מאז התחיל המו"מ הקואליציוני, עסוקות המפלגות בעיקר בדבר אחד – חלוקת תפקידי השרים והתקציבים המגזריים. בתכניות המלל השונות אנו נאלצים לשמוע את אותם דוברים מדברים שוב ושוב על סוגיות כמו משילות, פסקת ההתגברות, דיור ונושאי בטחון. פתאום הפוליטיקאים כבר לא מדברים על יוקר המחיה. איש גם לא מדבר על נושאי רווחה או חקלאות. למעשה לא שמענו מאף פוליטיקאי שאמור להיות חבר בקואליציה המסתמנת שהוא מעוניין בתיק החקלאות או בתיק הרווחה. 

היום יותר מתמיד, תיק החקלאות הוא השליחות הציונית הראשונה במעלה. זה לא רק יוקר המחיה. לקריסת ענף החקלאות שהואצה בתקופת הממשלה היוצאת השלכות בתחומים רבים והיא בבחינת איום קיומי על מדינת ישראל. 

תראו מה קורה בגליל ובנגב. החקלאים הם בין הנפגעים ביותר מהיעדר המשילות ואוזלת היד ועומדים לבדם מול אלימות, גניבות, פרוטקשן ועוד. חקלאים נאלצים למכור את אדמתם לאחר שהממשלה כרתה את מטה לחמם, והם התייאשו מלהתמודד עם הטרור החקלאי שהפך למגיפה המסבה נזק של עשרות מיליוני שקלים לחקלאים בכל הארץ. האירועים התכופים המתרחשים חדשות לבקרים מחזירים את הישוב היהודי לתקופת המנדט בשל תחושה אנרכיה ואובדן דרך. 

הדבר לא רק פוגע בחקלאות, אלא פוגע בביטחון האישי, גורם להזנחה של גידולים ושטחים חקלאים ומביא נזק בל ישוער לחקלאים. מדובר על נזקים שאין להם כיסוי כספי בדרך כלל, כי חברות הביטוח נמנעות מלכסות כיסויים כאלה. 

מלחמת רוסיה-אוקראינה מחישה לנו את חשיבות בטחון המזון במציאות גאו-פוליטית של חוסר ודאות. בכל העולם סובלים מעליה במחירי מוצרי יסוד. קחו למשל את מרוקו שהפכה את החקלאות שלה למוטת יצוא וכעת נאלצת להתמודד עם מחסור חמור בדגנים וחיטה. חוסר ודאות בבטחון המזון הוא הגורם העיקרי בהיסטוריה לחוסר יציבות שלטוני ואילו אצלנו, נראה שבטחון המזון לא מעסיק אף אחד בממשלה המסתמנת. 

אכן, להיות שר חקלאות זה לא תפקיד 'סקסי' כמו בטחון או אוצר, אלא שהמציאות כבר טופחת על פנינו. נזקי הממשלה היוצאת מורגשים בכל היבט שהוא. עליית מחירי הפירות והירקות בשל צמצום שטחי הגידול ופתיחת היבוא, נטישת אדמות חקלאיות, התמעטות החקלאים, ההתחממות הגלובלית ועוד ועוד. 

אנו קוראים לראש הממשלה המיועד, מר בנימין נתניהו, להתעשת ולשים את החקלאות בראש סדר היום של הממשלה, כי החקלאות בישראל צריכה לקבל מעמד זהה לביטחון בשל חשיבותה לביטחון המזון והיותה מפעל ציוני מהמעלה הראשונה. 

האתגרים עצומים. יש לחוקק את חוק החקלאות שהממשלה הנוכחית מסמסה, לבטל את הרפורמה החד צדדית לרבות בתחום המכסים, חידוש הרלוונטיות של החקלאות, הורדת מחירי המים, הסדרת נושאי הפרנסות חלופיות, חוק עידוד השקעות הון לחקלאות ועוד. 

הטיפול בחקלאות ודאגה לרציפות החקלאים היא ערך ציוני ראשון במעלה. חידוש והתחדשות ישובים היא נשמת אפה של הציונות – כן גם היום. יש להשיב את מדיניות עידוד הקצאת קרקעות למטרות חקלאיות ולמעשה לחזור לתחילת הציונות. 

יש חשיבות לקדם רפורמה לחקלאות הישראלית, אך עליה להיעשות עם נציגי החקלאים באמצעות מעבר לתמיכות ישירות הגיוניות ע"פ מודלים מקצועיים, קידום וחיזוק מחקר חקלאי, עידוד כניסת חקלאים צעירים וקידום החלטות הממשלה בעבר להקמת שוק סיטונאי, שיבטיח מחירים הוגנים לאזרח. 

העדר הרתעה, אכיפה וקלות העונשים הקבועים בחוק גרמו לאבדן אמון במערכת אכיפת החוק וביכולתה של המדינה להגן עלינו והתחושה שהמגזר הכפרי הופקר בכל היבט. הגיעה העת שממשלת ישראל תכיר בכך כי הטרור החקלאי הוא טרור לאומני. יש לפעול להגנת המרחב הכפרי, להתמודד עם פשיעה כלכלית, שמירה על קרקעות, הקמת נקודות ישוב חדשות. במסגרת זו יש להקים מטה משולב, עם כוח אדם מתאים לטיפול בפשיעה החקלאית ולקדם תיקון חקיקה כדי להביא לענישה מחמירה ומתן פיצוי הולם לשיקום הנפגעים. 

אנו מצידנו זקוקים לביטחון הזה על מנת שהחקלאות תמשיך להיות מצע של חדשנות כפי שהיתה במשך עשרות שנים. עלינו לפעול לשילוב טכנולוגיה וקיימות / חדשנות כדרך למשיכת צעירים ולפתח תחליפי בשר, גידולים אלטרנטיביים, פיתוח חקלאי בר קיימא, אנרגיה מתחדשת. כל זה לא יקרה מבלי שהממשלה תיתן לנו אוויר לנשימה. 

עו"ד דודו קוכמן הוא מזכ"ל תנועת כפרי האיחוד החקלאי

הפוסט <strong>למה אף אחד לא רוצה את תיק החקלאות?</strong> הופיע לראשונה ב-.

בימים אלה ניתן פסק דין בבית משפט המחוזי מרכז המחזק את מעמדה של האגודה בקליטת חברים לאגודה, בעת העברת זכויות בנחלה. מדובר בבני זוג (להלן: "התובעים") שביקשו לרכוש זכויות בנחלה במושב כפר יעבץ, והאגודה החליטה כי בני הזוג אינם מתאימים לאופייה של האגודה בשתי ערכאות, גם בהחלטת הועד של האגודה וגם בערעור שנדון באספה הכללית. התובעים פנו לביהמ"ש על מנת שיקבע, כי החלטות האגודה בטלות ולהורות על העברת הזכויות מבעלי הזכויות הקיימים לתובעים ולחילופין להורות לרשות מקרקעי ישראל, נתבעת 2 להעביר את הזכויות, אף בהיעדר הסכמת האגודה וללא קבלתם כחברים.

כבוד השופט עוז ניר נאוי דוחה את התביעה ומפרט בצורה בהירה את הנסיבות להחלטתו. בית המשפט מציין, כי היקף ההתערבות של בית המשפט בהחלטותיה של האגודה ומוסדותיה תלוי בסוג האגודה השיתופית והן במהות הזכות הנפגעת, אך על פי ההלכה שנקבעה בבית המשפט העליון בעניין תומר דור נ' רמת הדר (בע"א 10419/03), יש לנהוג באיפוק וריסון בהפעלת הביקורת השיפוטית.

בית המשפט מחדד שאי קבלת חבר לאגודה הינו מקרה פרטי של החלטות המתקבלות בוועד ובאספה הכללית שלה ואף שמדובר במקרה פרטי של החלטות על קבלת חברים, לא יתערב בית המשפט אלא במקרים קיצוניים וחריגים

בית המשפט אף מדגיש כי בפרשת תומר דוד חידד בית המשפט העליון את ייחודה של האגודה השיתופית "המבוססת על קשר אישי בין החברים, ומבקשת לקיים שיתוף או עזרה הדדית בית חבריה, לשם השגת יתרונות כלכליים ואחרים עבורם". כן מוסיף בית המשפט כי "תקנונה של אגודה הוא המסמך היסוד הבסיסי של האגודה השיתופית, והוא שקובע את סמכויות אורגניה ומהווה את המשפט החוקתי של האגודה". פסק הדין מדגיש, כי האגודה פעלה בהתאם לכתוב בתקנונה, קרי, אפשרה לתובעים לערער על החלטת הועד לאספה הכללית, למרות שלמעשה במעשיהם הם ויתרו על זכות הערעור.

לאגודה יש סמכות

פסק הדין מדגיש ומחזק את מעמדה של האספה הכללית באגודה, שכן נקבע בפסיקה כי התערבות שיפוטית יכולה להתבצע גם בהחלטות האספה הכללית, אך נקבע כבר בפסיקה כי זו תתבצע תוך ריסון ואיפוק ובחינה של שלושה פרמטרים – מהותי, פרוצדורלי ונורמטיבי.

בית המשפט מחדד שאי קבלת חבר לאגודה הינו מקרה פרטי של החלטות המתקבלות בוועד ובאספה הכללית שלה ואף שמדובר במקרה פרטי של החלטות על קבלת חברים, לא יתערב בית המשפט אלא במקרים קיצוניים וחריגים. הסיבות לכך היא שהאגודה מבוססת על קשר אישי בין החברים ומבקשת לקיים עזרה הדדית בין חבריה ולכן יש לאפשר מתחם רחב של שיקול דעת לחברי האגודה לבחור מי יצטרף אליהם ומי לא. השיקול נוסף שמדגיש ביהמ"ש נוגע ליחסי האגודה עם צד שלישי כשלאגודה אין התחייבות כלפיו ולכן בהחלטות מסוג זה ביהמ"ש יתערב כאמור רק במקרים חריגים וקיצוניים.

פסק הדין מוסיף וקובע, כי ההחלטה התקבלה בהתאם להוראות התקנון ולפיהן, הועד יכול להחליט על דחיית הבקשה ברוב דעות מבלי לתת סיבה לכך, כפי שקובע תקנון האגודה וכך גם האספה הכללית אינה יכולה לנמק החלטתה בהצבעה חשאית. במקרה המדובר, הישוב הינו בעל צביון דתי ולדעת האגודה התובעים אינם עונים על צביון זה של הישוב.

בעניין זה מזכיר ביהמ"ש את פרשת בארותיים (בע"א 3962/97, 4007, 4014) , שם נקבע "כי המושבים הינם "צורת התיישבות מיוחדת" ועוד נאמר "לכל ישוב וישוב הכלים הטובים ביותר לבצע את המיון והסינון הראשוניים של המועמדים להתיישבות במסגרתו" ואף מוסיף ומצדד את דברי כבוד השופטת שטרסברג-כהן בפרשת כץ (בע"א 3298/92)  שאמרה כי "בהתאם לכך נקבעה מדיניות אשר תכליתה לאפשר לכל ישוב ויישוב לשמור על אופיו ועל צביונו המיוחדים".

התובעים טענו, כי ההחלטה של האגודה סותרת את סעיף 6ג לפקודת האגודות השיתופיות וביהמ"ש קובע, כי סעיף זה אינו רלוונטי להליכי קליטה לאגודה אלא מתייחס לקליטה קהילתית. עוד טענו התובעים, כי במישור הפרוצדורלי זכות השימוע שלהם נפגעה, שכן לא ניתנה להם זכות אמיתית להשמיע את עמדתם.  בית המשפט דחה טענה זו וקבע כי היא סותרת את העובדות שבתיק.

ביהמ"ש גם דחה את טענת התובעים, כי נשקלו שיקולים זרים בהחלטה שלא לקבלם, וקבע כי ממסכת העובדות שהונחה לפניו התרשם שהאגודה פעלה באופן ענייני. בעניין דרישתם החלופית של התובעים, שאין חובה מוחלטת כי בעלי הזכויות במקרקעי האגודה יהיו חבריו, בטענה כי הסכם המשבצת מאפשר בהסכמת האגודה להעביר זכויות גם למי שאינו חבר, מציין ביהמ"ש כי הסכם המשבצת אינו בתוקף – ובא כוח האגודה מסר בדיון, שהדבר נובע בין היתר ממחלוקת שיש לאגודה עם רשות מקרקעי ישראל בעניין סעיפים 25-26 – ותקנון האגודה המונע העברת זכויות למי שאינו חבר האגודה.

לא זאת אף זאת, החלטות מועצת מקרקעי ישראל שעליהן מתבססים התובעים עוסקות "במי שחדל להיות חבר באגודה ולא במי שלא היה חבר מעולם באגודה" וזה לא מצב התובעים. גם התיקון בהחלטה 1311 בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל הנוגע לחוזי החכירה ובו סעיף המאפשר במקרים חריגים בלבד העברת זכויות בנחלה ללא הסכמת האגודה כאשר האגודה מסרבת להעביר זכויות לדעת רשות מקרקעי ישראל משיקולים לא סבירים אינו המצב במקרה הנדון כפי שקובע ביהמ"ש.

בתביעתם הסתמכו התובעים גם על פסק דין ציפורי (בת"א(נצרת) 4478-12-13) וביהמ"ש קובע כי פסק דין זה הוחלף בהסכם פשרה בערעור לביהמ"ש העליון ו"כי בנסיבות אלו לא ניתן להסתמך על פסק הדין בשום צורה ואופן כהלכה מנחה". לסיכום ראוי להדגיש כי בהלכי קליטה של מתיישב חדש באגודה יש להקפיד הקפדה יתרה ורגישה לניהול תקין של הליך הקליטה לאגודה, הליך שצריך להתבסס על הנחיות התקנון והוראות החוק פעולה שתחזק את יכולתה של האגודה לשמור על אופייה ורצון חבריה.

* הכותב הינו עו"ד המתמחה באגודות שיתופיות ומשמש כמזכ"ל כפרי האיחוד החקלאי – לאגודה יש סמכות

הפוסט לאגודה יש סמכות לקבוע מי יהיו חבריה הופיע לראשונה ב-.

בשל עובדה זו יש המכנים את ביהמ"ש לעניינים מנהליים "בג"ץ קטן". תפישתו הקמת בתי המשפט לעניינים מנהליים בדומה לבג"ץ היא  שראוי שבירור העתירות המגיעות לבתי משפט אלה יערכו על פי כללי דיון בעלי מאפיינים הדומים לאלה הנוהגים בבג"ץ, ואשר מוסדרים בתקנות סדר הדין של בג"ץ. חוק בתי המשפט לעניינים מנהליים מתקן רשימה ארוכה של נושאים, שבהם הערעור או הדיון יתנהל בפניו ולא בפני ערכאה עניינית שקדמה לחוק, בסכסוך שבין הפרט לרשות המנהלית. כך החוק מתיר להגיש עתירות מנהליות בעניינים המנויים בתוספת הראשונה לחוק, כמו לדוגמא עתירות בנושאי ארנונה, רישוי עסקים וכו'.

החוק מתיר גם הגשת ערעור מנהלי, כפי שהדבר מפורט בתוספת השנייה לחוק ובין היתר, ניתן להגיש ערעור על החלטות רשם האגודות בנושאים מסוימים, על ועדות ערר בעניין היטל ביוב ועוד. במהלך השנים, בתיקוני חקיקה בכנסת העבירו לביהמ"ש לעניינים מנהלים סמכויות דיוניות נוספות, וכך אכן קרה, כאשר בתיקון מיום 13.5.18 תוקנה התוספת הראשונה לחוק בתי המשפט לעניינים מנהלים והסמכות לדון בתקיפה של ועדת ההשגות של רשות מקרקעי ישראל, עברה אל בית המשפט לעניינים מנהלים (פריט 59(ג) לתוספת הראשונה). ועדת השגות על שומות מטעם רשות מקרקעי ישראל הוקמה בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ומפורטות בסעיף 4.20 בקודקס החדש ואף מפורטות בנוהל 34.03.

הועדה מונה שלושה חברים וכוללת: משפטן, עובד מדינה, הכשיר להיות שופט שלום – כיושב ראש; השמאי הממשלתי הראשי או סגנו – כחבר ושמאי מכריע (ע"פ תיקון 84 לחוק התכנון והבניה) – כחבר. עם הגשת התביעה לבית המשפט המחוזי על ידי בעלת זכויות בנחלה בערעור על ועדת ההשגות, הגיש בא כוח רשות מקרקעי ישראל דרישה מקדמית למחיקת התובענה, בטענה שלבית המשפט המחוזי אין סמכות עניינית לדון בתביעה וזאת בשל התיקון לחוק.

ביהמ"ש המחוזי קיבל את טענת בא כוח רשות מקרקעי ישראל למחיקת התביעה, וזאת בשל היעדר סמכותו העניינית – והתובעת, במידה ותרצה לערער על החלטת ועדת ההשגות, תידרש לתקן את כתב התביעה ולהגישו לאותו בית משפט, אך ביושבו כבית משפט לעניינים מנהלים.

* הכותב הינו עו"ד ומתמחה באגודות שיתופיות – ועדת השגות של רשות מקרקעי ישראל

מירב אלמוג – מנהלת מרקום קבוצת גאון

הפוסט ערעור על ועדת השגות של רשות מקרקעי ישראל יהיה בביהמ"ש לעניינים מנהליים הופיע לראשונה ב-.