יבול שיא
הרפת והחלב
עוד מורן קורן

אי העברת קיצבאות והכנסות לקיבוץ

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הזכאות  ל"רשת הביטחון" – אי העברת קיצבאות והכנסות לקיבוץ – שוללת זכאות לרשת ביטחון גם מבעל צרכים מיוחדים   

"כאשר בחרו התובעים לעשות דין לעצמם, ולהימנע מלהעביר לקיבוץ הכנסות שקיבלו וקצבאות ביטוח לאומי, הם מנעו מהקיבוץ את יכולתו לבחון כיצד לסייע להם, ב'רשת ביטחון' או בתשלומים אחרים". כך אמרה השופטת רננה גלפז מוקדי, מבית המשפט המחוזי בנצרת, בדחותה תביעה נגד קיבוץ דן, שהגישו בני זוג, חברי דן, האחד בעל צרכים מיוחדים.

בני הזוג שנישאו באמריקה, עלו לארץ והגיעו לדן. ארבע שנים לאחר שהתקבלו כחברים, אובחן הבעל כחולה פרקניסון והוכר בידי המוסד לביטוח לאומי כנכה בשיעור 100%. כעשר שנים שהה במוסד הסיעודי של דן עד שעבר להוספיס. האם והבן התגוררו בבית המשפחה בקיבוץ.

בספט' 2003, אימץ דן החלטה בדבר שינוי באורחות החיים וסיווגו שונה ל"מתחדש". השינוי הוחל על כל חברי הקיבוץ, אולם לוותיקים מ"דור המייסדים", ניתנה האפשרות לבחור אם להמשיך לחיות לפי "ההסדר הישן" (אורחות החיים ומתכונת התקציב כפי שהיו טרם השינוי) או אם להיכלל ב"שינוי", ולחיות לפי "ההסדר החדש".

 

ההסדר הישן" שמורה לדור המייסדים בלבד

באמצעות עו"ד גבריאל מיכאלי טענו החברים-התובעים, כי יש להחיל עליהם את "ההסדר הישן", כי הקיבוץ לא מקיים כלפיהם את מחוייבותיו, אינו מעניק להם "רשת ביטחון" בקיבוץ, אינו מממן את כל ההוצאות הרפואיות וההתאמות הכרוכות במגוריו של החבר ועוד.  הקיבוץ, באמצעות עורכת-הדין מורן קורן, טען כי סייע לחברים אלה מעבר למתחייב  מהתקנון,  ולאורך השנים מימן וסיפק את צרכיו של החבר-התובע, שלמרבה הצער נפטר לאחר שהחל הדיון המשפטי.

השופטת רננה גלפז מוקדי קבעה תחילה כי הבחירה בהמשך "ההסדר הישן" שמורה לדור המייסדים בלבד. מעמדם של התובעים, אפוא, הוא לפי "ההסדר החדש" ו"הוראות השינוי הנגזרות ממנו", ואת זכויותיו של החבר יש לבחון בהתאם למעמדו כבעל צרכים מיוחדים.

לפי חוברת השינוי, תיארה השופטת, התחייב הקיבוץ להבטיח "רשת ביטחון" (שבמהותה היא השלמת הכנסה"), לחברים "בגיל העבודה המוכרים כבעלי מאפיינים ייחודיים", "וזאת עד לסף ההשתכרות המינימלי במדינה".

הקיבוץ טען שהמשפחה אינה זכאית ל"רשת ביטחון" גם כי החבר חדל להעביר לקיבוץ, כמתחייב, את הקצבאות שקיבל, וגם כי החברה "סרבנית עבודה".

הענקת רשת הביטחון לחברים הזכאים, הסבירה השופטת, תיעשה רק לאחר מיצוי כל זכויותיו של החברים למימוש כל זכות המגיעה להם לכספים, מכל גורם שהוא, "קודם שפרנסתם תוטל על ציבור החברים".

"תקנות הערבות ההדדית", כמו-גם החלטות הקיבוץ, מתייחסות לבחינת הכנסות החבר ובן זוגו, כתא משפטי אחד ולא בנפרד (כטענת התובעים).

לצורך בדיקת הזכאות נבחן "המאזן המשפחתי", והקיבוץ רשאי להביא בחשבון כל הכנסה או נכס "של החבר או של בן זוגו". הזכאות מותנית גם בהעברת כל ההכנסות לקיבוץ ובגילוי נאות של "כל ההכנסות והנכסים שלה החבר ובן זוגו"

העברת קיצבאות והכנסות לקיבוץ

השופטת מצאה כי לאורך שנים בחרו התובעים שלא להעביר לקיבוץ את הכנסותיהם או הקיצבאות שקיבלו, מאחר שלא היו שבעי רצון מהחלטות הקיבוץ ביחס למימון צרכיו הרפואיים של החבר. זו הפרה של התקנון וההחלטות. "ציפייתם של התובעים, שהם יעבירו לחשבונם הפרטי הכנסות ממקורות שצריכים להגיע לחשבון הקיבוץ ומנגד, הקיבוץ ידאג להם, יעניק להם שכר מינימאלי וגם יספק את צרכיהם האישיים והרפואיים – היא נטולת בסיס".

התובעים הסבירו שזכותם לרשת הביטחון נובעת מכך ששניהם איבדו את כושר ההשתכרות שלהם. החבר בשל מצבו הרפואי והחברה בשל הצורך לטפל בבעלה לאורך השנים ולהיות זמינה לקריאותיו. אך השופטת "לא התרשמה" שהחברה, עשתה כל שביכולתה כדי למצות את כושר עבודתה (בפרט בשנים בהן שהה החבר בבית הסיעודי), וגם לא גילתה גמישות לעבודה בהיקף משרה מצומצם כדי להשיג פרנסה חלקית.

"לא רק שהתובעים לא העבירו את הכנסותיהם לקיבוץ ולא מסרו פרטים אודות הכספים שנכנסו לחשבונם הפרטי, אלא שגם החברה לא קיימה את חובתה לעבוד, גם אם בהיקף חלקי, סיכמה השופטת. היא דחתה את התביעה וחייבה את התובעים לשלם לקיבוץ הוצאות משפטיות "מתונות" בסך 15,000 שקלים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

סיוע במזון יבש למשפחות נפגעי אסון מירון: רק הוצאנו קול קורא ומיד התייצבו חברים, קיבוצים, מפעלים וארגונים לסייע בכמויות מזון יבש בעל כשרות בד"צ (זה לא היה פשוט), שנאסף במחסן בחממת עין שמר. משם
3 דק' קריאה
סיפורן של ארבע נשים לא יהודיות, מקנדה, שוויץ, ניו זילנד והולנד, שהתגלגלו ארצה לקיבוץ הקימו משפחה והן כאן. ארבעתן בחרו לא להתגייר רות המואבייה, עזבה את מולדתה והלכה אחרי נעמי לארץ יהודה. קיבלה עליה את
8 דק' קריאה
רימון ארצי, מ"חוות אלאדין" בכפר רות ועזאם נאצר, מכפר צפא, מזמינים לפעילויות לחג שבועות "בעקבות שבעת המינים". כבר כמעט שלושים שנים הם עובדים יחד בהרמוניה מעוררת השראה – דוגמא ומופת שאפשר גם אחרת. הפעילות
7 דק' קריאה
שלום, קוראים לי תמר ואני בת נהלל. השנה חוגגים יום הולדת 100 למושב שלי והמון כתבות עוסקות במה שהיה כאן בימים הראשונים. בכתבה הזאת, אני מביאה לכם את סיפורו של נהלל מזווית קצת שונה,
12 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן