יבול שיא
הרפת והחלב
מיה צדוק מעברות פתיחת שנת הלימודים

"בית הספר לא מקדש רק ציונים, אלא גם דואג שכל אחת ואחד מאתנו ייצא מבית הספר בן אדם טוב יותר, ואזרח יותר טוב"

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

בית הספר לא מקדש רק ציונים מיה צדוק, בת ה-17 ממעברות, המתחילה את שנת הלימודים האחרונה שלה בבית הספר האזורי 'רמות ים', כותבת בטור מיוחד לרגל פתיחת שנת הלימודים על תחושתם של התלמידים בבית הספר האזורי-קיבוצי

בית הספר לא מקדש רק ציונים: ביום ראשון התחלתי את שנת הלימודים האחרונה שלי במערכת החינוך. לאחר חמש שנים באותו בית הספר, אני חושבת שהבנתי איך המערכת מתנהלת, ובעיקר, למי לפנות כשצריך משהו. את בית הספר האזורי בעמק מאפיינים כמה דברים: הנוף המדהים לים, שיטות הלימוד הייחודיות ובעיקר – האנשים. אין לי ספק שאתגעגע, אבל לא רק לנוף הייחודי שיש לנו בבית הספר האזורי "רמות-ים" שבעמק-חפר, אלא לא פחות מכך לדרך ההסתכלות עליי ועל חבריי מצד אנשי החינוך בבית הספר. דרך המאפיינת את החינוך הקיבוצי-אזורי עוד מהימים שהורי היו בבית הספר, ולשמחתי נשארה גם היום.

נכון, אומנם הנוף לים עוזר לאווירה הטובה, אך מה שגורם לבית הספר להיות כל כך ייחודי היא בעיקר דרך החינוך שאנחנו מקבלים, ובתוכה שיטת לימוד המכונה "דיאלוג". כשמה כן היא, והיא מתנהלת בקבוצות למידה ולא בעבודה פרטנית שכל מטרתה היא הישג אישי. במקום לעשות בגרות בספרות והיסטוריה, כמו חברותיי מבתי ספר אחרים, אני עשיתי עבוד חקר מעמיקה על נושא דומיננטי במקצוע, בנוסף למבחן פנימי מצומצם. בהיסטוריה למדנו על תקופת השואה, והעמקתי בנושא ההתנגדות היהודית בגטאות. אם תשאלו אותי מה אני זוכרת ממבחן הבגרות שלי בפסיכולוגיה, אגיד שיש כמה דברים שחקוקים אצלי, אך הרוב כבר נמחק מזיכרוני. לעומת זאת, אם תבקשו שאספר לכם על הדיאלוג, אדע לספר ולפרט. בדיאלוג לא גורמים לנו "להקיא" ידע, אלא מלמדים אותנו להעמיק בנושאים שבאמת מעניינים אותנו באופן עצמאי.

לצד ה"דיאלוג" מתקיימות בבית הספר מגמות מעשירות, שכל אחת ואחד מאתנו יצא מהן לא רק עם בגרות, אלא, כאמור, עם ידע וההעשרה שילוו אותנו להמשך החיים. אחת מהן, היא  מגמת דיפלומטיה באנגלית, מגמה שמלמדת אותנו איך מקיימים שיחה ואיך מקיימים דיון באופן מכבד. בנוסף, המגמה עורכת סיורים ובין היתר השתתפות במודל האו"ם. אבל עם כל הכבוד ללימודים, מה שהכי חשוב לבית הספר ובבית הספר הם התלמידים והצוות –

הדבר שאני הכי מעריכה בבית הספר, זו העובדה שתמיד יש עם מי לדבר בצוות החינוכי, אנשים תמיד מוכנים לעזור ולייעץ, היחס הוא אישי וחם. המנהל מסתובב ברחבי בית הספר רכוב על אופניים, תמיד משוחח עם התלמידים וכמובן גם צוות המורים, המזכירה והמנהלה תמיד נמצא שם בשבילנו להקשיב, לעזור ופשוט להיות. לא "בוער" לי לעלות לי"ב, נחמד לי בחופש, אבל אני יודעת שכשאני חוזרת לבית הספר, אני חוזרת למקום טוב, מקום שרואה אותי, מקום שיודע להכיל ולחנך ולא רק להיות בית ספר לציונים. אני שמחה על הזכות שנפלה בחלקי ללמוד בבית ספר שלא מקדש רק הישגים וציונים, אלא גם דואג שכל אחת ואחד מאתנו ייצא מבית הספר בן אדם טוב יותר, ואזרח יותר טוב.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אביבה בראודה גרה בשער אפרים עשרים שנה, מאז הקמת ההרחבה הראשונה. היא נולדה בהרצליה, בבית מוסיקלי. רגע אחרי שחשבה שזהו לעולם לא תמצא בן זוג, הכירה את יובל בבלינד-דייט. הם התחתנו, בנו את ביתם
6 דק' קריאה
תקנון הקיבוץ ומנגנון הבוררות מעמדו של חבר קיבוץ העובד בענף המטעים של הקיבוץ, הגם שזה מתנהל במסגרת תאגיד נפרד בבעלות הקיבוץ, הוא כמו של חבר קיבוץ העובד בקיבוץ עצמו. כך פסק, השופט שאהר אטרש
2 דק' קריאה
בשבת התקיים מצעד לרגל האחד במאי בשדרות רוטשילד בת"א. לא רחוק משם קיימה קרן ברל כצנלסון את "כנס האחד במאי 2021 – לקראת סדר חברתי חדש" "חי, חי, חי – יחי האחד במאי !",
3 דק' קריאה
חברי הצוות  שהכין את מסמך עבודת המחלקה הפוליטית, טוענים שהמבנה החדש של המחלקה שאושר ופורסם, נוגד את ההסכמות אליהן הגיעו. ניר מאיר משיב, שהמבנה החדש מתאים למציאות הפוליטית הקיימת וש"אי אפשר לדקלם את הדקלומים
6 דק' קריאה
יוזמה שהחלה בשנת 2004 בחברה הכלכלית של מועצה אזורית הגליל העליון והחברה לפיתוח הגליל, מגיעה לשלב היישום. חברת "אלומיי אגירה שאובה" חתמה בפברואר השנה הסכם עם  חברת אלקטרה בע"מ להקמת פרויקט אגירה שאובה בצוק
< 1 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן