כל יום אני נדהם מחדש מהרעיונות ההזויים של המשרד. הבעיה היא לא שינוי שם כזה או אחר, הבעיה היא מה עושים עם משרד שאיבד את דרכו כבר לא מעט שנים.

כל שר שמגיע למשרד, בדרך כלל כברירת מחדל או כקרש קפיצה להזדמנויות אחרות, מעלה רעיונות ועושה אי אלו ניסיונות, כאילו ימציא את המשרד מחדש. די מהר ברור לו שדבר לא יעזור, כי לפי התייחסות האוצר והכנסת זהו משרד מיותר, שאיבד את חשיבותו ונשכחו מטרותיו החיוניות: ביטחון המזון, שמירת הקרקעות וההתיישבות על הגדר. בנוסף לכול, קהל החקלאים הקטן לא מספיק מעניין את הפוליטיקאים מבחינה כוח הבחירה בהם ובמפלגותיהם.

ראו את המחיר ששילמה ההתיישבות בעוטף עזה, מעל 200 נרצחים חקלאים ותושבי העוטף, ורבים הוגלו מבתיהם. ראו את המחיר שמשלמים החקלאים בצפון, שפונו מבתיהם ואינם יכולים לעבד את המטעים ולטפל בלולים.

אבל המשרד כמנהגו נוהג, כאילו לא היה השבעה באוקטובר. האם הוספת ביטחון המזון לשם המשרד תביא איזה שינוי? בדברים החשובים לא חל שינוי, והעדר שינוי משמעו החמרה. המים לא הוזלו למרות ההבטחות. אי היציבות לגבי עובדים זרים נמשכת, ולא חל שינוי בעלויות של החקלאי בהעסקתם. השוק הסיטוני לא הוקם, והרשתות חוגגות. השקעות לדור צעיר וחידוש משקים – אין. למכון וולקני מצמצמים תקציבים, והמחקר והפיתוח בסכנה. על השירותים להגנת הצומח מאיימים כל הזמן בחיסול, כי הם מפריעים ליבוא.

אז מה למעשה נשאר במשרד. הטיפול במים עבר לרשות המים. מינהל מקרקעי ישראל כבר לא במשרד. את התכנון לקחו למשרד הנגב והגליל. מה נשאר? כ-1,800 עובדים במשרד החקלאות, שעוד מעט יהיה מספרם כמספר החקלאים בישראל.

נותרה האחריות על הכלבים ובעלי החיים. כן, גם השאירו במשרד את פיצויי המלחמה, שניתנו במשורה ועמדו בהם על כל פסיק ופסיק, כדי לעשות הכול שהחקלאים לא יפוצו. כל זאת שעה שהחקלאים עושים מאמץ גדול, תוך סיכון חייהם, לייצר ולספק את מלוא התוצרת החקלאית לשווקים, יום יום, 365 יום בשנה.

את ענף השום חיסלו. הפכו את המשרד ליבואן של ירקות, יבוא שבו למעשה נכשלו,  מהעגבנייה ועד האננס. הטירוף לחסל את החקלאות הוא בבחינת פשע לאומי, ורק על זה לבד צריך להקים ועדת חקירה. מבן אליהו, שונא החקלאים, ועד פורר המפורר הלאומי, שניסו במשרד פעולות הזויות, ללא הבנת ההשלכות, העיקר להעשיר את בעלי ההון ואת החקלאים הטורקים. שניהם כבר לא במשרד החקלאות, אבל הנזקים נעשו.

משרד החקלאות מעל בתפקידו, והתוצאה ברורה, המשרד לבסוף ייעלם.

כבוד שר החקלאות, אבי דיכטר, מפאת כבודך אהיה עדין בהערותיי לגבי התנהלות המשרד ומעמד משרד החקלאות בתקופתך. היחס של משרדי החקלאות והאוצר הוא התנהלות מבישה. החקלאות מרוסקת. אבל מה שהביא אותך לרגע אחד מבייש "לוחמני" הוא תלונות של מגדל בטטות שהינו חבר מרכז שולי, שאת חובותיו למועצה הצמחים אף אינו משלם, אך טענותיו כחול הים. התניית תקציב המדינה במגדל בטטות, שעה שכל החקלאות במשבר, זו בושה, וצר לי עליך, כי ציפינו ממך להרבה יותר. חבל שאדם במעמדך נופל לבורות שלא מתאימים לאישיותו, כי לפחות מאז כניסתך למשרד, האווירה כלפי החקלאים השתנתה. אבל השינוי הוא רק בחביבות ובמלים של הערכה, לא במעשים, לא בתקציבים, לא בתיקוני עוולות. הנעימות שלך לא יכולה להתנגח במשרד האוצר, שהורס כל חלקה חקלאית טובה. יכולת לרשום על שמך שינויים משמעותיים בחקלאות, אבל השינוי היחיד יהיה כנראה רק החלפת השם של המשרד.

תקופת השירות כשר חקלאות קצרה, לכן חשוב להתייעץ עם הגופים החקלאיים על מנת לקבוע ולטפל בצרכים האמיתיים של החקלאות, לטובת חקלאי ישראל ומדינת ישראל, מדינה שבימים אלה נלחמת על תדמיתה, עתידה ומעמדה הבין לאומי, בימים של מלחמה בכל החזיתות.

הפוסט משרד החק-למות וחיסול הכפר הופיע לראשונה ב-.

אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות: "מוטלת עלינו האחריות לייצר מזון ולבסס את ביטחון מזון לאומי תוך שמירה על הסביבה ועל גורמי הייצור לדורות הבאים, ובתוך כך עלינו גם לתת מענה לפינויים של חומרי הדברה ותכשירים כימיים"

עידית סילמן, השרה להגנת הסביבה: "המשרד להגנת הסביבה ימשיך לעבוד בשיתוף פעולה עם משרד החקלאות במטרה לצמצם את הסיכונים הקיימים מחשיפה לחומרי הדברה. הפעילות נועדה כדי להבטיח את בריאות הציבור, בעלי החיים ולמנוע זיהום של הסביבה. נמשיך לבצע את פעולות איסוף ופינוי פסולת חומרי ההדברה במטרה למנוע מפגעים סביבתיים ובריאותיים"

משרד החקלאות והמשרד להגנת הסביבה יוצאים לפעילות נוספת של פינוי ואיסוף פסולת חומרי הדברה ותכשירים וטרינריים, ישנים או פגי תוקף, מחקלאים ברחבי הארץ. הפינוי, האיסוף והטיפול ייעשו ללא תשלום ומבלי לנקוט צעדי אכיפה וענישה על חקלאים שאינם מחזיקים בהיתר רעלים. עד כה במסגרת פעילות ממוקדת זו נאספו כ-90 טונות של חומרי הדברה חקלאיים. בפעילות האיסוף תפונה פסולת חומרי הדברה ותכשירים וטרינריים הכוללת חומרים שפג תוקפם, שהוצאו משימוש וכאלה שאין לחקלאים צורך בהם יותר. מדובר בפעילות בעלת חשיבות רבה המקדמת את הטיפול הסביבתי בפסולת חומרי הדברה מסוכנים. 

הפעילות מבוצעת על ידי צוות בעל הכשרה מתאימה לטיפול בחומרים מסוכנים בלווי נציגים מטעם המשרד להגנת הסביבה ורשות הטבע והגנים. החומרים יפונו בצורה מסודרת לאתרים מאושרים לטיפול בפסולת חומרים מסוכנים כקבוע בחוק.

שימוש בחומרי הדברה הוא חלק בלתי נפרד מהפעילות החקלאית, ומטרתו למנוע נגעים ומחלות ולאפשר הספקה סדירה של תוצרת חקלאית. מצבורים של חומרי הדברה עלולים להידלק, להישפך או להתפזר ולגרום לאירוע חומרים מסוכנים שבו ייפלטו חומרים רעילים לאוויר. פסולת חומרי הדברה ותכשירים וטרינריים  המושלכת ברשות הרבים או מגיעה לסביבה עלולה להרעיל את חיות הבר, לזהם את הקרקע והמים ואף לגרום נזק חמור למערכת האקולוגית.

אנו מזמינים חקלאים שברשותם חומרי הדברה ותכשירים וטרינריים, להירתם ולהירשם בטופס הרישום החדש. שימו לב, המועד האחרון להרשמה הוא יום ראשון, 31 במארס 2024.

להרשמה ולפרטים המלאים: https://did.li/tORlC

הפוסט מצמצמים את הסיכונים לסביבה, לאדם ולבעלי החיים הופיע לראשונה ב-.

תוצאות הסקר שנערך על רקע המלחמה ניתן ללמוד כי החשיבות של חקלאות הישראלית התעצמה בעיני הציבור, ובהתאמה גם החשיבות של סימון ארץ המקור.

חובת הסימון חלה כבר מסוף חודש דצמבר 2023 על פירות וירקות טריים, מוצרי חלב, בשר טרי (עופות, בשר בקר) ודגים, ומחויבת גם בפלטפורמות המכירה המקוונות מ- 24.02.2024

אורן לביא, מנכ"ל משרד החקלאות: "נתונים אלו מחדדים את המציאות בשטח בה אזרחי ישראל רוצים את 'הסלט הישראלי' מתוצרת מקומית, מעריכים את החקלאות הישראלית. חוק סימון ארץ מקור, שנכנס במהלך החודשים האחרונים מעניק רוח גבית לביטחון המזון על בסיס ייצור מקומי, לחקלאים המקומיים ולחקלאות הישראלית כולה. החוק מהווה כלי צרכני ראשון במעלה המקנה שקיפות מלאה ומספק מידע חיוני לצרכנים הישראלים"

את הילדה החמודה והחייכנית שמעדיפה לקנות "רק ישראלי" כבר בטח ראיתם. אותה ילדה ליוותה את הקמפיין שהעלה משרד החקלאות, בחודש דצמבר האחרון, עם כניסתו לתוקף של חוק סימון ארץ המקור על תוצרת חקלאית טרייה הנמכרת בתפזורת. במדגם אקראי ומייצג שנערך לאחר תום הקמפיין בקרב כ-500 גברים ונשים בגילאי 25 ומעלה מהמגזר היהודי במדינת ישראל (ללא חרדים), נמצא כי בעקבות הקמפיין 87% חושבים כי נושא סימון ארץ המקור של התוצרת המקומית רלוונטי מאוד בימים אלו; 85% מהנשאלים מעידים על עצמם ככאלו שיעדיפו לרכוש תוצרת חקלאית טרייה מקומית על פני תוצרת מיובאת; 34% יעדיפו תוצרת מקומית אם מחירה יהיה זהה לזה של התוצרת המיובאת ו-14% נוספים יעדיפו תוצרת מקומית גם אם מחירה יהיה גבוה (כל פער) מזה של התוצרת המיובאת. 

כזכור, בחודש יולי האחרון עבר בכנסת התיקון לחוק הגנת הצרכן ולפיו מחויבים העוסקים במכירה קמעונית לסמן בשילוט בולט ובצמוד למחיר את ארץ המקור של התוצרת החקלאית הטרייה הנמכרת בתפזורת. חובת הסימון חלה כבר מסוף חודש דצמבר 2023 על פירות וירקות טריים, מוצרי חלב, בשר טרי (עופות, בשר בקר) ודגים, ומחויבת גם בפלטפורמות המכירה המקוונות מ-24.02.2024.

עוד לפני כניסתו של החוק לתקוף, בסמוך לפרוץ מלחמת חרבות ברזל, ועל מנת לחזק ולעודד צריכה של תוצרת חקלאית ישראלית, פנה באופן יזום מנכ"ל משרד החקלאות, אורן לביא, בבקשה אישית לכלל רשתות השיווק לסמן עצמאית תוצרת חקלאית ישראלית, כדי לשקף זאת לצרכנים. חלק מן הרשתות נענו לבקשה והחלו לסמן לפני כניסתו לתוקף של החוק.

על רקע המלחמה, התחדדה עוד יותר החשיבות הרבה של החקלאות הישראלית. החקלאות במדינת ישראל מרוכזת בעיקר באזורי הספר, ולמעשה החקלאות הישראלית מהווה חלק אינטגרלי בשמירה על גבולות ישראל. חשיבות זו באה לידי ביטוי גם בתוצאות הסקר שבוצע. במסגרת זאת, נמצא כי הפרסומת והנושא נמצאו כחשובים ובעלי תרומה רבה לציבור, וכן 87% הצביעו שנושא סימון ארץ מקור הוא נושא שמעסיק אותם.

הפוסט חוק חובת סימון מוצרים הופיע לראשונה ב-.