פשיעה חקלאית: שומרים על החקלאים

עולם כמנהגו נוהג ונראה כי הפשיעה החקלאית רק מתגברת ועימה תופעת סחיטת דמי החסות מחקלאים ומבתי אריזה.  13 שנה חלפו מאז אותו אירוע אומלל בינואר 2007 בו ירה שי דרומי בשני פורצים וגנבים שחדרו לחוות הצאן שבבעלותו. באירוע הרג דרומי פורץ ופצע את השני/ ב-15 ביולי 2009, לאחר מאבק משפטי ארוך, זוכה דרומי על ידי בית המשפט מעבירות ההריגה והחבלה בכוונה מחמירה והדיון בעניינו הוביל למה שנקרא היום "חוק דרומי".  בימים אלה מתגייס דרומי לעזרתו של איתן זאב, חקלאי מבנימין, שירה בנשקו ופצע פלשתינים כשנשקפה סכנה לחייו – אך הטרור החקלאי עדיין חי ובועט

נושא הגניבות החקלאיות והטרור החקלאי חוצה ענפים ומחוזות – והוא בבחינת מכה שהחקלאים אינם יכולים להשלים עימה. מעבר לנזק הכספי הרב, להרס תשתיות וציוד – ישנה גם סכנה ברורה וממשית כי ניסיון הגניבה יסתיים בפגיעות בנפש. הגנבים אינם באים בידיים ריקות וכשהן מתגלים, לא יהססו לנקוט באלימות.

האירוע בדורות עלית

איתן זאב, חקלאי ממחוז בנימין, הותקף בעת ששהה בשטח עם חקלאים נוספים ומשנשקפה סכנה לחייו ירה בנשקו לעבר התוקפים. כתוצאה מהירי נפגעו שני פלסטינים באורח בינוני וארבעה מתנחלים נפצעו קל. עשרות פלסטינים איימו לעשות שפטים בחבורת החקלאים, הגיבו בידוי אבנים מסיבי, אך איש מהפורעים לא נעצר לאחר מכן. כנגד זאב הוגש כתב אישום.

כאמור, איתן זאב הינו חקלאי וגם מי שהקים את עמותת "עורי ארץ אהבתי", שמטרתה הקמת מסגרת חינוכית לבני נוער המתקשה להשתלב במסגרות הפורמאליות. העמותה משלבת בתוכה הקמת חוות חקלאיות המשמשות כמעין פנימייה לנערים, בהן הנערים זוכים לחינוך לאהבת הארץ ועבודת האדמה, תוך שילוב של חקלאות עתיקה וחקלאות מודרנית, רעיית צאן וטיפול בבעלי חיים, בשילוב של טיפול מקצועי תרפי, המסייע להם לגשת לבחינות הבגרות והכשרתם לחיים המעשיים. עידוד ההתיישבות במקום מתבצע על ידי פעולות הסברה, אטרקציות תיירותיות ועוד.

במסגרת פעילות העמותה, הוקמה חווה חקלאית "דורות עילית", השוכנת על אדמות פרטיות בבעלות יהודים, סמוך למעלה שומרון. בתחילת יולי הגיע זאב ביחד עם חקלאים נוספים לאדמות כדי להמשיך בהכשרת השטח. אלא שבמהלך העבודה הופיעו לפתע עשרות כלי רכב פלסטינים. החקלאים, שחשו מאוימים החליטו לעזוב את המקום. הם התכוונו לנסוע למתן, היישוב הקרוב לחווה. הם דיווחו לכוחות הביטחון כי הם מותקפים ונשקפת להם סכנה. הפלסטינים חסמו את כביש הגישה למתן. זאב הלך בלי נשק לנסות לדבר אל לב קשישי הכפר, על מנת שהצעירים יאפשרו להם לעבור.

על פי תחקיר האירוע, נשמעו קריאות מהמסגדים בכפר בידיא הסמוך להתעמת עם החקלאים. איתן זאב וחבריו חשו סכנה ממשית וניסו לפתוח את הציר. אחד הפלסטינים הרים כלי עבודה על מנת לפגוע בחקלאים שפתחו בירי הרתעה מנשקם. בסופו של דבר, החקלאים הצליחו להגיע ליישוב מתן. ביישוב הם פגשו בכוחות צבא וזכו לטיפול רפואי. לאחר התקרית לא נעצר אף חשוד פלסטיני, אך כלי הנשק של החקלאים הוחרמו על ידי הצבא. כעבור שבועיים פשטו כוחות יס"מ לבתי החקלאים ועצרו אותם. ב-6 בספטמבר הגישה הפרקליטות נגד איתן זאב כתב אישום, המייחס לו גרימת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

שי דרומי מתגייס

חבריו של זאב פתחו במאבק למען הוכת חפותו, תחת הכותרת "שומרים על החקלאים": "מאבק 'שומרים על החקלאים' יצא לדרך על מנת לסייע במאבקו של איתן זאב, יחד עם המאבק של כל החקלאים. כתב אישום הוגש נגד החקלאי איתן זאב בגין ירי שבוצע כמוצא אחרון להגנה עצמית בעת תקיפת פלסטינים. החקלאים רואים זאת כהפקרות מצד המדינה, אשר אינה מונעת את הטרור החקלאי. טרור חקלאי הוא טרור לכל דבר והמדינה נלחמת בחקלאים אשר גאים לסייע להתפתחות המדינה," נכתב בדף הפייסבוק של המאבק.

העימותים האלה אינם חדשים. לפני 13 שנה ישראל רעשה בעקבות פרשת שי דרומי. מדובר בשרשרת אירועים שהתרחשה ב-13 בינואר 2007, במהלכם ירה שי דרומי, חקלאי מחוות בודדים ליד מיתר שבנגב, בח'אלד אל-אטרש ובאיוב אל-הוואשלה, לאחר שפרצו לחוותו יחד עם שניים נוספים.
אל-אטרש נהרג ואל-הוואשלה נפצע כתוצאה מהירי. מעצרו של דרומי עורר דיון ציבורי סוער ומקיף בשאלה, האם רשאי אדם לירות בביתו שלו בפורץ או מסיג גבול כאשר הוא חש בסכנת חיים, דיון שבסופו של דבר הוביל לחקיקת שינוי בחוק העונשין, המכונה "חוק דרומי", שקבע הגנה מפני הרשעה פלילית בגין מעשים כמו אלה שביצע דרומי, בנסיבות דומות.

שי דרומי: "מציאות זאת יוצרת מקרים כמו המקרה הנדון (באירוע של איתן זאב וחבריו). בבסיס הדיון המשפטי ובעקבותיו, הדיון החוקתי, שהתעוררו  במקרה  שקרה לי, עמדה שאלת זכות ההגנה העצמית במצבים אלה. ההכרעה החוקית והמשפטית אז בחרה להדגיש ולחזק את זכותו החוקית של אדם להגן על עצמו במקרים כאלה – ולהטיל את האחריות הפלילית על מי שבא לעבור את העבירה, לתקוף, להשחית, לחמוס, לשדוד – ולא כפי שקרה פעמים רבות בעבר ,שהחקלאי המותקף הואשם בסופו של דבר ע"י המדינה, על כך שבשעה שהתגונן פגע בחומס, בשודד, בגנב – חיים של אף בן אדם אינם הפקר"

בעקבות האירוע נעצר דרומי והוגש נגדו כתב אישום לבית המשפט המחוזי בבאר שבע. ב-15 ביולי 2009, לאחר מאבק משפטי ארוך, זוכה דרומי על ידי בית המשפט מעבירות ההריגה והחבלה בכוונה מחמירה, אך הורשע בעבירה של נשיאת כלי נשק ללא רישיון.

בסיום פסק דינה ציינה השופטת רחל ברקאי: "הספק הסביר, אותו עורר הנאשם, באשר להצדקת מעשה ההתגוננות שנקט, נותר מכרסם בליבי עד כי לא נותר לי אלא לקבוע כי לא הוכח מעל לכל ספק סביר, כי המשכו של הירי הפוגע בלתי סביר בעליל הוא".

"לפני כ-14 שנה עמדתי בפני בית המשפט מואשם, בדומה לחקלאי איתן זאב שעומד עכשיו לדין", אומר שי דרומי השבוע ל"קו למושב".  "אמרתי אז – והדברים נכונים שבעתיים היום – בסופו של דבר עומד האדם הבודד על קו הגנה אחרון על רכושו וחייו.  אנחנו רואים את הפשע והאלימות הרווחת בערים בכפרים בכבישים וברחובות.

"החקלאיים עומדים לבד במערכה בדרך כלל במקומות מבודדים וכמגנים יחידים על רכושם ועל חייהם, רחוקים, שלא לומר נטושים על ידי כוחות הממלכה האמורים להגן עלייהם. שלא בטובתם, אחרי יום של עמל מפרך ולעיתים בעיצומו, נאלצים החקלאים לעמוד על המשמר על משקם, מפורענות וביזה, ובהעדר כוחות צבא, שיטור והגנה – ונקלעים למצב בו אין להם ברירה אלא להגיב בעצמם במצבי קיצון אלימים.

"מציאות זאת יוצרת מקרים כמו המקרה הנדון היום (באירוע של איתן זאב וחבריו). בבסיס הדיון המשפטי ובעקבותיו, הדיון החוקתי, שהתעוררו  במקרה  שקרה לי, עמדה שאלת זכות ההגנה העצמית במצבים אלה. ההכרעה החוקית והמשפטית אז בחרה להדגיש ולחזק את זכותו החוקית של אדם להגן על עצמו במקרים כאלה – ולהטיל את האחריות הפלילית על מי שבא לעבור את העבירה, לתקוף, להשחית, לחמוס, לשדוד – ולא כפי שקרה פעמים רבות בעבר ,שהחקלאי המותקף הואשם בסופו של דבר על ידי המדינה, על כך שבשעה שהתגונן פגע בחומס, בשודד, בגנב – חיים של אף בן אדם אינם הפקר!

"אולם, ההכרעה האובייקטיבית בין מי שבא לעבור עבירה לבין מי שבא להתגונן בפניה, צריכה לבוא לטובת המתגונן. בתחילת האירוע שלי היו מי שניסו לצבוע את הסיפור בצבעים פוליטיים. תודה לאל שהניסוי הנלוז הזה לא צלח והאמת שעלתה מהסיפור היא זכותו של האדם למנוע פורענות המכוונת כנגדו.

"אם לא תהיה הרתעה," אומר דרומי, "אז דמנו כולנו יהיה הפקר – ראו הוזהרתם!"

הטרור החקלאי נמשך

בימים אלה אנו עדים לעליה במספר מקרי הטרור החקלאי ברחבי הארץ, כלומר, מקרים בהם נסוב נזק לחקלאים ולא על רקע של גניבה אלא לשם עשיית נזק מכוון.

כך למשל, לפני כשלושה שבועות התעוררה הדבוראית נגה ראובן (67), ממושב מנות, לפנות בוקר וגילתה, כי המכוורת אותה הקימה לפני 35 שנה נשרפה כליל. המכוורת שנשרפה כללה מכון הרדייה, מפעל דבש ואריזה, כוורות, מכולות דבש מלאות בכ-15 טון דבש, רכבים, מבנה מרכז המבקרים ועוד.

"התעוררתי בבהלה בשלוש לפנות בוקר, למראות קשים, ברגע אחד כל מפעל חיי נשרף כליל לנגד עיניי, כל עמלי ופרנסת משפחתי נהרסו, מדובר באובדן שלא נוכל להשיבו. ליבנו נשבר. אני מודה למשטרה, כוחות כיבוי האש ומג"ב שעשו הכל בכדי להציל את המכוורת, אך האש כילתה את הכל. אני מודה לחבריי ולדבוראים מכל הארץ שנרתמים לעזרתי, בכדי לראות כיצד משקמים את המכוורת," אמרה ראובן בכאב.

ממועצת הדבש וארגון מגדלי הדבורים נמסר, כי ההערכה הראשונית לנזק הכלכלי הינה עצומה, מדובר במפעל חיים של 35 שנות פעילות במכוורת. דבוראים מכל רחבי הארץ נרתמו לבדוק כיצד לסייע לנגה הדבוראית הוותיקה.

השר אמיר אוחנה: "אני שומע את אנשי המשטרה בתסכול רב מתארים, איך גם כשהם מצליחים לאתר את העבריין ולאסוף ראיות טובות המפלילות אותו, הוא משוחרר ממעצרו ו/או זוכה לעסקת טיעון מקלה, או עונש רך המתחשב מדי בנאשם ובנסיבותיו, על חשבון הציבור – שקולו לא נשמע בבית המשפט. באנו היום לשמוע את קולו ולהשמיע אותו. אני קורא למשרדי הממשלה הנוספים ולרשויות הנוספות שמניתי לקחת חלק במאמץ הלאומי הזה, שמשתרע הרבה מעבר לתחום החקלאי, ולשלב זרועות כדי לבער את נגע הסד"ח מעל פני המדינה"

להערכת מועצת הדבש מדובר בעוד מקרה של טרור חקלאי. נגה ראובן נפגעה ממקרים נוספים של טרור חקלאי לפני מספר חודשים, כאשר נגנבו והושחתו כוורות. כמו גם, מקרים דומים בצפון ובדרום הארץ לדבוראים רבים אחרים. מועצת הדבש קוראת לממשלת ישראל להוסיף תקציבים למשטרה הירוקה והפיצו"ח ביחידה המרכזית לאכיפה וחקירות של משרד החקלאות, בכדי לרשת ביתר יעילות כוחות בשטחים הנרחבים, ולבתי המשפט להחמיר בעונשם של מבצעי הטרור החקלאי.

בלול של שדה בוקר נגנבו לוחות סולאריים מגג הלול.  לפי זירת הפשע, הלוחות נשברו, ככל הנראה במנוסת הגנבים.

במקרה אחר בדרום, נגנב מלולן מיכל גז טבעי ומערכת ויסות, ששימשו לחימום הלול. מדובר בגז שלא ניתן להשתמש בו כגז בישול ולפי אנשי מקצוע, ברגע שעקרת את המערכת אין אפשרות להשתמש בה. הנזק הכלכלי הוא עצום. עם זאת, חשוב לציין, כי  להבדיל מאזורים אחרים בארץ, בנגב מרבית הפשיעה החקלאית אינה לאומנית אלא יותר פלילית.

התגובות בקרב חקלאי השומרון בפרט ובישראל בכלל – קשות: "אנחנו מתמודדים עם פשיעה חקלאית על בסיס כמעט יום יומי," מספר לנו לולן מהדרום, שביקש להישאר בעילום שם. "במקום להתרכז בעבודה, אנחנו חייבים להשקיע אנרגיות בשמירה, כי לגנבים "אין אלוהים". הם ייקחו ציוד ומה שלא יכולים לקחת, הם ייהרסו. פעם זה צנרת ופעם אחרת פאנל סולארי. ואם תתעמת איתם ואחד  חלילה ייפצע, אתה – ולא הוא – תקבל כתב אישום. אנחנו מופקרים, נאלצים לתת להם לגנוב אותנו חופשי."

בתחילת אוקטובר התכנסה וועדת הכלכלה לדון בסוגיית הפשיעה החקלאית ברחבי הארץ וההתמודדות עמה, ונראה כי זה לא כל כך עניין את תשומת ליבם של עברייני הפשיעה החקלאית.

שבוע לאחר מכן, בליל ה-25 לאוקטובר, הציתו עבריינים טרקטור בסככה השייכת לקיבוץ גינוסר, בעודם מתועדים במצלמות האבטחה של הקיבוץ. בתיעוד הם נראים היטב כשני חשודים, לבושים שחור כשאחד מהם שופך דלק, מצית את הטרקטור ובורח.

מתנועת רגבים נמסר כי: "אמרנו ונאמר זאת שוב, עברייני הפשיעה לא יפסיקו את פשעם כל עוד משטרת ישראל לא תגביר את האכיפה ובית המשפט לא יגביר את חומרת הענישה באופן ניכר. אם הרשויות הממונות על כך לא יתעוררו בזמן הקרוב אנו נמשיך לצפות בעוד סרטונים ותיעודים לאור יום וליל של גניבות תוצרת חקלאית, גניבות ציוד חקלאי וניסיונות סחיטה מחקלאים ישראליים תמימים שכל רצונם הוא לעבוד את האדמה."

"הטיפול בתופעת סחיטת דמי חסות הוא יעד לאומי"

בשבוע שעבר קיימו השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה ושר החקלאות אלון שוסטר דיון מקצועי בראש פינה בנושא הפשיעה החקלאית, וזאת בהמשך לפגישת עבודה קודמת שערכו השניים בחודש שעבר. בדיון השתתפו ראש מועצת ראש פינה מוטי חטיאל, ראש מועצה מקומית יסוד המעלה אילן אור, ראש מועצה אזורית מבואות החרמון בני בן מובחר, ראש מועצת חצור שמעון סויסה, ראש מועצת מרום גליל עמית סופר, יו"ר התאחדות האיכרים דובי אמיתי, מנכ"ל משרד החקלאות ופיתוח הכפר, נחום איצקוביץ, מפקד מג"ב ניצב יעקב שבתאי וממ"ז צפון.

השרים שמעו מן המשתתפים על ההתמודדות היומיומית עם הפשיעה החקלאית, לצד תובנות והצעות כיצד להתמודד עם התופעה. בתום הדיון, ערכו השרים סיור משותף עם מנכ"ל "רפקור" בבית האריזה שהפך לסמל להתמודדותם של חקלאי ישראל עם נגע הפשיעה החקלאית, לאחר שסבל בשנים האחרונות מהתנכלויות ומהצתות חוזרות ונשנות.

שר הבט"פ אמיר אוחנה: "תופעת הסד"ח (סחיטת דמי חסות) הפכה לתופעה ארצית שסובלים ממנה לא רק בעלי עסקים, ולא רק בענף הבניה, ולא רק במגזר החקלאי אלא הציבור הישראלי כולו, אליו מגולגלות עלויות הסד"ח, המשמנות את פעילותם של כנופיות עברייניות וארגוני פשיעה. התופעה החמורה הזאת מעמידה לכאורה בפני הנסחטים שתי אפשרויות, שעם אף אחת מהן איננו מוכנים להשלים: האחת, להיכנע לטרור, תוך העלמת עין כאילו אנו מאמינים שאכן המדובר בשירותי שמירה עליהם אנו מוכנים לשלם, והשניה, לקחת את החוק לידיים.

"על מנת שהציבור יבחר בדרך השלישית, החוקית והמוסרית – והיא לפנות למשטרה, להעיד ולהפליל את העבריינים – אנו חייבים להפוך את הדרך הזאת ליעילה יותר ולכדאית יותר: ראשית, להבטיח את שלומו וביטחונו של המתלונן ושל רכושו. על המשטרה יהיה להשקיע תשומות שיבטיחו זאת, ובמקרים המתאימים גם הרשות להגנת עדים שבמשרד לביטחון הפנים. שנית, להבטיח את ענישתם של העבריינים, הן במאסרים והן בענישה כלכלית כבדה. לשם כך יפעלו היחידות המובילות במשטרת ישראל, הן ברמת המחוז והן ברמה הארצית כדי לאסוף ראיות טובות, ולהביא את העבריינים לדין.

"אך זו חייבת להיות פעולה בין משרדית משולבת: המשרד לביטחון הפנים כמובן, משרד האוצר ורשויות המס, משרד המשפטים – הפרקליטות הפלילית והאזרחית, הרשות לאיסור הלבנת הון ולבסוף – בתי המשפט והשופטים.

"אני שומע את אנשי המשטרה בתסכול רב מתארים איך גם כשהם מצליחים לאתר את העבריין ולאסוף ראיות טובות המפלילות אותו, הוא משוחרר ממעצרו ו/או זוכה לעסקת טיעון מקלה או עונש רך המתחשב מדי בנאשם ובנסיבותיו, על חשבון הציבור – שקולו לא נשמע בבית המשפט. באנו היום לשמוע את קולו, ולהשמיע אותו במקומות המתאימים. אני קורא למשרדי הממשלה הנוספים ולרשויות הנוספות שמניתי לקחת חלק במאמץ הלאומי הזה, שמשתרע הרבה מעבר לתחום החקלאי, ולשלב זרועות כדי לבער את נגע הסד"ח מעל פני המדינה. אני מציב את הטיפול בתופעת סחיטת דמי החסות כיעד לאומי, ומצפה שנראה את התוצאות בחודשים ובשנים הקרובות. אני מבקש להודות לשר שוסטר על מעורבותו לטיפול בתופעה ולמחויבותו לציבור החקלאים".

*שר החקלאות ופיתוח הכפר אלון שוסטר: "בית האריזה 'רפקור' הוא סמל להתמודדות הכמעט יומיומית של חקלאי ישראל עם תופעת הפשיעה החקלאית. לפני מספר חודשים נפגשנו השר אוחנה ואני יחד עם הצוותים המקצועיים שלנו כדי לגבש מתווה לטיפול בפשיעה החקלאית. השר אוחנה הפגין מחויבות גדולה לטיפול בתופעה הפסולה הזו, ובשם חקלאי ישראל אני מודה לו על כך. היום אנחנו ממשיכים את העבודה שהתחלנו, ואני מבקש לקרוא גם למשרד האוצר ולמשרד המשפטים להירתם יחד איתנו לטיפול בנגע הזה. לחקלאי ישראל אני מבקש לומר שאנחנו עומדים כאן אתכם. אנחנו לצידכם, יחד בעבודה המשותפת. השר אוחנה ואני מתכוונים לעשות כל מה שבידנו כדי להגביר את הביטחון האישי ואת ביטחון רכושם של החקלאים בישראל."