תושבי עמק חפר גאים מאד באזור שלהם בחופי הים היפים, בחקלאות ובעיקר בקהילה המגובשת המהווה בית חם עבור כולם . בשבועיים האחרונים הקהילה הגאה בעמק, בשיתוף המועצה האזורית ציינו את שבוע הגאווה והסובלנות בשלל אירועים ופעילויות שהתקיימו ברחבי העמק. כתבת "קו למושב" שוחח עם היוזמים והמפיקים של האירוע שנערך בשיתוף פעולה מלא של המועצה
אור נוימן, סיון וינטר וג'ני ביטרן, חברי הקהילה הגאה בעמק חפר הם מהעומדים מאחורי שבועיים של גאווה בעמק. השלושה סיפרו כי האגודה למען הלהט"ב תומכת באירועי גאווה המתקיימים ברשויות מקומיות, אך ברוב המקומות הפעילות היא ביוזמה ובהפקה של חברות וחברי הקהילה – גאות וגאים במועצה האזורית
עמק חפר היא מהרשויות המעטות בהן המועצה לקחה חלק מרכזי מאד בהפקת האירוע ועל כך הם מלאי תודות. מטעם המועצה ניצח על האירועים הרבים המרכז הקהילתי האזורי, על שלל שלוחותיו ותחומיו המקצועיים.
כמו כן, נתלו דגלים על בניין המועצה להנכחת שבוע זה והעלאת המודעות, בארגונה של יועצת ראשת המועצה לשוויון מגדרי.
זו הייתה הפקה, שאורגנה בלוחות זמנים קצרים יחסית בשלהי תקופת הקורונה, כשמבצע "שומר החומות" העמיד את קיומו בסימן שאלה והסתיים ימים ספורים לפני תחילת האירועים.
בין התאריכים: 23/5-5/6/2021 התקיימו ברחבי עמק חפר מגוון אירועים ופעילויות אטרקטיביות, המותאמים לקהלי היעד השונים: לילדים ומשפחות – הפנינג כיפי, שעת סיפור לילדים ומפגש עם הסופרת ומפגשים עם משפחות אחרות.
לנוער – פעילויות ומפגשי שיח.למבוגרים – הצגה, מופע מחול, מופע מוסיקאלי, הרצאת הורים ומסיבת יורופלאש. המועצה התגייסה לציין את שבוע הגאווה והסובלנות בתוכנית פעילויות עשירה, שנבנתה באמצעות המרכז הקהילתי על כלל תחומיו ושלוחותיו בשיתוף נציגי הקהילה הגאה בעמק, החברים בצוות הרשותי לקידום הקהילה הגאה.
גאות וגאים במועצה האזורית עמק חפר
אושרית מסורי, מנהלת התרבות האזורית בעמק ומתכללת עבודת הצוות הרשותי לקידום הקהילה הגאה, מספרת כי לפני ארבע שנים התארגנה הקהילה הגאה באביחיל בשיתוף ועד המושב ויחד ארגנו שבוע גאווה במושב שלהם.
אין ספק כי גרעין הקהילה הגאה באביחיל שם את הנושא על סדר היום. שבוע זה כלל פעילויות רבות לגילאים שונים בארגון פנימי שלהם, ובהשתתפות נקודתית של המרכז הקהילתי האזורי.
מאז היו ניסיונות להתרחב שלא הצליחו. השנה, זו הפעם הראשונה ששבוע הגאווה מתקיים בצורה נרחבת בעמק חפר עם פעילים מהשטח ובתמיכה מועצתית רחבה.
התהליך התקיים מלמעלה למטה ומלמטה למעלה במקביל. לפני כשנה רון חולדאי הזמין ראשי רשויות לחתום על אמנה העוסקת בזכויות הלהט"בים. נושאים רבים עמדו על הפרק בראשם מהלך של רישום זוגיות שיקנה זכויות מוניציפליות למסורבי חיתון מסוגים שונים.
ראשת המועצה, ד"ר גלית שאול, חתמה על ההצהרה לפעולה למען הקהילה הלהט"בית, ביחד עם ראשי רשויות נוספים. מיד לאחר החתימה אור נוימן ממכמורת, כתב מכתב לראשת המועצה, במטרה להוציא לפועל את האמנה בעמק חפר.
כבר למחרת היום נפגש אור (בזום) עם אלדד גוטלון, עוזר ראשת המועצה והחליטו לצאת לדרך, כשהשלב הראשון הוא מיפוי והקמה של קהילה.
במקביל גם ג'ני ביטרן כתבה מכתב דומה. המוטיבציה של ג'ני צמחה מהשטח. ג'ני היא מורה לספורט ולאנגלית ומדריכת קפוארה. באחת המסגרות בה היא עובדת היא סיפרה לתלמידים שיש לה בת זוג.
כמה ימים לאחר מכן, הגיעו אליה בני ובנות נוער שסיפרו על מצוקה מאד קשה. "זו לא פעם ראשונה שנתקלתי במצוקה של בני נוער לקראת היציאה מהארון," אומרת ג'ני, "אבל זו הייתה הפעם הראשונה שפנו אליה לבקש עזרה. הבנתי שבשום מקום בעמק אין מענה לבני הנוער האלו.
שמחתי שפנו אליי, אך חשבתי שצריך מענה מערכתי. פניתי לגלית ותוך שלושה ימים התקיימה פגישה בזום. חברים סיפרו לי על סיון ואמרו שאם רוצים להרים משהו בעמק, כדאי לי לדבר איתו.
סיפרו לי גם על המכתב של אור למועצה וכך נפגשנו שלושתנו ויצאנו לדרך להקמתה הפורמאלית של הקהילה בעמק."
בראש הצוות הרשותי לקידום הקהילה הגאה בעמק עומדת ראשת המועצה ד"ר גלית שאול, שהשוויון והסובלנות בתוך הקהילה הם נר לרגליה ומכאן ראתה חשיבות רבה לעמוד בראש הצוות.
בנוסף לנציגי הקהילה הגאה שותפים בו: עוזר ראשת המועצה, מאגף קהילה וישובים – סגנית מנהלת האגף, מנהלת תרבות אזורית, מנהלת מרכז צעירים, מנהל מחלקת הנוער ומלגאי, אגף החינוך, אגף הרווחה והשירותים החברתיים, מחלקת הספורט, יועצת ראשת המועצה לשוויון מגדרי ודוברות המועצה.
כבר בשלב ראשון היה ברור לכולם שצריכים לבנות את הקבוצה הגאה המקומית, מאוסף של פרטים שעד אותה עת לא הכירו האחד את השני – וכל אחד היה משולב בקבוצות חברתיות יישוביות הרלוונטיות לו.
מהר מאד אור, סיון וג'ני יצרו קבוצת ווטסאפ והצטרפו אליהם תושבי עמק חפר מהקהילה הגאה, ששמחו מאד על היווצרותה של הקבוצה וביקשו לתרום ולקדם את תחום הגאווה בעמק.
אושרית מסורי מספרת כי עוד מימי תפקידה הקודם כאחראית בתחום התרבות על מושב אביחיל, הרגישה מחויבת לקהילה הגאה וכאשר ביקשו ממנה לתכלל את פעילות הצוות הרשותי שמחה על כך והרגישה שליחות.
בימים אלה נבנית תוכנית העבודה לשנת 2022, שצפויה לכלול היבטים של קידום צורכי הפרט והרווחה של חברי הקהילה: הגברת המודעות והסברה, חיזוק והגדלת הקהילה, קידום תפיסה חינוכית ומתן מענה ייעודי לבני הנוער. כמו כן מופץ סקר צרכים, שנוצר בשיתוף עם מרכז צעירים, למילוי ע"י חברי הקהילה.
סליחה על השאלה
הפעילות הראשונה שנעשתה היא בחינת כל הטפסים של המועצה בכל האגפים, חינוך, רווחה, ספורט, מרכז קהילתי ועוד… הטפסים ברובם נמצאו תקינים ובמקרים שהיה צורך שונו הטפסים מ"אמא" ו-"אבא" ל "הורה 1" ו-"הורה 2".
המטרה המרכזית של שלושת נציגי הקהילה הייתה לבנות קהילה וליצור נראות, כדי לייצר לגיטימציה ולהעביר את המסר שכולם חלק מהקהילה.
הנראות הזו חשובה לכל הקהילה, לזוגות הרוצים להקים משפחה ומתמודדים עם מחסומי הפונדקאות, לצעירים המחפשים זוגיות, לזוגות הלהט"בים בגיל השלישי ובעיקר עבור בני הנוער שעסוקים בחיפוש הזהות.
למרות ששלושתם מתארים את עמק חפר כמקום סובלני ושוויוני גם במשפחות האישיות שלהם וגם בקהילה הקרובה, היציאה שלהם מהארון הייתה בגיל מאוחר.
חשוב להם שתהיה הכרה ונראות כדי שבני הנוער יידעו שיש להם מקום בקהילה. אור ציין שצעירים רבים מרגישים שהם לא יכולים לצאת מהארון, חשוב שהם ירגישו שזה אפשרי.
"כמו במקרה שלי גם כשהמשפחה ליברלית, צעירים נכנסים למאבק פנימי שהם חווים בעיקר מול עצמם. הם חווים בלבול ופחד ואפשר להיות שם בשבילם ולהקל עליהם."
גם סיוון וינטר התייחס לצורך הזה בעמק חפר: "כשהייתי צעיר, הייתה באזור סובלנות, שוויוניות הכלה. היסודות היו קיימים, אבל עד עכשיו לא הרימו את הכפפה לקחת את זה צעד אחד קדימה.
המשמח הוא שכולם רצו את זה, נפגשנו עם נציגי כל המחלקות במועצה, עשינו סקר לזיהוי צרכים, נבנתה קבוצת ווטסאפ גדולה וקבוצה בפייסבוק, אנשים הכירו דרכה ויכלו לתקשר ביניהם."
אור נוימן ציין ש, "המועצה מחויבת! ישנו מילגאי, שמסייע לקידום הקהילה הגאה בעמק, עולים צרכים, הגדרנו מטרות ובונים תכנית שנתית. הקמנו תא גאה בעמק חפר. את אירועי הגאווה התחלנו לתכנן כחמישה שבועות לפני האירוע, היינו קשובים לצרכים וחשוב היה לתת מענה בפריסה רחבה.
לנוער הגאה בארון שעדיין מתלבט, קיימנו אירוע של 'סליחה על השאלה' ובו פאנל שכלל הומו צעיר, הומו בוגר יותר ובעל משפחה, לסבית וטרנס שנתנו מענה לשאלות של מתבגרים.
עבור המשפחות שרוצות ללוות את הבן או הבת ביציאה מהארון, קיימנו מפגש הורים בזום עם פסיכולוג. היו מופעים להורים שרוצים להבין את הז'רגון ההומואי ושעות סיפור לילדים במטרה לחזק את הסובלנות. בחניאל התקיים מפגש עם הסופרת ג'ודי דגן שכתבה את הספר 'הכי אבא ואבא בעולם'.
היו הרצאות, הצגות, מופע שירי אירוויזיון ודראג ומסיבות. האירועים פנו לכל תושבי עמק חפר ולא רק לקהילה ומשפחותיהם. באירועים רבים היה אובר בוקינג, למשל, למפגש המרתק עם נועם חורב נמכרו בזמן מאד קצר כל 250 הכרטיסים.
נועם סיפר איך זה לגדול כנער שונה בעפולה עם השונות בתחביבים ותחומי העניין והסטיגמות עד המעבר לתל אביב. כך גם בכל האירועים האחרים הייתה השתתפות של עשרות רבות או מאות בהתאם לגודל המקום."
ג'ני סיכמה את האירועים בכך, ש,"כאשת חינוך האירוע שריגש אותי ביותר הוא 'סליחה על השאלה' יותר משלושים בני נוער הגיעו לשמוע ולשאול ללא שיפוטיות בשיח פתוח.
הפאנל היה מגוון ישבנו יותר משעתיים ובני הנוער רצו להישאר יותר. לאחר הפאנל ניגש אליי אחד ממדריכי הנוער וסיפר שאחד הנערים אמר לו:' 'איך זה יכול להיות שג'ני לסבית, התאמנתי אצלה בקפוארה'.
סיון הוסיף: "אני חושב שהצלחנו להעביר את המסר לנוער שעדיין מתלבט שיש כאן קהילה מחבקת. להט"בים יכולים לחיות בעמק חפר ולא צריכים לעבור לתל אביב, כדי לייצר קהילה ולקבל מענה לסוגיות שמעניינות אותם."
אור דיבר על כך: "שגם כאן כמו בכל מקום יש עדיין ילדים ולעיתים מבוגרים, שמשתמשים במילה 'הומו' כקללה, וזה לא קל לבני הנוער, לצאת מהארון כשקולות כאלו נשמעים ברקע.
תהליכי ההתלבטות הבדיקה העצמית הם מאד ממושכים, חשוב לנו שיהיה שיח בנושא, שתהיה נראות, שבני הנוער ירגישו שיש מישהו איתך, אתה לא לבד ובעיקר שזה לא כל כך דרמטי ואז א.נשים יוכלו לצאת מהארון מוקדם יותר. המטרה היא להראות שהכל בסדר ולהרחיב את ההכלה."
היציאה מהארון
שאלתי אותם על הסיפור האישי שלהם, הגילוי היציאה מהארון. שלושתם תארו סביבה סובלנית ופתוחה, את התהליך הממושך של היציאה מהארון, הם מייחסים לברור פנימי מעמיק, יותר מאשר פחד מחשיפה.
סיון מספר: "כל החיים למדתי תיאטרון, אהבתי במה, אהבתי להופיע, הייתי מאופיין בהתנהגויות סטראוטיפיות. אף אחד לא הופתע כשיצאתי מהארון, אצלי זה היה מודחק."
בתקופת התיכון סיון היה מאד מבולבל, הבלבול המשיך גם במהלך השרות הצבאי, אחרי הצבא הבין שהוא נמשך לבנים, אך גם אחרי השרות הצבאי ניפגש עם שני המינים.
הוא מתאר תהליך ארוך של ברור עצמי. סיוון יצא מהארון בגיל 30. הוא סיפר על ערב היציאה מהארון, "ישבנו ארבעה חבר'ה, אחד החברים ראה אצלי בטלפון אפליקציית היכרויות של גייז.
זו הייתה היציאה מהארון. למשך ארבעה חודשים ביקשתי מהחברים שזה לא יגיע לעוד אנשים, עד שאספר לכל מי שחשוב לי. הבא בתור היה חבר טוב שסיפרתי לו וגם הוא תמך ולא הופתע.
לקח עוד קצת זמן עד שהייתי מוכן לספר לאמא שלי. אני זוכר את ארוחת הצהרים שסיפרתי לה, אמא חיבקה אותי והצטערה שלא סיפרתי לה קודם. היא התבאסה בשבילי שיצאתי מהארון בגיל כל כך מאוחר.
"אני חושב שהטריגר מבחינתי היה כשאבא שלי נפטר מדום לב בגיל צעיר. זה היה לפני שבע שנים. בעקבות מותו עלו לי תובנות לגבי החיים, ההבנה החזקה שהחיים קצרים, שצריכים להנות מהכאן ועכשיו, שלא כדאי לדחות דברים. אפשר להגיד שהתעוררתי. שנה אחרי שאבי נפטר יצאתי מהארון."
ג'ני סיפרה גם היא על משפחה ליברלית, הורים אמריקאים מניו-יורק שהיו חשופים לקהילה, היציאה מהארון הייתה מאד פשוטה, הם קיבלו והבינו.
בגיל 22 התאהבה פעם ראשונה באישה ואז הבינה מדוע עד עתה לא הייתה לה זוגיות טובה, "תמיד הייתה תחושה של משהו חסר.
באותו הרגע הבנתי שעד עכשיו לא חיפשתי אותה במקום הנכון." כיום ג'ני בת 32 ונמצאת בזוגיות טובה.
היציאה של אור מהארון הייתה גם היא מאוחרת. אור מתאר הרבה עניינים בינו לבינו. הוא לא זוכר חשש מהסביבה סביב היציאה מהארון, הוא חש את הפתיחות וידע שיקבלו אותו ובאמת לא איבד אף אחד מהחברים עם היציאה מהארון.
אצל אור זה היה בגיל 23: "סיפרתי לכמה חברים וזה עבר מצוין. בשלב מסוים התאהבתי בחבר טוב שהכרתי קצת לפני. נהיינו חברים טובים וכנראה שלא היינו בשלים לזוגיות.
הוא היה חייל בודד אמריקאי שלא יכול היה להחזיר לי אהבה. הייתי מאד עצוב, נשבר לי הלב מהאהבה הלא ממומשת. אמא שלי שאלה אם אני במצב רוח ירוד בגלל שאני מתלבט עם הנטיות המיניות. סיפרתי לה שאין התלבטות.
התגובה של אמא שלי הייתה מבחינתי התגובה הכי טובה שיכולתי לקבל, היא אמרה שהיא עצובה כי הדברים לא הסתדרו בזוגיות שלי. לסיפור הזה יש המשך שמח, אנחנו בזוגיות כבר שבע שנים, חיים ביחד במכמורת בקהילה שכולם מקבלים ומכילים, אנחנו יכולים ללכת יד ביד ברחוב ואין עם זה שום עניין."
בן הזוג של אור הגיע מסיאטל, עיר שידועה בקהילת להט"בים גדולה ורבים בה נפטרו מאיידס.
מגיפת האיידס וחווית הילדות של שכנים שנעלמים הולידה את ההצגה "לונלי פלאנט" שמעלים אור ובן זוגו, מחזה שעוסק במגפה עולמית והסתגרות בבית.
אור הוא מעצב תפאורה ובן זוגו הוא הבמאי, אחרי ההצגה הם מדברים עם הקהל. ההצגה רצה בתיאטרון יפו עוד לפני ימי הקורונה. אור מספר שחוסר ההכרה בקהילה הגאה באה לידי ביטוי גם בחוסר ההכרה בהיסטוריה שלה.
לדוגמא, כולם מדברים שהקורונה היא המגפה הגדולה ביותר אחרי השפעת הספרדית. אבל מה עם האיידס, זו מגפה שנספו בה מיליונים לא רק בקרב הקהילה הגאה, אלא גם באפריקה.
אור הוא אקטיביסט שנים רבות, הוא פעיל באגודה למען הלהט"בים, היה שותף בהפגנת ה-80,000 בכיכר רבין על הזכות לפונדקאות וחושב שיש מה לעשות.
הסיפורים של ג'ני, אור וסיון מדגישים את הנקודה שגם כאשר המשפחה ליברלית ומכילה, כפי שתיארו את משפחותיהם, עדיין ההתמודדות עם הזהות מאד מאתגרת – מצריכה הכרה רחבה יותר ותמיכה, כל שכן במשפחות פחות ליברליות.
הכי חשוב הנראות וההסברה
בימים אלו דגלי הקהילה מונפים ברחבי עמק חפר, בבתים פרטיים, במרכזים הקהילתיים ובבניין המועצה. הקהילה הלהט"בית התגבשה ותושבים רבים שאינם בקהילה השתתפו בפעילויות.
אך גם בעמק חפר יש עוד דרך לעשות, גם כאן ידועים מקרים שלא הסכימו להשכיר דירות לזוגות מהקהילה, או אירוע אלימות קשה בחוף בית ינאי כנגד בני קהילה, שהשתייכותם וזהותם היוו את הסיבה לאלימות. יש עוד הרבה מקום להסברה והאירוע הזה הוא נקודת פתיחה מצוינת להסברה רחבה ומעמיקה.
אור מסכם את השבועיים שחלפו: "היה ברור שתהיה נכונות של המועצה, של חברי הקהילה ושל כלל התושבים, אבל לא חלמתי שתוך שנה מהפנייה הראשונה למועצה, נרים אירועי גאווה מגוונים ומוצלחים כל כך, עם משתתפים רבים כל כך. לא יכולתי להכיל שדבר כזה יקרה ועוד בתוך הטרפת של הקורונה."
אושרית סיפרה על הדילמות שעלו לקיום האירוע עקב מבצע "שומר החומות": "הייתה התלבטות האם בכלל לפרסם את האירוע כי זה היה נראה ממש לא מתאים בזמן שמתנהלת לחימה, אך יחד עם זאת חשנו כי כשהמצב במדינה כל כך קשה והשסעים החברתיים בתוך המדינה היו קשים לא פחות מהלחימה בעזה.
קידום הסובלנות בכל דרך דווקא מהווה את צו השעה והתקבלה ההחלטה להמשיך במערכת ההכנות כרגיל. למזלם הגדול של המארגנים, המבצע הצבאי הסתיים וניתן היה לקיים את האירועים.
כמו כל דבר שקשור בקהילה, מכשולים בלתי צפויים צצים, ההצלחה הגדולה של האירועים הנוכחות הרבה, הרחבת הקהילה והמפגש הקרוב והמחבק עם כלל תושבי המועצה הוא דרמה שהקהילה עד עתה רק חלמה עליה.
מה הלאה?
"חשוב לייצר עוד דברים ועוד שינויים," אומרים ג'ני, אור וסיון. "דבר ראשון אנחנו מקווים שחברים וחברות נוספים מהקהילה הלהט"בית בעמק חפר יצטרפו לפעילויות."
סיון הוסיף: "אני מאמין שגם בעמק חפר כמו בכלל המדינה כ-10% מהאוכלוסייה הם להט"בים. בעמק חפר אנחנו מדברים על אלפים ואנחנו מזמינים שיצטרפו. יש מפגשי משפחות, פיקניקים. אנחנו בתהליך לבנות קבוצת ספורט גאה. חשוב להרחיב את ההסברה במערכת החינוך לבני הנוער ולהוריהם."
אור הוסיף: "אנחנו מאמינים שצריכים להגביר את נראות גם בחיי היומיום, חשוב שיועצות חינוכיות ורכזות שכבה ייתנו את התחושה שניתן לדבר איתן על הנושא. מספיק סטיקר בחדר שלהן או דגלון קטן כדי להעביר את המסר שכולם אתכם ושאנחנו קהילה אחת שיש בה מקום לכולם."
פונדקאות זה החלום של קהילת הלהט"בים הארצית. הקבוצות האזוריות מחזקות את פעילות האגודה הארצית וזו הארצית תומכת בפעילויות אזוריות. כולם מקווים שההצלחה הגדולה של האירועים בעמק תוליד עשייה נוספת.
אושרית סיפרה על הסקר האנונימי, שנכתב בשיתוף מנהלת מרכז צעירים ומופץ בימים אלה לכל תושבי עמק חפר – ולמעשה מזמין את בני הקהילה להעלות את הצרכים, ובטוחים שמשם יצופו התוכניות הבאות.
הצוות המוביל מתרחב ורק הוא יכול לדייק את המענים לצרכים שעולים. במועצה מבינים שלרוב יוזמות המגיעות מהשטח יש להן עתיד, כי לעיתים עובדי המועצה וציבור מתחלפים אך השטח תמיד נשאר. מכאן מעודדים הצטרפות של פעילים נוספים.
לאושרית חשוב לציין שחברי הצוות הרשותי מחויבים לנושא, אין אף אחד שיושב בצוות רק מתוקף תפקידו ומוסיפה ששיתוף הפעולה עם נציגי הקהילה הוא טוב מאד והדוק. גם אם לא מצליחים או יכולים לתת מענה לכל הצרכים, יש כל הזמן שיח ופעולות לקידום הנושא.
כתושבת עמק חפר, אני רואה שגם כאן, כשמדברים על קהילת הלהט"בים או על שבוע הגאווה, רבים עדיין חושבים על הסצנה התל אביבית, מצעדים, ריקודים בתלבושות פרובוקטיביות, שנתפסים כעומדים בסתירה לחיי הקהילה בהתיישבות הכפרית.
והנה מאחורי הכותרת להט"ב בעמק חפר עומדים אנשים הרוצים לחיות ולגדל את ילדיהם בסביבה המוכרת והאהובה. לשלושתם ברור שיש עוד דרך לעשות.
ג'ני סיכמה: "אני מקווה שהשבוע הזה יוליד מסורת שתמשיך ותפתח את הראש והלב לאנשים."
ד"ר גלית שאול, ראשת מועצת עמק חפר: "היום, אפילו יותר מתמיד, זה הזמן לקרוא לסובלנות, להכלה ולקבלת האחר."
"קהילת עמק חפר החזקה והמלוכדת חרטה על דגלה את ערך השוויון, להט"בים הם חלק בלתי נפרד מאוכלוסיית המועצה."
"תפקידינו הוא לחבק את כל הילדים ולהעביר את המסר שלכל אחד מהם יש מקום ובית בעמק חפר."
"נושא הלהט"בים עדין לא מצוי באופן טבעי בסדר היום במועצות אזוריות, לקחתי על עצמי לקדם את הנושא במועצה שלי."
גאות וגאים במועצה האזורית עמק חפר | תמונות: אלבום פרטי
