בת קיבוץ, שחגג ב-2022, 100 שנים להיווסדו, רעיה, אם ל-3 וסבתא ל-5 (דור חמישי בקיבוץ). אחרי יותר מ-40 שנה בחקלאות, הן כמקצוע והן כתחביב, למדתי לדעת ש"עיניים ירוקות" זה לא רק צבע.. ש"דיבור" עם
אני בת 65, בעלת משק מטעים נשירים וכרם במושב מירון שבמרום הגליל. אם לבן שהשתחרר לאחרונה משירות בסיירת גולני וחקלאית מבטן ומלידה. מירון מושב עובדים של 'הפועל המזרחי' הוקם בשנת 1949 על ידי חיילים
מעיין חי, חברת מושב כנף ברמת הגולן, היא מומחית לענבי יין וייננית. היא ובן זוגה עבדו בכרמים וביקבים באוסטרליה, בניו זילנד ובארץ. עיקר עיסוקה של מעיין הוא ייעוץ לכורמים ולבעלי יקבים. לאחרונה היא משתתפת
אני ספיר חביביאן בת ה-31, בעלת משק אורגני מזה כ-6 שנים, בעוטף עזה, אותו אני מנהלת ביחד עם בעלי אבי בן ה-35, כעסק משפחתי צעיר ודינאמי, יחד עם ששת ילדינו הקטנים. בחרנו בחקלאות כיוון
דברי שלומית ציוני, מנהלת בפועל של השירותים להגנת הצומח ולביקורת בריאיון מיוחד ועוד מדבריה: "אני בזמן פציעות של הקדנציה הקודמת. יש בי אתגר גדול, יש לי הרבה מאד תוכניות ואציג אותן בפני חברי ועדת
"קק"ל משקיעה עשרות מיליוני שקלים בכל שנה בפיתוח המו"פ החקלאי על פי תכנית עבודה של משרד החקלאות" הקרן הקיימת לישראל פעילה שנים רבות בתמיכה ישירה בחקלאות ישראל ובין השאר בתקציב שנתי קבוע לשמונת יחידות
גדלתי ברמת גן כילדה עירונית עם המון אהבה וגעגועים לטבע. פגשתי את בעלי, עלם חמודות ומדהים, בחור שרצה ללכת להפריח את השממה, ומאד התחברתי לאג'נדה שלו והלכתי איתו יחד. הלכנו להקים חווה ולעשות חקלאות.
נשואה ללי-דור ואימא לעיטם (9) ולוטם (5). מילדות גדלתי בבית שחינך לאהבת הארץ, ציונות ועבודה. חקלאות הייתה חלק בלתי נפרד מהבית שלנו, כך שאין זה מפתיע שאחד הזיכרונות הראשונים שלי הוא זריעת זרעים בכוסות
את ילדותי הקסומה ביליתי בימות החורף השמשיים בינות שורות גידולי סלק סוכר כשעלוותם הצעירה הרכה החלה לבצבץ והיה צורך לדלל אותם. השדה בחלקות ב' של מושב שיבולים היה שייך לדודי רפאל ז"ל. היתה לו
בוגרת תואר ראשון בביולוגיה מאוניברסיטת בן גוריון ותואר שני במדעי הצמח מהפקולטה לחקלאות. את עולם הצמחים גיליתי במקרה, כשבמהלך שנתי השלישית בבן גוריון למדתי קורס שהעביר פרופ' אלן ויצטום ז"ל. אלן היה מרצה מדהים
על זיהוי מחלות בעצים באמצעות צילומים מולטי-ספקטרליים ברחפן אל המכון להנדסה חקלאית, במכון וולקני, הגעתי כשהייתי סטודנטית בסוף שנה ב' בפקולטה להנדסת מכונות באוניברסיטת תל אביב, כאשר התחלתי לעבוד במשרת סטודנטית במעבדה לרובוטיקה של
ראשית ה"דרך החקלאית" שלי החלה לפני כ- 16 שנה כאשר התקבלתי לעבוד בפעם הראשונה בחיי כמנהלת כספים בחברת שיווק של תוצרת חקלאית מהגדולות בארץ. מאז עבדתי בחברות מזון נוספות ובשלוש השנים האחרונות מכהנת כמנהלת
נולדתי בשנת 1956 לחקלאים יוסף ונעימה אברהם במושב נתיב השיירה בגליל המערבי. בילדותי חלבתי פרות, קצרתי תירס, האכלתי אווזים, אספתי ירקות ועוד מגוון עבודות חקלאיות שונות. לאחר נישואיי לרוני בעלי, גרתי חודשיים בקריית מוצקין
גדלתי במושב צופר בערבה התיכונה, דור רביעי להורים חקלאים. אני בוגרת טרייה של התואר לאופנה וצורפות בבצלאל. פרויקט הגמר שלי הושפע ממספר תחומים בולטים ומשפיעים בחיי. חקלאות – אני דור רביעי למשפחת חקלאים. אופנה
החלה כפקחית מזיקים במנרה ומפקחת אזורית מטעם מועצת הכותנה● המשיכה בחברת "תפזול" ומאוחר יותר במשתלת "שורשים" ובחברת "גדות אגרו"● בין לבין הקימה בית טבע למוצרים אורגניים זה סיפור על ילידת קיבוץ בגליל, שהתלבטה בבגרותה בין
מיטל סולומון, מנהלת תחום גן הבית ותברואה – חברת "גדות אגרו" דרכי בעולם החקלאות החלה בשנת 2011, בחברת "זרעים גדרה – סינג'נטה", בתפקיד מתכננת ייצור ומתאמת שרשרת אספקה וייבוא של חומרי הדברה מאתרים ברחבי
חקלאית וחוקרת בתחום המטעים נשואה ליוסי הררי, חקלאי המגדל פלפל ומטעי תמרים, ושנינו הורים גאים בשלושת בנינו ומשפחתנו. נולדתי וגדלתי בראשון לציון ויוסי נולד וגדל בבת ים. נפגשנו בבית הספר ללבורנטים ביפו ונישאנו ב
בשנים האחרונות הולכת ועולה דרישת השוק לאיכות מעולה של תוצרת חקלאית טרייה. הצרכן חכם יותר ומחפש מותגים המצדיקים את שמם, וגם מוכן לשלם עבורם מחיר גבוה. ישנה חשיבות להרחבת מחקרים שמטרתם לשפר את איכות
ד"ר מיכל הורוביץ כחוקרת במכון המחקר מיגל, וכמרצה למדעי המחשב במכללה האקדמית תל-חי, ד"ר מיכל הורוביץ שותפה לקבוצת מחקר העוסקת בלמידה חישובית ואופטימיזציה, בראשה עומד פרופ׳ עפר שיר, שבה מתמקדים בפרויקטים לרווחת החקלאים, במטרה
נשים בחקלאות סהר שמעון החיבור שלי לאדמה התחיל בגיל צעיר (כיום אני בת 29), אך את העיסוק המשמעותי בחקלאות התחלתי בשנים האחרונות. לפני כשנתיים נסעתי לאוסטרליה במטרה להעמיק בתחום החקלאות המחדשת (Regenerative Farming) ו'אגרופורסטרי'
גלית רדל, עוזרת מחקר לתחום הנשירים במו"פ צפון שמי גלית רדל, בת 53, נשואה לאלון ואם לבר 23, וירדן 27. כבר בגיל 18, בחרתי להתגייס לנח"ל וליישב את הגליל העליון, שבו התאהבתי בעבודת השטח
הדוקטורנטית הראשונה במכון המחקר מיגל וחוקרת בעלת שם עולמי בתחום החומצה האמינית מתיונין הסיפור שלי ממזג בין רוח, יהדות ומדע, ומוכיח שעם כוח רצון ומוטיבציה ניתן להגשים כל חלום, כמעט. כיום אני מכהנת כראש
המפגש המשמעותי שלי עם אמא אדמה ואנשיה אירע בתקופת הקורונה. שם הרגשתי מסע בזמן וחזרה למקום שבו חשקה נפשי עוד בילדותי. אני זוכרת את בית סבא וסבתא שגידלו את הכל בעצמם, כל ירק או