מחזור ואנרגיה סולרית

בעקבות ההחלטה להעלות על סדר היום של התנועה את נושא ההתחממות הגלובאלית הוקם צוות לקידום הנושא המורכב ממטה התנועה, נציגי קיבוצים, ארגונים אזוריים ונציגי איגוד התעשייה הקיבוצית. הצוות, שלומד את הנושא ומאתר את הצרכים השונים, ובראשו הדס דניאלי-ילין, נפגש בשבוע שעבר עם תמר זנדברג (מר"צ).

ביום הלמידה נכחו גם יעל כהן פארן, חברת כנסת לשעבר ופעילה סביבתית ישראלית, נציגים מארגון "אדם טבע ודין" ומקק"ל וכן דגן לוין, ראש אגף משק וכלכלה ובני רגיל מקיבוץ גזר, שותף בחשיבה ובהובלה.

דניאלי-ילין: "זו הייתה פגישה טובה. השרה זנדברג רואה בנו שותפים בשל החוזקות שלנו. יש לנו קהילות שיש להן תשתית ארגונית והרבה פעמים גם יכולת כלכלית להרים פרויקטים כאלה, כמו גם שותפות ערכית לנושא". במפגש עלו סוגיות שונות: טיפול בפסלת מחזור, אנרגיה מתחדשת, השקעות אחראיות, חינוך סביבתי, חינוך שנת שירות לקימות, והקמת ועדות איכות סביבה בקיבוצים וצוותי עבודה ליצירת שיתופי פעולה.

למקסם את השטח

"שני נושאים מרכזיים שיש לקיבוצים יתרון בהם הם נושא המחזור והאנרגיה הסולרית. כרגע יש עדיין חסמים בתחום האנרגיה הסולרית והמטרה שלנו לייצר עוד שטחים בהם נעשה דו שימוש לקרקע, כלומר שטחים חקלאיים בהם משולבים פאנלים סולריים. יש חשיבות להמשך החקלאות והכוונה אינה ליצור שדות סולריים, אלא למקסם את שטח. מתקיימים פיילוטים שונים, אך כרגע הם לא מספיק טובים. לכל הקיבוצים יש שטחים סולריים, הממשלה הנוכחית התחייבה שעד 2050 יהיו מיליון דונם סולרי וזה נושא שחייב להיפתר".  

הנושא הנוסף שעליו דובר הוא נושא המחזור. המשרד לאיכות הסביבה יוצאי קולות קוראים בנושא וקיבוצים שמפעילים פרויקטים מיוחדים יוכלו להתחבר. "הכוונה לייצר כמה שיותר אפשרויות. יש קולות קוראים לפרויקטים שניתן להוציא לפועל עם תמריצים לאיכות הסביבה. קיבוצים יודעים להרים פרויקטים כאלה יותר מאחרים וחשוב שבכל קיבוץ תהיה ועדת איכות סביבה דרכה ניתן יהיה לתקשר".

מתקן ביוגז

פרויקט אחד שהוקם בקיבוץ יגור לנושא המחזור הוא מתקן ביוגז שהוצב סמוך לחדר האוכל. "זהו פרויקט מיוחד ומרשים" מציינת דניאלי-ילין, חברת הקיבוץ, שאינה קשורה במישרין לפרויקט. נעשית הפרדה בחדר האוכל בין פסולת אורגנית לפסולת לא אורגנית. הפסולת האורגנית עוברת למתקן שהופך את האנרגיה לגז בישול, כך שנוצרת מערכת סגורה שמנצלת אשפה ליצירת אנרגיה מתחדשת. "יש מספר שלבים בטיפול באשפה. צמצום, הפרדה ומחזור. הקהילות שלנו יכולות להוביל בטיפול בכולם. מהכנת קומפוסט ודשן לנוי ועד עמדה למחזור בקבוקים שמכספי ההחזרה נעשים פרויקטים למען הקהילה. יש הרבה מה לעשות".

הפוסט מחזור ואנרגיה סולרית: לקיבוצים יש יתרון הופיע לראשונה ב-.

המועצה, יחד עם יו"ר מושב אוהד, רונן כהן שהרים את הכפפה וחברת "אנרטי אינטרנשיונל" חתמו על הסכם להקמת המתקן, שלראשונה יעשה שימוש בכמויות הפסולת החקלאית הענקית במועצה לטובת ייצור חשמל.

בכך, מקווים באשכול, יבוא פתרון לאחת מבעיות איכות הסביבה החמורות של מדינת ישראל: פסולת הגזם החקלאי. מדובר במתקן ביוגז ראשון מסוגו בעולם לטיפול בגזם, שימחזר בתהליך אנאירובי כ-75,000 טון פסולת חקלאית לשנה, המהווה כמחצית מהפסולת המצטברת בשטחי המועצה בכל שנה.

אסף חרץ, מנכ"ל החברה: "המתקן באשכול הינו מתקן חלוץ שיאפשר הקמת מתקנים דומים בכל אזורי החקלאות בישראל. המתקן יעשה שימוש בטכנולוגיה ישראלית ייעודית שפותחה על ידינו לטיפול בגזם חממות ויפתח את הדרך לייצוא נרחב של מתקנים דומים לכל מקום בעולם בו מתקיימת חקלאות חממות."

בימים אלה מקדמת המועצה גם הקמת מתקן לטיפול בפסולת ביתית לייצור חשמל וקומפוסט באתר "דיה". במסגרת תוכנית ממשלתית מיוחדת לחיזוק ופיתוח עוטף עזה, הפרויקט זוכה לתמיכת משרד הגנת הסביבה באמצעות הקרן לשמירת הניקיון, בהיקף של כ-160 מיליון ₪ להקמה והשתתפות בתפעול למשך 7 שנים. מדובר באחת התמיכות התקציביות הגדולות של משרד ממשלתי בפרויקט יזמי בשטח מועצה אזורית בארץ עד היום. שאר ההשקעה תגיע מהיזם הזוכה.

גדי ירקוני, ראש המועצה האזורית אשכול: "אחרי שנים של התמודדות ביטחונית אנו בוחרים להשקיע בפיתוחים פורצי דרך בתחום הסביבה היזמות והכלכלה שכל כך קריטיים לחיינו כאן."

"המתקנים החדשים ישנו מציאות, בכך שיגדילו משמעותית את מיחזור הפסולת, יצמצם הטמנת פסולת מיותרת בהיקפים של מאות טונות ויפחיתו זיהום אוויר. בכך ישפרו את איכות חיי התושבים באזור ושל כל אזרחי ישראל. חברת אנרטי מתמחה בפיתוח טכנולוגיות מתקדמות ובהקמת פרויקטי אנרגיה מתחדשת בחו"ל ולאחרונה גם בישראל."

הפוסט ייצור חשמל מהגזם החקלאי הופיע לראשונה ב-.

תביעת הענק בנושא הטורבינות

חבר מרכזי בקיבוץ יזרעאל, מהקיבוצים העשירים בתנועה, מסר כי הנהלת הקיבוץ נמצאת במגעים עם הנהלת קבוצת גבע, במטרה לחפש דרכים לסייע לגבע העומדת מול תביעה של 52 מיליון ₪ מצד חברת "בלו סקיי אנרג'י", לאחר שחברי הקיבוץ לא אשרו הסכם להקמת חוות טורבינות בשטחו, עליו חתמה ההנהלה ללא ידיעתם. בינתיים המגעים מתנהלים באיטיות, גם ובעיקר בצל הקורונה.

 "לקיבוצניקים שביננו קשה להתערב בתוך קיבוץ אחר", אומר הגורם מיזרעאל, "גם המתנגדים לטורבינות בגבע לא כל כך ששים שניכנס לשם, כדי ללמד אותם איך עושים מאבק". 

מצד שני, הם לא רוצים שיהיה להם חור של 52 מיליון ₪ בכיס. 

"הפחד שלהם הוא באמת מאיפה יוכלו לשלם 52 מיליון. גם אם לא יגיעו ל-52 מיליון, יש פחד ממה שצפוי בעתיד. לפי הבנתנו, אין קייס ממשי נגד גבע, אבל עדיין זה מטריד. גבע קיבלו הצעת מחיר להגנה משפטית שהיא מאוד יקרה. הבענו נכונות לממן חוות דעת של עו"ד אחר, כדי לבדוק עלויות ולבחון גם את הסיכוי לזכות בתביעה. את זה אנחנו נממן. גבע לא הסכימה לתת לעו"ד שיזרעאל שכרה לטפל במסמכים, עד שיחתום על הסכם סודיות מול יזרעאל. אישרנו לו שיחתום גם בלי שנראה את המסמכים".    

ובאופן מעשי מה קורה?  

"נפגשנו עם ההנהלה שלהם, במטרה לשתף פעולה. הם שאלו אם נהיה מוכנים לקחת חלק מן הפיצויים שיושתו עליהם. אמרנו: אנחנו צריכים לחזור לקיבוץ עם זה, כדי לשאול את החברים. גם בעל התפקיד הבכיר ביותר לא ייקח על עצמו דבר כזה בלי להביא זאת לאישור הקיבוץ. בינתיים הקורונה תקעה הכל. ביזרעאל יש הרבה מאומתים. השאלה כמה אנחנו מוכנים לערוב לגבע תגיע למזכירות ולאספה. צריך לקחת בחשבון שהטורבינות קרובות מאוד גם אלינו וגם לנו הן מפריעות. יזרעאל מוכנה לעזור, אבל אנחנו מצפים שגם אחרים יתגייסו, איננו יכולים להיות הארנק היחיד שמממן את המאבק בטורבינות. אנחנו רוצים שותפים. יש ביזרעאל מודעות רבה למאבקי סביבה. בשנה שעברה הקיבוץ הקציב לזה 200 אלף ש"ח, אבל ברור שכאן יש משהו גדול בהרבה".     

תגובתו של אייל לב, מרכז המשק (חיצוני) בגבע: "יזרעאל אכן פנו אלינו, אבל עד כה זה לא הבשיל לכלל צעדים מעשיים".  

 איך האווירה בגבע?  

"שמיעת הטיעונים בבית המשפט נקבעה לחודש מרץ. האקלים בקיבוץ בעייתי. יש ויכוחים, הדעות חלוקות, זה לא מוסיף לקיבוץ".

הפוסט תביעת הענק בנושא הטורבינות מצד חברת "בלו סקיי אנרג'י" הופיע לראשונה ב-.