*תמונה ראשית: השקיה בשדה – עלויות מים גבוהות במיוחד צילום: עמיקם רגב, ארכיון ניר אליהו

על שולחן הכנסת תונח השבוע הצעת חוק לתיקון חוק המים, שמטרתה ליצור הוגנות ולקבוע תעריפי מים שמשקפים את כושר הנשיאה של הגידולים החקלאיים, ולשפר את כושר התחרות של החקלאות בישראל. 

הצעת תיקון חוק מים (הצעת חוק המים, תיקון – קביעת תעריפי מים לחקלאות, התשפ"ד–2024) מבקשת לתקן עוול מתמשך, שבעקבותיו לא רק שתעריפי המים האמירו בשנים האחרונות מעבר לכושר הנשיאה של גידולים רבים, הם גם כללו עלויות שאינן נוגעות לשימוש חקלאי. 

יתרה מזו: אירועי 7 באוקטובר אף החמירו עוול זה, בפרט לחקלאים שבאזורי העימות – בשטחי הפריפריה בדרום, בצפון  ובמזרח. לא רק שחקלאים אלו נאלצו להתמודד עם האיום הביטחוני ועם השלכות מלחמת 'חרבות ברזל', בהן פינוי ישובים וחשש לאבד חלק מהשטחים החקלאיים – הם נאלצו במקביל להתמודד עם עלויות מים גבוהות במיוחד שפגעו בכושר התחרות שלהם. נזכיר כי מדובר באזורים שהמשך פעילותם היא אינטרס לאומי ראשון במעלה. 

כולנו תקווה כי עוול זה יתוקן במהרה מתוך מניע של צדק, תועלת כלכלית וביטחונית, תוך צמצום התלות בגורמים חיצוניים בימי שגרה, ועל אחת כמה וכמה בעתות משבר. בתוך כך נזכיר כי באזורים שונים החקלאות הישראלית עושה שימוש נרחב במי קולחין מטוהרים, ואף מובילה בעולם בתחום סביבתי ואקולוגי זה, נתון שגם אותו יש להביא בחשבון בהוזלת התעריף. 

התאחדות חקלאי ישראל מודה לקבוצת חברי הכנסת מכל גווני הקשת הפוליטית, ובראשם ח"כ הרב משה גפני, יו"ר ועדת הכספים; וח"כ אלון שוסטר, ח״כ ינון אזולאי, ח״כ ששון גואטה, ח״כ שלום דנינו, ח״כ מטי צרפתי, ח"כ רם בן ברק, ח״כ יצחק קרויזר, ח״כ נעמה לזימי, ח״כ אלי דלל, ח״כ קטי שטרית וח״כ אליהו ברוכי, על שיזמו יחד את הצעת חוק זו ובכך פעלו לחיזוק הייצור המקומי של תוצרת חקלאית, מה שיאפשר את קיומה ואת שיקומה של החקלאות הישראלית ואת ביטחון המזון של אזרחי ישראל.

הפוסט על שולחן הכנסת תונח הצעת החוק לתיקון חוק המים שתיצור הוגנות עבור החקלאים הופיע לראשונה ב-.

לראשונה בישראל, משרד החקלאות מוביל, בשיתוף משרדים נוספים, הצעת החלטה לממשלה לגיבוש תכנית לאומית לביטחון המזון, עד לשנת 2050, עם יעדי ביניים לשנים 2030 ו-2040. הצעה להחלטת ממשלה בנושא תוגש בימים הקרובים על ידי שר החקלאות להצבעת הממשלה.   

שר החקלאות, ח"כ אבי דיכטר: "אנחנו, במשרד החקלאות, מובילים תהליך של היפוך מגמה – מייבוא לייצור מקומי, זאת מתוך מחויבות מלאה לביטחון המזון של אזרחיות ואזרחי ישראל וצמצום התלות בביטחון המזון של מדינות זרות. השמירה על ביטחון המזון של מדינת ישראל תתאפשר רק אם ננקוט מדיניות ארוכת טווח של טיפוח החקלאות כמשאב לאומי, נייצר חקלאות על פי פוטנציאל ייצור ולא על פי תכתיבים והגבלות, ונאפשר ודאות וכדאיות כלכלית לציבור החקלאים." 

הצעת המחליטים מציעה כי תגובש ותובא לאישור הממשלה תוך 180 יום, תכנית לאומית בנושא ביטחון המזון בהובלת משרד החקלאות ובשיתוף משרדי הממשלה הרלוונטיים, כשהמטרה היא להבטיח את יכולת ייצור המזון המקומית ואספקת מזון סדירה של מזון בריא ובר-השגה לטווח הבינוני והארוך, בכמות, איכות, מגוון ונגישות פיזית וכלכלית שיאפשרו אורח חיים בריא לכלל האוכלוסייה בישראל, תוך קידום חקלאות, תעשיות מזון מקומיות ומערכות מזון מקיימות ומותאמות אקלים. 

בתוך כך, משרד החקלאות, כמשרד המוביל את המהלך, יביא לאישור במסגרת ההצעה, את שינוי שם המשרד, כך שייקרא מעתה "משרד החקלאות וביטחון המזון". לגיבוש התכנית יוקם צוות עבודה בין-משרדי בראשות מנכ"ל משרד החקלאות ובהשתתפות נציגי משרדי הממשלה הרלוונטיים, ביניהם: המטה לביטחון לאומי ומשרדי הבריאות, הכלכלה והתעשייה, הגנת הסביבה, השיכון, הרווחה ומשרדים רבים נוספים.  

להצעת ההחלטה המובאת לממשלה, קדמה עבודת מטה יסודית בשיתוף גורמי המקצוע במשרדים הרלוונטיים. עבודת המטה הובלה על ידי היועץ לביטחון לאומי וראש המל"ל, שסוכמה בדיון בראשותו ביום 20.2.24, שם נקבע כי לנוכח האיומים, המגמות והאתגרים האחרונים, גוברת החשיבות לחיזוק העצמאות של החקלאות והתעשייה המקומית בראייה לאומית ויש להתניע הליך גיבוש תכנית לאומית בהובלת משרד החקלאות, בתהליך שיתופי רב מגזרי. 

ההגדרה המקובלת של ביטחון מזון היא מצב בו לכל האנשים, כל הזמן, יש נגישות פיזית, חברתית וכלכלית לכמות מספקת של מזון בריא ומזין, המתאים להעדפותיהם ולצורכיהם התזונתיים והתרבותיים, ומאפשר חיים פעילים ובריאים. זמינות ויציבות ביטחון המזון נשענות על ארבעה רכיבים מרכזיים: ייצור מקומי, ייבוא, מחסני חירום וניטור השינויים בייצור ובשרשרת האספקה. 

בשנים האחרונות עלה נושא ביטחון המזון לסדר היום בעקבות שינויים עולמיים, כדוגמת משבר האקלים והשפעתו על הגידולים, גידול באוכלוסיית העולם, וכן שיבושים באספקה העולמית בעקבות משבר הקורונה והמלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מגמה זו התחדדה לנוכח האתגרים שהתגלו במלחמת "חרבות ברזל". על פי נתוני משרד החקלאות, כ-60% מסך האספקה הקלורית לאוכלוסייה המקומית היום מקורם מיבוא, ורק 40% מייצור מקומי (18% מוצרים מן החי המצריך יבוא דגנים להזנת בע"ח, 22% מוצרים צמחיים), כאשר החקלאות המקומית מספקת את מרבית המזון הטרי.  

הנחיצות לתכנית ביטחון מזון מתחזקת עוד יותר על רקע האירועים בשנים האחרונות, ועל רקע הנתונים שנאספו על ידי משרד החקלאות, על פיהם האספקה העולמית של מוצרים מרכזיים שאנו מייבאים ריכוזית מאוד. 12 מדינות בלבד אחראיות ל-80% מהיצוא העולמי של תפו"א ועגבניות; 11 מדינות בלבד על 80% מייצוא מוצרי חלב; 9 מדינות בלבד מייצאות 80% מהשומשום; 8 מדינות בלבד מייצאות 80% מהחיטה וגרגירי החומוס; 6 מדינות בלבד מייצאות 80% מהאורז; 4 מדינות בלבד מייצאות 80% מהתירס ועוד. במקביל נמצא כי בשעות משבר, מדינות מגבילות את היצוא ממדינתן. כך קרה במשבר הקורונה, כאשר 20 מדינות הגבילו את היצוא וגם במלחמת אוקראינה, כאשר 25 מדינות הגבילו את היצוא בשיא המשבר.  

מנכ״ל מועצת החלב ויו"ר מועצת הצמחים, איציק שניידר, אמר בתגובה: "אני מברך את שר החקלאות ומנכ״ל המשרד על קידום הנושא לאחר שנים רבות של התעלמות מצד ממשלות ישראל. ניסיון העבר והמלחמה הבהירו לכל, כי לא ניתן להסתמך במוצרים טריים על ייבוא, וכי על ישראל לפעול לחזק את הייצור המקומי. חלב הינו מוצר בסיסי וחומר גלם מרכזי בתעשיית המזון ובביטחון המזון של אזרחי ישראל, ויחד עם משרד החקלאות נפעל לפתח את התעשייה המקומית שתמשיך לתת מענה בכל תרחיש."

ערבות הדדית במושבים! 

‏חברי מושב פרי גן הביאו מגילה לחברי היישוב שלומית שנחלצו לעזרתם בשבת השחורה ב 7.10 וכתבו עליה:  

‏"והימים האלה נזכרים ונעשים  

‏בכל דור ודור, משפחה ומשפחה.. " 

‏לאחינו אנשי שלומית,  

‏בכבוד של לוחמים ואהבת אדם, 

‏הצלתם אותנו והפכתם את הפור, 

‏נזכור לעד משפחת פרי גן". 

מזכ״ל תנועת המושבים, עמית יפרח: ״מרגש אותי בכל פעם מחדש לראות את הערבות ההדדית והכרת הטוב בין קהילות המושבים."

אושרה תקנה לקיום הצבעה אלקטרונית באגודות השיתופיות

שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, חתם על תקנות המתאימות את עבודת האגודות לעידן החדש ולמצבי חירום לניהול בעת המלחמה 

לאחר עבודה מאומצת של תנועת המושבים יחד עם רשמת האגודות השיתופיות, עו״ד טלי ארפי-כהן, אושרה התקנה להצבעה אלקטרונית באגודה שיתופית. שר הכלכלה והתעשייה, ניר ברקת, חתם על תקנות המתאימות את עבודת האגודות לעידן החדש ולמצבי חירום לניהול בעת המלחמה. 

היתרונות שבהצבעה האלקטרונית מתחדדים, למרבה הצער, בעקבות מלחמת חרבות ברזל ומצב החירום שבעקבותיה, אשר הביא לכך שתושבים של עשרות יישובים, המאוגדים כאגודות שיתופיות, פונו ממקומם, אחרים גויסו למילואים ורבים לא שבו לביתם. חברי אגודות אלו, עד כה, לא היו נגישים להצבעות פיזיות. לפיכך ההצבעה הדיגיטלית תאפשר להם להשתתף בקבלת ההחלטות המכריעות הניצבות בפניהם והמשיך את הפעילות הכלכלית והניהולית החשובה של האגודה. 

מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח: "אנו מודים לשר הכלכלה ולרשמת האגודות השיתופיות על הנכונות להירתם לטובת הסדרת התקנה להצבעות אלקטרוניות. מדובר בבשורה גדולה למושבי העוטף והצפון, אשר בימים אלו נמצאים בתקופתם הקשה ביותר וכל תמיכה חשובה ומשמעותית עבורם מאוד. כעת ניתן לאגודות כלי ניהולי משמעותי שיקל עליהן לנהל את האגודות בשגרת החרום בה אנו נמצאים."

הפוסט משרד החקלאות וביטחון המזון הופיע לראשונה ב-.

ברק איילון, חקלאי וחבר כיתת הכוננות של כפר יובל, ואמו מירה נהרגו ביום ראשון השבוע מירי טיל נ"ט שפגע בביתה במושב שבאצבע הגליל. מירה, בת 76 במותה, הותירה אחריה בעל, ארבעה ילדים ו-12 נכדים. ברק, בן 45 במותו, הותיר אחריו שתי בנות. האב, אליהו איילון (74) הוגדר כנפגע חרדה ומוגדר כפצוע קל. השלושה שהו בבית כאשר טיל נ"ט פגע בקיר הבית. הלויית ברק ומירה איילון התקיימה ביום שני השבוע בחייק המשפחה, ע"פ הוראת פיקוד העורף. 

מייד לאחר הפגיעה בבית קבעו כוחות מד"א וכוחות רפואה של צה"ל את מותו של ברק. במקביל הוטסה מירה איילון, במסוק למרכז הרפואי "זיו" בצפת במסוק, לאחר שנפגעה במצב אנוש. לאחר מאמצי החייאה רבים נאלצו הרופאים לקבוע את מותה. 

מאז תחילת המלחמה נותרו מירה ואליהו בעלה במושב, על מנת לטפל במטעים ובלול שברשותם. למשפחה לול בין 32 אלף מטילות. ברק נותר במושב כחבר כיתת הכוננות וסייע לאביו ואמו במשק. מצה"ל נמסר כי מלבד ירי הנ"ט לכפר יובל, זוהו שיגורי נ"ט גם לעבר מרחב זרעית ושומרה. בנוסף זוהו שיגורים משטח לבנון לעבר משגב עם וגורן, ואלו נפלו בשטחים פתוחים. 

כשבוע וחצי לאחר פרוץ המלחמה פונו תושבי  כפר יובל מבתיהם. כעבר מספר ימים ביקר במושב שר החקלאות אבי דיכטר ופגש את בני הזוג איילון. מירה אמרה אז לשר: "כבר שנים שיש לנו משק של עופות פטם לפני שיווק, על אף שקיבלנו צו פינוי מהיישוב – בעלי לא יכול להתפנות ולהפסיק לעבוד ולטפל בעופות. אין מישהו אחר שיעשה זאת במקומו. " 

עד עכשיו לקחו חלק בעבודת המשק שלושה עובדים זרים תאילנדים – אך עם פרוץ המלחמה הם שבו לתאילנד. זה יצר מצב בעייתי שבו בעלי אליהו, בן ה-74, שגם סובל ממחלות בריאותיות – נותר לבדו לטפל במשק ששטחו פרוס על דונמים רבים בלי עזרה נוספת. ביקשנו מהחברה שאחראית לספק עובדים למצוא תחלופה – אך אף אחד לא רוצה להגיע לכאן. אפשר להבין אותם – אנחנו יושבים ממש על הגבול אך נקלענו למשבר חמור בכוח האדם. אין מי שידאג לעופות או יקטוף מהמטעים שלנו". 

"ממושב כפר יובל נמסר: "חבר המושב ברק איילון, חבר כיתת הכוננות נפל כשהגן על היישוב. אנו חברי כיתת הכוננות והנהלת היישוב והמועצה מרכינים ראש בנפילת."  

מזכ״ל תנועת המושבים ויו״ר התאחדות חקלאי ישראל, עמית יפרח: "אבל כבד נפל על מושב כפר יובל ועל תנועת המושבים. אנו מרכינים ראש ומשתתפים בצער המשפחה ובצער מושב כפר יובל על נפילתם של מירה איילון ובנה ברק ז״ל שנהרגו מטיל נ״ט. מדובר במשפחת חקלאים אשר נשארו במושב לעבד את אדמות המטעים שלהם ולעבוד בלול, ברק שימש גם כחבר כיתת כוננות במושב. החקלאים בצפון הארץ מסכנים את חייהם בכל רגע נתון בהיותם מעבדים את אדמות המדינה, מספקים תוצרת מזון טריה ושומרים על גבולות המדינה והביטחון הלאומי. יהי זכרם ברוך."

הפוסט ברק איילון ואמו מירה נהרגו מפגיעת נ"ט הופיע לראשונה ב-.