יבול שיא
הרפת והחלב
זריעת קינואה בשדות קיבוץ גדות

קינואה תוצרת ישראל: בקיבוץ גדות זרעו חלקת מודל שאוקלם במו"פ צפון ומיגל

2 דק' קריאה

שיתוף:

קינואה תוצרת ישראל : בקיבוץ גדות ניצלו את ההפוגה בגשמים כדי לזרוע לראשונה חלקת מודל בגידול הישראלי החדש שאוקלם במו"פ צפון ובמיגל: צמח הקינואה. זריעת חלקת המודל בקינואה יצאה לפועל בהמשך לאישור וועדת משרד החקלאות למענק עבור שתי חלקות מודל בסך 80% מהשקעת הקיבוץ בגידול החדש.

 

קינואה תוצרת ישראל
קינואה תוצרת ישראל

 

קינואה תוצרת ישראל  –  אומר שחר נחמיאס, מרכז משק קיבוץ גדות: "הגשנו לוועדה של משרד החקלאות בקשה לסיוע במימון שתי חלקות מודל בכפוף להסכם המים עם חקלאי הגליל בעקבות תיקון 27 לחוק המים ולשמחתנו התקבל אישור לגידול 40 דונם של קינואה. זרענו בהצלחה 20 דונם לגידול קינואה גרגרים, למאכל אדם ולמספוא לבעלי חיים ובימים הקרובים, בהתאם למזג האוויר, נזרע 20 דונם נוספים. אני מודה לד"ר ליאור רובינוביץ' ממו"פ צפון ולעמוס לוין, סמנכ"ל פיתוח החקלאות בחברה לפיתוח הגליל, שסייעו לנו בתהליך הגשת הבקשה לאישורים מול משרד החקלאות".

 

ד"ר ליאור רובינוביץ', חוקר מו"פ צפון אומר: "במהלך שנות המחקר שמשקיע מכון המחקר מיגל באקלום ופיתוח זני הקינואה בישראל, הצלחנו לזהות ולמפות את הפוטנציאל הרב של הצמח לגידול מסחרי חדש בישראל הן למאכל אדם והן כשימוש למספוא. גילינו, כי כמות היבול לדונם בארץ גבוהה בהרבה מאשר הממוצע העולמי. התוצאות המרשימות שעלו במהלך שלוש שנות המחקר מעוררות עניין רב בקרב חקלאי הגליל והגולן ונוצר ביקוש להתחיל לזרוע את הצמח בחלקות מודל, לקראת הפיכת הקינואה לגידול ישראלי מסחרי. תנאי הגידול בגליל ובגולן מצוינים עבור הקינואה ואני מעריך שבעמק החולה לבדו יקצרו השנה יבול ממאה דונם שדות של קינואה".

 

בשלוש השנים האחרונות עובדים חוקרי מו"פ צפון ומכון המחקר מיגל בהובלת ד"ר ליאור רובינוביץ' וד"ר אביב אשר בשיתוף ד"ר מולי גלילי ממִנהל המחקר החקלאי (מכון וולקאני) על פיתוח צמח הקינואה כגידול דו תכליתי לבני אדם ולמספוא. הקינואה (Chenopodium Quinoa) הנו צמח ממשפחת הירבוזיים אשר מקורו באזור הרי האנדים שבדרום אמריקה. העולם המערבי נחשף לאחרונה לאיכויותיו התזונתיות הגבוהות של הצמח שכן זרעי הקינואה הינם בעלי ערך תזונתי גבוה ביותר ועשירים בחלבון, סיבים תזונתיים, פלבנואידים, ויטמינים ומינרלים חשובים. תכונות אלה הקנו לקינואה מעמד של מזון-על (סופר פוד). בשל הביקוש הגבוה מייבאת ישראל מדי שנה כ- 1,500 טונות של זרעי קינואה במחיר של 2,200 דולר לטון של זרעים שעברו קילוף ושטיפה להוצאת המרירות. בנוסף לשימוש בקינואה למאכל אדם, נבחן השימוש בצמח כגידול חדש למספוא, זאת בשל יתרונותיו החקלאיים הרבים, בהם: ניצולת מים גבוהה, רמות יבול גבוהות, תכולת חלבון גבוהה, יכולת שימור כתחמיץ, איכות מספוא גבוהה ועוד.

 

 

חלקות המודל בתמיכת משרד החקלאות לעידוד ופיתוח גידולים חקלאיים מניבים וחסכוניים בגליל העליון, הן תוצר של הסכם המים שקבע, כי העלאת תעריפי המים בהחלטת הממשלה לתיקון 27 בחוק המים, פגעה בכושר התחרות של חקלאי הגליל העליון. עקב כך יישם משרד החקלאות נוהל לתמיכה כלכלית בחלקות מודל בגליל העליון. במסגרת זו הוקצו תקציבים בהיקף של 13 מיליון שקלים למחקרים, לטכנולוגיות חדשות ולהרחבת מגוון הגידולים באזור. מטרת הנוהל הנו תמיכה במציאת אופציות חלופיות ורווחיות לגידולי מסה, לשיפור כושר הנשיאה של הגידולים לתעריפי המים החדשים ולעידוד חקלאי הגליל לשימוש בטכנולוגיות מתקדמות, מדייקות וידידותיות לסביבה. בנוסף לקינואה, (קינואה תוצרת ישראל ) בין שלל הגידולים המועמדים לתמיכות משרד החקלאות בחלקות המודל: אבוקדו עמיד לקרה, ירקות לשיווק לשוק המקומי ולייצוא, גידולי טף, צמחי עציץ לייצוא, האמפ, פטריות אקזוטיות, פירות יער, תבלינים ועוד.

פרופ' רפי שטרן, חוקר מו"פ צפון במכון המחקר מיגל, הצליח לפתור את בעיית הסדקים בפינק ליידי

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן