יבול שיא
הרפת והחלב
אתר אצות 2 גרנות ברקע

10 מיליון שקלים יושקעו בחברה לגידול מיקרו אצות  

2 דק' קריאה

שיתוף:

מתוך תפיסה שהחקלאות המסורתית הולכת ומשתנה וכך גם הצרכים העתידיים שלנו, תרה גרנות אחר טכנולוגיות חדשות, אחת מהן היא ייצור אצות 

"לדעתנו, גידול מבוקר של אצות ומיקרו אצות הוא חלק מחקלאות העתיד" אומר אורן סקוט (40) מקיבוץ גן שמואל, סמנכ"ל חדשנות ופיתוח עסקי בקבוצת גרנות, אגודה שיתופית בבעלות 43 קיבוצי המרכז. לתחום האצות התוודע אורן כשהקים בקיבוצו מטה כלכלי לפיתוח עסקי. אורן, בעל תואר ראשון בכלכלה ומימון ותואר שני במשפטים, שימש במספר תפקידים כלכליים בקיבוץ שהחליט להשקיע ב"רגליים כלכליות נוספות". "כמו קיבוצים נוספים, בעיקר שיתופיים, גם גן שמואל נשען על מפעל אחד. התחלתנו לחפש פעילויות חדשות, שהייתה לי הזכות ללוות ולהוביל הקמה שלהן". גן שמואל נכנס למספר פעילויות כלכליות בהן הקמת מפעל וחממות לקנאביס רפואי בשיתוף "קרונוס", חברה בינלאומית מקנדה, שיתוף פעולה עם "וי-גארדן", חברה לייצור גבינות ונקניקים טבעוניים שכבר מייצאת לכל העולם בעשרות מיליונים בשנה ובנוסף חברת הסטארט אפ "וו-סייקל" שעוסקת באריזות "ירוקות" כתחליף לאריזות הפלסטיק לתעשיית המזון.  

"האצות משמשות חומר גלם לעולמות מעניינים, בחלקם אנחנו פעילים כבר היום בגרנות ובחלקם לא, אבל יש כוונה להיכנס. אחד הנושאים שבו זיהה הארגון פוטנציאל אסטרטגי הוא תחום הזנת בעלי החיים, בדגש על בעלי חיים מימיים: אנחנו חושבים על מתקן האצות כמכון התערובת העתידי". גרנות בחנה חברות שונות והחליטה להתקדם עם חברת בראלג'י ולהשקיע בה. "לחברה יש מתקן סגור וסטרילי אשר יודע לגדל מספר רב של אצות בתנאי גידול שונים, יש לה צוות איכותי ומקצועי והיא כבר היום מוכרת למספר לקוחות בשווקים מגוונים כמו קוסמטיקה, מזון בע"ח, מזון ותוספי תזונה". 

על פי הפרסום ב-ynet האצות של בראלג'י גדלות בצינורות אנכיים בחווה שהוקמה לפני שנה בגן שמואל, תוך שימוש בטכנולוגיה מתקדמת הכוללת בינה מלאכותית. בראלג'י היא חברת בת של טראנסלג'י מפארק המדע ברחובות, שהוקמה בשנת 2009 ושהושקעו בה עד היום 33 מיליון דולר. אורן מוסיף: "אנו עתידים להשקיע בחברה כ-10 מיליון שקלים אשר ישמשו להגדלת אתר הייצור, כניסה למקטעים נוספים בשרשרת הערך והמשך פיתוח". 

מזון חלופי לבעלי חיים 

אורן, המוביל בגרנות את תחום החדשנות, מדבר על "חדשנות פתוחה בתחום חקלאות העתיד", מתודולוגיה שבה מאפיינים את האתגרים של הארגון, לומדים ומנתחים את המגמות שאליהן ייחשף העסק בעתיד הקרוב והרחוק. לדוגמה, התחום שאותו זיהו כדורש פתרון עתידי שונה הוא תחום המזון לבעלי חיים. האצות ישמשו חומר גלם ויחליפו את שדות החיטה והתירס, שדורשים משאבי קרקע ומים גדולים ויקרים.   

תחום נוסף תחת קטגוריה זו הוא עולם החרקים, אף הם כתחליף חלבון עבור מזון לבעלי החיים. "המטרה היא לחפש מקורות אלטרנטיביים להזנה, להפחית את עלויות השינוע והלוגיסטיקה, להפחית פליטה פחמנית ועוד". דוגמה נוספת לפרויקט בתחום חקלאות העתיד היא Indoor Farming, חקלאות במבנים סגורים. "לקחת מה שפעם גודל באלפי דונם ולגדל אותו במבנה סגור בו הגידול אינו תלוי במזג האוויר, המערכת צורכת פחות מים ושטח ויוצרת אקלים מדויק עבור הגידול, מה שמאפשר להרחיב את היצע הגידולים שאנו מגלים כיום".  

על פי הפרסום בynet גרנות עתידה להקים קרן השקעות ב-150 מיליון שקלים  

"היוזמה של הקמת הקרן הגיעה משיתוף הפעולה של גרנות עם ארגונים אזוריים נוספים – משקי הדרום ומשקי עמק יזרעאל, תחת פלטפורמה בשם 'שדות'. במסגרת פלטפורמה זו אנחנו מחפשים פרויקטים ומיזמים שיש הגיון לבצע אותם ברמה הכלל ארצית ושמקדמים את החקלאות הישראלית. הקמת הקרן היא אחד המיזמים הראשונים שאנחנו מקדמים יחדיו. הקרן עתידה לקום עד סוף השנה ואני מאמין שכבר בחודשים הקרובים נציע לקיבוצים וארגונים נוספים להצטרף".  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

ד"ר שלומי לוי, אחראי תחום מיקופלסמה, צוות בריאות העטין, החקלאית בשלושת החודשים האחרונים בודד חיידק בשם מיקופלסמה בוביס מעטיני פרות בשש רפתות שונות ברחבי הארץ. מדובר בארבע רפתות קיבוציות ושתי רפתות מושביות. שלוש מהרפתות
5 דק' קריאה
ביקור ברפת כפר גלעדי ושיחה עם המנהל עמרי זלצר הדרך ממרום גולן לכפר גלעדי עוברת בנעימים באופן מוזר. את הדרך לעמק עשיתי פעמים בודדות מאז תחילת המלחמה, כעת כבר כל השדות ירוקים והמחסומים הצבאיים
5 דק' קריאה
הדרך לרפת בקיבוץ עין השלושה, מלאה בזיכרונות שייצרבו בזיכרון של כולנו, כביש 232, כביש הדמים, הקיבוצים מסביב ספגו מכות כואבות שגם הזמן לא יימחה. יופיו של הטבע והשדות לצד הכאב והאובדנות הרבים, לצידם יש
אמילי די קפואה – מנהלת הרפת של קיבוץ כרמיה, רק בת 38, הגיעה לקיבוץ ביחד עם אמה מבלגיה כשהייתה בת שבע. אמה ביקשה והתעקשה לעבוד ברפת, גם אמילי עבדה במשק חי ולאחר שירות צבאי
ד"ר יהושב בן מאיר, דניאל אספינוזה, הדר קמר, ד"ר מירי כהן צינדר וד"ר אריאל שבתאי. המחלקה לחקר בקר וצאן, המכון לחקר בע"ח, מנהל המחקר החקלאי – מכון וולקני [email protected] המאמר מתבסס על דו"ח מחקר
11 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן