*תמונה ראשית: רונה בלומנפלד. "בתחושה חזקה של סיפוק וגאווה גדולה שהלכתי עם ההחלטה שלי עד הסוף". צילום: מהאלבום הפרטי

גילוי נאות: אני משוחד. משוחד כי רונה בלומנפלד ואני בני אותה כיתה, קרובים ומכירים כמו שרק בני כיתה מהקיבוץ (שער הגולן) של פעם יכולים להיות. אז מה עומד מאחורי הצעד יוצא הדופן לתרום כליה במסלול האלטרואיסטי, לאדם לא מוכר, לעבור תהליך ארוך ומתיש שבסופו תקופת המתנה, ולוותר בהתנדבות על איבר מתפקד ונחוץ?
״תהליך התרומה החל לפני כשנה וחצי" מספרת רונה (51), כשבאתי לבקר אותה בדירתה, אחרי שחזרה מבילינסון, שם שהתה מעט לפני ההליך ויומיים של התאוששות אחריו. "הרעיון לתרום כליה עבור מישהו עלה אצלי בשנת 2019, כשקראתי שמחפשים תורם עבור תושבת עמק הירדן, ורד סמית. כשהתעניינתי שלחו אותי לקרוא על זה חומר באינטרנט, ובהיעדר מישהו קרוב לדבר איתו על התהליך, ירדתי מהעניין״.
לפני כשנה וחצי צץ בה הדחף מחדש והיא החליטה לעשות צעד. "פניתי לעמותת 'מתנת חיים' והבעתי רצון לתרום כליה לאדם שאני לא מכירה" מספרת רונה, "הזרז היה ריאיון שקראת בעלון הקיבוץ שלי על אורלי בת קיבוצי שתרמה כליה דרכם, למישהו שהיא לא הכירה לפני כן. הרגשתי שאני יכולה ורוצה ללכת על זה״.
״שוחחתי עם אורלי, שאלתי אותה מלא שאלות: איך זה עובד, מה צריך לעשות, מהן הבדיקות? גם חקרתי על ההחלמה והחוויה האישית שלה מהתרומה. לא נרתעתי. בשלב הזה גם סיפרתי למשפחה וחברות. בעקבות הפנייה שלי ל'מתנת חיים', חזרו אליי עם כל הפרטים ורשימת בדיקות ראשונות שצריך לעשות. אחד התנאים שלהם הכתיב שעליי לרדת מעט במשקל. לקח לי שנה שלמה להבין שאין פשרות מצידם בעניין ולרדת למשקל הנדרש. רק לאחר מכן הסכימו לחדש את הקשר, לביצוע המשך הבדיקות״.
מה כולל תהליך בדיקות ההתאמה?
"עשרות בדיקות בקהילה ובבילינסון. בדיקות של התאמת הגוף לעמוד בהליך ובחיים עם כליה אחת, וגם בדיקות מסוג אחר, פגישות עם פסיכולוג, עם עובדת סוציאלית בהן מבררים על מידת השלמות שלי עם הצעד, עם ההחלטה והמשמעות שלה, שיש בי את החוסן לעמוד בכל זה. בשלב הזה המיועד לתרומה שלי היה גבר בן 53. את הבדיקות ביצעתי תוך כדי שאני ממשיכה בעבודתי במפעל שלנו 'גולן מוצרי פלסטיק', וגם ממשיכה להתנדב ביחידת חילוץ עמק הירדן, ובמד"א כחובשת ונהגת אמבולנס".

בהתאמה מושלמת
״אחרי שהשלמתי את כל הבדיקות ונמצאתי מתאימה, בישרו לי כי השתנה יעד התרומה, אולי כי למיועד שלי מצאו כליה אחרת, ועתה המיועד שלי היא בעצם מיועדת, בת 71. בתחילת התהליך הצהרתי כי אני מעדיפה לתרום לאדם צעיר יחסית, שייהנה מכליה תקינה שנים רבות, אולם אמרו לי שהנתונים הרפואיים מראים כי ההתאמה שלי אל המיועדת הספציפית היא מושלמת, סיכויי קליטת הכליה גבוהים וחבל לפספס, ואפילו יש 'הצלבה', כלומר שאם אתרום לה, חברתה תתרום למישהו נוסף. הסכמתי והלכתי על זה״.
ידעת שהנתרמת היא אסתר רוט שחמורוב?
"יום לפני הניתוח ידעתי שלנתרמת קוראים אסתר. זהו. בבוקר הניתוח הודיעו לי כי מדובר באסתר רוט שחמורוב, האצנית האולימפית שלנו, ערכו לנו היכרות קצרצרה בחדר שלי במחלקה, אבל שתינו היינו די מתוחות לקראת ההליך. לא ידעתי מראש שהיא הנתרמת. היו איתה בני משפחה במחלקה, וגם אנשים נוספים שדאגו סביבה.
אני שמחה וגאה שהכליה שתרמתי הגיעה ונקלטה בגופה של אסתר רוט שחמורוב. אני הכרתי את השם והישגיה על מסלול הריצה, כלת פרס ישראל, אבל למדתי עליה הרבה מהאינטרנט, על היותה פורצת הדרך, שתרמה כל כך הרבה לחברה ולעם, גם בהישגים וגם בעשיה ענפה למען ספורט הנשים בכלל וקידום נשים בפרט״.
איך ההרגשה אחרי?
״אני בתחושה חזקה של 'עשיתי את זה'. אני מרגישה סוג של ניצחון אישי, רציתי לתרום לאדם אחר בר משמעותי שישפר משמעותית את איכות חייו – ועשיתי את זה. אני בתחושה חזקה של סיפוק וגאווה גדולה שהלכתי עם ההחלטה שלי עד הסוף.
חשוב לי לציין שהשהות בבלינסון הייתה נהדרת. מחלקה מעולה עם צוות מקסים. לפני ההליך ואחריו, עוזרים בכל דבר. בנוסף, רוצה להביע את הערכתי הגדולה לעמותת 'מתנת חיים' על עשייתם ופועלם בקידום השתלות הכליה בישראל".

הפוסט מתנה לחיים הופיע לראשונה ב-.

ביוזמת מטה משפחות החטופים ועשרות ארגונים וגופים ציבוריים, בהם התנועה הקיבוצית, ציינו ביום ראשון בכל רחבי הארץ מאה ימים לשבת השחורה – 7 באוקטובר, וקראו לשחרור החטופים מעזה. 136 חטופים עדיין מוחזקים בתנאים בלתי אפשריים ובסיכון חיים הולך וגדל. אלפי חברי קיבוצים היו בין עשרות האלפים שהשתתפו בעצרת גדולה שנערכה בכיכר החטופים בתל אביב, ונמשכה 24 שעות רצופות.

בעשרות קיבוצים השתתפו ביוזמות נוספות לציון מאה ימים למלחמה ועצרו את הפעילות במשק למשך מאה דקות, להזדהות עם החטופים וחיזוק המשפחות.  

בקיבוץ נען נערך מפגן אש להחזרת החטופים הביתה, באולם הכדורסל של קיבוץ מעגן מיכאל כוסה יציע שלם בתמונות החטופים, בלהבות הבשן הפיקו מיצג של כיסאות ריקים ובכפר מסריק הפריחו בלונים צהובים של תקווה. 

חייבים להחזיר את כולם הביתה. עכשיו.

ברביבים ציינו מאה ימים למלחמה

חיים פרי מניר עוז ועוד 135 חטופים עדיין נמצאים בידי חמאס

נחמן גלבוע

בקיבוץ רביבים שברמת נגב התכנסו ביום ראשון בני משפחתו של חיים פרי מניר עוז, משפחה קרובה וחברי הקיבוץ לציון מאה ימים מאז נחטף לעזה ב-7 באוקטובר.  

קיבוץ רביבים הצטרף למשפחות החטופים והמשק הישראלי והשבית את הקיבוץ כולו בשעה 11:00 למשך מאה דקות, לאות הזדהות ותמיכה במאבק להחזרתם של כל החטופות והחטופים מעזה. 

אסנת פרי, אשתו של חיים ובת רביבים, סיפרה על אותו הבוקר בו נחטף חיים ועל הפוגרום שחוללו מחבלי חמאס בקהילת ניר עוז במשך שעות ארוכות מבלי שאף גורם צבאי או ביטחוני הגיע לעזרתם. בהמשך צעדו כולם לעבר אסם הקיבוץ, ממנו התנוסס סרט צהוב ענק שנקשר לאות תמיכה במאבק החשוב להחזרת כל השבויים. 

שיר

100 ימים. מאה ימים.  

שְׁלוּלִית שֶׁל כְּאֵב 

אוֹטֵם אֶת עַצְמִי. דִּמְעוֹת  

הוֹרֵי הַמְּסִבָּה 

הֵן מְחָטִים בּוֹעֲרוֹת בִּגְרוֹנִי, גֶּשֶׁם 

אֵשׁ עַל 

רֹאשִׁי, 

לֹא אוּכַל 

כַּלְכֵּל 

אוֹטֵם אֶת 

עַצְמִי. לֹא מַרְשֶׁה 

לַקּוֹלוֹת לַחְדֹּר 

אֶת הַקְּלִפָּה שֶׁהֵכַנְתִּי 

סְבִיבִי. 

מֹחִי אָטוּם, אֲבָל 

רַגְלַי 

נִצְרָבוֹת  

בִּשְּׁלוּלִית שֶׁל  

אֵשׁ 

שמעון גת, נען

הפוסט מאה ימים בגיהינום הופיע לראשונה ב-.

מערך החירום של התנועה הקיבוצית פועל ברצף מאז התבררו ממדי ותוצאות ההתקפה הנאצית של חמאס דעאש במתן מענה לצרכים של תושבי קיבוצי הנגב המערבי, קיבוצי גבול הצפון ואף לתושבי ערי הדרום והצפון המתארחים בקיבוצים. נמשך כל העת ליווי פרטני של פעילי התנועה את 20 קיבוצי הנגב המערבי שפונו, ואחרים את קיבוצי גבול הצפון שפונו מהגליל העליון. מוקד החירום התנועתי טיפל מאז תחילת הלחימה ביותר מ-1100 פניות המנותבות אל גורמי המקצוע הרלוונטיים למתן מענה יעיל.  

עוגן קהילתי 

חזרת הילדים מהקהילות שהתפנו לפעילות חינוכית סומנה כאחת המשימות החשובות של אגף החינוך התנועתי. בשבוע שעבר הוקמו 14 מתחמי חינוך לילדי הקיבוצים שפונו לבתי מלון באילת ובים המלח, במטרה להעניק לילדים ולקהילות תחושה של עוגן קהילתי, לספק להם משמעות ולהזכיר להם שהם חלק מקהילה גדולה ועוטפת. רוב הקהילות התארגנו על מתחמי חינוך במרחבי המפונים ונבנתה שגרה מותאמת, וכעת נבחנות אפשרויות למבנים יבילים (ממוגנים) כדי שנוכל ליצור מרחב חינוכי מוכר ורציף. 

"ההקמה של מתחמי החינוך והפעלתם מעידה על חוסן הקהילות, וזה נעשה לצד הכאב הגדול על האובדן שהן חוו. ניהול מערך החינוך מעיד על אחיזה בחיים, למרות הכול" אומרת דבי ברא"ס, מנהלת אגף החינוך בתנועה הקיבוצית, ומוסיפה "יש הבנה מצד גורמי משרד החינוך כי לכל קהילה אורח חיים, זהות קהילתית וצרכים ייחודיים, ולכן יש צורך כי המענה יותאם לצרכים של כל קיבוץ. אנחנו עומדים על כך בכול מקום".

לוגיסטיקֶ'ה 

השבוע יצאו משלוחי הציוד הראשונים מהמרכז הלוגיסטי של התנועה הקיבוצית שקיבל את השם לוגיסטיקֶ'ה. הציוד, תרומות של אנשים פרטיים, חברות מסחריות, קיבוצים ותאגידים, מועבר לקהילות קיבוצי הנגב המערבי שהתפנו לקיבוצים הנמצאים מחוץ לאזור העימות. המרכז הלוגיסטי (מרלו"ג) הוקם על ידי התנועה הקיבוצית, קרן חבצלת, איגוד התעשייה הקיבוצית, הארגון הכלכלי "גרנות" של קיבוצי המרכז והשרון, שם הוא ממוקם, ומתנדבים בו עשרות חברי קיבוצים בפריקה והעמסת ציוד ושליחתו ממנו אל קהילות המפונים.  

עד כה נתרמו אלפי פריטים: מוצרי חשמל, ריהוט קהילתי וביתי, ציוד למערכות החינוך הקיבוציות, לריהוט ואבזור הגנים ומרחבי החינוך החברתי, המועברים לקהילות המפונים.  

צו 8 בחקלאות ובתעשייה 

באגף הכלכלה של התנועה הקיבוצית עובדים מול צוותי מס רכוש על פיצויים, הזרמת סולר עד להסדרת רשת החשמל, גיוס מתנדבים לענפי החקלאות, מתווה סיוע מהבנקים. אגף הכלכלה ממשיך לטפל בצורכי הקיבוצים בנגב המערבי ובאלה של גבול הצפון, שהתפנו מהגליל העליון.  

היבטי מיסוי: צוותי מס רכוש ממשיכים לסייר בשטח (בקיבוצי הנגב המערבי) באופן שוטף ובתיווך של התנועה נעשה איסוף וריכוז הצרכים. נפתחה האפשרות להגשת בקשה למקדמות נזק עקיף (ע"ס מקסימלי של 500,000 ש"ח) עוד בטרם הגשת תביעת הפיצויים. בתיאום עם ברית פיקוח נבחנת הגברת הסיוע לפיצוי עסקים קטנים. 

אנרגיה: נמשך התיאום מול קיבוצי העוטף להזרמת סולר לגנרטורים עד להסדרת רשת החשמל.  
סה"כ הוזרם למעלה מ-100,000 ליטר בהתאם לדרישות נציגי היישובים. הוחלט על מיפוי אנשי קשר של קיבוצי הצפון, למקרה של נפילת רשת החשמל באזור זה, על מנת לאפשר הזרמת סולר באופן סדיר. כמו כן, נעשה טיפול ב"פטור מתוכנית ומהיתר להקמת מתקני אגירת אנרגיה במצב חירום" כזה שיותאם גם למתקני הקיבוץ. 

חקלאות: האתגר המיידי הוא חוסר בעובדים, לאור עזיבת אלפי עובדים זרים. בכדי לתת מענה נפתחו מסלולי התנדבות לעבודה במשקים ובענפים על ידי מתנדבים שנענו לקריאה ב"צו 8 לחקלאות" של התנועה הקיבוצית, התאחדות חקלאי ישראל ומשרד החקלאות. התאחדות חקלאי ישראל אף פועלת מול משרד החקלאות ורשות האוכלוסין לטיפול מיידי ומתן הקלות להבאת עובדים ממקומות שונים.  

בנקים: אגף הכלכלה התנועתי בקשר רציף עם נציגי בנק ישראל לגבי מתווה הסיוע לקיבוצי הנגב המערבי. כמו כן מתקיים שיח לגבי המשך מתווה הסיוע לאחר תום תקופת שלושת החודשים בהם ניתנו ההקלות. 

קרן הערבויות התנועתית, קמ"ע במהלך משותף עם משקי הנגב וקיבוצי "חומה ומגדל" פועלים לקידום הקמת קרן הלוואות (בתנאים מיטביים) לטובת הלוואת גישור עד לקבלת כספי מדינה או פיצויים שיגיעו לקיבוצים.

איך אפשר לתרום ולעזור?  

במרלו"ג נקלט ציוד חדש בלבד, באריזות. לא מתקבל ציוד משומש. את הציוד ניתן להביא בימי ראשון וחמישי בלבד בין השעות  10:00- 12:00 אל "גרנות" (כתובת וויז "בית אריזה אפא"י).  

תרומות גדולות מארגונים או חברות עסקיות וקיבוצים: ניתן לשלוח בקשה מקדימה בהודעות ווטסאפ בלבד ל: 053-4440534  

התנדבות במרלו"ג: בקבוצה מאורגנת בלבד (מינימום 5 אנשים עד 20 איש), למגוון תפקידים: נהגי מלגזה, פריקה והעמסה, מתנדבים לשינוע (רכב מסחרי או רכב עם עגלה נגררת) ברחבי הארץ 053-4440534

הפוסט עוצמת הערבות הופיע לראשונה ב-.