עמותת 'להתחיל מחדש' – חסד מופלא

עמותת 'להתחיל מחדש' פועלת כדי להציל בעלי חיים מחיים של שעבוד, הזנחה והתעללות. העמותה שכרגע פועלת במושב גאולי תימן, תעבור בשבוע הבא למושב חירות שבלב השרון, מהלך שיכפיל את שטח החווה ושהתאפשר בזכות קמפיין גיוס המונים, ובעיקר בזכות אנשים טובים שתרמו וסייעו לעמותה לבצע את המהלך.  אלמוג סורין ביקרה בעמותה ושוחחה עם שרון כהן, מייסדת העמותה, שמעניקה היום מקלט לכ-500 בעלי חיים

בזמן שרבים עוסקים בהסתה, אלימות, פילוג ושלהוב המתיחות בישראל, יש מי שכל מה שמעניין אותו זה לעשות קצת טוב בעולם ולמנוע רוע ואכזריות. עמותת "להתחיל מחדש" היא עמותה ללא מטרות רווח המתעסקת בחילוץ והצלה של בעלי חיים. את העמותה הקימה שרון כהן. העמותה מספקת מקלט המכיל 500 בעלי חיים, ביניהם מעל 100 חמורים, 30 סוסים, 4 פרות, קרוב ל  40 עיזים וכבשים, עשרות תרנגולות, 100 חתולים ו-4 כלבים ששומרים מרצונם על בעלי החיים.

כשאני מגיעה ביום חמים למושב גאולי תימן, בו נמצאת העמותה (תעבור בשבוע הבא למושב חירות שבלב השרון) אני לא רואה סבל או אווירה קשה. אני רואה חווה גדולה שבה מתחמים פתוחים המכילים בעלי חיים: חמורים, סוסים, עיזים וכבשים, לול תרנגולות גדול שלצידו חתולים רגועים. כולם חיים בהרמוניה אחד עם השני. אבל כבר בפגישה עם שרון, כשאנו מתקרבות למתחמים, אני מבינה מה בעלי החיים השלווים לכאורה עברו בחייהם. שרון מציגה לי חמור, שמיד מתקרב ומתרפק על כתפה – קטוע רגל בשל נמק נורא. שני הסוסים בחווה עיוורים, ובכול זאת מגיבים באהבה לקולה של שרון. התרנגולות כולן מטופלות בתרופות אחרי ששרדו טקסי כפרות אכזריים, יש לא מעט חתולים עוורים ועיזה קטנה עם בעיה נוירולוגית שזקוקה לכיסא גלגלים.

"זה ממש להתחיל מחדש," שרון מסבירה לי על השם שבחרה לעמותה שלה הקיימת שלוש שנים. "שם העמותה נולד הרבה לפני שפתחתי אותה. ראיתי שאני מצליחה להוציא בעלי חיים מהגיהינום! ממצבים שלא ידעתי שקיימים. מסיטואציות שמוח של בן אדם נורמלי לא יכול להמציא, המוח שלך לא יכול להמציא ולהבין איך לעזאזל אנשים אכזריים הגיעו לרעיונות כאלה של התעללות בבעלי חיים?! אני תוהה כל הזמן מאיפה זה נולד?"

אהבת החי

על הדרך שהובילה אותה להקמת העמותה שרון מספרת: "כשהייתי רואה התעללות או הזנחה, הייתי מחלקת את הסיטואציה לשלבים. זה גורם לי לראות בצורה ברורה את המציאות. כשהדברים קשים אני יכולה לפרק אותם לגורמים ולהיכנס לראש של מי שזקוק לעזרה. אני יכולה ממש להבין את כל מה שעבר היצור התמים הזה מהרגע שנולד ועד שהגיע לעמותה ואליי. עד שניצל, או במקרים גרועים יותר: הגיע לעולם הבא. יש דברים שאני לא נחשפת אליהם אם אני לא יכולה לעזור. אני לא נחשפת כי אני לא יכולה להכיל את הרוע האנושי."

שרון כיום בת 39 אבל השליחות להצלת בעלי חיים החלה בהיותה נערה וחיילת: היא גדלה בגבעתיים ולטענתה הייתה ילדה עירונית לגמרי: "אין לי דרך להסביר איך הגעתי למה שהגעתי. את תצחקי, אבל הורי לא הסכימו להכניס בעלי חיים הבייתה, למרות שאבי חינך אותי לאהבת החי. כשהייתי פעוטה היה מוריד אותי בעגלה לרחוב בכל יום כדי לראות חתול. פעם ראינו עכברוש וזה מצא חן בעיני. כשבגרתי, היו מלחמות קשות עם הורי לגבי הבאת בע"ח הביתה. כבר מגיל 14 הכנסתי כבשה לחדר, בבניין בו התגוררנו בקומה השנייה. עשיתי מחויבות אישית ב-SOS חיות. זה היה חזק ממני וההורים נאלצו לחיות עם היצורים האלה בבית. זה היה מעין הסכם לא כתוב. הורי אמרו 'תביאי את בעלי החיים אבל שלא יצאו מהחדר שלך'. אז התחלתי להביא חתולים, כלבים, כבשים… בשלב מסוים גרתי בסלון והחדר היה מלא בעלי חיים. אפרוחים, ארנבים, חתולים, כלבים וכולם הסתדרו עם כולם. יום אחד הבאתי מאיזה מגדל שהסכים לתת לי 'שוגרים' (סנאים מעופפים) שהיו מעופפים בחדר. הייתה לי איגואנה. רק עם ג'וקים אני לא יכולה להתמודד. לא הורגת אותם אבל מפחדת מהם כי הם לא צפויים."

את שירותה הצבאי עשתה שרון בקסטינה בבסיס באלי"ש, שם ראתה לראשונה חמורים: "הם היו חמורי חופש שמסתובבים בשטח. נהניתי לראות אותם, אהבתי לראות בעלי חיים בחופש." לאחר השירות הצבאי שרון עבדה במרפאות וטרינריות כדי לממן את הצלת בעלי החיים, אך כבר בגיל 14 הבינה את מטרתה האמיתית, להציל בעלי חיים מגורל אכזר: "ראיתי שאני לא שולטת בהתמודדות שלי עם סבל של בעלי חיים. לא יכולתי לעמוד בזה פיזית ונפשית. זה חזק ממני. ניסיתי בכוח להיות בחורה 'נורמלית' ולהתרחק. עם הזמן למדתי לא לנסות להילחם במי שאני והבנתי שאני נכנסת לנושא באופן אבסולוטי. אני תמיד אומרת 'תמצא את הדרך שלך ואת מי שאתה ותעשה את מה שנועדת לעשות באופן טוטאלי. אל תלחמו במה שהטבע נתן לכם. לכו עם התשוקה והאמת שלכם עד הסוף'."

ספרי לי על הקמת העמותה.

"העמותה קיימת סך הכול שלוש שנים. עידן הפייסבוק פתח בפניי עולם שלם של הזדמנויות לעזור לבעלי חיים. הפייסבוק מעולה משלוש סיבות: האחת: העלאת המודעות לסבל. דבר שני: מציאת בתים לבע"ח, ושלישית: גיוס תרומות. הייתי מוצאת חתול או כבשה, מעלה פוסט שבעל החיים חולץ, נמצא במרפאה וכדי לעזור לו צריך סכום מסוים. כך התגבש נושא העמותה כדי שהכול יהיה מסודר חוקי ואמין. חשוב לי שהכול יהיה שקוף מבחינת הפעילות שלי. הכול עבר תמיד דרך הווטרינר, וכל תרומה או הכנסה היא רק למען בעלי חיים. דרך פתיחת עמותה ופרסומים גיליתי עולם שלם של אנשים טובים."

איך אתם פועלים כדי לגייס תרומות?

"אחד הסיפורים של גיוס תרומות הוא עצוב ויפה. לפני 6 -7 שנים מצאנו כבשה במצב קשה בקלנסואה. אספנו אותה לבית החולים והצוות במקום ניסה לשמור עליה בכוח בחיים, אבל לצערי היא נפטרה ואני נשארתי עם חוב גדול לבית חולים. העליתי פוסט לרשת עם בקשה לעזרה כספית כי לא ידעתי מה לעשות. לא היה לי כסף, עבדתי כאסיסטנטית בכול מיני מרפאות כדי לממן הצלת בעלי חיים. בין היתר הייתי הלוכדת של 'תנו לחיות לחיות'.

"כשפרסמתי את הפוסט בפייסבוק סיפרתי על הקושי וכתבתי מהלב, כי נכנסתי למצב שבו אני שואלת את עצמי 'איך אני עוזרת לבע"ח בפעם הבאה אם אני לא יכולה לממן את הטיפולים?!' בין לבין התקשרתי למנהל בית החולים ואמרתי לו שאני בבעיה ושאצטרך לפרוס את החוב לתשלומים. אבל המנהל אמר לי: 'על מה את מדברת? החוב של הטיפול בכבשה שולם. סגרו לך אותו לפני כמה דקות. אנשים התקשרו אלינו ותרמו כסף והתרומות הצטברו לסגירת החוב.' הייתי המומה! הסתכלתי בתגובות וראיתי שאנשים הגיבו ותרמו, כתבו: 'אל תתייאשי! תמשיכי לעשות את מה שאת עושה כדי שתכלי להתפנות לעזרה נוספת'."

איך הקהל הישראלי מצטייר בעינייך בנוגע לעזרה לבעלי חיים?

"מדהים! בתחילת הקורונה שאלו אותי: 'איך אפשר לעזור?'. אפילו בעלי עסקים שעוסקים בבעלי חיים התקשרו ודאגו. יש המון מודעות ויכולת נתינה. אנשים לומדים לתת בעיקר בזכות הרשתות החברתיות שחושפות דברים קשים, אבל גם מאפשרות לבקש ולהעניק סיוע. אני מאמינה שהרצון של האדם הוא להיות טוב."

איך יוצאים למבצע של הצלת בעל חיים?

"תראי, החיים האלה הם מבצע אחד גדול. הצלת בעלי החיים זה מפעל חיי שהפך להיות חלק מעולמם של עשרות אנשים, שנרתמו וסחבו איתם אנשים אחרים, נדבקו בחיידק הנתינה. הם הקימו את המקום. אני פתחתי את העמותה אבל אנשים טובים מכול הארץ עזרו להקים אותה. אנשים עוזרים לי בכול דבר, החל מלעשות סדר בחשבונות, עד מציאת עורך דין או רואה חשבון. יש עשרות אנשים אכפתיים שעוזרים לחלץ בעלי חיים, להפיץ פוסטים ולמצוא תורמים.

"צריך להבין שהחיים של בע"ח שנמצאים כאן עולים כסף. העמותה הזאת היא סוג של 'מגדל קלפים' של אנשים טובים ואסור שיהיה חסר במגדל אף קומה או קלף. העמותה שלנו מתקיימת מעשרות מתנדבים, רובן נשים, כולם מסורים ואחראיים. אני ממש גאה בהם יום יום, צוות מדהים של מתנדבים ועובדים. למשל היום, חזר אלינו ברווז שרכש תושב קלנסואה בעשרה שקלים כדי להצילו משחיטה. מתנדבת החתוליה שלנו, מיכל אספה את הברווז, לקחה אותו לווטרינר בת"א והחזירה אותו לכאן. בנוסף, יש לנו 'מודיעים' ששמים לב להתעללות או הזנחת בע"ח ומדווחים. רבים מהם גרים באזורים כמו אלפי מנשה, טירה, טייבה, אום אל פחם ומודיעים על סיטואציות קשות שמצריכות חילוץ. יש לי רשת של אנשים שתוך דקה יגידו לי שיש חמור שצריך חילוץ. חשוב לציין ולחזק את השיתוף פעולה שלנו עם המגזר הערבי. המון בע"ח מגיעים מהאזורים שלהם, כי שם עדיין עובדים עם סוסים וחמורים עם עגלות. המודעות שם נמוכה גם בעניין של עיקור וסירוס כלבים וחתולים. יש לי עשרות מתנדבים ערבים מהמגזר שעושים הכול להציל בעלי חיים. אנשים נרתמים להסעות ויש הרבה מתנדבים מעולים וטובים."

לעצור את הסבל

קשה להבין מדוע הסיוע לעמותות שמסייעות לבע"ח כל כך חשוב, צריך לדעת על עברם של בעלי החיים שכעת נראים שלווים וחיים בטוב. לשרון קבוצת חמורים שעברו מסע ייסורים בשטחים לאחר שנוצלו לנשיאת משאות כבדים של עשרות קילוגרמים, ששברו את רגליהם ואף הובילו לקטיעה. יש חמורים שנקשרו ברגליהם, מה שגרם לשבר או נמק. יש כבשים שיועדו לשחיטה או הופרדו מאימם ונותרו לבדן. תרנגולות שניצלו ממנהג הכפרות שמענה אותן לפני מותן. חתולים עוורים וארבעה כלבים, שכול אחד מהם עבר התעללות או הזנחה.

"אני נזהרת כל הזמן לא לחצות את הקו בין לעזור לבעלי החיים שעברו חיי גהינום לבין להיחשף לסבל כשאי אפשר לעזור. לפעמים מהתסכול אני בוכה או צועקת, אפילו על הרשויות. אתה רוצה לעזור ולפעמים שמים לך רגליים וזה קשה. בסך הכל יש שיתוף פעולה נפלא עם המשטרה, אני פונה למשטרה אם יש איזה מקרה באיזה מקום והם הולכים ומחלצים את בעל החיים, או להפך, הם פונים אלינו כשהם צריכים עזרה. אתמול למשל דיווחו לי על התעללות נוראית בשועל בג'נין. שלחו לי סרטון מזעזע ברמה של סרט אימה! אבל אי אפשר לעזור כי ג'נין זה שטחים. אחרי הסרטון לא הייתי מסוגלת לתפקד. אפשר להשתגע. אנשים שעוסקים בהצלה ואקטיביזם צריכים לדעת את הגבולות שלהם מבחינת חשיפה כדי להישאר שפויים, כדי שיוכלו להמשיך לתפקד ולתרום."

ספרי לי על יום שגרתי בניהול החווה

"היום שלנו מתחיל בסביבות 7:00 עם האכלת בוקר. זה אומר מתן חציר לסוסים ולחמורים, ואוכל מתאים לחתולים ולבעלי החיים. לאחר מכן יש האכלה מיוחדת לבע"ח חלשים שעדיין בשיקום. כל התהליך הזה מסתיים עד 11:00 בבוקר. משם מתחילה תחזוקת החווה מבחינת טיפול שוטף של מתן תרופות, ניקיון כלובים, ניקיון מתחמים וכולי. כמו כן נעשית הדברת זבובים באופן יום יומי בשטח ובכלובים. המתנדבים מגיעים בסביבות 11:00 עם אחראית מתנדבים, שדואגת לפריסה הגיונית לתחזוקת המקום, שכולה מבוססת על כוח עזר של מתנדבים. יש מתנדבי שטח שמנקים את השטחים של החיות הגדולות עזים סוסים וחמורים, ויש מתנדבי חתוליה שם החתולים מקבלים טיפול 24 שעות. יש כאן שומר לילה שמאבטח את המקום. בין היתר אנחנו מחליפים מצעים במיטות ובכלובים, ועושים כביסות במכונת כביסה שעובדות נון סטופ. צריך תמיד לוודא שכולם בסדר. יש לנו 100 חתולים: זה הרבה עבודה. המקום שלנו מאובטח נגד גנבות, יש כאן מצלמות אבטחה ואנשים כל הזמן."

בזמן שאני ושרון מדברות, 'גלית' העיזה, שסובלת מבעיות נוירולוגיות, צריכה עזרה ומיד ניגשת אליה מתנדבת. 'גלית' נולדה עם פגם נוירולוגי. שרון מספרת שהמשפחה שמסרה אותה ניסתה לטפל בה, אבל לא היה להם כיסא גלגלים מתאים. בעמותה התאימו לה כיסא גלגלים וביצעו אדפטציות עבור עז ננסית עם בעיות נוירולוגיות. "היא היצור הכי אהוב ושמח במקלט," אומרת שרון. "היא משהו מיוחד. לפני חודש גלית הייתה חולה ועשרות אנשים היו בלחץ מהמצב שלה. חשבנו שהיא גוססת והיה צורך בניתוח חירום. הרופאים פחדו לנתח אותה כי חששו שגלית לא תשרוד, לכן הם עשו לה עיסויים של שעות כדי לטפל בה ללא ניתוח. כיום גלית נהנית מהחיים. היא נעזרת במתנדבים כדי ללכת ולתפקד והכלבה הקטנה שלי דואגת וטורחת סביבה מתוך הבנה.

"תראי את העזים שנמצאות כאן," מצביעה שרון על מתחם בחווה. "אלה עיזים קטועות רגל שהתקבצו כקבוצה באופן עצמאי ומאז חיות יחד באותו מתחם. יש סוג של תקשורת בין בעלי חיים שמתקבצים יחד מתוך הבנה הדדית. הם יודעים ומבינים הכול!"

מה הקשיים שאת נתקלת בהם בניהול עמותה כזאת?

"אוף! קודם כל הכסף. להחזיק את המקום הזה זה מעל 100,000 שקל בחודש(!). לצערי אין מספיק הוראות קבע של תורמים. אנחנו לא יודעים מה יקרה בחודש הבא כי אין לנו שום בטחון כלכלי. אנחנו גם לא יודעים מה יקרה למי. יכול להיות שעכשיו בדיוק יש סוס שצריך לעבור ניתוח. יכול להיות שעוד כמה שעות נכנס להוצאה של 20,000 שקל כדי להציל אותו ואז מתחיל מסע מפרך של ניסיונות לגייס כספים. את גיוס התרומות מבצע בין היתר לירון,  אדם מדהים שעושה עבודה מדהימה! הוא הציל אותנו מספר פעמים ממצב כלכלי קשה. יש המון אנשים שתורמים, אבל ההוצאות מטורפות! יש כאן 500 בעלי חיים וזה דורש המון."

מה יכול לעזור לכם בעמותה?

"מלבד מימון קבוע ותרומות אנחנו צריכים בעלי מקצוע שיעזרו לנו בתיקונים, שיפורים. לדוגמא: יש חברה בשם 'מדי-מרקט' שמשווקת תרופות ותורמת לנו מידי חודש תרופות וציוד מתכלה ששווה המון. זה מציל אותנו. חנויות מספקות לנו מזון וציוד 'נפגם' שיש לנו שימוש בו, מזון שעומד לפוג תוקף שאפשר להשתמש בו. אנחנו תמיד צריכים מתנדבים וגם הכשרתם זאת עבודה בפני עצמה. הנה, עכשיו יש כאן את ערן ואורי שמתקנים את מתקן ההאכלה של העיזים. העבודה קשה אבל אנשים מגיעים בכול יום בחיוך, רצון ואהבה כי הכול נעשה בשביל בעלי החיים. הצוות והמתנדבים עובדים קשה בקור בחום, בגשם ועושים הכול, כדי לשקם את בעלי חיים. יש לנו מתנדבים של שנים שמגיעים בבוקר עם חיוך ויוצאים מחויכים. כשאנחנו אומרים להם 'תודה רבה' הם אומרים 'לא. תודה לכם'. קיום של המקום הזה מטורף. הוא מתקיים מעשרות ומאות אנשים טובים. צוות קבוע, תורמים ומתנדבים ללא תמורה."

חינוך לאהבה ושמירת בעלי חיים

"אחת המטרות שלנו היא חינוך כשאנחנו רוצים להגיע למצב שבו החינוך יהיה חלק משמעותי של שיקום הדדי בין ילדים / נוער בסיכון, לבין בעלי חיים," מסבירה שרון. "אחת הפעילות שלנו בתחום היא תום קורדובה, שיוצרת עולם של אהבה טהורה של בעלי חיים ושילוב בין נוער בסיכון. תום עשתה עבודה מדהימה עם נערים ונערות. חייבים לקדם את ההסברה בנוגע לסבל בע"ח, כי אם הצלתי סוס שעבר התעללות מילדים ולא הייתה הסברה, עשיתי חצי עבודה כי לא מנעתי סבל מהסוס הבא. לא קטעתי את שרשרת ההתעללות. צריך לטפל בנושא ההתעללות מהיסוד על ידי הגברת חינוך ומודעות. חייבים להציף את הסיפור בפני הרשות המקומית, ולהיכנס לאזור שבו הייתה התעללות ולהעלות את המודעות, אסור שהתעללות תעבור לסדר היום!"

את מי מבעלי החיים שבחווה אפשר לאמץ?

"את כולם! לעמותה יש מספר מטרות: העמותה שלנו מחלצת משקמת ונותנת לבעלי חיים הזדמנות להתחיל מחדש. לאחר השיקום אנחנו עוברים לשלב מאד קשה של למצוא להם בית. בית שיהיו בו תנאים ברורים: אנחנו מחפשים בית שיכבד את החיה, יאהב אותה וייתן לה תנאים טובים יותר משאנו יכולים לתת. אנחנו רוצים בתים מאמצים שיספקו לבעל החיים את השקט, את החופש ואת האהבה לה הוא זקוק, בין אם מדובר בסוס, חמור או חתול. חיות לא נועדו לשעבוד, זאת המצאה אנושית. אנחנו רוצים בתים שיאמצו חיות כחיית מחמד בלבד, גם אם הן תרנגולות. האימוץ חייב להיות מרצון לעזור ולא עבור מי שירצה חמור שיאכל עשביה, חתול שיצוד עכברים, או תרנגולת שתיתן ביצים. המטרה הסופית למצוא בתים מאמצים עם תנאים טובים ויחס אישי. זה לא קל אבל אנחנו מצליחים. בעלי חיים גדולים עולים הרבה ותחזוקה דרושת יכולת כלכלית. אז צריך למצוא אנשים שיעמדו בכמה קטגוריות: שיהיה להם מקום בבית, אוכל, אהבה, ויכולת כלכלית. חייבים את זה כי אם לא זה לא ילך."

ומה בעתיד?

"כרגע החווה בשלבי מעבר מהמושב הנוכחי למקום מדהים במושב 'חירות' בלב השרון. המקום הזה פשוט קסום, אווירה פסטורלית. הוא נמצא על גבעה קטנה ועדינה בלב שדות שהכול ירוק מסביב. העברת בעלי החיים הולכת להיות מאתגרת ותמשך שבוע בערך. את ההעברה נבצע עם כסף שגויס מקמפיין המונים שהצליח די טוב. אנחנו כבר מקימים את המקום, שיהיה כפול מהשטח הנוכחי. כל בעלי החיים הולכים להשתדרג, כולל הצוות והעובדים, משום שהתנאים בחווה הנוכחית לא קלים. בחורף המקום הופך לבריכה! היו כאן עגורים וקורמורניים מרוב שנוצרו אגמים של מים. הברווזים שלנו שחו בבריכה! זה היה יפה ומדאיג בעת ובעונה אחת. כעת פנינו לעתיד זוהר עם מקום מפותח וטוב. כבר התקשרו אלינו עשרות אנשים ממושב חירות שרוצים לעזור לנו, רוצים לדעת אם אפשר לעזור בלסחוב, לפרק, לתרום וכו'. אנשים איכותיים שמצפים לנו. כל מי שמכיר את 'חירות' יודע שזה מושב של אנשים איכותיים שעושים טוב. אני מאמינה ומקווה שנסתדר שם ויהיה לנו שיתוף פעולה מדהים איתם."

בקרוב יעבור המקלט למשכנו החדש במושב חירות, דבר שיאפשר לבעלי חיים רבים נוספים את ההזדמנות להתחיל חיים חדשים. ניתן לסייע למקלט השיקומי "להתחיל מחדש" באמצעות אתר האינטרנט http://bit.ly/DoLeMe לתרומות ניתן להיכנס לדף הפייסבוק שלנו – להתחיל מחדש-מקלט שיקומי לבעלי חיים

בנק דיסקונט סניף 145 ויצמן גבעתיים חשבון 167650 "להתחיל מחדש"