יבול שיא
הרפת והחלב
בזעיר אנפין

אז מה היה לנו?

4 דק' קריאה

שיתוף:

קולנוע בלגי – "יומיים ולילה (שנת 2014) – "מה שכולנו יכולים להזדהות איתו – חרדות קיומית"  ספר – "בזעיר אנפין" – התחרות הסמויה בין אחים, גיסים, הורים וילדים  אמן ויוצר מדהים – קותימן – פסיפס אנושי מוזיקאלי  אלמוג סורין מבקרת (ולא רק בבית מרקחת)

 

מתוך הסרט יומיים ולילה
מתוך הסרט יומיים ולילה

 

"יומיים ולילה"

מה תעשו אם תצטרכו להחליט אודות גורלו של חבר לעובדה? האם תוותרו על הכנסה נוספת כדי להציל מישהו מפיטורים? האם תקריבו את ההנאות הכספיות שלכם למען הכלל?
בסרט הבלגי "יומיים ולילה" (2014) – מיוזעת, מלאה בכדורים נוגדי חרדה, מותשת ולחה – יוצאת סנדרה (השחקנית הצרפתייה, מריון קוטי, שהייתה מועמדת לפרס האוסקר בפעם השנייה בקריירה שלה על הופעתה בסרט) ליומיים אינטנסיביים של שכנועים ותחנונים מול עמיתיה במקום עבודתה, על מנת שיסכימו לוותר על מענק של 1,000 אירו למען השארתה במקום העבודה. סנדרה, אמא לילדים קשת יום ומותשת, יוצאת למסע מפרך להצלת המשרה שלה.

בכך עוברים מול עיניו של הצופה, יומיים של חרדות קיומיות (שמוכרות לכולנו) שמטלטלות את עולמה של מריון. במסע הקצר נגד הזמן עוברת הצעירה שפוטרה: טלטלות רגשיות, שנאה, חוסר אונים, הכרת תודה וזעם. הסרט הסוחף גם מתסכל, ומוכיח לנו שהחרדה הכלכלית והקיומית אינה פוסחת על אף אדם.
מריון קוטי, שחקנית מוכשרת שגילמה לא מעט דמויות אדירות, זוהרות ואכזריות, מגלמת ביומיים ולילה: אישה מפוחדת, פשוטה ואבודה. המסע שלה יגרום גם לנו להבין כי לעיתים, טובת הכלל: גם כאשר אנו צופרים בזעם ברמזור. דוחקים את האחר בתור. או רומסים אחרים בדרך למטרה – חשובה יותר מהסיפוק של הצרכים שלנו. ולכן יש רק לפעמים (אבל לפעמים, כן?) לחשוב על טובתו של האחר, כדי לשמור על אנושיות.

"יומיים ולילה" 96 דק', סלקום T.V

 

 

בזעיר אנפין
בזעיר אנפין

 

"בזעיר אנפין"

בשנות ה-80 ההורים שלי יכלו לומר מילים כמו 'בעלבית', 'נקודה ופסיק' ולהישאר מגניבים. הם יכלו לרכוש בית בקלות ולהרוויח די טוב מעסק פרטי. זאת בשוק הקמעונות שפרח בשנים אלה. אנחנו, בשנת 2020: פחות. ובכל זאת, בימים של השגשוג הכלכלי של שנות ה-80 (שנים בהן מה שהדאיג את אמא שלי, היה למצוא חולצה עם כריות כתפיים שישתלבו עם הסלסול החדש) – הקנאה הקטנה, התחרות הסמויה והאינטריגות המשפחתיות זוקפות את ראשן המכוער, ממש כמו היום.

תיאור המורכבות המשפחתית, מטופל בצורה מעולה בספר "בזעיר אנפין" – ספרו המדויק של ירמי פינקוס, המתאר את מערכות היחסים בשנות ה-80 בין בני משפחה, ואת התחרות הסמויה שתמיד הייתה קיימת (גם בשנות ה 2,000) בין אחים, גיסים, הורים וילדים.

ב"זעיר אנפין" הוא ספר שובה לב בו מתוארת עלילה של משפחה ישראלית ממוצעת, בשלהי שנות ה-80. כדרכם מידי שנה מתכנן יוסף צינמן, חנווני תל אביבי ואשתו ציפי, לצאת אל חופשת החג בסוכות. אלא שהפעם מחליטה ציפי כי גם על דבורה, אחותה שאינה עמידה כמוה, להצטרף עם בני משפחה. מכאן הכול כבר אפשרי…

ירמי פינקוס שהוציא את ספרו במאי 2012, מתאר בצורה מושלמת, את ההווי של שנים אלה. המשפחה הקטנה בעלת השאיפות הגדולות יכלה באותה המידה להיות משפחתי או של כל אחד שנולד וגדל בארץ בשנים אלה. ולכן מבחינתי הוא כל כך טוב, הומוריסטי בטירוף וספר חובה לכול ילדי שנות השמונים שנעלו נעליי 'ריבוק' שהגיעו מהדודה מחו"ל – ושיחקו ב'נינטדנו' רק אצל בן הדוד העשיר…

'בזעיר אינפין', ירמי פינקוס – בחנויות הספרים ובספריות

 

 

הקליפ של קותימן מתוך יוטיוב
הקליפ של קותימן מתוך יוטיוב

 

קותימן

"קותימן" הוא מוזיקאי בשם אופיר קותיאל הידוע גם כ'קותי' או 'קותימן'. קותיאל הוא מפיק ישראלי שיוצר מוזיקת רגאיי-פאנק-אפרוביט-פסיכדלית-אלקטרונית (כן, מסתבר שיש דבר כזה). ביצירותיו המופלאות קותי מייצר פסיפסים מוזיקאליים מסקרנים ומדויקים, על ידי חיבור סרטוני חובבים מכול העולם שהועלו ליוטיוב ויצירת קטע מוזיקלי מעניין מכל אלה – מה שהפך אותו להצלחה בינלאומית!

זה נכון. לא מעט אמנים בארץ ובעולם התגלו כמוכשרים בגיל מוקדם. אבל לא הרבה מהם היו אחראיים על יצירת ז'אנר מקורי מוזיקאלי, כמו שקותימן עושה בחיבור סרטוני יוטיוב של חובבים, כדי לייצר סגסוגת נפלאה של קטעי וידאו, שאינם קשורים אחד בשני – אך יוצרים טראק נפלא. בשנת 2009 יצר קותימן ז'אנר חדש באמצעות פרויקט ייחודי, שנקרא Thru YOU, המשלב מוזיקה וווידאו בו דגם סרטונים של עשרות מוזיקאים חובבים שהעלו את הסרטון ליוטיוב ובכישרון רב הפך אותם לשבעה סרטונים מוזיקאליים מעולים!

הסרטונים שולבו באתר הפרויקט, יחד עם קישורים לסרטונים המקוריים מהם הקטעים נדגמו. חלק משבעת הסרטונים בנויים סביב שיר אחד, ואילו שאר הקטעים הדגומים שימשו ליצור לו ליווי, ושאר הקטעים הפכו כולם ליצירה חדשה לגמרי. קשה להגדיר את המוזיקה של קותימן, משום שהיא מצד אחד היא מורכבת ומצד שני גאונית וברורה. היוצר הפך בעיני לאחד הבולטים בשנים האחרונות, אמן שמצליח לעשות 'יש מאין' עם סרטונים בהם אנשים מכול העולם מנגנים, מדברים, שרים ורוקדים ואפילו נוקשים על אלמנטים – מה שמתחבר באופן פלאי ליצירה מופלאה.
'קותימן' הוא יוצר ישראלי שאינו חלק מן הזרם המרכזי, אבל הוא בהחלט יוצר ששווה להכיר. כעת הוא חוזר עם EP חדש בשם "Lines From Different Sources", הכולל 5 שירים בגוונים של פאנק, ג'אז ופסיכודליה.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*תמונה ראשית: מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות כל יום אני נדהם מחדש מהרעיונות ההזויים של המשרד. הבעיה היא לא שינוי שם כזה או אחר, הבעיה היא מה עושים עם משרד שאיבד את דרכו
הנהלת האגודה אישרה את מינויו של טל יפת (44), מקיבוץ רגבים לתפקיד מנכ"ל "החקלאית".  טל נכנס לתפקידו באופן רשמי ב-17 במרץ. בתפקידו האחרון ניהל טל את הפעילות העסקית של המושב השיתופי מי עמי. בחזקתו
< 1 דק' קריאה
משרד החקלאות יגיש בימים הקרובים הצעת מחליטים לאישור הממשלה לגיבוש תכנית לאומית לביטחון מזון שתכלול גיבוש יעדים לאספקת המזון לכלל האוכלוסייה שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר: "מדובר במהלך חסר תקדים, אנחנו, במשרד החקלאות, מובילים תהליך
< 1 דק' קריאה
הגברת גליה: " אז הם נכנסו למקלטים, התעצבנו ממה שראו, פנו אליך בטענות ואז הנושא היה צף. כשנגמר הבלגן הביטחוני הנושא שוב נעלם מתחת לשטיח – אין לאנשים זמן, אין להם כוח, כן ביום
ב-7.10 יצאה יעל ופתחה את כל המקלטים במושב נהלל, בדקה מה מצבם והובילה לטיפול, שיהיו כשירים ומוכנים במידה ויהיה צורך לשהות בהם * יעל אלון שפירא היא ד"ר לרפואה סינית ונציגת "מעברים בעמק" בנהלל,
9 דק' קריאה
הזמרת שולה חן, ילידת נהלל, הופתעה לגלות שהשיר שלה "בוא הביתה" מופץ כמביע תחינה לשחרור החטופים מעזה * בראיון לעדינה בר-אל היא מעלה זיכרונות מילדותה ונעוריה בנהלל ומן השירות בלהקת הנח"ל ומספרת על הקריירה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן