפוקה של 'צמח אבוקדו'?

"בהחלט. עד הכניסה לשנת השמיטה אני מעריך שמשקי 'צמח אבוקדו' ינטעו כ-2,000 דונם מטעים. 'צמח אבוקדו' מתמחה גם בזנים ירוקים, כמו ה'פינקרטון', 'דיי', ה'ארד' וגם בזנים שחורים דמויי ה'האס' כגון ה'ג'אם', 'BL', 'האס לביא' ועוד.

"יש ברשותנו מגוון זנים אבל אנחנו בהחלט מובילים בתחום הגידול של הזנים הירוקים (שאינם משנים צבעם מירוק לאחר הבשלה) שבשנים האחרונות זוכים לעדנה וכן בדמויי ה'האס' בדגש על ה'ג'אם'.

צריך לזכור שרוב העולם צורך בסופו של יום את זן ה'האס' – זהו אכן הזן המרכזי ברחבי העולם. אנחנו בעמק הירדן מתקשים בגידול ה'האס' בגלל אופי האקלים הייחודי של האזור ולכן ההתמחות שלנו היא יותר בזנים הירוקים, כיום הנטיעות של המשקים משלבות בין הזנים השחורים לירוקים."

מה היתרון שלכם?

"היתרון של 'צמח אבוקדו' נעוץ בשתוף הפעולה של התאגיד עם המגדלים וכן ביכולת שלנו להקדים את העונה.

אנחנו יוצאים בין הראשונים עם האשכולית המיועדת ליצוא, כנ"ל עם ה'אור', אנחנו יוצאים בין הראשונים עם המנגו בשוק המקומי ואנחנו יוצאים ראשונים בשיווק אבוקדו עם זן ששמו 'מוסא' ומייד לאחריו ה'דיי'. אנחנו מקדימים את השוק המקומי, זה נותן לנו יתרון.

"באבוקדו – 75% מהתוצרת שלנו מיוצאת לחו"ל. אנחנו שותפים בחברת הייצוא המצויינת 'גליל אקספורט' ולפני שנתיים הקמנו חברת שיווק מקצועית מאוד לשוק המקומי, העונה לשם: 'צמח שיווק תוצרת חקלאית'.

החברה המשווקת את התוצרת שלנו בישראל נמצאת בבעלות 'צמח אבוקדו', 'צמח בננות' ו'צמח מפעלים', באמצעותה אנחנו משווקים את התוצרת לשווק המקומי ובנוסף גם נותנים שירותי אריזה ושיווק למגוון ירקות כגון כרובית, ברוקולי ופרויקטים מעניינים אחרים."

החמסין הארוך בחודש מאי בשנה שעברה פגע בכם?

"החמסין בהחלט פגע בגדולים החקלאים בעיקר בתחום המנגו אך גם באבוקדו. אבל ההשפעה העיקרית הייתה באמת בתחום יבולי המנגו. למרות זאת הייתה לנו עונת מנגו מאוד מאוד טובה ומוצלחת מבחינת המחירים גם בארץ וגם בחו"ל.

אחת השנים היותר טובות שהיו ב'צמח אבוקדו' בשנים האחרונות בתחום האריזה והשיווק של המנגו.

"באבוקדו – אין ספק שהתוצאות הן מאוד מאוד טובות. בתוך סל המוצרים באבוקדו פיתחנו את תחום ה'אבוקדו המוכן לאכילה'. אבוקדו שאנחנו מבחילים אותו ומוציאים אותו ללקוחות כשהוא כבר מוכן לאכילה. לפרי יש חיי מדף של מספר ימים. הלקוח שרוכש את המוצר יכול לאכול אותות באותו יום או מספר ימים לאחר מכן.

מוצר זה נותן מענה להרבה מהפרי הקטן. בעמק הירדן בגלל החום ישנם זנים מסוימים שיש להם פרי קטן וזעיר.

לא מדובר באותם פירות ללא גלעין (פרטנוקרפי), פרי שאנחנו לא קטפנו וארזנו מאחר וכמעט ולא היו לנו.

היה הייפ מאוד גדול סביב המוצר, בעיקר הייפ שיווקי וכל הכבוד למי שהצליח לקדמו. בשורה התחתונה הייתה פה הצלחה שיווקית וכל הכבוד."

מוצר כמו "אבוקדו מוכן לאכילה" לא יוצר בעיה בשיווק?

"ההיפך הוא הנכון. קודם כל אני מדבר על המודל כבר מספר שנים אבל מה שמעניין הוא שסוף כל סוף הלקוח רוכש מוצר מצוין. הרשתות הסכימו להכניס אליהן את המוצר.

המוצר משווק ברמת הבשלה אשר מאפשרת לו להיות בטוח שיהיה לו אבוקדו לאכול ולא אבוקדו קשה שישב לו בקערה במטבח בתוך נייר עיתון עם תפוח או בננה בהמתנה להבשלה.

"אחת הבעיות המרכזיות עם המוצר הזה היא שבהרבה פעמים וכאן אני אומר – בעיקר לא לא מתוך בתי האריזה המסודרים – יש גורמים שקוטפים פרי מוקדם, כשאחוזי השומן והחומר היבש עדיין לא מאפשרים קטיף.

הקטיף לעיתים מוקדם מידי והלקוח מקבל פרי לא אכיל ויוצא מאוכזב ובצדק.

זו תופעה שחוזרת על עצמה כל שנה בתחילת העונה, בהחלט התלונות מצד הלקוחות מוצדקות וזה נובע בעיקר ממערכות לא מסודרות

. במערכות מסודרות כמו ב'צמח אבוקדו' אנו מבצעים בדיקות חומר יבש ואחוזי שומן, ועומדים בתקנים וישנו סדר.

אנחנו מוודאים שהמוצר יוצא מוכן לצריכה ולא נקטף מוקדם מידי.

אנחנו גם מייצאים את מרבית הפרי לעיתים לצערנו ישנם גורמים שמוציאים פרי לשיווק, פרי שהקשר שלו לאבוקדו הוא שיש לו צורת אבוקדו והוא ירוק.

זו בהחלט בעיה, לא באנו לתקן סדרי עולם – אבל הסוגייה הזאת היא בהחלט סוגיה בעייתית גם בשוק המקומי וגם ביצוא."

הדרישה לאבוקדו בעולם עדיין גבוהה?

"הדרישה בעולם לאבוקדו עדיין מאוד מאוד גבוהה ויש לא מעט שווקים שאנחנו והעולם עדיין לא מיצה.

השוק הסיני לומד את האבוקדו, ישנו יצוא ראשוני ליפן של ה'האס' הישראלי, אבל השוק העולמי יודע ולומד לאכול אבוקדו.

אני יכול להגיד לך שיש מדינות כמו באיטליה, עד לפני עשור לא היו צורכים שם אבוקדו כמו היום למרות שזאת מדינה אירופאית.

ישנן מדינות שעדיין יש בהן פוטנציאל להתרחבות, בעיקר במזרח אירופה, מדינות שלומדות להכיר את האבוקדו ויתרונותיו

"האבוקדו הופך לאט לאט לפרי שנמצא על שולחנו של כל צרכן, אולי לא כמו עגבנייה ומלפפון אבל מדובר פה בסופר פוד, במוצר מאוד מאוד בריא ולכן לשוק הזה עדיין יש עדיין עוד מספר שנים של עדנה.

רמת המחירים למגדל היא עדיין גבוהה. השוק עוד יתמתן וקשה מאוד לנבא לעוד כמה שנים התוצאות נקבל תוצאות כפי שאנו מקבלים כיום. עם זאת, גם ברמת מחירים נמוכה יותר עדיין ישנה הצדקה לגידול אבוקדו בישראל ובכלל."

המנגו דומה לאבוקדו בדרישה ובביקוש שלו בעולם?

"לא כל כך. קודם כל לאבוקדו הישראלי יש יתרון מסוים, במנגו פחות. כמו תמיד בישראל – העולם מגדל כמויות יותר גדולות של אבוקדו, ישנם אזורים בעולם שלא גידלו בעבר אבוקדו והיום כן מגדלים כי למדו לגדל אותו, גם בדרום אמריקה אבל גם במדינות נוספות וכן גם בסין. צריך לזכור שגם בישראל הייתה תקופה שהאבוקדו לא כל כך צלח באזורים מסוימים ובעזרת המחקר המתקדם אנו יודעים להתאים את הזנים לאזורי הגידול השונים.

"המנגו מגיע מעולם קצת אחר, גם הכמויות שלו קצת פחות משמעותיות בישראל, פחות לייצוא והשוק המקומי הישראלי הרבה יותר דומיננטי במנגו.

אני יכול להגיד ש'צמח אבוקדו' מייצאת 50% מהמנגו ו-50% משווק לשוק המקומי. זאת לעומת האבוקדו שכרגע מוצא את ייעודו בעיקר ליצוא. לסיכום: כרגע התחום המוביל ברמת ההכנסה למגדלים הוא בהחלט האבוקדו."

כמה עובדים מעסיק תאגיד 'צמח אבוקדו'?

"בשיא העונה אנחנו מגיעים לסדר גודל של כ 150 עובדים, מרביתם עובדים שכירים של 'צמח אבוקדו', אנו מעסיקים גם עובדי קבלן בשיא העונה, למרות שאני תמיד משתדל שמרבית העובדים יהיו שלנו אך שכולם ירגישו כי צמח אבוקדו הוא בית בשבילם."

אתם צופים עוד הרחבות בעתיד?

"כן, אנחנו צופים הרחבה משמעותית בגלל הגידול בכמות הנטיעות, אז אנחנו עובדים במקביל. מצד אחד נצטרך להעלות את כמויות הפרי הנארז וכמו שאמרתי נעלה להערכתנו בתוך ארבע שנים ב-50%. מצד שני, אנחנו מחפשים פיתוח וחדשנות, למשל שימוש ברובוטיקה כחלק מתמהיל האריזה שלנו. ככל שהשנים עוברות קשה יותר למצא ידיים עובדות אז אנו משלבים בין מערכות אריזה אוטומטיות, ממוחשבת ורובוטיות לבין כוח אדם."

בימים אלה ממש סיים בית האריזה של 'צמח אבוקדו' את עונת אריזת האבוקדו ואת סיום העונה ציינו באירוע צנוע במטרה לומר תודה לעובדי האריזה על שנה מאתגרת (שנת קורונה).

"אנחנו מאוד מאמינים בקשר שלנו עם החקלאים ובקשר שלנו עם העובדים, כי בסופו של יום ההצלחה של 'צמח אבוקדו' מאוד מאוד תלויה באנשים ובהצלחת המשולש הזה. אז בהחלט אמרנו תודה ובסוף יום האריזה  האחרון ליצוא לעונה זו. אנחנו עדיין אורזים 'אבוקדו מוכן לאכילה' וביולי 2021 נתחיל כבר באריזה של העונה הבאה."

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

האירועים הביטחוניים לא מפסיקים לרדוף אותנו, אבל אל תתנו להם להרתיע אותכם מלצאת אל הטבע והיופי הארצישראלי ואם אתם תושבי המרכז, אז גם לא ממש רחוק מהבית * מורה הדרך, דני בר, מציע מספר
4 דק' קריאה
שרה'לה שגיב ממושב תלמי יחיאל ניהלה שני בתי ספר * עתה היא בגמלאות ועוסקת בשלל פעילויות: מייעצת למנהלי בתי ספר וצוותי ניהול, מנהלת את משרד "שגיב אורטופדיה", מציירת, סטייליסטית לנשים ו…סבתא * איך מספיקים
7 דק' קריאה
לאחר אינספור הישגים, בהם זכיה במקום ה-5 בעולם בתחרויות קרוס קאנטרי לנוער באופניים, ולאחר שירות צבאי, חתמה נועה כורם חוזה עם קבוצה אמריקאית מקצוענית, וב-2019, סיימה את העונה במקום השני בעולם (אנדורו) מתוך סבב
5 דק' קריאה
השנה הקשוחה והמאתגרת שהחלה באותו בוקר של שמחת תורה מגיעה השבוע לסיומה. אני ומשפחתי – עדיין מפונים, שנה שאנחנו לא חיים בביתנו. כך רוב תושבי נתיב העשרה. המושג "בית" הפך עבורי למושג נזיל, חמקמק 
3 דק' קריאה
אומרת אילנית וואהל, תושבת ניצן, המתמודדת על ראשות המועצה האזורית חוף אשקלון  לקראת הבחירות האזוריות, שוחחנו את אילנית וואהל, המתמודדת על ראשות המועצה האזורית חוף אשקלון.  אילנית וואהל, תושבת הישוב הקהילתי ניצן, נולדה וגדלה
4 דק' קריאה
הרמת כוסית לשנה החדשה למשתתפי קורס מיישמי תוכנה במסגרת iMtech נערכה במכללה הטכנולוגית להנדסאים באר שבע במעמד ראשי קבוצת "רד-בינת", רועי וכרמי זיסאפל, ונציגים מעיריית ערד, מינהלת קריית המודיעין החדשה ועמותת בוגרי 8200  "אנחנו
3 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן