ד"ר דוד י. בונפיל מינהל המחקר החקלאי, מרכז מחקר גילת
שדות פלחה בשנת שמיטה
יוגבים, המקיימים את פשוטו של מקרא, מובירים את שדותיהם בשנה השביעית. הוברה זו אינה תלויה בדבר, ללא שיקולי עלות/תועלת.
הוברת השדה שנה שלמה היתה מקובלת גם בעבר. דוגמא לכך ניתן לראות במשנה "כיצד הוא עושה, נרה שנה ראשונה, ובשניה זורעה קדם לפסח שבעים יום והיא עושה סלת מרובה" (מנחות, פרק ח' משנה ב').
ניתן ללמוד על היתרונות בהוברת השדה ממחקר הנערך במרכז מחקר גילת. במסגרת מחקר זה הוצב בעונת תשל"ה 1975 ניסוי ארוך טווח בחלקות קבועות לבחינת גידול החיטה בנגב ע"י ד"ר יעקב עמיר ונמשך עד עתה על ידי.
הניסוי בוחן גורמים אגרוטכניים על היצרנות בתנאי בעל ובתנאים הכוללים השקיה, בהם: מחזור זרעים, גידול רציף לעומת גידול אחת לשנתיים (בבעל כרב נח); ממשק עיבודים, דיסוק לעומת ממשק משמר עד אי פליחה עם חיפוי; הזנה, ארבע רמות חנקן ושתי רמות זרחן.
מניסוי זה אנו למדים כי בתנאי גידול אלו מחזור זרעים המשלב הוברת השדה הינו ממשק מועדף עבור היוגב.
בממשק זה בחישוב רב שנתי, כולל השנה שבה מובירים את השדה, היצרנות של החיטה הינה בדומה ליצרנות המתקבלת בגידול רציף.
למרות יצרנות דומה, התשומות הינן רק כמחצית התשומות בגידול רציף, אשר על כן הרווחיות עולה.
תוצאה זו מתקבלת בעיקר עקב העלאת ניצול מי הגשם, הפחתת הנגיעות (עשבים, מחלות ומזיקים), והעלאת רמת ההזנה המינרלית הזמינה לגידול.
ממשק הגנת הצומח המשופר מונע לרוב את הצורך בהדברה כימית בתוך עונת הגידול, כתוצאה מרכיבים רבים והחשובים בהם:
עשבים בשנת שמיטה
הקטנת בנק הזרעים של עשבים רעים בקרקע, הפחתת שימוש בקוטלי עשבים סלקטיביים והפחתת הלחץ ליצירת עמידות לקוטלי עשבים; מחלות- הפחתת גורמי האילוח בשדה עקב אי גידול;
מזיקים בשנת שמיטה
בדומה למחלות עם דגש על הפחתת/מניעת נגיעות בנמטודות. לאור זאת, להוברת השדה בשנה השביעית השפעה על הגידול בשנה השמינית וההוברה תורמת לגידול באופן מובהק.
בהעדר מגבלות הנובעות מהשמיטה, יוגבים נוהגים לעבד את שדותיהם מספר פעמים במהלך שנת הכרב, במיוחד עבור השמדת העשבייה. עבור יוגב השומט את שדותיו בשנה השביעית, שמירת ההוברה על-ידי ממשק אי פליחה והשמדת עשבייה כימית בשנת השמיטה הוא הממשק המועדף מבחינה אגרונומית והלכתית כאחד.
מאז הצבתו חלו מספר שינויים הן בגורמי הניסוי והן בדגשים של המחקר, אך באופן כללי זהו ניסוי קבוע.
הקביעות תאפשר בשנים הקרובות להתמקד במחקר המנסה ללמוד את הצפוי לגידול חיטה בכלל, ובאזורים צחיחים למחצה בפרט, עקב שינויי אקלים המתרחשים עתה והצפויים בשנים הבאות על בסיס נתוני העבר -בקרוב יובל שנים.
שדות פלחה בשנת שמיטה | תמונה: אדמתי
