כתבה

'זמן קורונה', המחשבות והזיכרונות שעוררה 'שעת נעילה', עודף זמן לעשות סדר בבית, כל אלה, כך נדמה, דחפו את יואב בן נפתלי מקיבוץ מצר, לקחת סולם משולש ולעלות למדפים הנחבאים בארון העליון, בחדר המגורים, לשלוף

דלית שלף לייטאו (58), חברת קיבוץ חפציבה, גילתה בשנת הקורונה כי שיטת האימון האישי שיצרה "פאזל החיים לחיים מאושרים" והרצאותיה ב"זום",  מסייעות לגברים ונשים להתמודד עם פחדי הקורונה. על מסלול החיים שלה היא מספרת:

האחים של אמו של יורם חימי, שמוצאה מרוקאי, היו בצרפת בעת מלחמת העולם השנייה ונלקחו למחנה השמדה. חימי לא ידע להיכן. ב-2007, בעקבות תכנית טלוויזיה, הוא הגיע ל"יד ושם", חקר ומצא שהם נשלחו  למחנה

שישה מסעות,  חמישה בהרי ההימלאיה ההודית ומסע נוסף בהימלאיה בנפאל, מתוארים בספרה השני של ד"ר דרורה בהרל, "לכבוש את ההימלאיה – לטייל עם מוגבלות". למרות גילה המתקדם ומוגבלות קשה בתנועה, היא איננה מוותרת על

בסטודיו של לירן גרינבאום בבית השיטה, לומדות נשים בנות 60 ומעלה, את אמנות הלחימה בשיטת שאי הון, באופן המותאם להן. "אין הטלות על מזרן, אין מכות, ואין אגרוף. הכול הרבה יותר רך וזורם, אבל אינטנסיבי

61 שנה ממלאת מרים לפיד את תפקיד המזכירה הטכנית של קיבוץ צרעה. נולדה בהולנד, עברה יחד עם משפחתה את השואה,  עלתה ארצה במסגרת גרעין הבונים הולנד שהתאחד עם גרעין הבונים מדרום אפריקה, בו הכירה

קרן שדה, שדות ים, עובדת עם אוכלוסיות שרובנו לא מעוניינים לפגוש – זונות, מכורים לסמים, דרי רחוב, שב"חים, מבקשי מקלט. סיור הרחוב מתחיל בשמונה בערב ומסתיים באחת בלילה. המתנדבים עוברים ברחובות המועדים, מחלקים קונדומים

דווקא עכשיו, כשהיא חוגגת 50 שנה לקיומה, תזמורת נתניה הקאמרית הקיבוצית, ניצבת בפני איום סגירה, אחרי שעיריית נתניה החליטה להפסיק לתמוך בה תקציבית. 30 נגני התזמורת (ביניהם קיבוצניק אחד), עומדים בפני סכנת פיטורים. זהו

בבחירות הקרובות  תתמודד לראשונה  מפלגה יהודית ערבית שוויונית, "אור השחר". את הקמת המפלגה יזם יעקב יוניש מבית השיטה, ואליו הצטרף סלאח גריפאת  מהכפר הבדואי זרזיר. בראש הרשימה יעמוד יונה יהב, ראש העיר חיפה בעבר,

הספר "גבעה ורוח בה", אותו כתב יובל דניאלי, סוקר  את תולדות סמינריון הקיבוץ הארצי גבעת חביבה משנת היווסדו – 1949. הספר, שראה אור בימים אלו, מחולק לחמש תקופות היסטוריות בחיי הגבעה. דניאלי: "אין זה

את הספר "בשדה הקרב של הזיכרון" יש מי שמגדירים – "שיח לוחמים" של מלחמת יום כיפור.  53 שריונרים מספרים את סיפורם מהמלחמה הזו. היזם והמוציא לפועל של הספר הוא עפר פרעם,  בן נחשון,  שהתגייס

הרב יחיאל בנימין גרובר, בנג'י, חבר יטבתה ורב רפורמי, ערך רבים מטקסי הקבורה של חברי הקיבוצים באזור וכמובן גם טקסי נישואין ובר/בת מצווה. התפיסה שלו היא להציע לכל משפחה את האירוע שהיא חפצה בו.

לפני 10 שנים, בהיותה בת 90,  קיבלה הגננת המיתולוגית מלכה האס, פרס מפעל חיים של התנועה הקיבוצית על תרומתה לחינוך הילדות המוקדמת. בשבוע שעבר חגגו לה בקיבוצה, שדה אליהו, יום הולדת 100. את רעיון

סיכום השנה החולפת בתנועה הקיבוצית:  הקורונה כמובן, על הצד הבריאותי והכלכלי שלה, המצב הכללי בקיבוצים (לא רע), ההשתתפות בהפגנות והתדמית שהודבקה לנו,  ושינוי האסטרטגיה במאבק נגד רשות מקרקעי ישראל –  מהבלגה למתקפה שלושה התייצבו

ריילינגר, חבר הזורע,  פעל למען יצירת מקום לאמנות בקיבוץ, והאמין בחברה שיש בה מקום לאמנות. ארבעה פרקים בספר, וביניהם משולבים מקבצי ציור,  תפאורות תיאטרון, פיסול וטקסטים ספר חדש על אמן ויצירתו הוא אירוע אמנותי-תרבותי

פלמ"חניקית,  ממייסדות קיבוץ דברת, אם שכולה ששני בניה אפרים ודדי נהרגו במלחמת היום הכיפורים, אישה יוצאת דופן נחמה ישראלי, ממייסדות קיבוץ דברת, שנפטרה בשבוע שעבר בגיל 98, ראויה ללא ספק לתיאור "מלח הארץ". העובדה

שלומית שמש, חברת אלונים, היא זוכת אות אבירת השלטון בישראל, בקטגוריית חושפי שחיתות ול"הזמן הירוק" היא מספרת, מה קורה לאזרחית עובדת צה"ל שחושפת שחיתות של המפקדת שלה    התנועה לאיכות השלטון בישראל חילקה כמדי

"אמא יצאתי מלבנון" הוא שם הספר אותו כתבה רחל בן דור, מייסדת תנועת "ארבע אמהות" הרואה אור בימים אלו. בספר מובא סיפורה של התנועה שהייתה גורם מרכזי בדחיפה ליציאת צה"ל מלבנון.  "היינו תנועה צפונית,

נעם ברנר,  36, נכנס לתפקיד החברתי הבכיר בכפר רופין, הקיבוץ בו נולד, והדבר הראשון שעשה היה לשנות את התואר מ"מנהל הקהילה" ל"מזכיר קיבוץ". לא מישהו שמנהל את חברי הקהילה, אלא מי שמזכיר לחברים מתי

משתתפי השולחן העגול ה-28 של המרחב הכפרי, דנו בשבוע שעבר בשאלה:  "האם למדינת ישראל יש תכנית אסטרטגית להבטחת ביטחון המזון?" אנחנו מורגלים שהמילה "ביטחון" נקשרת כמעט תמיד לצמד מילים "ביטחון הגבולות", "ביטחון ההתיישבות" וגם

בקיבוץ שדות ים, באזור החממות לגידולים אורגניים, מקימים ארבעה יזמים מרכז יום  לצעירים  אחרי משבר נפשי, שיצאו מאשפוז  וזקוקים לתקופת הסתגלות לקראת השתלבות בחיי היום-יום. הבוקר יחל בשעתיים של עבודה חקלאית, אחר כך ארוחת

את רעיון הקיבוץ השיזורי הגה אליהו רגב (צצה), מקיבוץ ברעם, בשנות ה-90 של המאה הקודמת, כשהמאבקים בין תומכי השיתוף לתומכי השינוי בקיבוצים היו בעיצומם. הרעיון של רגב היה למנוע קרע בקיבוצים, ולאפשר לכל אחד

אחרי חמש שנים בהן לא נקלטו בשדה בוקר משפחות חדשות, התקבלו לפני כשבועיים לחברות 6 משפחות, למודל שיזורי ייחודי לקיבוץ. החברים הוותיקים נשארו במודל השיתופי, החדשים יתנהלו על פי עקרונות הקיבוץ המתחדש. עד עכשיו