חסרונה של הצוואה – הורשת נחלה לפי רצון
הבטחת ההורים כי אחד מבניהם ירש את המשק מכח צוואה, והכנת צואה שכזו הניתנת בידי אותו הבן, אינה יוצרת "התחייבות מחייבת" מצד ההורים ולא מקנה בטחון לאותו הבן, מאחר וצוואה אינה מסמך מחייב אלא רק לאחר מות ההורים, עם מתן "צו קיום צוואה" -הורשת נחלה לפי רצון ההורים
עד הפטירה יכול כל מוריש לשנות צוואתו ללא ידיעתו של אותו הבן לו הבטיח כי הוא ורק הוא היורש של המשק. יתרה מזו, חוק הירושה קובע (סע' 8) כי הסכם ערוך וחתום כדין להוריש לבן את הנחלה – בטל.
מאחר וההורים יכולים, ללא ידיעתו של "הבן" המצפה להיות "הממשיך", לקבוע בן אחר שיירש את המשק בצוואה חדשה, ולעולם הצוואה האחרונה היא הקובעת, הרי ש"הבן" המצפה להיות היורש הבלעדי של המשק, אינו יכול להיות סמוך ובטוח שהוא יירש את הנחלה.
לעיתים השינויים בצוואה האחרונה לכאורה מזעריים אבל מבחינתו של אותו הבן הם עלולים להיות "קריטיים". כך למשל, אם הבן היורש את המשק מחויב בצוואה לפצות את אחיו ואין לו את הממון הדרוש לכך. או שהבן היורש את הנחלה חייב על פי הצוואה לפצל מגרשים עם זכויות בניה לאחיו.
הקושי במינוי "בן ממשיך"
יש הנוטים לחשוב כי מינוי "בן ממשיך" בהודעה לרשויות האגודה וקבלת אותו הבן לחברות באגודה, יוצרת וודאות על כך שאותו הבן יקבל את המשק לאחר פטירת ההורים.
אולם הודעה שכזו וקבלת אישור מהאגודה לחברות אינה מספקת. רק במושבים "סוכנותיים" בהם הסוכנות היא צד לחוזה שבין רשות מקרקעי ישראל לאגודה ("חוזה משולש") ורק לאחר דיווח של הסוכנות לרשות מקרקעי ישראל על אישרו של אותו הבן כ"בן ממשיך" יוצרת התחייבות שקשה להורים לשנותה.
אך כידוע, רוב רובם של המושבים בארץ חתומים על חוזה "דו צדדי" ולא "חוזה משולש" ובמושבים שכאלה אין כל מעמד לאישור הסוכות למינוי "בן ממשיך" כך שבדרך כלל הודעה על מינוי בן ממשיך וחברות באגודה לא תביא את אותו הבן להיות יורש המשק.
מינוי "בן ממשיך" בפיצוי לאחים
ישנם מקרים רבים בהם מונה בעבר בן ממשיך "כדת וכדין" באישור הסוכנות היהודית או בצוואה, אולם ההורים התנו את הענקת הנחלה בתשלום פיצויי לאחים. היום, כששווי הנחלות האמיר, ברוב המקרים אין ביכולת הבן לפצות בערכים ריאליים את אחיו. גם כשמדובר בפיצויי לפי שווי הנחלה "נטו".
העברה ללא תמורה – עוד בחיי ההורים הוא הפתרון הנכון
הדרך היחידה ליצור וודאות יחסית בהורשת נחלה לבן היא העברת מלוא הזכויות בנחלה על שמו של הבן עוד בחיי ההורים, כך, שלמעשה, הבן לא יירש את הנחלה מהוריו במותם אלא יהיה, כבר בחיי הוריו, בעל הנחלה.
באופן טבעי, בד"כ, ההורים מתקשים להסכים להעביר את הנחלה למי מילדיהם עוד בחייהם. במקרים בהם ההורים מסכימים להיפרד מנחלתם רצוי לערוך הסכם מפורט בו מובטח להורים זכות המגורים וזכויות נוספות, כגון: הזכות ליהנות מ"פירות" הנחלה, הזכות לקבל רווחים מרווחי האגודה, החובה של הבן לדאוג לכלכלת הוריו, בריאותם וסיעודם וכד', ניתן להבטיח התחייבויות שכאלה בשעבודים וייפויי כוח בלתי חוזרים.
לעיתים הסכם כזה כפוף להתחייבות של הבן המקבל את המשק לפצות את אחיו או לפצל מגרש או מגרשים מנחלה שיהיו לקניין אחיו.
התחייבות שכזו של הבן לטובת אחיו יוצרת בעיות מורכבות במס שבח ורכישה והתאמת הסכם לפיצול מגרשים להחלטות רמ"י ותכניות המתאר של הישוב, על כן חובה להתייעץ עם עורכי דין שזה תחום מומחיותם.
משרד עו"ד גד שטילמן בעל נסיון של למעלה מ 30 שנה בייצוג מושבים ובעלי נחלות ומשקי עזר
