אבי מרומי, אגרונום בעל תואר שני ממושב מישר, יזם ומנהל את חברת הזרעים "סאני מי זרעים" (Sunny-Me Seeds""), המתמחה במיוחד בפיתוח וגידול זרעי חמניות נוי * במשך שנים ארוכות מרומי חוקר, מטפח, ומשווק זרעי חמניות בארץ וברחבי העולם * אחד מזני הנוי שפיתח "אורנג" פייר" נרשם כפטנט וזן החמניות הנוי הפופולארי בישראל
עכשיו שעונת האביב חוגגת מכל עבר בארץ, במלוא הדרה וצבעיה. גם מגוון חמניות הנוי מקשטות בזהבן את שטחי הגידול והגינות. חמניות גבוהות ונמוכות בגובה כפרחים עונתיים. המגוון הוא רחב, החל מחמניות בעלות צבעי צהוב, דרך כתום, גווני אדום וחום הפחות מוכרים וכלה בחמניות עם ליבה חומה וצהובה, וכן חמניות מלאות שמרכז הליבה שלהם מאד מצומצם, עד כדי חסר. זהו טיפוח מיוחד היוצר פרח מלא בעלי כותרת צפופים, וללא ליבה ואבקנים.
באמתחתו של האגרונום אבי מרומי ממושב מישר שליד גדרה זני פרחי חמניות ייחודיים נוספים – כולם פרי מחקריו, ניסיונותיו וטיפוחיו במשך 25 שנים החובקים מדינות שונות, חלקם נרשמו כזני פטנט או בדרך להירשם.
שמעתם על זן חמניות נוי הנקרא "אורנג'' פייר"? השם מסגיר את הגוון המיוחד של החמנייה וזהו הלהיט הגדול בפיתוחי החמניות של מרומי.
SUNNY-ME SEEDS
חברת Sunny-Me Seeds" " היא חברת זרעים צעירה יחסית, שהוקמה בשנת 2010 ע"י מרומי, שהוא גם מנהלה ובעליה. תחום התמחות החברה בזרעי חמניות לנוי ועוד.
אבי מרומי (60), אגרונום בעל תואר שני במדעי החקלאות, הוא מטפח זנים בעל ניסיון רב בגידול פרחים, גידולי שדה וירקות. מרומי מתגורר מזה עשרים שנה בהרחבה של כפר מישר, אחד מכפרי האיחוד החקלאי: "אנו מגדלים, מייצרים ומשווקים את כל מגזרי החמניות לנו," מסביר מרומי. "בנוסף, אנו משתפים פעולה עם חברות זרעים וחברות הפצת זרעים, המעניקים להן זכויות בלעדיות על הזנים הנבחרים, כולל 'זני כל השנה' – שהם זנים שניתן לגדלם גם בתנאי יום קצר ובטמפרטורות נמוכות, וכן זני אביב-קיץ – בהם הדומים לזני החמנייה הקלאסית, זנים עם ליבה צהובה, זנים עם פרח מלא, זנים עם צבעים ועוד.
"החברה עוסקת בעיקר בפיתוח וייצור של זני חמניות נוי, אבל יש לה גם מספר פרויקטים של פיתוח ירקות ופרחים אחרים. לדוגמא," הוא משתף, "אחד הזנים שפיתחנו 'אורנג' פייר' נרשם במכירה פומבית של הפרחים באלסמיר הולנד (בורסת הפרחים "פלורה הולנד") והמסחר בזן זה גדל מדי שנה."
בנוסף לזני חמניות לנוי, יש לחברה גם קולקציית חמניות לעציץ נוי וקולקציית חמניות לגן ולגינת נוי – זנים כתומים ולבנים ואוסף רחב של חומר Cathamus להמשך פיתוח: "התכונות החשובות ביותר עליהן אני עובד, ושלהן חשיבות גדולה למגדלי וצרכני הפרחים, הן: צבעים חדשים בפרח (כתום עז, אדום), מופעים חדשים של הפרח (פרח מלא, פרח עם ליבה צהובה) וחיי מדף של הפרח.
"האמת היא שגידול חמניות לנוי הוא די פשוט, מבחינה גידולית," מוסיף מרומי. "הבעיות המתעוררות הם במישור השיווקי: המחיר אינו גבוה, הגידול דורש מים, גידול עתיר עבודת ידיים בקטיף ואריזה ובשל נתונים אלו מחיר החמניות עולה כל הזמן …בנוסף אנו מפתחים: מגוון סוגי בזיליקום ואוסף עגבניות ופלפלים בפטיו. המוטו שלנו הוא שיש פתיחות ומוכנות לשתף פעולה ולגדל כל גידול לפי הגדרות המוצר. זה עשוי להצליח, מאחר והניסיון שלנו רב, במגוון רחב של גידולים: פרחים, גידולי שדה וירקות."
האם הטיפוח נעשה במעבדה כלשהי?
"הפיתוח והטיפוח של הזנים המגוונים נעשים באופניים שונים. מה שמיוחד בחברה שהקמתי היא העובדה שאני נעזר במעבדות חיצוניות ובשירותים נלווים אחרים לטיפוח ופיתוח. הייצור נעשה בפיקוחי אבל בשדות של מגדלי זרעים חיצוניים בשטחיהם. חלקם הגדול בעצם מגדלים את החמניות ועושים את כל העבודות והטיפולים הנדרשים – ויחד אנו לומדים ומסיקים מסקנות מהתוצאות בשטח.
"השיווק נעשה על ידי גורמים איתם אני עובד, אבל הם לא חלק מהחברה שלי, מאחר ואני מתגורר עם משפחתי בשכונת ההרחבה בכפר מישר, כך שאין לי נחלה. רוב הפעילות כשאני חוקר ומבצע נעשית בשטחי קיבוץ שער העמקים ובמקומות נוספים תמורת תשלום – באזור כפר ביל"ו, כפר הנגיד, יד נתן – ובערבה בפארן, חצבה ועוד. 
המון סבלנות
"בשנה האחרונה התחילה לעבוד איתי בתי הבכורה, אור מרומי (24), שתסיים השנה כבוגרת לימודי מדעי הצמח ועל כך אני גאה מאד.
"אחד מהנושאים העיקריים בטיפוח שאני עוסק בו, הוא פיתוח סמנים לעמידויות. אני נסמך על תכונות שאני קורא בספרות המקצועית, שיש סמנים גנטיים עבורם. מעבר לסמנים גנטיים, בהם אני נעזר בטיפוח ובפיתוח הזנים, אין פעילות מעבדתית אחרת והטיפוח נעשה בדרך הישנה והמסורתית – הכלאות, יצירת שונות חדשה, סלקציה לטיפוסים רצויים ושילוב ההורים החדשים למכלואים חדשים, שנבחנים ועוברים לייצור מסחרי אם אכן נמצאים כמתאימים."
מרומי מסביר שלפתח זן מסוים נדרש זמן רב והמון סבלנות, בין חמש לשבע שנים: "גם עכשיו אני עובד על כמה זנים שאמורים להירשם כזני פטנט. התהליך הינו די ארוך במסלולו, עד לקבלת האישור כזן רשום. זה מתחיל משלב ההכלאות הראשוניות ועד לייצור מסחרי ושיווקם. זן חדש צריך להיות טוב יותר מזנים קיימים וכמובן לתת יתרון כלשהו למגדל, למפיץ, ללקוח או לכולם יחד – זו משימה לגמרי לא קלה. כמו כן, התחרות היא מול גופים גדולים מאוד. מדובר בחברות זרעים בינלאומיות, שיש להם משאבים ויכולות רבות וזה מקשה עוד יותר את התחרות, עבור חברה קטנה כמו שלי, שהמשאבים שלה מאד מוגבלים.
"תודות להתאמה של הזנים שפיתחתי לאקלים המקומי ותודות למחיר הנוח שלהם בארץ – זני החמניות שלי הם הרוב המכריע של זרעי החמניות לנוי שהמגדלים משתמשים בהם ברחבי הארץ. מגדלי פרחים קונים ממני זרעים כדי לזרוע בחלקותיהם, חלקם מגדלים במושבים ובקיבוצים.
"כמוכר זרעים אני נותן להם זרעים של זנים חדשים שפיתחתי, שטחיהם הם שטחי המבחן לזנים החדשים. המגדל מגדל זנים חדשים ועוזר לי ולו להבין האם הזן הזה כלכלי לגידול, הן מבחינת הגידול והן מבחינת השוק. במקביל אני מקיים איתם קשר מקצועי, עד שהם קוטפים את הפרחים ומשווקים אותם ומקבל מהם משוב על הביצועים ותגובות השוק. מספר חקלאים אלו, הם למעשה הלקוחות שלי, לא רק בכך שהם קונים ממני זרעים, גם בעובדה שהם נעזרים בי לשאלות על הגידול והכי חשוב, קיום שיתוף הפעולה הפורה ביננו."
מה הביא אותך כאגרונום להתמחות דווקא בטיפוח זרעי חמניות נוי?
"הקשר שלי עם צמחים התחיל בעצם מהילדות. שרה מרומי אמי עבדה כמורה לביולוגיה ואבי גדעון מרומי ז"ל, עבד במשך שנים במכון וולקני, ולצערי נפטר בשנה שעברה בגיל 86. כבר כילד הייתה לי נטייה למדעים, עדיין לא ידעתי בדיוק את הכיוון."
בלימודי תואר ראשון התמחה מרומי בגידולי שדה וגנטיקה. עבודת המחקר של התואר השני שעשה הייתה בגנטיקה של צמחים בהנחיית ד"ר יוני אלקינד ואחרי סיום העבודה הזו, רצה להשתלב לעבוד בחברת זרעים: "התחלתי לעבוד ב'זרעים גדרה' בטיפוח חיטה. אהבתי מאוד את העבודה בטיפוח של גידולי שדה וחיפשתי גידולי שדה חדשים. במהלך השנים הבאות שלי בחברה, הוספתי גם פיתוח של זני חמניות לנוי ולפיצוח לפעילות החברה.
"בשנים ההן היו מגדלי החמניות בערבה מאירים בנורות ליבון את החמניות בחורף כדי להביא אותם לפריחה תקינה. ידעתי מקריאה בספרות המקצועית, כי ישנם מקורות גנטיים שיאפשרו גידול בחורף ללא תאורה, ולכן עבדתי על הכנסת עדשות לאורך היום בחמניות נוי, עובדה שלא היה קיימת עד אז. בשנת 2010 אחרי 17 שנים של עבודה מרתקת ב'זרעים גדרה', עזבתי ועברתי לעבוד ב'זרעי שער העמקים' על פיתוח מכלואי חמניות לפיצוח. באותה תקופה 'זרעי שער העמקים' עסקה בזנים פתוחים של חמניות לפיצוח ולא במכלואים. זאת מאחר שטיפוח מכלואים הוא מורכב מאד, אבל לדעתי הוא מאפשר להכניס יתרונות של און כלאיים ועמידויות, וכן מאפשר שמירה על הקניין הרוחני של הזנים. עבדתי ב'זרעי שער העמקים' כשכיר ובמקביל הקמתי את "סאני מי זרעים" כחברה לפיתוח זני חמניות נוי. בשער העמקים ביצעתי את עבודות השדה: בחממות, בתי רשת, שדות ייצור זרעים של החברה החדשה שהקמתי."
איזה זנים ייחודיים פיתחת וטיפחת?
"ישנם כמה זנים שעבדתי עליהם ועדיין עובד עליהם כבר כמה שנים טובות, וזה סיפוק רב שאני יכול לראות שהחמניות הפורחות נכנסו למסלול הגידול, הקטיף והשיווק. לדוגמא: 'אורנג' פייר' הוא הזן הכתום השולט בשטחי הגידול של חמניות נוי בארץ והוא פיתוח שלי. רשמתי אותו בבורסה בהולנד וגם רישום לזכויות מטפחים. המגדלים הישראלים יכולים לציין את שמו בתפריטים של 'פלורה הולנד'. אני מוכר למפיצים בעולם הגדול שרובם נותנים לו שם משלהם. בדרך כלל הם לא חולקים איתי את המידע הנוגע לתחרויות המתקיימות ולפרסים. בארץ אני מודע לנעשה עם הזנים שלי, בארצות חו"ל פחות. אבל אני יודע כי הם מצליחים מפני שההזמנות גדלות כל שנה."
היתרון של זן ה-'אורנג' פייר' הוא ביכולתו לגדול בכל האזורים בארץ בכל עונות השנה, כולל בחורף וגם בצבע הכתום עז המושך של עלי הכותרת. הזן נכנס לפני כמה שנים והחליף לגמרי את הזנים שהיו קיימים בעבר: "אני רואה בזה הישג גדול עבורי ועובדה זו ממלאה אותי בגאווה. ההתעקשות שלי על פיתוח זנים שאינם תלויים באורך יום, התברר כחשוב מאוד, מפני שבאופן מסורתי פותחו זני חמניות המתאימות לאביב ולקיץ.
"היות שנפתחו אזורי גידול חדשים בקולומביה, מקסיקו, אקוודור ועוד, שם אורך היום אינו ארוך, הייתה דרישה לזנים שאינם זני 'יום ארוך' – ולזנים שלי יש בהחלט ייתרון בתכונה הזאת. ישנם כמה סגמנטים של פרחים: הסגמנט הגדול ביותר הוא הפרח הקלאסי (עלי כותרת צהובים-כתומים עם ליבת פרח כהה). הסגמנט הזה הוא המשמעותי ביותר ורוב הפרחי חמניות בשוק, שייכים לסגמנט הזה."
אבל לדברי מרומי ישנם כמה סגמנטים נוספים: פרח צבעוני (עלי כותרת עם גווני אדום-צהוב וליבת פרח כהה); פרח עם ליבה צהובה (עלי כותרת צהובים-כתומים עם ליבת פרח צהובה) – זהו אחד מהזנים שהוא בוחן, זן שלא נרשם לזכויות מטפחים, מפני שמרומי עדיין מתמודד עם הבעיות המתעוררות בדרך. 
חמניה ללא ליבה
"בינתיים לא נראה כי זן זה יוכל להיות זן מסחרי," הוא אומר, "אך אני ממשיך לעבוד על הסגמנט הזה של פרח מלא (ללא ליבה. כמו חרצית) ואני מקווה שבשנים הקרובות אצליח לרשום אותו כזן פטנט. על שמי רשומים גם זן חיטה בשם 'יובל', וכן זן של בזיליקום בשם 'נדב', אך לא תחת השם של חברת 'סאני מי' שהקמתי".
חוץ מהסגמנטים לקטיף יש גם את שוק הזרעים לגינון ועציצים, המיועד לגננים חובבים ולא למגדלי פרחים מקצועיים. מרומי לא עוסק בשוק הזה, כי יש להם לדבריו ביקוש נמוך.
מי קהל היעד המעוניין בזרעים של חברתך?
"רוב הזרעים מיועדים ליצוא – לחברות המפיצות זרעים, למגדלי פרחים בצפון ודרום אמריקה ובאירופה, וכן למגדלי הפרחים בארץ שמעוניינים, להם אני משווק את הזרעים בעצמי. אני מקבל מהלקוחות הזמנות לפי העדפותיהם ומספק.
"אני חייב לציין שמעבר לעבודת הטיפוח שלי, אני מאוד נהנה מהקשר המגוון עם המגדלים בארץ ובארצות השונות. התוכניות והשאיפות שלי לעתיד הם להגדיל את פעילות החברה ואת מגוון המוצרים והגידולים. בכוונת החברה להמשיך בטיפוח זני מכלוא שונים, שימור ושיפור של הזנים הפתוחים תוך שימת דגש על צרכי השוק בשיתוף פעולה עם החקלאים וכל שרשרת הערך של המוצר."
איזה זנים הם המבוקשים ביותר בארץ ובעולם?
"כמו בכל גידול קיימים מספר זנים שהם המבוקשים. הנבחנים לפי ביקושם וכמויות גדולות של המכירות. במקום הראשון בביקוש עומד הפרח הכתום הקלאסי, בעל הליבה הכהה, עד כדי דרישה של כ-90% מהביקוש העולמי. הארצות להן אני משווק הן ארצות הברית, קליפורניה, מקסיקו, קולומביה, אקוודור, הולנד ועוד." 
ספר על חוויה מיוחדת שחווית במהלך עבודת הטיפוח!
"במסגרת הניסויים וטיפוח זרעי החמניות, נסעתי וחוויתי הכרת מקומות חדשים בארץ ובעולם. לדוגמא ביקרתי באקוודור מספר פעמים. היה לי שם מגדל בשם חואן קרלוס שקשרתי איתו קשרים טובים, ואצלו בדקתי התאמה של החומר שלי לתנאי גידול של יום קצר בשדות החמניות במקום, ביחד עם שותפו הקטור. קרלוס גם זורע אותם אצל מגדלים נוספים בשטחיהם, בכדי לראות את הביצועים המצופים, בתנאים המקומיים.
"לעיתים אני נוסע לשם כדי להתרשם ממבחני הזנים. החלקות שלו אמנם לא רחוקות מקיטו הבירה, אבל האזור לא מאוד מפותח. אהבתי להיות שם כי זה עולם כל כך שונה משלנו: האנשים, השפה, הקצב, התנאים והנופים. התמימות עדיין שם, משהו של פעם, מקום שהקידמה פחות מורגשת בו."
הוא משתף שהשהייה אצל המגדלים הפשוטים בהרים, הייתה עבורו חוויה יוצאת דופן. משהו מסוג אחר של פשטות, טרם טכנולוגיה מפותחת. עבודה זו שיפרה מאוד את שליטתו בספרדית והוא מקווה לחזור לשם שוב, אחרי הפסקה של יותר משנתיים מתקופת הקורונה.
ספר על משפחתך, האם הם מעורבים בצורה כזו או אחרת בחברה?
"לאחר היכרותי עם הדס, ילידת ראשל"צ שלמדה כלכלה ומנהל עסקים, החלטנו להינשא ולהקים יחד משפחה, ואכן נישאנו בשנת 1995. באותה תקופה עבדתי ב'זרעים גדרה' (ליד תל נוף) וחיפשנו מקום מגורים כפרי באזור. בתחילה קנינו בית קטן בגן יבנה כי זה מה שיכולנו להשיג אז, כזוג צעיר. אבל האמת שרצינו מאוד לגור, באחד מיישוביי גדרות הסמוכים.
"כדי שהילדים יגדלו בסביבה כפרית. יחד הקמנו משפחה ערכית של ארבעה ילדים מוכשרים: אור, אמיר, מאיה ואיתי. כשהמשפחה התחילה להתרחב ונולדו שני הילדים הגדולים הצלחנו להגשים את חלומנו בשנת 2003 – החלום לרכוש בית גדול יותר ולעבור להתגורר בהרחבה של כפר מישר.
"אנחנו מאוד אוהבים את המקום, ומרוצים מהבחירה שלנו. הילדים גדלו והתחנכו בגנים ובית הספר בעשרת, ולאחר מכן בתיכון האזורי בגבעת ברנר. במשך השנים רכשנו חברים ומכרים מגדרות ואנחנו שמחים להיות חלק מהקהילה. לגבי העתיד, אנחנו מקווים שנוכל לאפשר לילדינו או לפחות לחלקם, להמשיך להתגורר בגדרות.
"אור מרומי, הבת הבכורה שלי, מסיימת שנה שלישית בפקולטה לחקלאות בהצטיינות והיא משתלבת בפעילות של החברה שלי. אמיר – קצין בחיל הים. מאיה – מדריכת חובשים בבית ספר להדרכה של חיל רפואה ואיתי הצעיר יעלה לכיתה ט' בשנה הבאה. להדס אשתי יש עסק עצמאי של יבוא ציוד רפואי לבתי חולים. את העסק היא מנהלת כבר יותר משבע שנים. בנוסף היא עוזרת לי בתהליכי יצוא זרעים, ניהול המלאי ובהחלטות עסקיות." 
הזרעים נזרעים בגלים
חצבה הוא המושב השני שהוקם בערבה, אחד מחמשת מושבי תנועת המושבים במועצה האזורית ערבה תיכונה.
גבי צוברי, חקלאי מחצבה מגדל חמניות: "נורית ואני מתגוררים בחצבה 39 שנים. הגעתי למושב מת"א בהמלצת חבר מושב וחבר לשירות המילואים המשותף שלנו. אנחנו מגדלים חמניות משנות ה-90 ליצוא ולשוק המקומי, אותן אנו מספקים שבעה חודשים בשנה. את אבי מרומי הכרתי בתקופה שעוד עבד כמטפח זני חמניות, ב'זרעים גדרה'. מרומי תמיד חתר אל המטרה בעקשנות, ללא עיגול פינות, תוך שיתוף פעולה עם מגדלים בשטחיהם. היום אנחנו מגדלים רק את הזן של מרומי הנקרא 'אורנג' פייר' 1615 ו-1545, שהם וריאציות של אותו הפרח. הזרעים שלהם נזרעים בגלים לאורך כל השנה ובחרנו בהם מאחר שאבי טיפח אותם, לפי המידות והצרכים שהמגדלים הציגו לפניו .תמיד מרגש לראות את הפרחים שגידלת מגיעים בעיקר לבורסת הפרחים באלסמיר הולנד, ומשם מתפזרים לקמעונאים. כמו כל יצרן שהמוצר שלו מבוקש, זה עושה טוב."
