אומר תא"ל (במיל') שאול חורב, חבר מושב בית יצחק, ראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית * מגיל 14 עוסק חורב בנושאים הנוגעים לים, החל משירות צבאי כחובל, דרך תפקידי פיקוד רבים ועד לתפקיד סגן מפקד חיל הים * בנוסף שירת כשנתיים כיו"ר הוועדה לאנרגיה האטומית * לחורב יש ביקורת רבה על המדינה בתחום בו הוא מתמחה, למשל, על הפרטת צים ונמל שתקים סין בחיפה והוא מביע אותה במסמכי מדיניות המוגשים לממשלות
תת אלוף שאול חורב, העומד בראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית, כיהן כמפקד שייטת הצוללות, מפקד שייטת ספינות טילים וסגן מפקד חיל הים. בשנים 2015-2017 כיהן כראש הועדה לאנרגיה אטומית. שאול, גבר בשנות השבעים לחייו, עובד וממשיך בקריירה בה החל, עם החלטתו בגיל 14 ללכת לבית הספר לקציני ים בעכו.
חורב נולד וגדל במושב בית יצחק שבעמק חפר, עשה קריירה צבאית והוא ורעייתו החליטו לקבוע את ביתם בבית יצחק ולא לעבור מקומות, על מנת ליצור יציבות ובית חזק לבנותיהם. אברהם חורב, אביו של שאול, עלה לארץ מגרמניה לקבוץ גבעת חיים. באותם ימים היה הקיבוץ היה שולח את חבריו למשימות כאלו ואחרות להן נזקק הישוב היהודי.
אברהם נשלח לשרת בצבא הבריטי, ובהיותו בירושלים פגש את שרה בת למשפחת שר שלום מלמד. שרה ומשפחתה הגיעו ארצה משירז שבפרס בתחילת המאה העשרים. אברהם ושרה החליטו לבנות את ביתם במושב בית יצחק ולבני הזוג חורב נולדו שלושה ילדים. שאול הינו בנם השני. רב משפחתו של אברהם נספתה בשואה.
בהגיעו לגיל התיכון, שאול, הילד המושבניק, בחר ללמוד את לימודיי התיכון בבית הספר לקציני ים בעכו. היה זה אקט חריג לצאת מהבית וללמוד בפנימיה , כשרוב ילדי הכיתה נשארו ללמוד בתיכון האזורי.
שאול: "בית הספר לקציני ים בעכו נחשב לבית ספר תיכון מעולה והביקוש היה עצום – מתוך 1,200 בני נוער שרצו להתקבל, קיבלו 120 בני נוער." 
ההחלטה הזו ניתבה את חייו של שאול לשרות בחיל הים ובהתבוננות על רצף חייו של שאול, אותה החלטה כנער הובילה לקריירה ארוכת שנים ולהתמחות בנושאים נוספים הקשורים לים.
שאול: "התגייסתי לחיל הים, והחלטתי ללכת לקורס חובלים. היו אז שתי אופציות, חלק בחרו ללכת לצי הסוחר וחלקם בחרו ללכת לקורס חובלים בחיל הים.
"כשהייתי בן 21 צוללת 'דקר' טבעה. שניי סטי"לים ראשונים יצאו לחפש את 'דקר', אני הייתי שם."
לאחר מכן יצא חורב לקורס קציני מחלקות ובחר בפקוד עצמאי ובהמשך פיקד על נחתת. עם פרוץ מלחמת ההתשה השתתף במבצע רביב, פיקד על צוללת והיה בהמשך סגן מפקד חיל הים. שאול נישא לרחל מבית דוברובסקי, בת מושב כפר חיים הסמוך ויחד הקימו את משפחתם. לרחל ושאול שתי בנות, שתיהן בנו את ביתן במושב ליד שאול ורחל.
קריירה ארוכה ויפה עשה שאול בחיל הים, קריירה מרתקת. אחד מתפקידיו היה פיקוד על פרויקט הצוללות בגרמניה. חורב השתחרר מצבא קבע בגיל חמישים ושלוש ופנה לעבודה בהיי טק אצל יאיר שמיר, שהיה חונך לשאול. כעבור תקופה קיבל הצעה לה נענה – לעמוד בראשות הוועדה לאנרגיה אטומית.
שאול: "כשהשתחררתי הצהרתי שאני עוזב את מערכת הבטחון לתמיד – וחזרתי למערכת על אף הצהרה זו שלי. בהמשך כיהנתי כעוזר שר הבטחון לאמצעים מיוחדים. אריק שרון עשה מהלכים שהיום אפשר להשתבח בהם. אריק קידם את כל נושא המרחב הימי וקידם את הנושא של שייטת הצוללות, גם רבין קידם."
יש נושא אחד עליו שאול ואני לא מדברים עליו במפגש הזה – האיום האיראני. מלכתחילה הוסכם שאין טעם שאשאל כי תשובה לא אקבל. כן, שאול מתייחס לנושא האיום המתקיים במדינת ישראל, והוא האיום המתקיים בתוכנו שהוא גדול ומסוכן מכל איום בטחוני.
ההחלטה להיפגש עם שאול חורב, המושבניק מבית יצחק והאדם שיודע ומבין בחשיבות הים בחיינו, היתה קצה קטנטן של מחשבה ושאלה שניקרה במוחי: למה איננו מייחסים חשיבות אמיתית לחיל הים, על אותם האנשים ששומרים עלינו בגבולות הים.
שאול, במדינת ישראל ישנו צה"ל, חיל אוויר וחיל הים, כאשר שני חילות אלו הם כמו צבא נפרד מהצבא. חיל אוויר הוא חיל המקבל תקציבי עתק ונישא על כנפיי התהילה. לעומתו, חיל הים, כמעט ואיננו יודעים עליו דבר. איך זה קרה?
"חיל הים הוא האחראי על בטחון המדינה במרחב הימי. השאלה המהותית היא דווקא איך קורה שמדינת ישראל כל כך תלויה בים ואינה מבינה את הערך שלו. כמעט אין מודעות לכך שאנחנו, מדינת ישראל, היא מדינת אי. 70% מהמים במדינת ישראל מגיעים מהים. אנו מדינת אי. הגז מופק מהים. הגז הינו משאב המספק בטחון אנרגטי. ישנו עומק אסטרטגי.
"בסכסוך הפנימי של מדינת ישראל קיימות מחלוקות עמוקות ואילו בגבולות הים הדברים ברורים. הפוטנציאל בפיתוח המרחב הימי הוא עצום ונוגע לרבים מתחומיי חיינו. אגב, חלק גדול מהמקור ליצירת חמצן הינו מהים, הים הוא מקור חיים."
איך אתה מסביר שאנו אזרחי המדינה כמעט ואיננו יודעים ומודעים לערך העצום של הים בחיינו, לא מודעים לפעילות המתקיימת בים?
"התקשורת מתייחסת לנושא הימי רק כשיש בעיה." 
מהו המכון לאסטרטגיה ימית אותו אתה מנהל ומוביל?
"אוניברסיטת חיפה לקחה על עצמה את ההובלה של התאגיד הימי לחקר הים התיכון. עמי איילון חשב שחסר הרובד של אסטרטגיה ימית. קיבלתי פנייה מאיילון שאקים מרכז שיעסוק במחקר אקדמי ויעסוק בניירות עמדה ממשלתיים. לדוגמא, אסדת הגז כריש והמיקום שלה, הסכסוך על הגבול הימי עם לבנון. אנו מנתחים את ראיית המשפט הבינלאומי ואז מציעים כמדיניות כיצד לעשות ולפעול. כמו כן, אנחנו עוסקים בנושאים שונים, כמו פינוי רצועת החוף ממתקנים של תחנות חשמל, תכנון מתקני התפלה לים באיים מלאכותיים ועוד.
"במכון לאסטרטגיה ימית יש עמיתי מחקר ואנשים שעושים דוקטורט בנשאים רלוונטיים במרחב הימי. המכון אף עובד עם פקולטות שונות וסטודנטים המקבלים מלגות עושים מחקרים הקשורים לתחומיי המחקר שלנו. בפועל, נערכים מחקרים אקדמאים רבים במכון, הניתנים כהמלצות למדינת ישראל. אני פועל לחנך דור המשך. פתחנו תוכנית לימודים לתואר שני, שנקראת: 'בטחון לאומי ואסטרטגיה ימית', עם התמחות בנושא הים. הכנסנו את נושא הסייבר הימי, נושא חשוב בו התמחיתי בעבר. אנו מגדלים ומצמיחים היום אנשים בעולם התוכן הזה."
השיחה עוברת לנושא הים בהווה. מתקיימת בעייתיות גדולה בנושא זה בימינו. אם בעבר מדינת ישראל החזיקה צי ספנות גדול, הרי שהיום הזמנים השתנו.
"כיום אין לנו ספנות ישראלית," מסביר שאול. "בעבר היתה הובלה ימית של אספקת מזון בידי הספנות הישראלית, כדי שבמידה ויפרוץ משבר אף אוניה זרה לא תבוא לפה. הפריטו את צים ולא דאגו למענה הולם לשעת חרום. כך בנושא הספנות וכך במתקני הגז הבעלות אינה בידי ישראל. מתקיים כאן עוורון, אין מודעות למרחב הימי. המרחב הימי משקלו רב משאנו מעלים על דעתנו אך לצערי הוא אינו מקבל את תשומת הלב והמשקל הראויים. למרחב הימי ולחשיבותו אין לובי שיסייע לקידום והתייחסות. לא הכל שחור כמובן, לאחרונה היתה התייחסות מהמשרד לטכנולוגיה וחדשנות בראשות השרה אורית פרקש, יש ניצנים חיוביים של התייחסות."
יש לך תסכול מהרמה הפוליטית?
"תסכול זו לא תוכנית עבודה. אני פועל ללא ליאות על מנת לעניין כל גורם אפשרי כדי שמדינת ישראל תפנה משאבים לנושא הימי. תחום הסייבר ותחום החלל הם תחומים שעכשיו מתפתחים. יש בתפקיד שלי הזדמנות לעורר את השיח הציבורי. אני רואה בתפקידי חובה להביא להתייחסות גדלה וגדולה בתחום הזה.
"אנו עורכים סימפוזיונים, ימי עיון על ספנות ונמלים, מדברים על שרשרת אספקה ומנסים לרתום יותר ויותר אנשים. השבוע ערכנו הכנס התת מימי הראשון במדינת ישראל. אנו מגדילים את היקף הפרסומים בנושא על מנת להגיע יותר ויותר אנשים."
מה דעתך בנושא הקמת שדה התעופה הבינלאומי בעמק יזרעאל או בנבטים?
"בטווח הקצר יש להקים את שדה התעופה בנבטים. בחשיבה ותכנון לטווח ארוך, יש להקים שדה תעופה בים, כנהוג בהרבה מקומות."
מה החשיבות של מערך הצוללות?
"יש לים את חשיבות העומק האסטרטגי ואת החסינות המתקיימת מתחת למים. החסינות והמרחב הימי מאפשר לשגר טילים מכל מקום. יש חשיבות עצומה למערך הצוללות."
מה היא חשיבות הים עבור אזרחי המדינה?
"הים מספק שפע של הזדמנויות. מדינת ישראל לוקה בעיוורון לגבי שפע האפשרויות המתקיימות בים, הן בטחון והן חקלאות בת קיימא שיש לפתח. המושג בטחון הוא רחב. בטחון הוא בטחון אנרגטי, הוא בטחון במים לשתייה והשימוש במי הים, בטחון האזרחים במתקנים שישנם בים. חייבת להיות מערכת שיקולים מה נכון וטוב לנו כאזרחים.
"עם כל היותה של מדינת ישראל מדינה הדוגלת בכלכלה חופשית, עלינו לשמור על תחומים שונים שיהיו באחריותנו. תפקידה של מדינת ישראל לעשות אבחנה. לדוגמא, כשמדינת ישראל מעניקה לסין את האפשרות להקים נמל באשדוד ולהפעיל נמל בחיפה, היא חייבת לקבוע כללים שיגנו עלינו כבעלי הבית. השליטה של המדינה בנמל צריכה להיות לפחות 51 אחוז. אנחנו מדינה דמוקרטית ליברלית ובהחלט יש מקום ליזמות ולבנייה, אבל ישנם דברים שהמדינה חייבת לשמור עליהם ולא להפריט משאבים מסוימים."
המפגש בינינו עומד להסתיים והמסר ששאול חורב חוזר ומדגיש הוא: "ממשלות עולות לשלטון מתחלפות ויש להחליט על מדיניות לטווח ארוך, מדיניות הרואה במרחב הימי מרחב בעל אפשרויות המשליכות על כל תחומי חיינו. עלינו לצאת מהעיוורון, לפקוח את עינינו ולראות ולבחור במרחב הימי כמרחב הנותן לנו שפע של אפשרויות ויתרונות עצומים."
שאול חורב הוא בן אדם שעושה עבורנו יום יום, שעה, שעה במרחב הימי. לו ישכילו אלו הקובעים את המדיניות לתת משקל גדול למרחב הזה, כולנו נוכל לישון טוב יותר וליהנות מהיתרונות העצומים הקיימים במרחב הימי הקיים, שיהיה שם תמיד.
