יבול שיא
הרפת והחלב
אלימות נגד נשים

רצח נשים בידי בני זוגן, זה קורה שוב ושוב

6 דק' קריאה

שיתוף:

"מי שרצח אישה צריך לשבת עד יומו האחרון בכלא, בלי הקלות ובלי קיצוב העונש", אומרת נטלי נגר אחיטוב, שאחותה תהילה נרצחה בדצמבר 2016 על ידי ראאד רושרוש ממרר. בהפגנת מחאה שהתקיימה בעמק הירדן בשבוע שעבר, על רקע רציחתן של שתי נשים נוספות בידי בני הזוג שלהן, דיברה גם נורית רוגל, שבתה עינב נרצחה ב-1991 ע"י גלעד שמן   

שתי נשים – נורית רוגל משער הגולן ונטלי נגר אחיטוב מגינוסר, היו הדוברות העיקריות בהפגנת המחאה שהתקיימה בעמק הירדן, בשל אזלת ידן של רשויות החוק במניעת אירועי אלימות נגד נשים. ההפגנה התקיימה ביום רביעי שעבר, יומיים לאחר רציחתן של אירנה גרינברג (67) מבאר שבע ונג'ח מנסור (35) מקריית חיים, כשהחשודים במעשה הנתעב הם בני זוגן -רצח נשים בידי בני זוגן

עבור רוגל, שבתה עינב נרצחה ב-1991 על ידי גלעד שמן, בן קיבוץ מעגן, הפגנת המחאה התקיימה בשבוע מיוחד. ביום שני, היום שבו נרצחו שתי הנשים, דחה בית המשפט המחוזי בלוד את הערעור שהגיש רוצח בתה על החלטת ועדת השחרורים המיוחדת שלא לקצר את עונשו. הוא נדון ל-36 שנות מאסר, מהן ריצה 29. הוא פנה לוועדת השחרורים בבקשה לשחרור מוקדם, אך בחודש יוני דחתה ועדת השחרורים את בקשתו. על כך ערער, ובית המשפט דחה את ערעורו.

"אני נורית רוגל, אמה של עינב שנרצחה לפני 30 שנה",  אמרה רוגל למשתתפי ההפגנה ומיד עברה לציטוט מתוך מכתבה של עינב לגלעד שמן: "'ההורים שלי לא יודעים שום דבר. מרוב בושה אני לא מעיזה לספר להם. אמרת לי שנתחתן. איזה מין חיים יהיו לי אחרי החתונה? כל דבר שאעשה ולא ימצא חן בעיניך, אני אחטוף מכות וקללות. כל פעם שארים מעט את הראש, תיתן לי בום עליו. לא רוצה חיים כאלה. נעשיתי סמרטוט. כל פעם שדרכת עליי והשפלת אותי, ואחרי כל ריב, נשארתי בסוף רק מתוך אמונה שזה לא יחזור שוב. אבל כן, זה חוזר, וחוזר שוב ושוב. נהפכתי בעיניך לאפס מאופס. תתפלא, אמנם אני כנועה ונהפכתי לסמרטוט, אבל מאתמול החלטתי לא עוד!'.

"היום, 30 שנה אחרי הרצח הנורא של ילדתי" המשיכה רוגל, "הטרור נגד נשים חוזר שוב ושוב ולא נגמר. לאישה או נערה החווה התעללות מתמשכת אוזלים כוחות הנפש, מתמעט הביטחון העצמי, ובעיקר היא חווה בדידות ופחד משתקים. בעצם זו הסיבה העיקרית שבאתי הערב לכאן. לנו כחברה יש אחריות גדולה במקרים האלה. יש לנו תפקיד. לחברים בעבודה, לשכנים, לשותפים בספסל הלימודים, וכמובן לבני משפחה: להיות ערניים, להקשיב למילים שנאמרות, וגם לאלו שלא נשמעות, לפקוח עיניים ולא לעמוד מנגד. חשוב שנהיה מעורבים וערבים זה לזה, ושנושיט יד חמה בניסיון להציל חיים.

אין לנו את הפריבילגיה להתעלם, כשיש לנו בדל של חשד או חשש לאלימות. וכשיש ספק, אין ספק. היום עינב היא התזכורת העצובה והכואבת, בהבנה שבעצם היא יכולה להיות הבת של כל אחד מכם, החברה, האחות. אני מאמינה שאם נעשה שינוי, נוכל למגר ולהכניע את התופעה המחרידה הזו של אלימות בכלל, ורצח נשים בפרט. לא ניתן לזה לחזור שוב ושוב. לא עוד! ואולי בסוף תהיה לנו חברה, שיהיה לנו הרבה יותר נעים לחיות בה".

 

אסור לתת לעוד נשים לפחד

נטלי נגר אחיטוב, שאחותה תהילה נרצחה בדצמבר 2016 על ידי ראאד רושרוש ממרר, שרוצץ את גלגלתה באמצעות אבן שפה כבדה, שיתפה את הנוכחים במה שעבר עליה ובתובנות שלה מהאירוע הנורא.

"שמי נטלי נגר אחיטוב, אחותה של תהילה נגר ז"ל שנרצחה לפני כמעט ארבע שנים. אני כאן כדי לצעוק את צעקתן של אותן נשים שנרצחו בדם קר ולא הצליחו לצעוק. אני כאן בשביל אחותי תהילה נגר ז"ל שלא רק שלא צעקה, היא גם לא דיברה ולא שיתפה והשאירה הכל אצלה כי היא פחדה.

"אני יודעת שכל מי שהגיע לכאן היום, מרגיש מחויבות לעצור את השתיקה! וגם אני!!! אסור לנו לתת לעוד נשים לפחד!!! אנחנו כוח משותף ויש לנו את כל מה שנדרש בכדי לעצור את כדור השלג העצום הזה שלא עוצר לרגע. אני כאן כי כל יום נרצחת אישה ואין מי שירתיע את הרוצחים, הם לא מפחדים, אנחנו כן!!! ואנחנו נרצחות!!!

"אין חוקים, אין הרתעה, אין מערכת משפט שתעמוד אחר הקורבן. היום כסף קונה הכל. בכסף אפשר גם לקנות רישיון לרצוח, ומקסימום אותו רוצח שפל ואכזר יישב כמה שנים בכלא וישתחרר. ואנחנו, משפחות הנרצחות, כל יום ביומו נאבקים בשביל לחיות וכל שנה נאבקות במערכת משפט אטומה ואין מי שיעצור את המצב. מה שהכי מטריד אותי זה שאנחנו מגדלים דור בנות בעולם שהוא לא בטוח, לא מוגן, ואין מי שיבטיח שלהן זה לא יקרה.

 


נטלי נגר אחיטוב: "אין חוקים, אין הרתעה, אין מערכת משפט שתעמוד אחר הקורבן. היום כסף קונה הכל. בכסף אפשר גם לקנות רישיון לרצוח, ומקסימום אותו רוצח שפל ואכזר יישב כמה שנים בכלא וישתחרר. ואנחנו, משפחות הנרצחות, כל יום ביומו נאבקים בשביל לחיות וכל שנה נאבקות במערכת משפט אטומה ואין מי שיעצור את המצב. מה שהכי מטריד אותי זה שאנחנו מגדלים דור בנות בעולם שהוא לא בטוח, לא מוגן, ואין מי שיבטיח שלהן זה לא יקרה"


 

"נשים יקרות, משפחות יקרות, היום, כשאחותי ז"ל איננה, אני יודעת להגיד שאחותי לא סיפרה ולא שיתפה כי היא פחדה, אך אולי אילו הייתי יודעת הייתי יכולה לעזור לה. נסו לאתר סימנים שיכולים להעיד על פוטנציאל למערכת זוגית אלימה, אל תשאירו אותן לבד, בקשו עזרה כי זה מציל חיים. בשביל אחותי תהילה נגר ז"ל ובשביל עינב רוגל ז"ל וכל אותן נשים יקרות מפז שלא הצליחו לצעוק את זעקתן, אני ומשפחתי וכולנו ביחד, כאן!".

כמעט ארבע שנים חלפו מאז שנרצחה אחותה תהילה, והתחושות הקשות מציפות את נטלי נגר אחיטוב בכל פעם שהיא שומעת על רציחת נשים על ידי בני זוגן, או התעללות קשה בהן כפי שעשה אביעד משה ממצפה רמון שהיכה את אשתו במערוך ודקר אותה בנוכחות בנם התינוק.

"זה תמיד מחזיר אותי כמובן למקרה שלנו" היא אומרת, "ויחד עם זאת, קשה לי להאמין שזה קורה שוב ושוב. אנחנו כל הזמן שומעים על אותו דפוס שחוזר על עצמו. אף אחד לא עוצר את זה. אין הרתעה. זה פשוט ממשיך ומזעזע, וזה נהיה משהו נפוץ ושכיח במקום שיהיה נדיר. כל יום שומעים על מקרה נוסף, וזה נותן לגיטימציה לעוד ועוד גברים לעשות את המעשה הזה. כמה הוא כבר יישב בכלא? שבע שנים? עשר שנים? אין חוק מרתיע באמת. מאסר עולם זה לא מאסר עולם. בקלות הופכים את זה לעסקאות טיעון כאלו ואחרות. זה פשוט קורע את הלב לשמוע שכל יום יש אישה שנרצחת במדינה שלנו".

 

  איך את חושבת שרשויות החוק צריכות לפעול בנושא האלימות נגד נשים?

"הן צריכות להכין תכנית מסודרת ומתוקצבת שתעסוק קודם כל במודעות ובהסברה, וגם לא תקל ראש בנושא הענישה. צריכה להיות פה ענישה כבדה ומרתיעה. המשטרה צריכה לטפל ברצינות בכל תלונה על אלימות נגד נשים, גם אם המתלוננת אומרת שהיא רוצה לבטל אותה. צריך להשקיע במעונות לנשים מוכות, לתקצב עמותות שנותנות הגנה וביטחון לאותן נשים, ובעיקר להעלות את המודעות לאיתור נשים מוכות כדי שהמשפחות שלהן יוכלו לדעת מה קורה להן בבית. אסור שבתי המשפט יקלו בענישה. מי שרצח אישה צריך לשבת עד יומו האחרון בכלא, בלי הקלות ובלי קיצוב העונש או שחרור על התנהגות טובה".

 


באותו שבוע שבו נרצחו שתי נשים, התקיים בכנסת ישראל דיון שערורייתי, כששר המשפטים אבי ניסנקורן ביקש לקדם את חקיקת החוק למניעת אלימות כלכלית נגד נשים. מספר חברי כנסת מהימין, רובם מהליכוד,  יחד עם בצלאל סמוטריץ' מימינה, יצאו נגד החוק בטענה שנשים יכולות לעוות אותו לצורכיהן, ושאסור לאפשר לבתי המשפט דריסת רגל במערכת היחסים בתוך המשפחה. הגדיל לעשות אחד מחברי הכנסת של הליכוד, שניצל את הדיון בחוק להתנגחות פוליטית באנשי כחול לבן. לטענתו, מדובר בחוק הזוי שבא ממפלגה מנותקת מהעם. לא הייתה לו בעיה להתעלם מהעובדה שעל החוק הזה חתומה גם ח"כ קרן ברק מהליכוד.     


 

נטלי (33) היא גננת במקצועה, והיא עובדת בשער הגולן. בשנים האחרונות נוצר קשר אמיץ והדוק בינה לבין נורית רוגל (73), על רקע הכאב המשותף שחוות שתיהן. "מהרגע הראשון שתהילה נרצחה" היא מספרת,  "נורית והבנות שלה באו לנחם אותנו. מאז אנחנו ממש מחוברות. אנחנו שומרות כל הזמן על קשר. היא תמיד הייתה באה לגן לחבק אותי, ועכשיו עם הקורונה היא דואגת לשלוח לי מילות תמיכה, אהבה וחיבוק מרחוק. יש בינינו סוג של הזדהות האחת עם השנייה. אני רואה גם כמה קשה לה, כי היא נאלצת כל שנה להתעסק עם סיפור הרצח של עינב. כל שנה הרוצח מבקש להשתחרר מסיבה זו או אחרת, והיא צריכה ללכת לבית המשפט ולדאוג שלא ישחררו אותו".

 

  המשפחה שלך גם איבדה בת, וגם נאבקה נגד המשטרה והפרקליטות שבגלל מחדלי החקירה, רקמו עסקת טיעון עם הרוצח שנידון רק ל-19 שנות מאסר. מה זה עשה לבני המשפחה?

"זה נורא. זה משפיע עלינו כל הזמן וממשיך ללוות את חיינו. המערכה המשפטית הייתה התעסקות נוראית, שדרשה מאתנו כל הזמן לפתוח את הפצעים בבית המשפט ובתקשורת. ההורים שלי, יגאל וזהבה (רגינה), נגמרו מזה. שניהם חולים אונקולוגיים, שעברו כמה ניתוחים. גם אני וגם אחותי יסמין מתמודדות כל יום עם הכאב הזה. אני קמה כל בוקר לעבודה, עם בעל אוהב וילדה קטנה שיש לי בבית, ואומרת לעצמי שבחרנו בחיים וצריך להמשיך הלאה. אני כל הזמן מטפטפת לעצמי, שיש לי סביבה טובה ותומכת ושצריך לנסות להמשיך קדימה. השכול זה חור שיישאר אצלנו תמיד. זה לא משהו שאפשר להתעלם ממנו. האבדה הזו תלווה אותנו תמיד, והפגיעה בבריאות של ההורים שלי מקשה עלינו עוד יותר".

 

אלימות היא אלימות

באותו שבוע שבו נרצחו שתי נשים, התקיים בכנסת ישראל דיון שערורייתי, כששר המשפטים אבי ניסנקורן ביקש לקדם את חקיקת החוק למניעת אלימות כלכלית נגד נשים. מספר חברי כנסת מהימין, רובם מהליכוד,  יחד עם בצלאל סמוטריץ' מימינה, יצאו נגד החוק בטענה שנשים יכולות לעוות אותו לצורכיהן, ושאסור לאפשר לבתי המשפט דריסת רגל במערכת היחסים בתוך המשפחה. הגדיל לעשות אחד מחברי הכנסת של הליכוד, שניצל את הדיון בחוק להתנגחות פוליטית באנשי כחול לבן. לטענתו, מדובר בחוק הזוי שבא ממפלגה מנותקת מהעם. לא הייתה לו בעיה להתעלם מהעובדה שעל החוק הזה חתומה גם ח"כ קרן ברק מהליכוד.

"אלימות היא אלימות", אומרת נגר אחיטוב "ולא משנה מאיפה היא מגיעה. זו יכולה להיות אלימות מילולית, אלימות פיזית, או הגבלת בת הזוג בחופש הבחירה שלה ובדברים הכי בסיסיים שלה כאדם שעובד וחי בתוך משפחה. אם היא מרגישה שבן הזוג כופה עליה לעשות דברים בניגוד לרצונה ולהסכמתה, זו אלימות. כשאומרים למישהו 'לא' זה צריך להיות מאוד ברור, וזה לא משנה באיזה תחום מדובר. אם הוא משתלט לבת הזוג על החיים כולל על הכספים המשותפים וכרטיסי האשראי, זה אור אדום. אי אפשר להגיד שזאת לא אלימות, בגלל שזה עניין כספי בתוך המשפחה. זו אלימות לכל דבר, שאי אפשר להתעלם ממנה. זה מתחיל בדברים כאלו ומסתיים ברצח".

בכנס בעמק הירדן דיבר גם ראש המועצה האזורית עידן גרינבאום שאמר: "במציאות הבלתי שפויה שאנחנו עדים לה, אנחנו חייבים לפתוח את העיניים ואת האוזניים ובעיקר לא לשבת בשקט. ואם אנחנו שומעים  או רואים שכן או שכנה,  אנחנו חייבים  לעזור ולדווח,  אסור שנשתוק השתיקה הזו חייבת להיפסק".

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן