שר החקלאות ופיתוח הכפר, אבי דיכטר, הציג בפתיחת הכנס את חזונו לעתיד המרחב הכפרי בישראל: "עובדי משרד החקלאות עמלים על התכנית האסטרטגית למרחב הכפרי החדש מזה שנים. זכיתי להיות שר החקלאות בנקודת הזמן הזו,
לשיגעון הפופוליסטי הזה יש מחיר גבוה מאוד שאותו ישלמו כל אזרחי ישראל. ואם על הספין של "ישראל ביתנו" ישלמו כל אזרחי ישראל, אז המאבק צריך להיות של כל אזרחי ישראל ולא רק של החקלאים
דניאל יואלס ואיתי אלקיים הם זוג חקלאים צעירים ונמרצים שבחרו לזנוח את הנתיבים השכיחים, שלא לומר פשוטים ומתגמלים יותר כלכלית, ולהגשים חלום! את חלום הילדות הישן של דניאל, ולגדל במשק המשפחתי בכפר מרדכי שביישובי
אבישי וזה הוא אחד האנשים המיוחדים שפגשתי, איש צעיר ופעלתני שלא מניח לשבעים ומשהו שנותיו, להכתיב לו כיצד לחשוב, מה לעשות או מתי. גידולי שדה נגב הוא נמרץ ויצירתי במחשבה ובעשייה ויש לו דעות
ד"ר שריאל היבנר,ראש המעבדה לגנומיקה ואבולוציה בצמחים במכון המחקר מיגל עבור חלק גדול מאזרחי העולם, מזון איננו דבר מובן מאליו. למעשה, אנו עדים כבר היום לתוצאות הקשות של משבר המזון, כשבאזורים רבים ברחבי העולם
ממכונות קציר רובוטיות אוטונומיות ורחפנים שיכולים לרסס יבולים ועד לבינה מלאכותית, ושימוש ב"ביג דאטה" חקלאים ברחבי העולם פונים לפתרונות טכנולוגיים כדי לטפל בבעיות שונות החל מהאתגר לספק מזון מספיק ואיכותי לאוכלוסייה הולכת וגדלה, לשינויי
"קיימא" היא חווה מיוחדת במינה, שואפת בהגדרתה להיות מקום ללא הגדרה ספציפית – לא מקובע. בצד זאת היא חווה חקלאית בת קיימא, המגדלת מגוון ירקות איכותיים, בשיטות ידידותיות לסביבה ללא שימוש בחומרים סינטטיים ומעסיקה
יגב קילמן בן קיבוץ רבדים, מנכ"ל גד"ש "צבר קמה" נשוי ואב לשלושה ילדים וסב לשתי נכדות. עובד בגד"ש מ- 1982, כ- 40 שנה. יגב מנהל מקצועי של הגד"ש שנים רבות, עוד כשהיה עצמאי ולאחר
חקלאות בת קיימא היא נושא פופולרי לאחרונה, עם כניסה של מגדלים גדולים לגידולי בר קיימא במטעים, כרמי יין ומאכל, והעניין הגובר בשיטות משמרות/ חקלאות אורגנית בהן נבחנות שיטות משולבות שונות כדי להפיק מהשטח יבול
מאור לוי הוא חקלאי צעיר, מוערך ומוביל. מאור מוביל בתוצאות ובתפיסה שונה, מערכתית – ביולוגית המוכיחה עצמה בכל עונה מחדש. מאור מנהל, מזה כ-10 שנים בהצלחה רבה, את מטעי הרימונים והחוחובה של "גד"ש שקמה"
במקביל לראיון החודש עם החקלאי מאור לוי המופיע במרחק עלעול קצר בעיתון, והעיסוק בחיפוי צמחי של עשבייה, בחרתי לרענן את המושגים הבסיסיים וההכרחיים באימוץ שיטות לשימור וטיוב קרקע המתבססות על גידול וניהול עשבייה בחלקות
חקלאות בת קיימא היא חקלאות ששואפת למזער את "טביעת הרגל הפחמנית" שלה, כלומר למזער את השפעות החקלאות על הסביבה. במאמר הקודם הצגתי שני עקרונות מרכזיים בחקלאות בת קיימא לצמצום "טביעת הרגל הפחמנית", באמצעות קיבוע
בר חפץ, בן 44, מחייך כששואלים אותו להגדרת תפקידו הוא אומר: "רוצה לכתוב מנהל ענף האבוקדו בנירים? בבקשה," אבל אל תתנו לצניעותו ונועם הליכותיו להטעות אתכם: חפץ מנהל בהצלחה רבה מטע אבוקדו של קרוב
חקלאות והתחממות גלובאלית: שינויי אקלים נתפסים היום כאתגר הסביבתי/ התפתחותי הגדול של זמננו. השפעות השינויים האקלימיים מורגשות בכל העולם כשינויים בתבניות אקלימיות, שינויים בתדירות ועוצמת אירועי שיטפונות ובצורות, הפשרת קרחונים, שינויים בתבניות משקעים, איבוד
במאמר הקודם (שני במספר) הוזכר כי השימוש בפלסטיק בחקלאות רחב וגדל כל שנה. פלסטיק הינו מרכיב מרכזי בצינורות השקיה, מגשי שתילה, עציצים, חיפוי קרקע, חיפוי צמחים, כיסוי בתי צמיחה, אביזרים שונים, כלים, מכלי אחסון,
בסופי שבוע אני נוהגת לשוח בטבע, אך לאחרונה זה נעשה קשה יותר ויותר.. לא בגלל חום יולי- אוגוסט או שמיכת הלחות הנלווית, לא בגלל ההתארגנות לפני והלוגיסטיקה, גם לא בגלל העומסים בכבישים בדרך הביתה,
חקלאות בת-קיימא: מערכות מרחביות תומכות החלטה לחיזוי וטיפול במחלות ומזיקים בירקות חיזוי וטיפול במחלות ומזיקים בירקות: זמן אסיף תפוחי האדמה בשדות הנגב ועם ההתקרבות לסיום העונה ותחילת הקיץ, נראה כי הייתה זו שנת כימשון.
לפחות במשאלות ליבי והקיץ בפתח, בשדות נערכים לזריעות וגידולי הקיץ וזהו זמן מצוין להציג שיטת עיבוד מעניינת- "עיבוד בפסים" או "Strip Tillage". שיטה זו מתבססת על עיבודים בשורות המיועדות לגידול בלבד, כך שהחלק המעובד
נמטודות: שלהי החורף והצבע השולט בנוף ירוק ירוק.. שדות חיטה ושעורה מוריקים מאופק עד אופק, נשפכים מהגבעות אל פאתי הכבישים וצובעים ברקע מתאים את פריחת הפרחים העונתיים. דגניים הם גידול מרכזי בשטחים הפתוחים, ברירת
חקלאות בת-קיימא: החודש נדרשנו להתייחס למזג האוויר הסוער במיוחד שתואר שוב ושוב כסערה קיצונית שכמותה לא ראו זקני הדור או לפחות כבר 100 שנים.. חלקנו נותרו ספונים בבית או במשרד, לכל היותר מנצלים את
יום הקרקע הבינלאומי והשדה שלנו – חקלאות בת־קיימא החודש כבכל שנה, ב- 5 לדצמבר צוין ברחבי העולם יום הקרקע הבינלאומי והשדה שלנו, בסימן "עצרו את הרס הקרקע והצילו את עתידנו!". הקמפיין הושק במטרה להעלות
בחלקים מסוימים בעולם, האצות הפכו כבר מזמן למוצר ייחודי בתפריט. בישראל, למדנו להכיר אותן בעיקר בצורתן המגולגלת, עם אורז ותוספות מגוונות, במאכל האסייתי הפופולארי בישראל – סושי. אך מאז השתלבותו של הסושי בקולינריה הישראלית
חקלאות ברת קיימא: במאמר הקודם עסקנו בקומפוסט – "הזהב השחור", מה מייחד אותו מזבל אורגני – הוא זבל אורגני שעבר תהליך קומפוסטציה, נקי ממיקרואורגניזמים פתוגניים, מכיל תרכובות הומיות ומינרליות, יציב ומזין. וגם דנו במה
מחזור הפחמן הגלובלי: במאמר הקודם במדור, דנו ב- מחזור הפחמן הגלובלי (Global Carbon Cycle) ובצורך להגדיל את מאגר הפחמן בקרקע, כדי לצמצם את פליטת הפחמן לאטמוספירה ובעיקר כדי לטייב את המשאב החשוב והעיקרי במערכת
