כתבות

"להיות זכר זה לזכור" כתב מאיר אריאל בשיר "צרבת לזכרון" וזה הוא גם המוטו של יהושוע (שוקיי) אסקיו, הנקרא ע"ש אחיה של אימו, שוקי לוי ז"ל, שנהרג במלחמת יום כפור בסיני. שוקיי החליט לפני

ביום העצמאות יוענק "אות יקיר אשכול" לשמונה תושבי המועצה הדרומית, בשמונה קטגוריות, כהוקרה לפעילות שתרמה ותורמת לחיי קהילת אשכול ומדינת ישראל. אות יקיר אשכול יוענק לד"ר אהוד דיין, ממייסדי מושב דקל, שהתחיל את עבודתו

רב-סרן אלעד בן-דוד הי"ד, נכד למייסדי מושב ניר-ישראל, היה מפקד פלוגת החוד בצנחנים. הוא נהרג ברצועת הביטחון בלבנון באפריל 1993, בהיותו בן 23. הזיכרונות עליו מעלים דמות של אדם צעיר, שאהב אנשים וטבע. פעמיים

ד"ר דבורי יעקבי, ממושב רמות מאיר, הוציאה באחרונה שלושה ספרים, ביניהם רומן ביוגרפי בשם "המביא לבית הדפוס", שמתאר את סיפור עלייתו ופועלו התרבותי של אביה, זאב-וולף יוסקוביץ-יוסיפון, שהיה בין מייסדי קיבוץ אשדות יעקב, ערך

תקופת הקורונה אילצה אותה להישאר בביתה ואף לוותר על הנחיית תכנית טלוויזיה חדשה שהייתה אמורה להנחות עם בעלה, גיא מרוז. אבל אחרי 22 שנות עבודה כעיתונאית החליטה אורלי וילנאי שזה הזמן לשנות כיוון ולהגשים

איך קרה שלמושב מעלה גמלא, שבמרומי רמת הגולן, התנקזו אמנים רבים, ביניהם מוסיקאים כמו גבע אלון, עופרין, אלדר קדם ואיתי פסטרנק, שהגיעו מלב תעשיית המוסיקה בתל אביב? ניר שגיא, שמוביל את התרבות במושב: "האמת

רק כאשר ילדיו כתבו עבודות "שורשים" ושאלו את סבא וסבתא על עברם, שמע יוסי בודניק, חבר מושב כפר-ורבורג, את סיפורם המופלא של אביו, פיוטר בודניק, שהציל את אימו אדלה בשואה. לאחר השואה התחתן עם

קרן חמיאל נולדה בשנת 1981 בקיבוץ חפץ-חיים. להוריה, יעקב וחווי זליגר, נולדו עשרה ילדים. קרן היא השמינית. הסבים והסבתות שלה, הן מצד אביה והן מצד אימה, היו ממייסדי הקיבוץ. קרן נשואה לשַי חמיאל. בני

המפגש כולו נסב בעיקר סביב גידול האננס הגידול העיקרי אותו מגדלים בני הזוג רם ורחל גולומביק כבר שנים. אני יודעת, שכל בחירה של החקלאים מאפיינת ברוב המקרים גם סיפור חיים. את רם ורחל גולומביק,

מנכ"ל משרד החקלאות, נחום איצקוביץ, הוא תושב מושב אמץ, במזרח עמק חפר. לד"ר נחום איצקוביץ' ניסיון עשיר וארוך שנים בשירות הציבורי. ד"ר איצקוביץ' ניהל בין השנים 2020-2013 את הרשות להשקעות במשרד הכלכלה והתעשייה. קודם

היא מנהיגה אמיתית המאמינה בהעצמת נשים וקידומם לתפקידים בכירים, כפי שהיא פילסה את דרכה, תחילה כמנכ"לית עיריית כפר סבא ואחר כך כראשת המועצה האזורית דרום השרון, בה כ-60% נשים בתפקידי ניהול מגוונים. סיפורה של

הערכים של הסבא והאבא מנחים את בני הדור השלישי בכל פעילותם. תורמים עודפי תוצרת חקלאית לארגונים רבים בינהם לקט ישראל. האפשרויות לעזור לתרום ולתת הם עבורם סגירת מעגל התלאות בתחילת ההתיישבות ב-13 לאוגוסט 1954,

אחרי שילדה תאומים ובדרך להוצאת אלבום סולו, אור טפלר, חברת להקת "FORESTT" המוכרת בשם "אורקה" מספרת כמה פעלה מתוך ריצוי מול כולם – בבית, מול חברי הלהקות שלה, מול המנהלים וכיצד נגמלה ממנגנון הריצוי.

זו היא תחושת תושבי המועצות האזוריות עמק חפר שהפגינו ביום שישי האחרון נגד ביטול הקמת תחנת הרכבת אחיטוב. המועצות והתושבים במרוץ נגד הזמן, במטרה להחזיר את התוכנית המקורית להקמת התחנה. לטעתם, כשהממשלה אינה חפצה

שנים ארוכות ניהלה עינת קלייפלד, מאלון הגליל, קריירה כמורה ומנחה בתחום החינוך המיוחד ועסקה באמנות. עד שהחליטה לשנות כיוון ולמדה אוצרות מוזיאונים. לדבריה: "בכל תערוכה המוצגת האוצר הוא הבמאי ומחזיק את הזרקור על כל

כשיעל גבע בגרה והקימה משפחה משלה, היא החלה להתאמן בפלדנקרייז, ללמד את השיטה ולטפל בעזרתה. אז עדיין לא הבינה שדווקא הבחירה הזו היא שתוביל אותה לגלות את ענפי המשפחה החסרים ולאחד בני משפחה שלא

מסביר עומר בר לב, מי שכיהן כיו"ר השדולה החקלאית בכנסת ה-20 ומתמודד בימים אלה מטעם מפלגת העבודה. בראיון משרטט בר לב את חזונו לגבי ההתיישבות העובדת והחקלאות בישראל, על המחדל לדבריו בניהול הקורונה –

אישה צעירה בעלת אומץ ונחישות. זוהי נעה גלבוע ממשואות יצחק. באמצעות יוזמה ויצירתיות היא מתגברת על מאורעות קשים שאירעו לה, ותורמת לאחרים מכישרונותיה ללא הרף. נעה גלבוע נולדה בשנת 1986 למשפחת אורן במשואות יצחק,

"הכל התחיל ממילה אחת – נתינה," מתארת מאירה צור, ממושב היוגב, את אותה מכירת חצר שיזמה עם חברתה, שבהמשך הפכה לעסק מדהים למכירת פריטים מיד שניה, שחלק מרווחיו נתרמים לעמותת "נעלה", המסייעת למשפחות נזקקות

לבנת שלזינגר, מבית גמליאל, כתבה יחד עם בנה עילאי בן ה-9 (!) ספר הנקרא "מפלצות לא מפחידות". בספר הילד מתמודד עם פחדיו מתקופת הקורונה ומבטא את התמודדותו מתוך עולמו הפנימי והרגשי. ההוראה עבור לבנת

ניר אדרי (2+47) נולד בטירת הכרמל ובגיל 12 עבר לחיפה. "מאז התחיל 'מסע הכומתה שלי', כפי שאני קורא לזה. כילד, המעבר לעיר היה לי קשה והתחלתי במסע שכנועים לעבור לפנימיה חקלאית – התכנית שלי

דובי ורותי וולפסון הם בעלי נחלה במושב שדמה  אפרת בתם יזמה את הגרעין לפעילות "גן הורים", מתוכו צמח מיזם אקולוגי קהילתי "שדמאמא" הממוקם בשטח המשק. אליהם הצטרפו חברים וחברות מהסביבה הקרובה והרחוקה, המפתחים ומפעילים

גדלתי במושב כפר אחים, לעולם שבו החקלאות היא לא רק פרנסה אלא ערך אמיתי, ציוני, וחלק משמעותי בתקומתה של מדינת ישראל. אבי, נחום גנץ זיכרו לברכה, היה בשר מבשרה של ההתיישבות, ממקימי כפר אחים,

הם התחילו בישוב סלעית עם שתי עזים ותיש, התחילו לייצר גבינות והחליטו לעבור לנטור שברמת הגולן, שם הקימו את שותפות "נוקדי הגולן".  ירון ובנו יובל עסקו בגידול העיזים והכבשים, נטעו עצי זית – ונעמי