בסוף אפריל האחרון (25.4.2022) נפרד מושב כפר מל"ל מיורם לביא, איש רב פעלים שלחם ופעל לאורך רוב חייו למען ביטחון המדינה.  

יורם לביא-לבקוביץ נולד ב-1.2.1931 בעין חי – כפר מל"ל. בשנת 1948 התגייס לפלמ"ח, יחד עם בני כתתו – כתה א' בבית הספר כדורי, לגדוד הראשון בחטיבת יפתח. ביוני 1948 השתתף בקרב אל קובאב. ביולי 1948 לחם בבית ג'יז, בדרך בורמה, מבצע דני, כיבוש ענבה, ברפיליה ואום בורג.  

באוגוסט 1948 ירד ברגל לאורים בנגב הנצור עם פלוגה א' בפיקודו של יצחק (חקה) חופי. 

בספטמבר 1948 עבר עם היחידה למחנה בוואדי מצפון למשמר הנגב ולחם בקרבות חירבת מחאז. 

בשנת 1951 סיים קורס קצינים במסגרת שרות מילואים. בשנת 1952 התגייס לצבא הקבע ושרת במודיעין. בשנת 1954 השתחרר מצבא הקבע בדרגת סגן והועלה לדרגת סרן בשרות המילואים. 

מתגייסים להגנת המולדת 

יורם לביא הוא נצר לסב מחסידי גור, אשר הייתה לו מאפיה בעירה פלונסק בפולין. אביו של יורם, שמו דוד-אברהם לבקוביץ (לימים לביא), עזב את בית הוריו ואת הישיבה במטרת על לעלות לארץ ישראל. הוא עשה זאת בעקבות אחיו שלמה, אשר הקדים אותו ועלה לארץ והיה אחד ממייסדי קיבוץ עין חרוד. אביו של יורם היה חלוץ נלהב. הוא עלה לארץ בשנת 1908, בתקופת העלייה השנייה, עבד כחלוץ במושבות והיה אחד ממייסדי מושב עין חי-כפר מל"ל. 

משנת 1947 היה יורם תלמיד בביה"ס החקלאי "כדורי", אז כמושבניק בימים ההם, כמעט באופן טבעי הוא בוחר ללמוד כמובן חקלאות בבית הספר החקלאי המיוחד כדורי. ושם כתלמיד בשנת הלימודים הראשונה, בעודו נער בן 17, הוא מתגייס לפלמ"ח עם חבריו לכיתה.  

שנה לאחר מכן, עם הכרזת המדינה, יורם נחלץ לעזרת העם והמדינה ומשתתף במלחמת השחרור. הוא לוחם בקרבות: במבצע דני בחרבת מחאז בחוליקאת ובשחרור הנגב מהמצור.

היסטוריה נכתבת בדם

הימים ימי מלחמה מיד לאחר קום המדינה, עודי נרגשת וזוכרת: שמענו אז גם קראנו את שנכתב בעיתון "דבר", שהיה אז חובה בכל בית במושב – על הדוד של יורם, שלמה לביא-לבקוביץ.  

שלמה היה חבר קיבוץ עין-חרוד, גם כיהן כחבר כנסת ישראל, קראנו ונרעשנו: הדוד שכל את שני בניו אשר נפלו במלחמה… וגם יורם ומשפחתו ספגו מהלומת מות כואבת וקשה, לאחר שאחותו הבכורה והבוגרת אראלה, שהייתה מורה, נפצעה אנושות בתאונת דרכים קטלנית ולאחר זמן קצר וייסורים הלכה לעולמה. תאונה זו אירעה בשנת 1975 בכביש עין חי, החוצה את המושב והיה אז כביש האורך מצפון לדרום היחידי בארץ, כביש מרכזי וסואן, אך צר עד מאד להכיל תחבורה כה ערה. לא במקרה הוחלט, ברגשות מעורבים, לגדוע את שדרת הקזוארינות היפה שהייתה צמודה לכביש. וזאת כדי להרחיב את הכביש הצר ולאפשר את התחבורה הסואנת הערה.

עשיה ביטחונית 

יורם, מלח הארץ, איש צנוע ומסור פעל במשך שנים למען בטחון המדינה, ולזכותו כמה פעילויות ביטחוניות חשובות וגם כמה שעדיין חסויות. בעשור שבין השנים 1952 ל-1962 שירת יורם בצבא הקבע, גם תחת פיקודו של אריק שרון, שניהם בני מושב כפר מל"ל. בקשריו עם אריק, יורם היה שותף פעיל בגיבוש יחידה 101 הידועה ואף השתתף בפעולה הראשונה של היחידה, עד אשר נקרא לשוב ליחידה שלו.  

תמונות גדולות ומרשימות, מעשה ידי צלמים מקצועיים בשחור לבן, מתעדות את יורם צעיר ונחוש בחליפה ועניבה, אותן לא ראינו אז במושב. התמונות חושפות רק במעט משלל הפעולות שביצע ומגלות שמץ מעלילותיו כאיש ביטחון בארץ ובחו"ל.  

יורם החל כאיש מודיעין המפענח תצלומי אויר והמשיך בשב"כ. והוא היה פעיל באבטחת אישים נכבדים הכי חשובים: ראש הממשלה דוד בן גוריון, עסק בהגנה על שגריר ישראל בארה"ב יצחק רבין, עבד כשומר ראש אשר מתחכך בצנעה ואחריות מאחורי הקלעים עם אנשים גדולים בעולם.  

ניחוחות הדרים 

כאשר נכנסתי למשק לביא במושב כפר מל"ל קידמו את פני עצי הדרים המוריקים מלבלבים ומפיצים ניחוחות משכרים. עם שחרורו של יורם מן השרות במערכת הביטחון הוא חוזר אל המשק במושב, מתמסר ומטפח את המשפחה ואת ענפי הנחלה.  

יורם, כשמו כן הוא, רם מורם מעם מעודד ומרומם אדם, מעורב עם הבריות פועל בערבות הדדית, בעשיה חברתית. כיזם האוהב חדשנות, ולמרות גילו, משקיע יורם את אהבתו בילדיו, ויחד עם זהבה רעייתו ליווה וחיזק אותם בהתפתחותם במסירות רבה. הוא היה מתנדב פעיל בביה"ס היסודי" אוסישקין, אשר בו למדו הילדים, מתנדב ומשמש חבר פעיל בוועד ההורים המרכזי דואג לרווחתם של תלמידים ושל מורים.  

גם בדמי ימיו יורם מצטרף בשמחה לטיולי ביה"ס ומעשיר את הילדים בסיפורי אומה ומורשת. לאורך כמה שנים נבחר יורם כנציג הציבור לוועד מושב כפר מל"ל, כך פעל בהתנדבות, במסירות משדר חברות באכפתיות חברתית וחברית, המשדרת אנושיות כנה ואהבת אדם.

חברים מזכירים ומספרים 

גדעון תירוש, בן כפר מל"ל, מספר על יורם: "יורם ואני בני אותה כיתה מהגן, ביה"ס היסודי אהרונוביץ וכיתות המשך. יחד הלכנו ללמוד בביה"ס החקלאי כדורי ויחד התגייסנו לפלמ"ח ולחמנו בקרבות במלחמת השחרור. היינו מוצבים אז כחיילים ליד קיבוץ הראל. הכיתה שלנו הוזמנה באלחוט לבוא מיד למטה ולהתייצב לפני המפקד מתי. אני, למזלי, הייתי בעמדה רחוקה ולא קיבלתי את ההודעה. אחר כך הסתבר כי היה זה אירוע קשה ומרכב. עשו אז משפט של בית דין שדה לטוביאנסקי, קצין שנחשד בריגול והחליטו לבצע מיד את גזר הדין החמור – הוצאה להורג.  

"לשם כך נקראה וזומנה הכיתה שלנו ויורם היה בין חבריה. יורם ועוד חיל היו היחידים שסרבו למלא פקודה ולירות בקצין בנסיבות כאלה כי סברו שאין זה ראוי. ואכן כעבור זמן במשפט חוזר הסתבר שהייתה זאת האשמת שווא. ואז רה"מ דוד בן גוריון כתב לאלמנתו שבעלה: "היה חף מפשע וזאת טעות טראגית". כך התנצל בפניה והודה על האמת הכואבת. הודאה זו של בן-גוריון, לגבי משפט שבוצע במהלך מלחמה, הייתה אבן דרך משמעותית בעיצוב סמכויות הצבא, ובפיקוח הדרג המדיני עליו. ויורם אכן גילה אז אומץ לב, רגישות וגדלות רוח מהלב ומחוץ לקופסא (על משפט טוביאנסקי ראו גם מדור טיול 1 בשבוע). 

יובל גורביץ, בן כפר מל"ל, מספר על יורם: "יורם סיפר לי בגעגוע וברחשי כבוד על חוויותיו כמאבטח של אישים חשובים. כאשר היה יורם שומר ואיש אבטחה של דוד בן גוריון אשר גר כבר בשדה בוקר. מעניין כי המנהיג המכובד היה עוסק כל הזמן בכתיבה וכלל לא היה מתפנה לשיחות חולין או פטפוטים כלשונו. ויורם איש הביטחון משגיח אך אינו מטריד את הבוס במלל, אלא משוחח בנעימים רק עם פולה. אכן היו זמנים." 

חיבוק משפחתי מחבק 

שותפים היינו לשמחת המשפחה, כאשר נולד הבן הבכור ליורם ולזהבה ונקרא אראל על שם אראלה אחותו המנוחה. מעט לפני פטירתו זכה יורם לחגוג ולשמוח בחתונת בתו נעה, חתונה שנערכה במסורת המושבית בחיק הטבע בחצר המשק המלבלבת. 

עם הקמת בית הכנסת המחודש בכפר מל"ל היה מלבב לפגוש את החיוך החם והמבין של יורם, אשר הפתיע אותנו והצטרף למניין המתפללים. כאשר שוב פניתי אל יורם, ביקשתי ממנו להתראיין לכתבה בעיתון ולשמוע מעט על פעולותיו המגוונות, התחמק יורם וסרב בענווה ממש כנה.  

תהא מתנת הזיכרון לבני משפחה ולחברים מעין תזכורת מנחמת, להמשיך לחוות ולהחיות את יורם – הרי ההולכים אינם משתכחים.  

יורם זוכרים אותך רק לטובה!  

הפוסט שורשים עמוקים וחזקים הופיע לראשונה ב-.

נכנסים למשק לופו במושב עדנים ומיד החושים קולטים שפע של צמחים ירוקים וניחוחות פרחים בשלל צבעים. בינות לעצים ולשיחים משובצות כוורות – משפחות של דבורים, ועזריה שופע סיפורים מהלך כמלך אוהב דבורים, חברים ודבש…   

עזריה, ספר על מקום הולדתך ולימודיך... 

"נולדתי בבולגריה ועליתי ארצה בגיל 10. למדתי בבית הספר החקלאי 'הכפר הירוק'. כנער הייתה זו עבורי הגשמה של חלומותיי ושאיפותיי.  

"אחרי השרות בצבא בחרתי, באופן טבעי, ללמוד בפקולטה לחקלאות ובהמשך למדתי באוניברסיטת תל-אביב. סיימתי תואר שני בבוטניקה (מדעי הצמח), והמשכתי לדוקטורט באנטומולוגיה (מדע החרקים)." 

מה הקשר בין מקצועך לתחביבך? 

"רוב עבודתי האקדמאית עסקה ביחסי פרחים וחרקים (בעיקר האבקה) בטבע ובחקלאות. במקביל לעבודתי באוניברסיטה, התיישבתי במושב עדנים והקמתי מכוורת פרטית שמלווה אותי עד היום. לאחר פרישתי לגמלאות התחלתי להעביר קורסים בגידול דבורים ברמות שונות ואני עוסק בזה במשך 12 השנים האחרונות. במקביל אני מעביר גם קורס למתקדמים בנושא גידול מלכות, וקורסים לבני נוער, ובן ימי עיון בנושאים ספציפיים.  

"באמצעות הספרות המקצועית והתקשורת אני עוקב אחרי חידושים בתחום הביולוגיה והחקלאות. למעשה המקצוע שלי והתחביב זהים, והם משלימים זה את זה." 

איך אתה מגדיר את עיסוקך? 

"אני ביולוג, אגרונום וכוורן, עם התמחות באנטומולוגיה והתעניינות באקולוגיה. במסגרת עבודות המחקר שלי עסקתי בחקר דבורים יחידאיות וחברתיות, האבקה חקלאית, מזיקי חקלאות וטפילים בחרקים, בתקופה מסוימת עסקתי גם באנטומולוגיה רפואית במסגרת חיל הרפואה בצה"ל.  

"במשך כל שנות בגרותי אני ער לשינויים הדמוגרפיים והאקולוגיים בעולמנו בכלל, ולשינויים בחקלאות בפרט. לאחר פרישתי לגמלאות מאוניברסיטת תל-אביב, ובעקבות פניה של המרכז לטיפוח יזמות באוניברסיטת אריאל, פתחתי קורס לגידול דבורים וייצור דבש המתקיים כבר 12 שנה ברציפות." 

איך התגלגלת לשילוב המיוחד בין כוורן ומדען? 

"אני אוהב טבע מושבע, ומילדותי נמשכתי לטבע ולחקלאות ואני אוהב את השילוב. החקלאות היא ערך בשבילי ומטרתה להפיק תועלת מהטבע. ממחקר ההיסטוריה והתפתחות האנושות, אני למד שהמהפכה החקלאית התרחשה לפני עשרת אלפים שנה. זו דוגמה לכך שהשינוי מלקטים-ציידים התחיל כאשר בני האדם התאימו את הטבע לצרכיהם. זה התבטא בביות צמחים ובעלי חיים, שיפור המינים בעזרת סלקציה, הכלאות, הנדסה גנטית ופיתוח טכנולוגיות חדשות בתחום הדישון, המיכון והדברת מזיקים. 

"אני מטפח דבורים להפקת יבול דבש איכותי, לדבורים נוחות לטיפול ועם רגישות נמוכה למחלות ומזיקים. אני גם מפתח שיטות לטיפול יעיל במכוורת." 

עזריה, גלה לנו את סודות המלכה בכוורת. 

"בכל מושבה יש מלכה יחידה. היא הנקבה היחידה שמסוגלת להתרבות. היא אינה השליטה, אך יש לה השפעה מכרעת על התפתחות המושבה. היא מונעת את ההתרבות של שאר הנקבות במושבה. 

"המלכה מתפתחת בתא מיוחד בצורתו ובגודלו ולכן היא מקבלת במשך כל ההתפתחות שלה עוד משלב הזחל מזון עשיר ומעובד  הקרוי "מזון מלכות". לעומת זאת, הזחל של הפועלת מקבל מזון מלכות במשך שלושה ימים בלבד." 

האם נכון שמזון מלכות עושה פלאים? 

"ההבדל בין מלכה לבין פועלת הוא עצום, למשל באורך החיים: דבורה פועלת חיה מספר שבועות ואילו המלכה חיה כחמש שנים. ההבדל מתבטא גם בפוריות: הפועלת אינה מתרבה ואילו המלכה מסוגלת בעונת האביב להטיל כ-2000 ביצים ביום.  

"למלכה יש השפעה על החיים בתוך הכוורת: המלכה מפרישה מספר פרומונים (חומרי ריח) המסדירים את החיים החברתיים במושבה. הוכח שהמלכה והפועלת התפתחו מביצה זהה, כל ההבדלים האלה נגרמו ע"י הבדל בתזונה.  

"המלכה מקבלת 'מזון מלכות' במשך כל ההתפתחות של הזחל (ללא אבקת פרחים גולמית). הפועלת מקבלת 'מזון מלכות' רק במשך 3 ימים ואחר כך, במשך 3 ימים נוספים היא מקבלת אבקת פרחים גולמית. לכן אפשר לייחס למזון המלכות תכונות מופלאות – ויש המאמינים שאכילת 'מזון מלכות' משפיע גם על בני אדם (יאריך את חייהם, יגדיל את פוריותם, ישפר את מראה פניהם, יחזק את זיכרונם וכד').  

"עלינו לזכור שרוב המנגנונים הפיזיולוגיים של בני-אדם שונים מאלה של חרקים, ולכן יש כאן עניין של אמונה ללא הוכחה מדעית. אין לזלזל באמונה שלפעמים היא בעלת השפעה רבה."

מה כוחו וסגולתו של הפרופוליס?  

"הפרופוליס הוא מוצר כוורת שיש לו יחסי ציבור טובים. יש המון מיתוסים  על סגולותיו של הפרופוליס. הוכח בניסויים אחדים במעבדה שהפרופוליס מעכב וקוטל חיידקים מסוימים. נעשה בו שימוש ברפואה האלטרנטיבית ויש המכנים אותו 'האנטיביוטיקה של הטבע'." 

איך מתנהלת התקשורת בין הדבורים? 

"רוב התקשורת בין הפרטים בכוורת מתבצעת ע"י פרומונים, אלה הם חומרי ריח המופרשים ע"י פרטים במושבה ומשפיעים על ההתנהגות של פרטים אחרים. אחד הבולטים הוא  פרומון האזעקה, המעורר את הפועלות לתקוף ולעקוץ אויב פוטנציאלי.  

"צורה אחרת של תקשורת המכונה 'ריקוד השמיניות', נועדה להנחות את הפועלות במושבה למקור פריחה חדש שנתגלה ע"י '. פועלות סיירות'. תקשורת זו מיעלת מאוד את איסוף המזון, כי כך נחסכים האנרגיה והזמן שכל פועלת הייתה צריכה להשקיע כדי לגלות את המקור בעצמה.  

"דרך נוספת לתקשורת מתבצעת ע"י פרומון ההתכנסות. כאשר מנערים דבורים אל מחוץ לכוורת, יש ביניהן פועלות צעירות שאף פעם לא היו בחוץ, והן לא תדענה למצוא את דרכן בחזרה לביתן. במקרים כאלה עומדות פועלות ותיקות בפתח, וחושפות בלוטה המפרישה את פרומון ההתכנסות. הן מנפנפות בכנפיהן ומפזרות את הריח כלפי הדבורים שבחוץ, ואלה באופן אינסטינקטיבי נעות כלפי מקור הריח וחוזרות הביתה." 

מה אתה יכול לסכם – דבורת הדבש מהי? 

"דבורת הדבש היא אחד החרקים הנחקרים ביותר בעולם. כחרק חברתי היא פותחת בפנינו עולם מופלא ומעניין. מעניינות במיוחד ההתאמות בין הדבורה ושאר המאביקים לבין הפרחים השונים ויחסי הגומלין ביניהם. לדבורת הדבש יש חשיבות כלכלית רבה בהאבקה ובהספקת מוצרי מכוורת שונים." 

והנה סיכום אישי שלי – המלב"ד: אני מודה על מידע מאלף מפי ד"ר עזריה לופו, על הכרות מרתקת עם עולם הדבורים, כדוגמה לשיתופיות מופלאה פורייה ומפרה. כל זאת למרות ותודות למלכה המולכת… ולנו תזכורת ודוגמה כי שותפות פעילה מועילה ויעילה – עדיפה על תחרות.  

הפוסט הלוחש לדבורים הופיע לראשונה ב-.

מה משמעותה של חרות בימינו?  

בחג הפסח, בהגדה – מודגש ערך החרות, היציאה מעבדות לחרות. נשאלת השאלה: מה המשמעות של חרות לאדם החופשי, זה שאינו עבד? בימינו בעידן המודרני, רוב האנשים בחברה המערבית נחשבים בני חורין מבחינות רבות, ובכן מה טעם יש לנו לדבר על חרות? יש ויש. 

אפשר לשאוף לתת חרות לאילו שנשללה מהם החירות הפיסית הקיומית, בעיקר במדינות טוטליטריות, ואף קרוב לבית, עובדי שרות חסרי הגנה. אפשר גם לשאוף להשתחרר באופן אישי מן השעבודים הנפשיים, גם מן ההרגלים המשעבדים, מן השעבוד לעגל הזהב, לבורסה, ואפילו מן ההרגל לעשן ולהזיק לעצמך ולסביבתך, לפעמים גם להתנתק מאמצעי התקשורת הכבלים הכובלים לזמן מה. נבחר להשתחרר מהרגל מזיק אחד ודיינו… 

מדוע "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" 

אפשר לפרש זאת ברוח דברי הרמב"ם: "בכל דור ודור חייב אדם להַראות את עצמו כאילו יצא משעבוד מצרים". 

כלומר, להזדהות עם בני ישראל שיצאו מעבדות לחרות, וכך להעריך יותר את החרות המתאפשרת לנו היום. ואז נוכל להכיל ולהתחבר לרוח העם ולמסורת החוזרת ומדגישה את ערך החרות. 

אפשר לפרש זאת גם לפי ר' נחמן מברסלב שאמר: "יציאת מצרים היא בכל זמן, בכל שנה ושנה וגם בכל יום ויום". כלומר, כל אדם יכול לצאת ממצרים שלו, מן המצרים ומן הצרות, בעזרת אמונה, תקווה ורצון להיטיב (ואולי גם להתגבר על צרות עין). 

"יחץ" – מה משמעות שבירת המצה האמצעית? 

הסוד של פעולת "יחץ" רומז לנו כמה רמזים, על משמעות השבירה: בחיי אדם יש רגעים של שבירה וזמנים של משברים. המזמינים התגברות. כדאי להתגבר על הפחד ממשברים ולקבלם כהזדמנות לשיפור ולתיקון. 

אפשר לדמות את האדם לזרע חיטה, אשר כדי להגשים את מלוא הפוטנציאל שבו שוברים אותו וכותשים עד שיגשים את ייעודו כמו הקמח. משבר הוא גם מקום ללידה ורמז ליצירה, ומשביר מספק מזון.  

וגם זאת לזכור: "אין דבר שלם יותר מלב שבור". 

למה פותחים את ההגדה ב"עבדים היינו"? 

ההגדה מזמינה אותנו לחזור אל העבר, לתקופה שבה היו אבותינו עבדים לפרעה במצרים. במהלך הלילה הזה אנו יכולים לעבור כמו במנהרת הזמן אל העבר ולהרגיש מחדש, ביחד עם כל עם ישראל, את תחושת העבדות ואת חוויית המעבר ממצוקה לגאולה. 

תיאור האירועים במצרים אינם רק סיפור היסטורי. זהו סיפור שיש בו מסר חשוב: אדם המזדהה עם סיפור זה יכול להבין את תהליך השחרור מכבלים פיסיים ורוחניים, ואולי אף להסיק מסקנות לגבי חייו, וחיי אחרים. 

כיצד החג משחרר את היותנו עבדים לזמן? 

לעיתים הזמן מכריע אותנו בשגרה החדגונית שבו. והנה בא החג וכמו עוצר את הזמן, ומשחרר אותנו מן העבדות לזמן. כמו החג, גם חווית האמנות, והמפגש עם מוסיקה וספרות מזמינים את האדם להינתק, להשתחרר מכבלי הזמן. ואז בחגיגיות החג, בחוויה מתרוממים, נושמים אוויר פסגות ויכולים להתבונן על החיים במבט על. זהו מעין פסק זמן המשחרר אותנו מכבלי הזמן. חוויה זו מטעינה אותנו בכוחות מחודשים ובמבט חדש ורענן לשוב אל מרוץ החיים והזמן. 

מעדן מזומן לך המעוניינת ולך המעוניין 

לסגירת המעגל נחזור לנושא החרות כערך חשוב בעל ערך על. הן עצם הבחירה לחיות בחברה במדינה ויתרו בני האדם על חלק מן החירויות בטבע לטובת הגנות אשר מעניקה מדינת חוק לתושביה. והנה גם מגפת קורונה והמחלות וגרורותיה גרמו לאובדן חרויות שונות. ולעיתים גם מחויבויות של עבודה ומשפחה מלחיצות ומאלצות להתמודד עם מצבי מצוקה. לכן ראוי להזכיר ולזכור כי יכול אדם גם לאפשר לעצמו עיתים למנוחה ולהרפיה. כבעל חרות למזמן אפשרות להיות רפוי הזוכה לריפוי.  

ד"ר גוגל מזמן תכניות ותרגילי מדיטציה דמיון מודרך לו נאפשר לעצמנו לעשות הפוגה מן המרוץ הלחוץ והמלחיץ ובחרות לפנות זמן לפסק זמן. 

הפוסט חג הפסח – מן הים הכללי וטיפה משלי הופיע לראשונה ב-.