האבוקדו נחשב ל"זהב הירוק" החדש, שהצלחתו הכלכלית גדולה מאוד ביחד לגידולים חקלאיים אחרים, כמו גם ערכיו התזונתיים והביקוש בעולם הולך וגדל משנה לשנה. ולכן גם הביקוש לגידול מטעי אבוקדו עצום!

בעולם ניטעים מדי שנה כ-15 מיליון (!) שתילי אבוקדו חדשים, זאת בעקבות הגידול בביקוש ממדינות אירופה וכן מסין ויפן. ב-2018 הוערך שוק האבוקדו העולמי בכ-13 מיליארד דולר והצפי הוא כי עד שנת 2026 יגדל ל-21.6 מיליארד דולר (!).

בישראל נטועים כ-140 אלף דונם מטעי אבוקדו, המספקים כ- 120 אלף טון אבוקדו בממוצע לשנה, לייצוא ולשוק המקומי, כאשר קצב הנטיעות עומד על 10 אלפים דונם בשנה.

מוסדות מחקר רבים בעולם עוסקים בניסיון להרבות שתילי אבוקדו שלא בדרך המסורתית, במטרה לזרז מאוד את זמן ייצור השתילים הארוך, זאת כאמור עקב ביקוש אדיר בעולם לגידול אבוקדו.

בנוסף – שתילי אבוקדו בטכניקת הריבוי המסורתית אסורים לייצוא והעברה מארץ לארץ עקב תקנות הגנת הצומח, בכדי לא להעביר מחלות ממדינה למדינה.

בשיטה המהירה בתרבית סטרילית גם ניתן לייצא, ולכן נחשב המחקר למהפכה בינלאומית!

זהו הפיתוח המסחרי הראשון בעולם של כנות אבוקדו שעברו ריבוי וגטטיבי בתרביות רקמה סטריליות – שיטת שיבוט של אחד מחלקי הצמח לצמחים שלמים. זהו הישג משמעותי ומהפכני בתחום החדשנות והאגרוטק, הצלחה מחקרית-כלכלית, המציבה את מכון המחקר מיגל (הנתמך על ידי משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה) בשורה ראשונה עם מכוני מחקר בעולם.

החברה המסחרית Bestree הוקמה בעקבות הצלחת המחקר פורץ הדרך בפיתוח מערכת תרבית הרקמה באבוקדו. רק מוסדות מחקר מועטים הצליחו לגדל שתילי אבוקדו מתרבית, אך לא ברמה המסחרית.

ההישג הגדול והמשמעותי של המחקר המהפכני, בהובלת ד"ר ליאור רובינוביץ' ממו"פ צפון-מיגל, הינו בפיתוח תהליך ייצור מסחרי מהיר באופן משמעותי מהשיטה הקיימת, שמתבטא במשך הכנת שתיל האבוקדו לחקלאי מרגע ההזמנה. בנוסף, פיתוח שתילי כנות אבוקדו בתרביות רקמה, משפר את איכות השתילים, זמינותם, ובריאותם ומבטיח צמחים נקיים ממחלות.

עם היתרונות הכלכליים, שמביאים שתילים איכותיים מסוג זה לחקלאים ולשתלנים, מטרת החברה המסחרית החדשה Bestree, להוציא לפועל את יישום המחקר בהיקף מסחרי, ופניה לשיתופי פעולה בינלאומיים. החברה, החממות והמעבדות – הוקמו בקיבוץ אל רום ברמת הגולן.

דוד זיגדון מנכ"ל מכון המחקר מיגל: "מיגל מקדם מצוינות אקדמית, ומודל כלכלי אקטיבי תוך תרומה כלכלית לאזור. בהיותו מכון מחקר יישומי, עסוק מיגל בפיתוח המחקר גם בשוק המסחרי, בסיוע הגופים באזור, גם בתצורה של חממה, המצמיחה חברות על בסיס הטכנולוגיות בפיתוח החוקרים, וכעת אנו קולטים חוקרים חדשים רבים. חברת הסטארט-אפ שהוקמה, על בסיסי המחקר לייצור כנות אבוקדו, פעלה בתוך מיגל כשנתיים, בהן העמידו החוקרים יכולות ייצור לכנות ברמה מסחרית, וכעת אני שמח לראות את השלב המסחרי הבא של חברת Bestree עם שותפינו – ליישם את התהליך המסחרי ומעבר לשווקים המובילים בעולם, ואני נרגש שהחברה נשארת באזור".

ד"ר ליאור רובינוביץ' ממו"פ צפון-מיגל, מוביל צוות המחקר: "לשיטת השיבוט של אחד מחלקי הצמח לצמחים שלמים, יתרונות משמעותיים על פני השיטות העיקריות הנפוצות היום. שתילי האבוקדו המסחריים מורכבים למעשה משני זני אבוקדו שונים – החלק התחתון, שעיקרו מערכת השורשים מכונה "כּנה" והוא מקנה לעץ עמידות למחלות קרקע, לרמות גבוהות של מלח וגיר ועוד, אך פריו אינו איכותי למאכל. בתהליך הכנת השתילים, מרכיבים מעל הכנה את הזן המסחרי המכונה "הרוכב" של אחד מזני האבוקדו בעלי הפרי האטרקטיבי המוכרים לצרכנים, שחלקם אף פותחו בישראל. שתי השיטות העיקריות הקיימות כיום לריבוי כנות האבוקדו הינן – ריבוי מיני באמצעות זרעים על ידי שימוש בכנה זריעה, כאשר לכל אחד מהזרעים מטען גנטי שונה, דבר המביא לשונות בתכונות הכנה וחוסר אחידות במטע. וריבוי א-מיני (וגטטיבי) באמצעות שיטת ההרכבה הכפולה. אומנם בשיטה זו מתקבלות כנות וגטטיביות זהות גנטית זו לזו, והשימוש בהן

מאפשר קבלת אחידות גבוהה בין העצים במטע, אך התהליך מסובך, אורך זמן רב וכרוך בהשקעת משאבים רבים. בנוסף, בשתי השיטות האלה קיימת סכנה לחשיפה לפתוגנים (כמו פטריית הבוטריוספריה) ובסופו של דבר תמותת שתילים במטע. לשיטה שפיתחנו לריבוי שתילי אבוקדו בתרביות רקמה יתרונות רבים – אחידות גנטית, מקדם ריבוי גבוה, זמינות חומר ריבוי לאורך כל השנה וחומר ריבוי נקי מפתוגנים".

הפוסט פיתוח ראשון בעולם בטכנולוגיה פורצת דרך הופיע לראשונה ב-.

בעולם ניטעים מדי שנה כ-15 מיליון (!) שתילי אבוקדו חדשים, זאת בעקבות הגידול בביקוש ממדינות אירופה וכן מסין ויפן. ב-2018 הוערך שוק האבוקדו העולמי בכ-13 מיליארד דולר והצפי הוא כי עד שנת 2026 יגדל ל-21.6 מיליארד דולר (!).

בישראל נטועים כ-140 אלף דונם מטעי אבוקדו, המספקים כ- 120 אלף טון אבוקדו בממוצע לשנה, לייצוא ולשוק המקומי, כאשר קצב הנטיעות עומד על 10 אלפים דונם בשנה.

מוסדות מחקר רבים בעולם עוסקים בניסיון להרבות שתילי אבוקדו שלא בדרך המסורתית, במטרה לזרז מאוד את זמן ייצור השתילים הארוך, זאת כאמור עקב ביקוש אדיר בעולם לגידול אבוקדו.

בנוסף – שתילי אבוקדו בטכניקת הריבוי המסורתית אסורים לייצוא והעברה מארץ לארץ עקב תקנות הגנת הצומח, בכדי לא להעביר מחלות ממדינה למדינה.

בשיטה המהירה בתרבית סטרילית גם ניתן לייצא, ולכן נחשב המחקר למהפכה בינלאומית!

זהו הפיתוח המסחרי הראשון בעולם של כנות אבוקדו שעברו ריבוי וגטטיבי בתרביות רקמה סטריליות – שיטת שיבוט של אחד מחלקי הצמח לצמחים שלמים. זהו הישג משמעותי ומהפכני בתחום החדשנות והאגרוטק, הצלחה מחקרית-כלכלית, המציבה את מכון המחקר מיגל (הנתמך על ידי משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה) בשורה ראשונה עם מכוני מחקר בעולם.

החברה המסחרית Bestree הוקמה בעקבות הצלחת המחקר פורץ הדרך בפיתוח מערכת תרבית הרקמה באבוקדו. רק מוסדות מחקר מועטים הצליחו לגדל שתילי אבוקדו מתרבית, אך לא ברמה המסחרית.

ההישג הגדול והמשמעותי של המחקר המהפכני, בהובלת ד"ר ליאור רובינוביץ' ממו"פ צפון-מיגל, הינו בפיתוח תהליך ייצור מסחרי מהיר באופן משמעותי מהשיטה הקיימת, שמתבטא במשך הכנת שתיל האבוקדו לחקלאי מרגע ההזמנה. בנוסף, פיתוח שתילי כנות אבוקדו בתרביות רקמה, משפר את איכות השתילים, זמינותם, ובריאותם ומבטיח צמחים נקיים ממחלות.

עם היתרונות הכלכליים, שמביאים שתילים איכותיים מסוג זה לחקלאים ולשתלנים, מטרת החברה המסחרית החדשהBestree , להוציא לפועל את יישום המחקר בהיקף מסחרי, ופניה לשיתופי פעולה בינלאומיים. החברה, החממות והמעבדות – הוקמו בקיבוץ אל רום ברמת הגולן.

דוד זיגדון מנכ"ל מכון המחקר מיגל: "מיגל מקדם מצוינות אקדמית, ומודל כלכלי אקטיבי תוך תרומה כלכלית לאזור. בהיותו מכון מחקר יישומי, עסוק מיגל בפיתוח המחקר גם בשוק המסחרי, בסיוע הגופים באזור, גם בתצורה של חממה, המצמיחה חברות על בסיס הטכנולוגיות בפיתוח החוקרים, וכעת אנו קולטים חוקרים חדשים רבים. חברת הסטארט-אפ שהוקמה, על בסיסי המחקר לייצור כנות אבוקדו, פעלה בתוך מיגל כשנתיים, בהן העמידו החוקרים יכולות ייצור לכנות ברמה מסחרית, וכעת אני שמח לראות את השלב המסחרי הבא של חברת Bestree עם שותפינו- ליישם את התהליך המסחרי ומעבר לשווקים המובילים בעולם, ואני נרגש שהחברה נשארת באזור".

ד"ר ליאור רובינוביץ' ממו"פ צפון- מיגל, מוביל צוות המחקר: "לשיטת השיבוט של אחד מחלקי הצמח לצמחים שלמים, יתרונות משמעותיים על פני השיטות העיקריות הנפוצות היום. שתילי האבוקדו המסחריים מורכבים למעשה משני זני אבוקדו שונים – החלק התחתון, שעיקרו מערכת השורשים מכונה "כּנה" והוא מקנה לעץ עמידות למחלות קרקע, לרמות גבוהות של מלח וגיר ועוד, אך פריו אינו איכותי למאכל. בתהליך הכנת השתילים, מרכיבים מעל הכנה את הזן המסחרי המכונה "הרוכב" של אחד מזני האבוקדו בעלי הפרי האטרקטיבי המוכרים לצרכנים, שחלקם אף פותחו בישראל. שתי השיטות העיקריות הקיימות כיום לריבוי כנות האבוקדו הינן – ריבוי מיני באמצעות זרעים על ידי שימוש בכנה זריעה, כאשר לכל אחד מהזרעים מטען גנטי שונה, דבר המביא לשונות בתכונות הכנה וחוסר אחידות במטע. וריבוי א-מיני (וגטטיבי) באמצעות שיטת ההרכבה הכפולה. אומנם בשיטה זו מתקבלות כנות וגטטיביות זהות גנטית זו לזו, והשימוש בהן מאפשר קבלת אחידות גבוהה בין העצים במטע, אך התהליך מסובך, אורך זמן רב וכרוך בהשקעת משאבים רבים. בנוסף, בשתי השיטות האלה קיימת סכנה לחשיפה לפתוגנים (כמו פטריית הבוטריוספריה) ובסופו של דבר תמותת שתילים במטע. לשיטה שפיתחנו לריבוי שתילי אבוקדו בתרביות רקמה יתרונות רבים – אחידות גנטית, מקדם ריבוי גבוה, זמינות חומר ריבוי לאורך כל השנה וחומר ריבוי נקי מפתוגנים".

הפוסט פיתוח ראשון בעולם בטכנולוגיה פורצת דרך המאפשרת ייצור מהיר של שתילי אבוקדו בתרביות רקמה סטריליות הניתנות לייצוא לכל העולם. בעקבות המחקר הוקמה חברה מסחרית – Bestree הופיע לראשונה ב-.

מחקר חדש במכון המחקר מיגל מתמקד בגישה חדשנית, המבוססת על אנזימים מהונדסים המצליחים לשבש את התקשורת הבין תאית בחיידקים ובכך מעכבים את התפתחות המחלה. בראש קבוצת המחקר, העוסקת בשימוש באבולוציה של אנזימים למטרות ביוטכנולוגיות וסביבתיות, במכון המחקר מיגל, עומדת ד"ר ליבנת אפריאט-ג'ורנו, המשמשת גם כמרצה בפקולטה למדעים במכללה האקדמית תל-חי.

"עקב בעיית התפתחות חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, גובר הצורך במציאת פתרונות חדשים, ביניהם כאלו שאינם מבוססים על מולקולות קטנות ההורגות חיידקים (כמו שאנטיביוטיקה מחסלת). אחד הפתרונות שנבחנים בשנים האחרונות, מבוסס על שיבוש התקשורת הבין תאית שיש לחיידקים, מאחר ומערכת זו מבקרת את יכולתם לגרום למחלה. חיידקים חיים לרוב כאוכלוסיות ולא כפריטים בודדים והם בעלי יכולת לזהות ולספור פריטים זהים באוכלוסייה ואף פריטים ממינים שונים, על ידי הפרשה וקליטה של מולקולות ספציפיות, שנותנות מידע על צפיפות האוכלוסייה. ברגע שהאוכלוסייה הגיעה לסף מסוים, החיידקים מזהים זאת בזכות אותן מולקולות סיגנל, דבר המוביל לביטוי גנים, למשל כאלו המעורבים בגרימת מחלה לאדם או לצמח. המשמעות היא שחיידק מסוים לא ייצא ל"התקפה" אם יש מעט  מדי פריטים ממנו, אלא רק אם הוא מזהה שיש לו אוכלוסיית חיידקים מספיק גדולה.  מטרת המחקר, הייתה להנדס אנזימים יציבים לתנאי סביבה שיודעים בצורה יעילה וממוקדת לפרק את מולקולות התקשורת המופרשות על ידי חיידקים, ובכך לשבש את התקשורת ביניהם  כדי שלא יוכלו לספור את עצמם ולחולל את המחלה" מסבירה ד"ר אפריאט-ג'ורנו.

אחת המחלות, בו הפיתוח החדשני של האנזימים המהונדסים התגלה כיעיל במיוחד היא מחלת החירכון, הנגרמת על ידי Erwinia amylovora. חיידק הגורם למחלה הקשה ביותר בגידול האגס, העשויה לתקוף גם עצי פרי אחרים כגון תפוח, שסק, עוזרר ועוד. המחלה הגיעה לישראל ב- 1985 כאשר בחלק מהשנים הנגיעות בחירכון היתה זניחה, אך בשנים אחרות המחלה גרמה לנזקים משמעותיים עד כדי תמותת מטעים שלמים. במהלך השנים נראו שתי מגפות חירכון ארציות. הראשונה בין 1994 ל- 1196 והשנייה ב- 2010. בשני המקרים היה חשש אמיתי להמשך קיומו של ענף האגסים, וממשק המשלב שימוש באנטיביוטיקה (סטרנר) על פי מערכת תומכת החלטה, שפותחה על ידי פרופ' דני שטינברג מוולקני, בשילוב עם תכשירי נחושת נתן את המענה להתמודדות מוצלחת עם המחלה. ב 2021 פסק הייצור העולמי של התכשיר סטרנר, מה שהשאיר את החקלאים עם סל תכשירים מצומצם המבוסס בעיקר על תכשירי נחושת. ההגנה מפני חדירת החיידק מתבצעת בעיקר בתקופת הפריחה, כאשר תכשירי נחושת ניתנים בתדירות יחסית גבוהה יותר על מנת להגן מפני אירועי הדבקה (כאשר הטמפרטורה והלחות מתאימים להתרבות החיידק). בדומה לתכשירים אנטיביוטיים, גם כנגד תכשירי נחושת ידועה התפתחות עמידות בחיידקים שונים, ועל כן מציאת טיפול חדשני כנגד המחלה קריטי להמשך ההתמודדות עמה.

ד"ר אפריאט-ג'ורנו וצוות מעבדתה החלו לבחון את השימוש באנזימים נגד מחלה במחקר זה שמומן על ידי

קרן יק"א ומשרד החקלאות. צוות המעבדה אפיין אנזימים פעילים עם מולקולת התקשורת שהחיידק מפריש ולאחר מכן הנדס, על ידי שיטה שנקראת אבולוציה מכוונת במבחנה, אנזימים ספציפיים המשופרים ביכולת שלהם לשמור על פעילות גם בטמפרטורה גבוהה. מהאנזימים הללו יצרו החוקרים תמיסה אותה ריססו על התפרחת של האגס ובחנו את רמת ההגנה של האנזימים המהונדסים במטע בשיתוף עם ד"ר מרי דפני ילין ממו"פ צפון במיגל.

כמו כן בשיתוף עם ד"ר ליהי אדלר-אברמוביץ מאוניברסיטת תל אביב הוכנסו אנזימים אלו לננו-מבנים מבוססי פפטידים שהובילו להארכת חיי המדף של האנזימים, דבר מהותי לקראת יישום הפיתוח. במהלך המחקר נערכו שלושה ניסויים: בניסוי הראשון תמיסת האנזימים רוססה לפני ההדבקה המלאכותית בחיידק הגורם מחלה, בניסוי השני רוססה התמיסה ביחד עם החיידק ובניסוי השלישי לאחר ההדבקה עם החיידק. תוצאות המחקר גילו כי הטיפול האפקטיבי ביותר מתקבל כאשר הטיפול נעשה לפני ההדבקה בחיידק. נמצא כי רמת ההגנה עומדת על 70% בדומה לטיפול באנטיביוטיקה באותו ניסוי.   

על הפיתוח החדשני נרשמו שני פטנטים.

המחקר פורסם בכתב העת המדעי:  "American Chemical  Society- Applied Materials and Interfaces"

קישור למאמר: https://doi.org/10.1021/acsami.0c15808 )

לאחרונה, הוביל צוות המעבדה במכון המחקר מיגל, מחקר נוסף בשיתוף פרופ' דב פרוסקי ושלומית דור, שמצאו כי אותו אנזים מהונדס, מסוגל גם לעכב התפתחות מחלה פטרייתית  נוספת – פניציליום אקספנסום (Penicillium expansum) , הגורמת לריקבון העובש הכחול, לאחר קטיף בתפוחים, ומהווה את אחד הגורמים המגבילים אחסון של פירות נשירים לאחר קטיף. האנזים המהונדס הצליח לעכב את התפתחות המחלה בכ- 40%. מחקר זה פורסם לאחרונה בעיתון Journal of Fungi, קישור למאמר: https://doi.org/10.3390/jof7100826 )

ונרשם פטנט גם על פיתוח זה.

הפוסט טיפול חדשני למחלת החירכון באגס על ידי אנזימים מהונדסים המשבשים תקשורת בין חיידקים הופיע לראשונה ב-.