you can look here xxx free
indiansexstories
tu dai tai tu.
יבול שיא
הרפת והחלב
אוריאן צפלין צילום שרון הורביץ

שחוק לו שחוק לו. אוריין צ'פלין, מקיבוץ שריד, מספרת על ספרה החדש

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

"שחוקים" הוא אוסף של ארבעה עשר סיפורים קצרים המתארים רגעים מחיי הזוגיות של זוגות שונים, בשלבי חיים שונים ומגוונים. כל סיפור קרוי בשם הזוג שעליו מסופר, והמשותף לכולם, כשם הספר, הוא היותם שחוקים. שחוקים מחיי היום יום, מזוגיות רבת שנים, מהתפקיד הזוגי שכל צד לקח על עצמו, מהשגרה וההתמודדות עם הילדים. שחוקים

זהו ספרה השלישי של אוריין צ'פלין, בת קיבוץ שריד המתגוררת כיום בהרחבה של הקיבוץ. קדמו לו ספרה המצליח "ארבע שעות ביום" (הקיבוץ המאוחד), אוסף מרתק של מונולוגים החוקרים את הלינה המשותפת ואת המעבר ללינה משפחתית מנקודת מבטן של האימהות, ובקרוב יצא בעקבותיו גם סרט דוקומנטרי.

ספרה השני של אוריין צ'פלין, "מה שאלת היום" נכתב עם יוסי אקרמן, נשיא "אלביט מערכות", והוא מגולל את סיפור חייו המיוחד ומשלב בין הפן העסקי לאישי. היא מגיעה מעולם התקשורת, בעבר עבדה בטלוויזיה, והיום היא מלמדת בחוגים לתקשורת באקדמיה ועסוקה בהרצאות ברחבי הארץ, בעיקר סביב הספר "ארבע שעות ביום", אבל גם על "מה שאלת היום" יחד עם אקרמן, הרצאות המיועדות לחברות עסקיות, למנהלים ולחברות הייטק.

לעומת שני הספרים הקודמים, שהם תיעודיים במהותם, "שחוקים" הוא ספר פרוזה המדבר על זוגיות, יחסים ורגעי היומיום של החיים, הטריגר לכתיבתו היה תקופת הקורונה, על הסגרים שהביאה עמה.

"זה ספר שנולד במקרה בתקופת הקורונה", מספרת צ'פלין, "במהלך הקורונה נרשמתי לקורס כתיבת תסריטים בזום, מנהג קבוע שעשיתי לעצמי עוד מתקופת שהותי בארה"ב, להקדיש יום בשבוע לקורס לימודי."

"במסגרת הקורס עשינו תרגיל בנושא של שחיקה זוגית שנכתב באופן קומי-סטירי, על ימי הקורונה, ועל כך שזוגות ומשפחות נאלצו להיסגר בבתים ומה קורה שם. התרגיל קיבל הרבה התייחסויות בקבוצת הלימוד והעליתי אותו גם לפייסבוק."

איזה תגובות קיבלת?

ברגע שהעליתי את התרגיל לפייסבוק הוא נעשה ויראלי וקיבל המון שיתופים. במשך מספר חודשים, העליתי סיפורים קצרים נוספים נוסח הסיפור הראשון. עם הזמן אנשים שלחו לי סיפורים שקרו באמת ואני לקחתי את החירות להקצין, להגחיך, להפוך לסיפור סטירי. אנשים חיכו לפוסטים שיצאו תחת הכותרת 'פרויקט שחוקים'.

הפוסטים קיבלו תאוצה ויום אחד אני מקבלת ממישהי הודעה: 'מהסיפורים אני מסיקה שאת סקסולוגית, פסיכולוגית, מטפלת זוגית' והיא מתחילה לכתוב סיפור שלם שהיה עם בעלה.

עשיתי סדר לקוראי הפוסטים, אני לא סקסולוגית ולא פסיכולוגית. אני כותבת סיפורים. בהמשך פנתה אלי מוציאה לאור והציעה שנוציא את הסיפורים בספר. תוך שלושה שבועות נחטפה המהדורה הראשונה והוצאנו מהדורה שנייה לספר. לא תכננתי את זה, זה מאוד שונה מהדברים שכתבתי קודם וזה התגלגל."

ב"שחוקים" יש נגיעות של היומיום שכל אחד ואחת יכולים למצוא בתוכם. הדמויות כתובות בחמלה, אבל הסיטואציות מגוחכות. כל הסיפורים מבוססים על זוגות מהחיים. "הסיפור 'טלי ויואב' שמספר על זוג שהולך למטפל זוגי", משתפת צ'פלין, "זה זוג שאני מכירה.

היה להם מטפל 'צבעוני' שיש לו כלבה שיושבת אתו בחדר הטיפולים. היא יושבת על הספה וכשיש בכי היא מגיעה לנחם. החברה מספרת לי ואני והיא בוכות מרוב צחוק.

לא יכולתי לכתוב את הסיפור כפי שהוא אז הכלב הפך לכלוב של קביות והמטפל קיבל מבטא בריטי. לקחתי גרעין והפכתי למשהו אחר. לכל סיפור יש גם הסתכלות אופטימית, למרות המתחים והשגרה של החיים.

השמות שונו ואין מחויבות לאמת היסטורית. פנו אלי אנשים בפייס 'אולי תכתבי עלינו?' ובאמת יש שני סיפורים שנכתבו בהזמנה, כמובן שהפרטים שונו ואין לי מחויבות לדיוק של הפרטים."

איזה סיפור את הכי אוהבת?

"הסיפור על בלה ויענקל'ה. אנשים שהצליחו לשרוד יחד שבעים פלוס שנים. בלה דמנטית ויש צער בשכחה, אבל יש גם חמלה וקשר והומור. זה סיפור שמבוסס על זוג אמיתי. אמנם אין סוף טוב, אבל יש שם חברות ארוכת שנים. ואנשים אומרים לי 'זה בדיוק סבא וסבתא שלי, זה כמו אבא אימא שלי או זה הפחד הכי גדול שלי'."

אוריין צ'פלין מספרת שהקפידה על כך שיהיו סיפורים עם דמויות במגוון גילאים, דמוית שבאות מרקע סוציואקונומי שונה, כך שכל קורא יכול להזדהות אתן. "זוגיות ושחיקה, כולנו יכולים להזדהות ולמצוא את עצמנו שם."

"כל ספר נכתב במקום אחר, בהלך רוח אחר ולקח אותי למסע אחר" היא אומרת, "'ארבע שעות ביום' לקח אותי למסע ארוך שלא יכולתי לדמיין את העוצמה והתגובות שהתקבלו עם הוצאתו לאור, מסע שאני נמצאת בתחילתו", וכאמור, בקרוב יצא בעקבותיו סרט דוקומנטרי. את הסיפורים הקצרים מ"שחוקים" ביקש מישהו להפוך לסדרה, שנמצאת כעת בשלבי כתיבה "זה מסע מעניין שמשמח אותי. ברגע שמשהו יוצא לאור אי אפשר לדעת איך הוא יתגלגל בעולם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

הגענו מגבעת-חביבה ביום חם של יולי, לקיבוץ חצור הנמצא במועצה האזורית באר טוביה, לראות  תערוכת אמנות "בגלריה הלבנה". הגלריה שבעברה ההיסטורי הייתה בית קיטור (ליד המכבסה), ממוקמת במרכז הפעילות הקיבוצית. מוקפת דשאים וירק המשרים
4 דק' קריאה
"עילות ההתערבות בהחלטות רשם האגודות השיתופיות, בענייני בוררות, הן מצומצמות ושמורות רק למקרים חריגים שבהם נפלה בהחלטה טעות משפטית מהותית, או בנסיבות יוצאות דופן אחרות שבהן טעמי צדק מחייבים לתקן את ההחלטה", פסק בג"ץ
2 דק' קריאה
הפגנת חקלאים בכל הארץ: אלפי חקלאים צפויים להפגין מחר, יום חמישי, בכל רחבי המדינה כנגד הרפורמה ההרסנית בענף החקלאות במסגרת חוק ההסדרים אותה מקדמים שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר.  החקלאים צפויים
3 דק' קריאה
חשבתי, שמן הראוי להתייחס לטענה שהופיעה כאן לפני כמה שבועות, שהגורם המרכזי לשינוי באורחות החיים בקיבוצים, המעבר מקיבוץ שיתופי לקיבוץ מתחדש/מופרט, התרחש משום שחברים בקיבוצים, בעיקר מנהלים בעלי יכולת השתכרות גבוהה, דרשו לעבור להפרטה, לשכר
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן