יבול שיא
הרפת והחלב
בר גנץ בעבודה במכון הטכנולוגי בחולון

כיפוף עץ מלא באדים, בר גנץ, ממושב גני הדר, קרובה לטבע

6 דק' קריאה

שיתוף:

בר גנץ, ממושב גני הדר, תמיד הייתה קרובה לטבע, תמיד אהבה לעבוד עם הידיים ותמיד הייתה לה זיקה ליצירה, לאלתור ולאסתטיקה. כל האהבות של בר הובילו אותה ללימודיה, במגמה לעיצוב תעשייתי ועיצוב מוצר, במכון הטכנולוגי בחולון, שם התמחתה בטכניקה שמעטים היוצרים שפועלים בה – כיפוף עץ מלא באדים.  הקו העיצובי של הרהיטים שיוצרת בר הוא קו מאוד נקי, מינימליסטי, בוטיקי וסקנדינבי באופיו – אין אחד דומה למשנהו

בר גנץ גדלה כילדת מושב לכל דבר. היא מספרת שכילדה, כששם משפחתה עוד היה דהן, היא הייתה מהלכת יחפה בשבילי המושב, מטפסת על עצים, מוקפת באוויר צח ובהרבה מאוד טבע. היא תמיד אהבה לעבוד עם הידיים, להיות קרובה לחומר וכבת למשפחה של 'הנדימנים' תמיד הייתה לה זיקה ליצירה, לאלתור ולאסתטיקה. לימים, כשעמדה לקראת סיום לימודיה במגמה לעיצוב תעשייתי ועיצוב מוצר במכון הטכנולוגי בחולון, היה זה הרצון לחזור ולהתחבר לטבע ולעבודה עם הידיים שהוביל אותה לבחור בעץ המלא והטבעי כחומר שאיתו היא רוצה ליצור. בעבודת הגמר שלה במכון הטכנולוגי בחולון יצרה בר מערכת רהיטים שנולדה ממחקר צורני של רצועת עץ אחידה המתפתלת ומתפצלת – בתהליך של כיפוף עץ בעזרת אידוי – לסדרת רהיטים הכוללת מדף, מראה, חמור ושולחן.

 

בר ומכונת האדים לכיפוף העץ
בר ומכונת האדים לכיפוף העץ

 

אבל שם, בבחירה ההיא, רק החל מסע המחקר והתגליות של בר. מכונת קיטור שהובאה לסדנת העבודה שבמכון פתחה בפניה עולם חדש ושלחה אותה ללמוד כמעט לבדה טכניקה מסורתית ועתיקה של כיפוף עץ מלא באדים: "במקרה הגעתי לכיפוף עץ באדים. ידעתי שאני רוצה להכין רהיטים ומישהו והביא דוד קיטור שמייצר אדים ואיתו קופסה כזו אליה מכניסים חומרים וזה מאדה אותם. בהתחלה הכנסתי אליה מקל מטאטא עם חריצה וברגע שהוצאתי אותו העץ נפתח והיה גמיש וזו הייתה אהבה ממבט ראשון. ידעתי שזה החומר שאני הולכת  להמשיך ולעבוד איתו ושאני רוצה ליצור רהיטים מכופפים."

השיטה של כיפוף עץ מלא באדים היא שיטה מסורתית וישנה לעיבוד עץ שכמעט ואינה קיימת בארץ. בשיטה הזו היו הוויקינגים מייצרים את הספינות שלהם, ש בתקופתן נחשבו לספינות החזקות ביותר בעולם והיא נפוצה יותר במדינות מזרח אירופה.

לכן, כאשר בר החליטה שהיא רוצה ליצור רהיטים על ידי אידוי וכיפוף עץ מלא – היה עליה ללמוד כמעט הכל לבד, בתהליך ארוך ויסודי של ניסוי וטעיה: "הבנתי שאני הולכת להתמקצע בזה וללמוד הכל לבד. התייעצתי עם כל נגר אפשרי שמצאתי שטיפה התעסק בזה, כדי שיתנו לי טיפים וככה יצא לי פרויקט גמר… זה היה ניסוי וטעיה, מלא עץ נשבר לי, המון צפייה ביו-טיוב והרבה עבודה סיסטמטית." לבסוף, פרויקט הגמר של גנץ זיכה אותה בשבחים רבים ואף התקבל לתערוכה בגרמניה.

 

כיפוף עץ

בר גנץ (34), נשואה לאורון גנץ ואמא של זוהר בת השלוש ואימרי בן השנתיים. גרה במושב גני הדר: "סיימתי לימודים ב-hit ב-2016 ומאז מגדלת את הבייבי הראשון  שלי – סטודיו bow בו אני מציגה את העיצובים שלי. עם כל הריון התפתח מוצר חדש ויצא ביחד לעולם ולחנויות… היום הסטודיו יושב במכון הטכנולוגי חולון, כחלק מתוכנית רזידנסי וניתן לבוא להתרשם מהמוצרים ולקבוע פגישות שם."

 

איך מתרחש כל תהליך כיפוף העץ?

"יש לי דוד קיטור שממנו יוצאים צינורות. צינור אחד מחובר לקופסה קטנה וצינור שני מחובר לקופסה גדולה. לכל קופסה יש מדחום ובפנים, בתוך הקופסה, אני מכניסה את העצים. אני מאדה את העץ כמה שעות ואז, כשאני מוציאה את זה, יש לי תבניות עליהם אני מכופפת את העץ לפי הדגם שאני רוצה… בין סיבי העץ יש שרף. האדים ממיסים את השרף הזה ואז יש בעץ טיפה תנועתיות שאפשר לשחק איתה… אבל צריך גם לשמור שזה לא ישבר. מצד אחד, אני נותנת לעץ המון חופש ומצד שני, אני סוגרת אותו עם תמיכה מכל הכיוונים כדי שזה יצליח."

לאחר שהעץ יוצא מתיבת האידוי יש לבר דקות ספורות לכופף אותו אל תוך התבנית הרצויה, דבר שגם דורש כוח פיזי רב. לאחר מכן העץ יושב בתבנית ומתייבש בחזרה וכך הוא מתגבש בצורתו החדשה, תהליך האורך כמה ימים עד שבוע. שאר תהליכי העיבוד שעושה בר לעץ הם מינימליים – היא משייפת, מורחת לקה ולעיתים מוסיפה אלמנטים קטנים מברזל, כדי שיהיה אפשר לתלות את המראה או המדף, למשל. בר כמעט ולא משתמשת במסמרים וכמעט ואינה קודחת בעץ.

 


בר גנץ: "משהו במגע הזה, בהקשבה לעץ וברגישות הזאת… זאת ממש מערכת יחסים ביני לבין העץ. אני לומדת אותו ומרגע לרגע מצליחה להתקדם עם זה וליצור יותר עיצובים. ליצור משהו שהוא מאוד מינימלי, מאוד זורם ולא פוגע בעץ וגם יפה. אני אוהבת את איך שזה יוצא, את המראה של זה ו.את הזרימה של זה. זה נהיה פתאום ממשהו שבדרך כלל אנחנו רגילים לראות עם פינות, כמו מדפים וכזה, זה מחזיר את העץ להיות מה שהוא היה קודם, משהו מאוד אורגני, טבעי, מתעגל"


 

כאשר בר מכופפת את העצים שאיתם היא עובדת, חשוב לה ליצור כיפוף שיהיה פונקציונאלי ולא רק לשם היופי. לשם כך היא יוצרת פיתולים תלת ממדיים מיוחדים בעץ, שממש מותחים את גבולות יכולת ההתגמשות והתנועה של העץ. יחד עם זאת, היא מספרת שחשוב לה מאוד להיות קשובה לעץ, לתנועת הסיבים שלו, לכיוון אליו היא יכולה לכופף אותם – עבודה שהיא אישית, קשובה וקרובה לכל פיסת עץ: "היה חשוב לי ליצור מהכיפוף הזה פונקציה, שזה לא יהיה כיפוף שנועד רק לשם יופי, כמו שאת רואה, למשל בנפחות, שם עושים כל מיני פיתולים כאלה ליופי, לקישוטיות יותר. לי היה חשוב שזה יתכופף כי זה צריך, מתבקש ונחוץ, לדוגמה, לעבור ממאוזן למאונך כי זו מסגרת לשולחן שהופכת להיות רגל או מתלה שצריך את הכיפוף הזה. וזה כיפוף תלת ממדי, מן פיתול כזה וזה יותר מורכב כי בעצם העץ, יש לו חיים משל עצמו, לכל חתיכה של עץ יש את הצורה שלה והוא מגיב אחרת. אז אני תופסת אותו במקום אחד ובמקום שני ואת כל הפיתול אני נותנת לו לעשות כמו שמתאים לו… אני קשובה לתנועה של הסיבים כי אם אני אעשה את זה נגד – הוא פשוט יישבר".

בר עובדת עם עצים קשים, יחסית ישרים, עם סיבים ארוכים וללא עיניים, כגון עץ אלון ועץ האשה: "וזה גם לא מחליש את החומר. אני לא מפרקת אותו, אני נותנת ל-DNA של החומר להישאר אותו DNA."

זו גם הסיבה שכל רהיט שהיא יוצרת הוא יחיד ומיוחד: "לא תראי אצלי מוצר שהוא בול כמו שהמוצר שלידו. אין. גם אם אני מאוד רוצה ומנסה. הכיוון של הגזע, הכיוון של הסיבים, העובי והאורך שלהם. את בחיים לא תמצאי שתי חתיכות של עץ שהן אותו דבר – כל אחד הוא בייבי מיוחד במינו."

 

מערכת היחסים עם העץ

מה שעוד הדליק את בר באפשרות העבודה עם העץ הוא שבצורת העבודה הזו אין בזבוז של חומר. יש בעבודת כיפוף העץ באדים משהו כמעט אורגני. שלא כמו תהליכי יצור רהיטים תעשייתיים, בהם הרבה חומר גלם מתבזבז, בתהליך הכיפוף באדים העבודה נעשית מתוך כבוד רב לחומר עצמו: "משהו במגע הזה, בהקשבה לעץ וברגישות הזאת… זאת ממש מערכת יחסים ביני לבין העץ. אני לומדת אותו ומרגע לרגע מצליחה להתקדם עם זה וליצור יותר עיצובים. ליצור משהו שהוא מאוד מינימלי, מאוד זורם ולא פוגע בעץ וגם יפה. אני אוהבת את איך שזה יוצא, את המראה של זה ואת הזרימה של זה. זה נהיה פתאום ממשהו שבדרך כלל אנחנו רגילים לראות עם פינות, כמו מדפים וכזה, זה מחזיר את העץ להיות מה שהוא היה קודם, משהו מאוד אורגני, טבעי, מתעגל."

 

עבודת גמר מערכת רהיטים בכיפוף עצם באדים צילום נימרוד גנישר
עבודת גמר מערכת רהיטים בכיפוף עצם באדים צילום נימרוד גנישר

 

הקו העיצובי של הרהיטים שיוצרת בר הוא קו מאוד נקי, מינימליסטי וסקנדינבי באופיו, ובשל העובדה שכל רהיט דורש תשומת לב מדוקדקת וזמן הכנה ממושך – החל מהאידוי, דרך הייבוש וכלה בגימור – אין לה אפשרות לייצר את הרהיטים בייצור המוני אלא בכמויות יחסית קטנות. זהו קו ייצור "בוטיקי" ממש.

כאשר מקשיבים לבר מדברת על העצים, על תהליך הכיפוף באדים ועל הרהיטים שהיא יוצרת, אפשר לחוש את האהבה שלה לדבר. ממש כפי שהיא אמרה, כל עץ וכל רהיט הם כמו ילדים עבורה, והיא האמא, מנסה מחד להיות קשובה ורגישה לתנועתם הייחודית בעולם, ומאידך לעצב אותם לאור התפיסה האומנותית והאסתטית שלה: "העסק הזה הוא הילד השלישי שלי. כל הריון עשיתי פיילוט. בהריון של הגדולה שלי יצרתי את שש המראות הראשונות ובדקתי אם הן נמכרות. בהריון השני הכנתי עוד שלושים מראות ועוד כמה מדפים. עכשיו אני מתרכזת בילד הזה, שצריך לתת לו לגדול ולהתחזק."

החלום הגדול שלה הוא שיום אחד תהיה לה סדנה משלה, בה תוכל כל היום לשחק עם הילדים, כלומר עם העצים – לאדות, לכופף, לעצב וכמובן למכור ולהתפרנס מיצירתה. כיום היא פועלת מתוך הסדנה שבמכון הטכנולוגי בחולון, כחלק מתוכנית רזידנסי אשר במסגרתה תומך המכון בבוגריו.

מלבד כמה המוצרים שכבר קיימים, עסוקה כעת גנץ בפיתוח מוצרים ודגמים חדשים, מה שאומר שוב תהליכים ארוכים של אידוי, ניסוי וטעיה: "היום אני עובדת על איזשהו פיתול מאוד מורכב, שבנוי מארבעה מקלות שאני מסובבת יחד, אחד עם השני. אני מקווה שברגע שאני אפצח את הפיתול הזה אוכל להוציא ממנו שניים-שלושה מוצרים חדשים."

בר צוחקת ומספרת, כי ישנם ימים בהם היא מכניסה לתיבת האידוי עץ או שניים ומנסה לכופף רק אותם – יום שלם המוקדש לשני ניסיונות בודדים שאולי יצליחו ואולי לא. עד כדי כך מקדישה בר את כל זמנה, תשומת ליבה ומרצה לכל פיסת עץ שלעיתים, בזמן שהן בתיבות האידוי, היא פשוט נשכבת על הספה בפינת הסדנה, נרדמת וחולמת על קולקציה חדשה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

*תמונה ראשית: מאיר יפרח, מזכיר ארגון מגדלי ירקות כל יום אני נדהם מחדש מהרעיונות ההזויים של המשרד. הבעיה היא לא שינוי שם כזה או אחר, הבעיה היא מה עושים עם משרד שאיבד את דרכו
הנהלת האגודה אישרה את מינויו של טל יפת (44), מקיבוץ רגבים לתפקיד מנכ"ל "החקלאית".  טל נכנס לתפקידו באופן רשמי ב-17 במרץ. בתפקידו האחרון ניהל טל את הפעילות העסקית של המושב השיתופי מי עמי. בחזקתו
< 1 דק' קריאה
משרד החקלאות יגיש בימים הקרובים הצעת מחליטים לאישור הממשלה לגיבוש תכנית לאומית לביטחון מזון שתכלול גיבוש יעדים לאספקת המזון לכלל האוכלוסייה שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר: "מדובר במהלך חסר תקדים, אנחנו, במשרד החקלאות, מובילים תהליך
< 1 דק' קריאה
הגברת גליה: " אז הם נכנסו למקלטים, התעצבנו ממה שראו, פנו אליך בטענות ואז הנושא היה צף. כשנגמר הבלגן הביטחוני הנושא שוב נעלם מתחת לשטיח – אין לאנשים זמן, אין להם כוח, כן ביום
ב-7.10 יצאה יעל ופתחה את כל המקלטים במושב נהלל, בדקה מה מצבם והובילה לטיפול, שיהיו כשירים ומוכנים במידה ויהיה צורך לשהות בהם * יעל אלון שפירא היא ד"ר לרפואה סינית ונציגת "מעברים בעמק" בנהלל,
9 דק' קריאה
הזמרת שולה חן, ילידת נהלל, הופתעה לגלות שהשיר שלה "בוא הביתה" מופץ כמביע תחינה לשחרור החטופים מעזה * בראיון לעדינה בר-אל היא מעלה זיכרונות מילדותה ונעוריה בנהלל ומן השירות בלהקת הנח"ל ומספרת על הקריירה
9 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן