דומה זקן לנער

במשך כמה שנים עבדה אבי (אביבה) מצוינים-גורן, ממושב הודיה, עם בני נוער ובשנים האחרונות היא מנהלת מחלקת התרבות והפנאי של המועצה האזורית חוף אשקלון * בריאיון "לקו למושב" היא מספרת על השינוי שעבר המושב שלה בזכות הצעירים, ועל הדומה בין עבודה עם נוער ועבודה עם אזרחים ותיקים

אבי (אביבה) מצוינים-גורן, ממושב הודיה, מייצגת שכבה של צעירים ביישובים הכפריים, שלקחו על עצמם לתרום מזמנם ומכישרונותיהם לקהילה בה הם מתגוררים, ובכך לשפר את חייהם ואת חיי התושבים בני כל הגילאים, מילדים ועד קשישים.  

אבי נולדה בשנת 1981 במושב אורות, שבמועצה האזורית באר טוביה, שם עברו עליה ימי ילדותה ונעוריה. סבה וסבתה מצד אביה הגיעו מרומניה וטיפחו משק עם רפת במושב אורות. האב אורי הוא בן ממשיך. הוא הקים יחד עם רעייתו מלכה, ילידת שעריים ברחובות, משק חקלאי שמבוסס בעיקר על עצי פרי וגידולי שדה. השניים עבדו יחד במשק והולידו חמישה ילדים. אבי היא החמישית ביניהם, בת הזקונים.  

עבודה עם נוער 

"למדתי בתיכון האזורי באר טוביה, והייתי פעילה חברתית בבית הספר," אבי מעידה על עצמה. "אחרי התיכון יצאתי לשנת שירות של 'גרעין עודד' של בני המושבים. שֵרתנו במועצה האזורית עמק חפר. פעלתי בהדרכת נוער ובפעילות המועצתית והתנועתית."  

בצבא שירתה בנח"ל, יחד עם גרעין צופים שהיה מיועד לקיבוץ ראש הנקרה. אחרי השירות הצבאי עבדה עם נוער במסגרות שונות: במשך ארבע שנים היתה מד"בית (מדריכת נוער בוגרת) במושב אביגדור. אחר-כך היתה רכזת נוער של בני המושבים במוא"ז באר טוביה. לאחר כשלוש שנים עברה לעבוד בתנועת "בני המושבים" כמנהלת מחוז דרום. "במסגרת תפקיד זה הייתי אמונה על כל המועצות האזוריות בדרום – ממטה יהודה ועד הערבה. המטרה היתה לחזק את תנועת בני המושבים, להגדיל את מספר החניכים ולהגביר את הפעילות החברתית. עבדתי עם רכזי הנוער של המחוז, ארגנתי  טיולים וסמינרים." בשלוש שנים נוספות היא ניהלה את מנהלת מחלקת הנוער במועצה האזורית חוף אשקלון .  

בשנת 2013 התחילה לעבוד ב"מכון להעצמה חינוכית של קרן עזריאלי". אבי מסבירה ש,"זוהי תכנית  הוליסטית לתלמידי חטיבות הביניים, שהתמקדה בשלושה תחומים. הראשון הוא הפן הלימודי: המטרה היתה לצמצם פערים לימודיים במקצועות הליבה – מתמטיקה, אנגלית ועברית. הפן השני הוא פעילות חברתית שבועית עם מדריך חברתי. באמצעות פעילות זו חוו המשתתפים חוויה חברתית, הם התגבשו ורכשו העצמה אישית. ניהלתי את התוכנית בקריית מלאכי, בשדרות ובקריית גת," מספרת אבי,  

"עבודתי כללה קשר עם בתי הספר והמנהלים שלהם, קשר עם המחלקות לחינוך ברשויות המוניציפליות, פתיחת קבוצות חדשות ועוד." הפן השלישי הוא הפעלת סדנאות הורים עם מנחים מקצועיים. המטרה היא לתת כלים להורים, כלים להתמודד עם אתגרי גיל ההתבגרות; וכן לשקף בפניהם את התהליכים שילדיהם עוברים. 

"במקביל לעבודתי זו התנדבתי גם במרכז נוער של יוצאי הקהילה האתיופית בקריית גת," מספרת אבי, "והתאהבתי בילדים. הבאתי מעולמות התוכן שלי ומן הניסיון שלי רעיונות ופעילויות. יחד עם הצוות של  מרכז נוער זה יצרנו מקום פתוח לבני הנוער עד הערב, בזמן שהוריהם עסוקים בעבודותיהם. ילדים אלו לא חוו בעבר פעילויות תרבותיות כגון טיולים. חלקם לא הצטרפו לטיולי בתי הספר עקב בעיות משמעת, או שזה לא עניין אותם. אני מאמינה ששימשתי להם מודל."

המושב צועד קדימה 

את אלי מצוינים, יליד מושב הודיה, הכירה אבי בסמינר מד"צים של התנועה. השניים נישאו בשנת 2004 במטע פקנים בשדות באר טוביה ועברו להתגורר ליד הוריו של אלי, בהודיה, כאן גם נולדו ארבעת ילדיהם. "כשהגעתי להודיה," מספרת אלי "היישוב היה חלש מבחינת הפעילות הקהילתית וגם הסביבה לא היתה מטופחת. הבנתי שאם לא אעשה לביתי אף אחד לא יעשה משהו עבורי. לפני 16 שנה, עם לידת בני הבכור, הקמתי את וועדת התרבות והנוער במושב. נרתמתי לעשייה הקהילתית ולחיזוק שלה. במרוצת הזמן המושב שינה את פניו, צעירים התנדבו לוועד המושב ולוועדות השונות. הם לקחו את המושכות לידיהם, הצעידו את המושב בגאון, והמושב שינה את פניו מכל הבחינות."  

אבי מפרטת את ההישגים במושב שלה: "שני הוועדים, ועד המושב והוועד המקומי, שילבו ידיים ויחד הם מקדמים פרויקטים לשיפור פני המושב. בית העם שופץ ומתקיימים בו אירועי התרבות והקהילה. הוקם מתחם נוער מטופח, שכולל חדר מדריכים וחדר פעילות. הוקם מתחם ספורט ופנאי, שכולל מגרש כדורגל עם דשא סינטטי, מגרש כדורסל וגן שעשועים גדול ומרווח. אנו מציינים את כל החגים באירועים קהילתיים. מתקיימים ערבי נשים מגבשים וכמובן פעילות לגיל הרך." ואבי מצהירה: "לא אחליף את המקום הזה בשום הון שבעולם. זה הבית שלי, זה המושב שלי. אני פעילה שנים רבות ומתכוונת להמשיך." 

מנהלת מחלקת התרבות 

בשנת 2019 ניגשה אבי למכרז של המועצה האזורית חוף אשקלון על משרת מנהלת מחלקת התרבות. זאת לאחר שהמנהלת הקודמת, כרמלה מיכאלי, יצאה לגמלאות לאחר שנים רבות של עשייה פורייה.  

אבי מסבירה מדוע שאפה לקבל תפקיד זה: "זה בוער בעצמותיי," היא מעידה על עצמה. "אני אוהבת לייצר, להפיק, ולהיות בקשר עם אנשים רבים. ותפקיד זה מאפשר יצירה רחבה."  

אבי התקבלה ומאז היא מנהלת מחלקת התרבות והפנאי. היא אחראית על "סל התרבות" של בתי-הספר והגנים בשיתוף מחלקת החינוך. במקביל היא יוצרת שיתופי פעולה עם הספרייה האזורית בערבי תרבות ומוסיקה. "אני משתדלת להביא תכנים של תרבות יהודית והוויה ישראלית. וזאת באמצעות הרצאות, ערבי שירה, מופעים לילדים וטיולים."  

אבי מדגישה: "במסגרת תפקידי אני רואה חשיבות ביצירת תרבות איכותית ומותאמת לבני הגיל השלישי. חיזקתי תחום זה ויצרתי גאוות יחידה של הוותיקים שלנו. זוהי עבודה מרתקת. אני נהנית מהתובנות שלהם, מהניסיון שלהם ומחוכמת החיים שלהם." 

מגורים ליד ההורים 

אבי ואלי הורים לארבעה ילדים שנולדו בהודיה: אורי בן 16 לומד בבית הספר "דרכא- שקמה" בקיבוץ יד מרדכי. יובל בת 13 לומדת בכפר סילבר, איתי בן 9 ודוֹר בת 7 לומדים בבית הספר "ניצן" בקיבוץ ניצנים. אלי הוא בעל חברה להגברה ותאורה לאירועים. למגורים ליד ההורים יש יתרונות. אבי אסירת תודה לחמותה ציונה מצוינים, שהיא מכנה "סבתא מופלאה". "היא אפשרה לי לעשות כל מה שאני אוהבת. עבודתי גוזלת שעות על גבי שעות, בימים ובערבים. היא יד ימיני ועוזרת לי בגידול הילדים."  

גם זה מאפיין זוגות צעירים רבים, שבחרו להתגורר עם ילדיהם ליד ההורים בעלי הנחלות. ההורים הצעירים פעילים ועובדים שעות רבות, למען עצמם ולמען הקהילה; בזמן שהסבים והסבתות, החקלאים לשעבר,  עוזרים בגידול הילדים ומעניקים אהבה אין קץ לצאצאיהם. יש לציין, שמחקרים מראים כי סבים וסבתות שמסייעים בגידול הנכדים, חווים תחושות של הנאה ומשמעות בחייהם. כך שכולם יוצאים נשכרים. 

לסיום, שאלתי את אבי מה ההבדל בין העבודה עם נוער ובין העבודה עם קשישים. ותשובתה היא: "לדעתי העבודה עם האזרחים הוותיקים יוצרת באמת משהו מקביל לעבודה עם בני נוער. שני הקהלים זקוקים לתשומת לב רבה. צריך להיות קשובים אליהם, זמינים תמיד. בקיצור, להיות שם עבורם. ואני נהנית להיות עם אנשים בני כל הגילים."