הכירו: זאב ומאיה ליברמן לוכדי הנחשים ממושב ניר משה

"צריך להיות אדם מיוחד כדי להתעסק עם נחשים," אומרים זאב ומאיה ליברמן ומסכמים את עונת הנחשים, שלדבריהם כלל אינה קיימת

לוכדי הנחשים ממושב ניר משה: לאור הדיווחים הרבים מהמושבים על נחשים שיצאו מחוריהם אחרי הגשם והימים החמים שהיו אחריו, שוחחנו עם זאב (זאביק) ומאיה ליברמן, לוכדי הנחשים ממושב ניר משה, הנשואים מזה 41 שנים ויחדיו לוכדים, בעיקר בדרום הארץ. זאביק המיומן, מגיע לכול בית באזור הדרום, מרגיע את מי שקורא לו, סורק את האזור עד ללכידה, ולאחר מכן משחרר את הזוחל בשדה מרוחק…
זאביק, יליד חולון, ששירת בצעירותו בנח"ל במסגרת גרעין של השומר הצעיר, מספר על הדרך שהובילה אותו אל ניר משה ולמקצוע שרבים חוששים ממנו, לכידת הנחשים: "אל ניר משה הגעתי עם אשתי אחרי שחיפשנו בית בתחום הקיבוצי.

"בתחילה גרנו בקיבוץ גבים שבנגב הצפוני. גידלנו שם חמישה ילדים, זו הייתה תקופה נפלאה, אבל כעבור מספר שנים החלטנו שאנו רוצים לגור במושב. החלטנו שאנחנו רוצים שהכול יהיה שלנו ושנוכל להשאיר לילדים משהו. כך, לאחר תקופה נעימה בקיבוץ, החלטנו לעשות עם עצמנו משהו – ובגיל 50 מצאנו את עצמינו בניר משה. כעת, אנחנו חברי מושב, אני חבר אגודה וחבר בוועד קרוב ל-13 שנים. במושב גידלנו חמישה ילדים וכעת יש לנו 13 נכדים." על עברו הצבאי והביטחוני מסר זאביק: "הייתי קצין בכיר בצבא וגם במשטרה. עסקתי המון בתחום הביטחון וצברתי ידע מקורסים בנושאים של ספורט, כי אני מאד אוהב ספורט. לדוגמא, גם כעת כאשר אני בפנסיה – אני עובד בתור מציל. "אל תחום לכידת הנחשים נכנסתי כבר בהיותי חבר קיבוץ, כאשר הכרתי את יעקב סלע (לוכד נחשים שנרצח ב-16 באפריל 1996). סלע לימד אותי כיצד ללכוד נחשים, הוא היה ממש פרופסור לנחשים! אמרתי לו שאני רוצה להיות פקח ברשות שמורות הטבע – ומאז אני לוכד נחשים מוסמך, מקצוע שבו אני עוסק מזה 25 שנה." ומוכרים כ- לוכדי הנחשים ממושב ניר משה

נחש הוא זוחל שרבים פוחדים ממנו. איך מתמודדים עם הפחד?

זאביק: "ברגע שלומדים את הנחש, את תכונותיו, את דרכי ההתנהגות שלו, וברגע שמבינים ויודעים כמה מהם ארסיים וכמה נחשים יש שאינם ארסיים, אז את יכולה להתמודד. ברגע שאני מכיר את זני הנחשים, אני מזהה את הנחש ולמשל יודע שהנחש שלפני הוא ארסי – אז אני משתמש בכלים מתאימים, תוך שמירה על עצמי – אני יודע איך לנהוג ותוך כדי כך כמובן שחשוב להיזהר ולהישמר. לכן אני לוכד מקצועי עם תעודה.

"אם מדובר בנחש ידידותי אני לוקח אותו ביד, לוכד אותו ועל פי החוק – משחרר אותו בשדה… נחש הוא בעל חיים מוגן. העברתי לא פעם הדרכות לילדים בבית הספר והזהרתי אותם כיצד להתגונן מנחשים וממה יש להיזהר. כללית, חשוב לדעת שנחשים מפחדים מאתנו יותר ממה שאנחנו מפחדים מהם."

"כל השנה יש נחשים. גם כשירד ברד, בטמפרטורה של 6 מעלות, ראיתי נחשים. כמו למשל צפע שראיתי בחורף, שאמנם היה מאד איטי אבל עדיין פעיל. אין באמת 'עונת נחשים' – נחשים הם לא דובים שנכנסים לתרדמת חורף"

אז כמה זני נחשים יש בארץ?

זאביק: "בישראל ישנם 41 זני נחשים, מתוכם 9 ארסיים, 9 תת ארסיים (חצי ארסיים) ו- 23 זנים מתוכם כלל לא מסוכנים. 95 אחוז מההכשות הנחש בארץ הן הכשות של צפע ארץ ישראלי. יש סוגים שונים של נחשים, ולכן חשוב לזהות את סוג הנחש. "יש נחשים מאד מסוכנים שמתחזים לנחשים אחרים, כמו למשל, נחש הצפע שמתחזה לזעמן מטבעות. דוגמא נוספת – לנחש זעמן השחור שאינו ארסי יש מתחזה בשם שרף עין-גדי.
"מקרה שקרה בישראל נוגע ללוכד נחשים ממעלה אדומים, שהתבלבל וחשב שנחש מסוג שרף עין-גדי הוא זעמן שחור, שכאמור אינו מסוכן. השרף הכיש את הלוכד ולצערי הוא נפטר.
"לכן כל כך חשוב שברגע שאתם מזהים נחש – יש להתרחק, לא להתקרב אליו ולהזמין לוכד שיש לו תעודות. אם אתם נתקלים בנחש בשדה, עזבו את הנחש לנפשו והוא יתרחק ממכם בעצמו. לא לגרום לנחש להידחק לפינה. במידה והנחש נמצא באזור המגורים, יש לקרוא מייד ללוכד נחשים ראשי מוסמך. יש להתקשר למוקד 106 והלוכד יגיע. אני למשל עובד בכול אזור שדרות, הדרום והפריפריה.

מהי עונת הנחשים?

זאביק: "מבחינת הפעילות האינטנסיבית של הנחשים, מדובר בעיקר על ימי הקיץ החמים. לנחשים יש דם קר והם זקוקים לחום השמש כדי להתחיל בתנועה – אבל כל השנה יש נחשים. גם כשירד ברד, בטמפרטורה של 6 מעלות, ראיתי נחשים, כמו למשל צפע שראיתי בחורף, שאמנם היה מאד איטי אבל עדיין פעיל. אין באמת 'עונת נחשים' – נחשים הם לא דובים שנכנסים לתרדמת חורף. חשוב לציין, כי נקבות נחש שמטילה את השרצים שלה, עוזבת אותם לנפשם וכל אחד הולך לדרכו."

טובים השניים

לוכדי הנחשים ממושב ניר משה: כאשר הוא נקרא ללכוד נחש מקפיד זאב לצאת עם אשתו מאיה. על החיבור בינו לבין אשתו בשטח, הוא מרחיב: "אני כמעט לא יוצא בלי מאיה כי היא רוצה ללמוד ומתעניינת בנושא. בשטח היא אומרת: 'תביא לי את המקל, תביא לי את הפנס' ועוזרת לי. פעמים רבות אתה נשאר לבד בשטח וצריך להאיר את המקום, לאתר את הנחש וללכוד אותו. "היו שני מקרים, אחד באשקלון, שבו התגלה נחש בקומה שנייה. הגעתי למקום, צמוד לבית דופלקס היה ברוש לימונים ושאלתי 'היכן הנחש?', אמרו לי 'למעלה, מרותק לקיר'. בעודי עולה מעלה, הילד של המשפחה מצביע לי בפחד מתחת למיטה, אני מרים את המטאטא ורואה זעמן שחור גדול! כמובן שלכדתי אותו, והילד היה מרותק מהלכידה – זה היה מעניין.

"המקרה השני התרחש במושב סגולה. הזעיקו אותי ללכוד נחש צפע שהיה בתוך רכב. הגעתי למקום, הראו לי את המכונית וראיתי נחש צפע ענק מגולגל על המראה הראשית של הרכב. פתחו את הדלת ולכדתי את הנחש.
"שאלתי את האישה; 'איך ידעתם שהנחש באוטו?' והיא סיפרה לי, שאחרי נסיעה, בה הילדים ישבו במושב האחורי, הם נכנסו לבית והאזעקה של האוטו פעלה. לאחר שהיא כיבתה אותה – האזעקה פעלה שוב. מסתבר שהאישה נסעה עם האוטו ללא ידיעה שיש נחש ברכב, והילדים ממש נסעו כמה ימים עם הנחש! "תביני! הילדים היו עם הנחש  שבוע באותו המכונית, ולא שמו לב. אם הנחש היה מכיש את הילדים היה אסון. נחש יכול לשרוד באוטו בקלות. מה יש לו לחפש במכונית? בדרך כלל הם נכנסים למכונית במרדף אחרי טרף כמו עכבר או חולדה ולכן יש מקרים נדירים בהם מתגלים נחשים במכוניות."

אני אוהב חיות

"כשהייתי קטן, פחדתי פחד מוות מנחשים עד שיעקב סלע הכיר לי אותם," מסביר לי זאביק ומוסיף: "אני אוהב חיות. צריך לאהוב טבע וצריך לאהוב חיות בשביל זה. אני מאד אוהב חיות."

איך מתגוננים מנחשים?

זאביק: "כדי להתגונן מפני חדירת נחשים – יש לשמור על ניקיון סביב הבית, להשאיר את הקיר והמדרכה נקיים, ללא רעפים זרוקים מסביב וללא עשבייה. צריך לנקש ולנקות קקטוסים, קרשים ורעפים. חשוב לנקות מסביב לבית שלנחש לא יהיה היכן להסתתר. "במקרה של הכשה – יש להגיע מיד לבית החולים עם הנחש, במידה ואפשר יש לשים את הנחש בכלי אטום. חשוב לקרר את המקום שבו יש הכשה עם קרח ולהרגיש את המוכש. בקיץ ילדה קטנה הוכשה, היא צרחה מכאבים, הרגשתי אותה ואמרתי לה "אם את רוצה להישאר בחיים את עושה מה שאני אומר. קודם כל תפסיקי לבכות ותירגעי" הזמינו מיד אמבולנס, ותוך 20 דק' היא טופלה וקור הרוח שלה הציל את חיה. להבדיל מזה הייתה ילדה מקיבוץ גירים שהוכשה, ועד היום יש לה תפר, משום התפתחות בצקות. גם גן ילדים חייב להיות נקי ומסודר בלי גרוטאות. בניר משה למשל, למשל לפני כמה ימים היה צפע בתוך הגן שבו הנכדים שלי! בתוך הגן היה צפע קטן עם כמות ארס לא קטנה. לכדתי אותו, והצלחתי. לאחר יום התקשרו אליי ששוב יש נחש. זיהיתי שזה לא נחש ארסי  ומכאן הטיפול עבר לאשתי מאיה."

עזר כנגדו

כדי להכיר את הסיוע של מאיה מקרוב, אנו משוחחים גם איתה ועל החוויות שלה עם הזוחלים. מאיה – אומנית מוכרת – אמא לחמישה ילדים; הגיעה מקיבוץ גבים עם זאביק. אחרי שנים בקיבוץ ולאחר שגידלו משפחה לתפארת – הם מתגוררים יחד בניר משה וכול חמשת ילדיהם, כבר נשואים. מאיה סייעה לא מזמן ללכוד נחש בגן ילדים שבו נמצא נכדה האהוב! "מאיה מספרת שכל ילדה גרים בדרום הארץ: 'הבנות שלי גרות ב'מבועים' שבדרום, בת אחת גרה אתנו במושב, ויש לו בן שגר ב'גבעות בר' שזה לא רחוק. אנחנו אוהבים מאד את הדרום וחיים בדרום וזה הזמן לתת דגש על ישובים בדרום: אנחנו כבר 12 שנים בניר משה וזאביק לוכד נחשים בכול האזור.

"אני ובעלי עובדים יחד בייצור אומנתי וכמובן שבין היתר עוסקים בלכידת נחשים. תמיד שיש קריאה ושניו בבית אנו יוצאים יחד, כי תמיד צריך עזרה ותמיכה – אי אפשר גם להחזיק מקל וללכוד גם להאיר ולהביא דברים לבד.
"אני העזר; אני מחזיקה פנסים מאירה, מביאה לו דברים שצריך, כי מדובר בעבודה מאד קשה ללכוד נחש. צריך לדעת איך הנחש פועל איזה סוג הנחש, צריך לדעת איך ללכוד אותו. פעמים רבות זאביק לוקח אחריות, יוצא לדרך ומחפש איפה הנחש מסתתר – והוא צריך עזרה בעיקר כאשר הוא לבד. לעיתים צריך דלי כדי להכניס את הנחש, אני בעצם עזר כנגדו. דרך העזרה למדתי לזהות נחשים, להכיר את העבודה אבל אני אף פעם לא לוכדת לבד, אלא רק עוזרת ונמצאת לידו ועוזרת לו לשחרר אותם בשדה על פי החוק."

מאיה ליברמן: "במשך השנים התגברתי על הפחד ובתור קיבוצניקית לשעבר אני רגילה לחיים בטבע. אני תמיד אומרת גם לילדים שלי: 'אנחנו חיים בטבע. אנו נמצאים בשדה שלהם והם נמצאים בשדה שלנו'. גם לילדים שלנו יש חלק בזה. הם יודעים שנחשים הם חלק מהחיים"

איך התגברת על הפחד?

מאיה: "אני לא מפחדת מנחשים מכיוון שזאביק הסביר לי כי הנחש לא תוקף את האדם – ואם הנחש נמצא מרחוק – אז אין סכנה. אני יודעת ממה צריך לפחד וממה לא. הנחש חיוני לנו: הוא אוכל עכברים ולא צריך להרחיק אותו או להכחיד אותו. נחשים הם חלק מהטבע ורק כשיש נחש צפע ונשקפת סכנה – צריך לקרוא ללכוד נחשים ואז פועלים בהתאם.
"חשוב לציין, כי במשך השנים התגברתי על הפחד ובתור קיבוצניקית לשעבר אני רגילה לחיים בטבע. אני תמיד אומרת גם לילדים שלי: 'אנחנו חיים בטבע. אנו נמצאים בשדה שלהם והם נמצאים בשדה שלנו'. גם לילדים שלנו יש חלק בזה. הם יודעים שנחשים הם חלק מהחיים וגם הנכדים מכירים את הנושא. הם יודעים שסבא לוכד נחשים ומודעים אל הכוח של הטבע."

על הנחישות של זאביק, היא מוסיפה: "כל פעם שאני יוצאת עם זאביק לקריאה, אני מתפעלת מחדש מהנחישות שלו, מהיכולת והרצון של זאביק שלא להותיר אדם עם חוויה קשה, אלא תמיד-תמיד לתת בטחון, ותמיד לנסות לאתר את הנחש. זאביק דואג לאחר הלכידה לשבת עם האדם עוד 10 דקות ולהסביר על כללי בטיחות. הוא תמיד מוצא את הזמן לכך ואני מתפעלת מזה מחדש בכול פעם.
"היה מקרה בו היינו בעיר בדרום והנחש היה בין החלונות – הדייר סגר את החלון ואת התריס והנחש היה ביניהם. האישה לא נכנסה לחדר ואפילו ברחה מן הבית… זאביק דאג להרגיע אותה וכמובן ללכוד את הנחש. בכול פעם שאני וזאביק יוצאים ללכוד נחשים – זאת חוויה אחרת. לעיתים הנחש ימצא באוטו, לפעמים הוא בין הקורות של הפרגולה וכל פעם זה מפתיע מחדש. יש המון סיפורים ואחרי כול קריאה, יש סיפור," היא מסכמת בחיוך.

נחשו מי אני?

על מנת להעמיק ולהבין אילו סוגי נחשים ארסיים ישנם ובאיזה אזורים בארץ הם נמצאים  – שוחחנו עם אלי בורשטיין, אשר מפעיל את 'פינת הזוחלים של אלי', במושב שדה נחמיה. בפעילות בפינה אפשר להכיר ולפגוש מגוון זוחלים שאינם ארסיים או מסוכנים. אלי מסביר אודות סוגי הנחשים הארסיים העיקריים שקיימים בישראל:

צפע ארץ ישראלי – צפע ארץ ישראלי נימצא ברוב אזורי הארץ (צפע חרמון – צבעו אפור ירקרק). צפע ארץ ישראלי מזריק את הארס לדם וההשפעה שלו על מערכת הדם כשחלק מהנחשים האחרים מכישים עם ארס המשפיע על מערכת העצבים.

עכן מקרין – סוג של נחש ארסי בתת-משפחת הצפעונים. יש כמה סוגים של עכנים והם: עכן קטן, עכן גדול ועכן בינוני. העכן מסוכן יותר מהצפע. עכן, צבעו חול בהיר מט, משום שהוא מתחפר בחולות הנגב.

פתן שחור – נחש מאד ארסי שנמצא בעיקר באזור אילת עד צפון הנגב. הוא קרוב למשפחת הקוברות. הנחש אינו גדול ודומה לזעמן השחור ומגיע לאורך של 1.30 מטרים.

אפעה – גם הוא נמצא באזור אילת, והוא נחש קטן יחסית למשפחת הצפעיים. הנחש יכול להגיע לאורך של 90 ס"מ.

שרף עין גדי או ציפעון שחור – הנחש הארסי ביותר בארץ, שבדרך כלל אינו נראה בשטח. חשוב להיזהר מאד מהנחש הזה, משום שאין נסיוב לארס שלו. היו מקרים בודדים של הכשה מנחש זה שחלקם אף הובילו למקרי מוות.

לוכדי הנחשים ממושב ניר משה מתרעים שחשוב לדעת! אם הוכשתם, חשוב לשכב ולהירגע במקום מוצל. על מנת שהארס לא יזרום עד המוח. את הנחש שהכיש אתכם, מומלץ לצלם (ללא סיכון!!) ולא לנסות ללכוד אותו ללא איש מקצוע. בעת ההכשה יש ליצור קשר מידי עם מגן דוד אדום, או להבהיל את מי שהוכש אל בית החולים הקרוב על מנת לקבל את הנסיוב.

משה קשי תושב מושב מולדת חוקר בנשמה