65 שנים למותו של בנציון ישראלי מכנרת באסון במעגן: נציגים ממשפחת ישראלי התכנסו במעגן ביום שני שעבר, לציין את יום השנה ה-65 למותו של אבי השבט, בנציון ישראלי
65 שנים למותו של בנציון ישראלי: ב-29 ביולי 1954, בשעות אחר הצהריים חגו שני מטוסי פייפר מעל לקהל בן כ-1500 איש, שהתאסף לעצרת לציון עשור לשליחות צנחני ההצלה במלחמת העולם השנייה. שיאו של המעמד, שנערך בקיבוץ מעגן (ששלושה מחבריו השתתפו בשליחות), נועד להיות הסרת הלוט מאנדרטה לזכר הצנחן חבר מעגן, פרץ גולדשטיין, שנספה בשליחות. בין המשתתפים היו מיטב בניה של ההשתתפות הקיבוצית והעובדת, המנהיגות של קיבוצי האזור וראשי תנועת העבודה. משה שרת, ראש הממשלה, נשא בכיסו דף עם נאום נלהב, החיילת דליה פרידלנד עמדה לקרוא קטע שירה, הצנחן סגן שמחה לוי פיקד על משמר הכבוד. חברי המעגן הנרגשים התאספו ב"בגדי ערב" לאירוע, שהיה אמור לשים אותם על המפה.
העצרת, כפי שנכתב בקורות אותם ימים, נקטעה באסון מחריד. הטייס של אחד הפייפרים, אורי גלין, איבד שליטה והמטוס נפל על הקהל. התוצאה: 17 הרוגים ועשרות פצועים. בין ההרוגים היו ארבעה מן הצנחנים (סא"ל דב הררי, אריה פיכמן, ליובה גוקובסקי ורפאל פינצי), בן ציון ישראלי מכנרת, אליק שומרוני ושמואל ורחל זהרהרי מאפיקים, מפקד המשמר שמחה לוי, ציפורה כסה מקבוצת שילר , דניאל, בנו של הצנחן אנצו סירני ואשתו עופרה מגבעת ברנר, וארבעה מהורי חברי מעגן.
בנציון ישראלי, שעל קברו נכתב "אבי קבוצת כנרת", נולד בעיירה גולוכוב שבאוקראינה בשנת 1887. בגיל 18 כבר השתתף בפעולות של הגנה עצמית נגד פורעים. ב-1906 עלה לארץ כחלוץ בעלייה השנייה, רחל גולן, נכדתו הבכורה וממארגנות ההתכנסות, סיפרה שהוא בא לאכול מרק אצל משפחת זלצר ברחובות, ושם הכיר את אשתו לעתיד חיה. קשר המכתבים בין השניים תועד בספר "על שפת אגם סואן", שערכו מוקי צור ובנם הבכור של הישראלים, אהרוניק, שנפטר לאחרונה. הם התחתנו ב-1913, שינו את שם המשפחה לישראלי, ונענו לקריאתו של ארתור רופין לחזור ולבנות את כנרת. מאז ועד יומו האחרון הוא היה מעמודי התווך של כנרת, עקשן ונאמן לעקרונות ולערכים, כשמסביבו שבט הישראלים המתרחב. בגיל 54 התגייס לבריגדה, יחד עם הבן אהרוניק. בין יתר מפעלותיו – החזרת התמר לארץ ישראל. הוא היה חבר למנהיגי תנועת העבודה בארץ, ומותו באסון בעצרת היה מכה קשה לכנרת ולתנועה.
הכינוס בבית הצנחן במעגן, שכלל בעיקר את בני הדור השלישי – נכדיהם של בנציון וחיה – נפתח בהנחת זר על לוח זיכרון לחללי האסון. בתה של רחל גולן קראה את שירה של רחל המשוררת (שהייתה חברה של בנציון וחיה) "כאן על פני האדמה". מוקי צור סיפר על הרקע ההיסטורי לשיתוף הפעולה עם הבריטים שאיפשר את שליחות הצנחנים, וציין שכמעט כל 37 חברי הקבוצה היו חברי קיבוצים. מורה הדרך אבי משה סגל, מומחה לתולדות התעופה בארץ, חשף סיפורים מרתקים על ימי ראשית התעופה בעמק הירדן.
ביומן השבוע של כאן רשת ב' נשאל אחד מחברי מעגן, שנכח בזמנו כילד באסון, מדוע לדעתו כמעט שלא זוכרים את התאונה הנוראית – האם הפרשה נשכחה, או הושכחה במכוון. תשובתו הייתה, שלחברי מעגן אכן כל הסיפור נשאר כטראומה שלא מדברים עליה. מעבר לכך, תולדות הארץ שלנו, למרבה הצער, רצופים בטרגדיות, אסונות ושכול, וכך קרה ש"אסון מעגן" זכור בעיקר לבני הדור שחווה אותו בזמן אמת. עם זאת, בשנים האחרונות גילו מטיילים ומדריכים את בית הצנחן במעגן, וקבוצות רבות פוקדות את המקום ושומעות את הסיפור.
