יבול שיא
הרפת והחלב
מצפה רביבים דני בר

טיול שבת ישראלית בין רביבים לעין הבשור

5 דק' קריאה

שיתוף:

טיול במסגרת שבת ישראלית במצפים של הנגב. את חלקו הראשון של הטיול במצפה גבולות פרסמנו בשבוע שעבר * השבוע אנחנו מפרסמים את החלק השני – טיול במצפה רביבים, נחל הבשור ומסעדה תאילנדית מפתיעה בעין הבשור

מצפה רביבים 

כאמור, תחנתנו הבאה היא מצפה רביבים – אחד משלושת המצפים. מצפה רביבים עלה על הקרקע בתאריך 28.07.1943 ועם מייסדי המקום, היו חניכי עליית הנוער שבאו חדורי אמונה, כי יצליחו להתגבר על קשיי המדבר ולהפריח את הנגב. במרכז מתחם המצפה נבנתה בשנת 1944 מעין טירה שהיא חצר מוקפת חומה ובה שני חדרים, מגדל תצפית, חדר אוכל-מטבח, חדר נשק וחדרי שירות. אבני הבנייה להקמת הטירה נחצבו מצידה הדרומי של הגבעה ולצורך כך הגיעו סתתים עובדי סולל בונה מירושלים, שהשלימו את העבודה תוך מספר חודשים. 

לפתרון בעיית המים התבסס הישוב על אגירת מי שיטפונות במערכת של סכר בטון ואבן שהטה את מי השיטפונות לתוך בריכות אגירה גדולות ואף בריכת זפת גדולה. בביקור שלנו במצפה רביבים היינו המטיילים היחידים ויכולנו לעבור בין האתרים השונים במתחם ולקרוא על כל מקום ולהבין את סיפורו, ואף למצוא כאן קשר אישי. 

דקוטה ופרימוס 

למרגלות הגבעה של הטירה מוצגים שני מטוסים, ששימשו להגנת הנגב במלחמת העצמאות והבולט משניהם הוא מטוס תובלה דו מנועי דקוטה (Dakota DC 3). עקב חסימת דרכי הגישה לנגב על ידי הצבא המצרי, נעשה שימוש במטוס זה בכדי לקשר עם הצפון – להוביל לוחמים, לפינוי נפגעים והטסת אספקה, כאשר המטוס הוטס ע"י מתנדבים מחו"ל. מסלול הנחיתה סומן בלילה על-ידי פחיות עם חול ונפט (גוזניקים), כאשר לאחר פריקה וטעינה מהירים היה חייב להמריא לפני שיותקף על-ידי כוחות מצריים רבים שהיו בגבעות סביב המצפה.  

המטוס השני נמצא במצב שימור גרוע, אבל הסיפור שלו גדול הרבה יותר מגודלו של האוסטר – מטוס קל חד מנועי שכונה ע"י הפלמ"ח פרימוס, בגלל הרעש שהמנוע שלו עשה – ושימש בעיקר לסיורי מודיעין וצילום אווירי, העברת דואר, אספקה ולפינוי מהיר של חולה, או פצוע בשעת הצורך.  

סיפורם של מטוסי האוסטר הוא סיפור הקמת חיל האוויר הישראלי. בינואר 1948 נרכשו מהצבא הבריטי 20 מטוסי אוסטר שרובם לא במצב טיסה. המטוסים הועברו לשרונה בתל אביב, שם הוכנסו בחלקים לתוך מרתף היקב הטמפלרי הנטוש, שהיה מוכר לאנשי ההגנה. במרתף היקב חיכו למטוסים תלמידי תיכון מקס פיין הסמוך, יחד עם מספר מומחים טכניים, שלימדו את בני הנוער כיצד לשפץ את שלד העץ של המטוסים, להצמיד לכנפיים בד ולאטום אותו בצבע. כך בתוך חודשיים הפכו 20 גרוטאות של מטוסים ל-14 מטוסי פרימוס שמישים – שהועברו לשדה התעופה שמצפון לירקון, לימים שדה דב. המטוסים היו חלק חשוב מחיל האוויר המתהווה. במצפה רביבים מוצבת גרוטאה במצב ממש לא מכבד וחבל.

הדקוטה והפרימוס במצפה רביבים
הדקוטה והפרימוס במצפה רביבים. צילום: דני בר

המערה הגדולה 

בצידה הדרום מזרחי של הגבעה נמצאת המערה הגדולה, שנחצבה בתקופה הנבטית במאה השנייה לפני הספירה ושימשה כמאגר מים לבית חווה שעמד בראש הגבעה. במאה ה- 19 החריבה רעידת אדמה את חלקו הקדמי של הבור, אולם העמוד שבמרכז המערה הציל את החלק הפנימי מקריסה. בשנות מלחמת העולם הראשונה שימשה המערה את הכוחות הטורקים ולאחר מכן את צבאות הגנרל אלנבי. בסוף יולי 1943 הגיעו למערה ראשוני רביבים והפכוה לביתם הראשון ומקום מסתור מפני חום היום, סופות רוח וגשמים. כעבור שנה עברו החברים לטירה, והמערה שימשה להם כמחסן וכבית מלאכה לעבודות נגרות ומסגרות. 

במלחמת השחרור ביצרו את פתח המערה והיא הפכה למקלט תת קרקעי ולמקום מנוחה לשומרי הלילה ששמרו בעמדות. בכניסה הוכנו שני מיכלי מים רזרביים, למקרה שהבאר תיפגע. בראשית קיץ 1948 הוסבה המערה לבית חולים ובו ציוד רפואי שכלל מכשור לעירויי דם ולניתוחים. הדוד שלי, סמל שלמה ברגר, ששירת בגדוד השמיני בחטיבת הנגב והיה סמל מודיעין במטה הגדוד בפיקודו של חיים ברלב, נפצע במשטרת ביר עסלוג' לאחר כיבושה, ופונה עם הרוג ושני פצועים נוספים, לטיפול במערה ברביבים – ומשם הוטס במטוס הדקוטה לשדה דוב ולבית חולים הדסה בתל אביב. 

מצפה רביבים פתוח כל יום 10-16. לפרטים ותיאום קבוצות: מצפה רביבים ע"ש יוסף וייץ – המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל (shimur.org) 

דרך נוף נחל הבשור הגשר התלוי 

תחנתנו הבאה היתה נסיעה לאורך נחל הבשור, שם סללה קק"ל דרך נופית יפיפיה, המשתרעת על פני 18 ק"מ מצאלים לפארק אשכול. הדרך מאפשרת למטיילים באזור ליהנות מהשילוב הנופי המרהיב בין מראה הנחל והצמחייה והנוף המדברי הסובב אותם. דרך הנוף היפה והמפותלת עוברת לצד מעיינות, בריכות, צמחיה, בעלי חיים ואתרים היסטוריים שלא לומר ארכיאולוגיים.  

מיד בירידה לדרך הנוף מגיעים לגשר התלוי – גשר החבלים הראשון מסוגו בישראל שהותקן על-ידי קק"ל בין שתי גדות נחל הבשור, מעל המצוק בקטע נחל המחזיק מים במשך כל ימות השנה. אורך הגשר 80 מטרים והוא מאפשר לחצות את אפיק הנחל לטיול רגלי בגדה הצפונית, אל חווה חקלאית קדומה. כאמור, מתחת לגשר החבלים יש בריכת מים טבעית המלאה כל השנה. מסביב לנביעת המים סבך של קנים, צבים רכים ואגמיות.

שמורת נחל שורק
הגשר התלוי בשמורת נחל שורק. צילום: דני בר

נתיב אנז"ק ANZAC Trail 

חלק מדרך נוף נחל הבשור הוא גם נתיב חשוב בהיסטוריה של כיבוש הנגב. נסענו לאורכו של חלק מנתיב היסטורי שהיה תרגיל הטעיה צבאי מבריק, שבא לאחר שני כישלונות צורבים של צבא אלנבי הבריטי, במטרה לפרוץ את החזית התורכית בקו עזה – באר שבע. הבריטים הגיעו למסקנה שעליהם להפתיע, לאגף את עזה ולפרוץ את החזית בבאר שבע. אלנבי הטיל את המשימה על חיל הפרשים האוסטרלי והניו זילנדי או בראשי תיבות אנז"ק – Australian and New Zealand Army Corps. נתיב אנז"ק, שאורכו כ-100 קילומטרים, מנציח את האיגוף הגדול שביצעו הפרשים.  

השמש שזרחה ב-31 באוקטובר 1917 על באר שבע, מצאה את התורכים מופתעים בעמדותיהם. הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים כבר היו ערוכים לקרב, לאחר לילה ארוך שבו גמעו 45 קילומטרים. הקרב התארך. רק לעת ערב, מול שמיים מאדימים, הסתערו הפרשים על באר שבע וכבשו את עמדות התורכים בדהרה. מומלץ לבקר במוזיאון הסמוך לבית הקברות הבריטי בבאר שבע וכן בפארק החייל האוסטרלי בב"ש. 

מסעדה תאילנדית עין הבשור 

שמה של המסעדה החדשה יחסית, שנמצאת בלב החממה שבכניסה למושב עין הבשור, הגיע גם אלינו ונסענו לסיים את היום בארוחה תאילנדית קצת שונה מהמקובל במסעדות מסוג זה בתל אביב. התאילנדית בעלת השם הצנוע: גידולי רוני-מאכלים תאילנדיים, נמצאת לצד חממה בה מגדל רוני את כל הפירות וירקות המיוחדים שמעשירים את המטבח התאילנדי, עם הרבה טעם, צבע וחריפות. זו מסעדה תאילנדית באווירה כפרית אותנטית כמו בתאילנד. מאכלים אותנטיים מותאמים לכל המשפחה. 

התחלנו עם אגרול – בצק מטוגן במילוי אטריות, כרוב וגזר עם רוטב חמוץ מתוק (35 ש"ח) שהיה מפתיע בתוכנו העשיר ובחריפות העדינה כך שהתאימה גם לקרניבורית שלא יכולה עם חריפות. אני בחרתי במנת סום טאם – סלט פפאיה ירוקה עם פלפל חריף, בוטנים, שום ושעועית ירוקה (42 ש"ח) שהיתה מנה גדולה ועשירה בירק וטעם. הקרניבורית שאיתי בחרה פאד תאי – אטריות מוקפצות עם ירקות ופרה נמוכה ברוטב תאילנדי פיקנטי (52 ש"ח). לבקשתה קיבלה את המנה בלי החריפות האופיינית לה, ונהנתה מכל ביס. ביקשתי לטעום את הטום יאם – מרק חמוץ חריף עם דג, שרימפס וקלמארי, עגבניות וירק (55 ש"ח) שהיה השוס מבחינתי. מנה קלה של מרק עם הרבה חלבונים מן הים וחריפות כמו שאני אוהב. 

היינו בדרכנו החוצה, כשהתבקשנו לטעום גם את המנות האחרונות. הלכנו לחממה הסמוכה להתרשם מהגידולים של רוני שמוגשים במנות שאכלנו – זה בדיוק הקונספט Farm to Table – בלי סיסמאות מפונפנות. פשוט מטבח עם עושר טעמים והכל גדל ממש ליד בבית. סיימנו את הביקור עם טעימות מסטיקי רייס מתוק עם חלב קוקוס וקוביות מנגו (29 ש"ח) והבננה לוטי – בצק דק ממולא בננה ורוטב מתוק, מוגש בסירופ שוקולד (39 ש"ח) שני קינוחים ממש לא סטנדרטים עם מתיקות קלה.

המסעדה התאילנדית דני בר
המסעדה התאילנדית במושב עין הבשור. צילום: דני בר

יצאנו מהמקום בשעת בין ערביים עם הבטחה לחזור. המקום פועל במתכונת לא שגרתית כך שביום א'-ב' סגור | ג' ו-ה' טייק אוואי ומשלוחים 11:00-19:30 | שישי-שבת ישיבה במקום 10:00-20:00. פרטים והזמנות טל': 054-6668287 https://www.facebook.com/ronyracing2 

דני בר טיולים וסגנון חיים www.danybar.co.il מדריך, יועץ ומתכנן טיולים בארץ ובחו"ל. פרטים באתר https://www.danybar.co.il/trip_planning/ או בפייסבוק https://www.facebook.com/DanysBarTravelWineAndDine

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ניהול משק החשמל בקיבוצים הפך למורכב במיוחד והוא כולל אחריות על רכישת חשמל ומכירתו, גביית תשלומים, תחזוקת תשתיות והיכרות עם הרגולציה המשתנה  * חברת משקי רם, שפועלת בכ-40 קיבוצים, מתמחה בכך ותוכל ולחסוך לכם
3 דק' קריאה
הצלם הבינלאומי נפתלי הילגר מגן-נר שבגלבוע נוסע ברחבי העולם, מגלה תרבויות לא ידועות ומצלם נופים ואנשים * בתמונותיו ניכרים סקרנות, רגישות והקשר האנושי שהוא ניחן בהם * מאז ה-7 באוקטובר הוא מקדיש חלק מזמנו
9 דק' קריאה
על הגדות פסח בהתיישבות העובדת  סדר הפסח הוא הטקס הביתי-משפחתי החשוב ביותר בשנה. לאורך ההיסטוריה קיימו אותו בארץ ובגולה, גם בתנאים קשים ובלתי אפשריים כמעט. העיסוק המרכזי הוא קריאה בהגדה של פסח. במאות השלוש-עשרה
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן