קטנות
יבול שיא
הרפת והחלב
גבעת חביבה 2

"גבעת חביבה" בת שבעים

6 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

על חמש התקופות בהיסטוריה של גבעת חביבה, מיום הקמתה ביולי 1949 ועד יולי 2019. בראשיתה הייתה הגבעה בית רעיוני לקיבוצי הקבה"א, אבל מזה עשרים שנה היא פסקה מלהיות כתובת רעיונית ואחרת לתנועה הקיבוצית

בשלושה ביולי  1949,  לפני שבעים שנה,  נולדה במזל טוב "גבעת חביבה". לא קלה הייתה הלידה. ההיריון נמשך הרבה מעל הזמן המצופה (שלוש שנים ועוד…). כאשר בוששה ה"גבעה" לצאת לאוויר העולם, נקרא לדגל המיילד: אלכסנדר פרג מקיבוץ בית זרע. השושבין היה הקבה"א. במאמצים רבים  הצליחה המשימה. לשמה של הגבעה התווסף תואר אצולה תנועתי מחייב: "הסמינריון הרעיוני של הקיבוץ הארצי השומר הצעיר".   "גבעת-חביבה" נקראת על שמה של חביבה רייק (צנחנית היישוב, חברת מענית, נרצחה בסלובקיה ע"י הגרמנים בשנת 1944). רשימה זו באה לקטלג לחמש תקופות את שבעים שנות פעילותה של גבעת חביבה. (1)

 

תקופה ראשונה – חזון ממלכתי שלא מומש   (1948-1946)

ב-1946 מוקם ועד ציבורי בראשות פרופסור חיים ויצמן (2) נשיא ההסתדרות הציונית, ואישי ציבור ידועים נוספים מהסתדרות העובדים, הסוכנות היהודית, המרכז החקלאי,  אמנים ותנועות שונות, נציגי הקבה"א וקיבוץ מענית, במטרה  להקים יד זיכרון  לחביבה רייק באזור קיבוץ מענית. למזכיר הוועד נבחר חיים כפרי חבר מענית, שריכז את פעילות הוועד, דאג והמריץ את מוסדות המדינה שבדרך והתנועה, כדי לממש את רעיון הקמת הגבעה ולמצוא את התקציבים המתאימים לכך. בעת ההיא שלטו עדיין הבריטים בארץ אך בכל זאת סומן מקום לגבעת חביבה בבתי "לבזובסקי" (3) שהיו עשרה בתים משפחתיים נטושים שעמדו על גבעה בין עין שמר למחנה 84. במרכזם של הבתים עומד מגדל מים הנראה עד היום לנוסעים על הכביש הראשי לגבעת חביבה (כביש מס' 581). בתים אלה היו מיועדים להתיישבות. בעקבות מאורעות 1936 לא הגיעו המתיישבים המיועדים ועשרת הבתים עמדו ריקים. אברהם לבזובסקי, היזם של היישוב שלא קם, נפטר בשנת 1943.

החזון הראשון של גבעת חביבה אמור היה  להיות חזון ממלכתי שביקש לעסוק בהכשרתם של שליחים לשם יציאה לאירופה, לשקם ולהדריך את הילדים והנערים  שנאספו לאחר מלחמת העולם בבתי ילדים ובמחנות. הגבעה יועדה לשמש במקביל מרכז לסמינרים לנוער עולה  ולהמשך הכשרת מורים ומדריכים. הייתה זו תכנית חינוכית ממלכתית פתוחה לנוער ומבוגרים מכל הזרמים ללא הבדל של שייכות תנועתית ופוליטית. תכנית זו של הגבעה לא מומשה בעקבות מלחמת השחרור.

 

תקופה שנייה – יסוד בית לתנועה  (1949 – 1980)

תהפוכות שהתרחשו בשדה הפוליטי – הן במדינה והן בתנועה לאחר מלחמת השחרור, האיצו את שינוי התכנית:  (4)  היה צורך דחוף בהקמת סמינריון שיטמיע  בתוכו את עקרונות ה"קולקטיביות הרעיונית" של הקיבוץ הארצי,  בעיקר בין חברי הקיבוצים הצעירים. ממרכז חינוכי ממלכתי הפתוח לכל תנועות הנוער, נהפכה גבעת חביבה למרכז רעיוני – פוליטי של הקבה"א ומפלגת מפ"ם.  גבעת חביבה מוקמת כאמור על שטח מחנה בריטי,  שלאחר עזיבת הבריטים את הארץ שימש כמחנה הכשרה  לחברי קיבוץ ברקאי, עד עלייתם לנקודת הקבע. כדי להקים את גבעת חביבה ולהפכה ממחנה בריטי עזוב ומוזנח לסמינריון רעיוני-חינוכי וחברתי, מסודר, חיי ותוסס,  גויס אלכסנדר פרג, אשר עמס על שכמו את הקמת הגבעה. למשימת הכשרת המקום והתאמתו לתפקידו החדש הצטרפה רומה שטיין מעין שמר. שניהם במשותף מהווים את צוות ההקמה. חזון "הקולקטיביות הרעיונית" שירת נאמנה את הנהגת התנועה ומטרותיה. קיבע את אחיזתה בין חברי הקבה"א ומפ"ם לאורך שלושים  שנה.  גבעת חביבה הייתה פלטפורמה  לגיבוש "מדורת השבט". רבים וטובים עברו קורסים, ימי עיון וסמינרים בגבעת חביבה. מנוער במוסד החינוכי, דרך סמינר חוזרי צבא, מזכירי קיבוץ, רכזי ועדות שונות, צוותי היגוי ומחשבה. פעילויות של גופי תרבות מטעם התנועה, מועצות וועידות של הקבה"א ומפלגת מפ"ם ועוד ועוד…  כדי לשרת את הרבים ולתת לסמינריון את התנאים המתאימים לעיון ולמידה, הוקמו כיתות לימוד, מרכזי פעילות, כדוגמת המכון היהודי ערבי שהיה למסד אידיאולוגי מרכזי של שיתוף פעולה ברוח אחוות העמים (5). ספרייה גדולה, בריכת שחייה, בתי מגורים נוחים לבאי הסמינרים, אולם התכנסויות רחב (בית גולן) וביניהם משטחי נוי, דשאים נרחבים  עם שיחים וצל עצים, המזכירים מרחב קיבוצי כדי שכולם ירגישו בבית.

 

תקופה שלישית – התמודדות עם משבר ושינויים (1999-1980)

בשנות השמונים הועבר ממרחביה לגבעת חביבה ארכיון התנועה, אל בית חדש שנבנה במיוחד לייעודו כארכיון, בו ממוקם גם המרכז לתיעוד וחקר של השוה"צ  (מת"ח) ופעילויות "מורשת". בהמשך נבנה גם בית "מורשת".  שנות השמונים הביאו עמהם את משבר הקיבוצים. כדי להתמודד עמו  הוקם בגבעה מרכז הדרכה רב-תחומי, שפעל מתוך רצון לתת תשובה רלוונטית  למצוקות הקיימות ולשינויים המתרחשים בשטח, בתוככי הקיבוצים פנימה (יתר דגש על רצון הפרט, מימוש אישי, לינה משפחתית וכו'  ופחות מקום לקולקטיביות מחייבת). המבנה הקיבוצי הקלאסי  שינה פניו לרעיונות חדשים. ההנהגה ההיסטורית מפנה מקומה לדור הביניים וזה הצעיר יותר.  לאחר שנים של התעלמות מהלכי רוח שביקשו שינוי, הוצגו בסמינרים ובחוג שיח וחשיבה, דגמים שונים של מודלים קיבוציים לדיון פתוח. מועלות  אפשרויות מימוש ריאליות. תקופה זו מנסה לראשונה להתמודד עם שינויים תוך כדי תנועה, להציב אלטרנטיבה חיובית ולא לשמר רק את מה שהיה. בכך היא מכשירה את השטח לחשיבה חדשה, רעננה, המבקשת תשובה.  אך בכך לא היה די. הקיבוצים נכנסו למשבר כלכלי-חברתי עמוק שהשפיע על כל המערכות התנועתיות,  כולל גבעת חביבה, שעד אז הייתה בבואה למתרחש בקיבוצים.

 

תקופה רביעית – הישרדות בכל מחיר  (1999 – 2012)

בפתאומיות, כמו עידן הקרח ששינה סדרי בראשית בגיאוגרפיה של הטבע, הגיע המשבר הקיבוצי לשיאו ובסדר העדיפויות הפנימי גבעת חביבה כבר לא הייתה על סדר היום של הקיבוצים. ב-1999 התרחש איחוד התנועה הקיבוצית. פורמלית פסק הקבה"א מלהתקיים כארגון. את מקומו תופסת "קבוצת חבצלת". מה שנשאר בגבעה כנושאי הזיכרון והמורשת התנועתית-ההיסטורית היו "יד יערי"  (לשעבר מת"ח)  ארכיון התנועה ופעילויות "מורשת". גם הגבעה נסחפת אל המשבר הכולל. המחר היה לוט בערפל. קיים צורך דחוף לחולל הכנסה . המקורות שהיו בעבר התאיידו. מה עושים?

מביאים קבלני קמפוס חיצוניים שמטרתם לאכלס את הגבעה, בכל מחיר! למלא את המגורים והכיתות במשתמשים, להפעיל את מרכזי הגבעה על בסיס רווחי. הבעיה: הפעילויות שהוכנסו אל כותלי הגבעה לא תאמו במקרים רבים את רוח הגבעה ומטרותיה.  היה פער בין החזון ומימושו… בנוסף למשבר הכלכלי נוסף משבר של אמון עם החברה הערבית בעקבות מאורעות אוקטובר בוואדי ערה בשנת 2000 (6).  התקופה הקשה עברה והגבעה שרדה הרבה בזכות סגירת פעילויות, קיצוץ בכוח אדם, וייעול המערכת. כל מרכז מחויב בהצגת מקורות כספיים לקיומו.

 

התקופה החמישית – חזון של חברה משותפת (2012 – 2019)

בשנים האחרונות מתייצבת הגבעה על בסיס חזון חדש: "מרכז לחברה משותפת השואף לבנות בישראל חברה מכילה ומלוכדת ע"י שיתופן של קהילות מפולגות בפעילות קולקטיבית למען קידומה של דמוקרטיה ישראלית משגשגת ובת קיימא המבוססת על "ערבות הדדית, שוויון אזרחי וחזון משותף לעתיד" (מתוך דף הבית של גבעת חביבה).

כדי לממש רעיון ראוי זה מוקמות בגבעה מסגרות חינוכיות חדשות מרשימות  כמו בית הספר הבינלאומי, המשתף במסגרתו נוער ישראלי, יהודי וערבי ובשילוב נוער מארצות העולם. קצר המקום מלתאר את מלא הפעילות הענפה המתרחשת בגבעה. בהחלט פעילות הראויה לכל שבח.

לסיכום: בראשיתה הייתה הגבעה בית רעיוני לקיבוצי הקבה"א. מזה עשרים שנה פסקה הגבעה מלהיות כתובת רעיונית ואחרת לקיבוצי "חבצלת" ולתנועה הקיבוצית. יחד עם זאת היא ממשיכה להיות מודל לשיתוף פעולה יהודי- ערבי ותקווה לרבים וטובים הפועלים ברוח השוויון, הצדק החברתי, האחווה והשלום.

כאשר אנחנו מציינים שבעים לגבעה,  חובה וזכות להזכיר את הרבים שהיו מעורבים בה לאורך שנותיה. 15 מנהלים, מאות מרצים, מורים, אנשי הגות ומנהלה,  אנשי שרות ותחזוקה ומאות האלפים מהקיבוץ, העיר והכפר שהגיעו אליה לשמוע, להשמיע, ללמוד  ולהתרענן. בזכותם ובעיקר בזכות הקיבוץ הארצי – השומר הצעיר לדורותיו ,  גבעת חביבה קיימת.

לגבעת חביבה וקבוצת "חבצלת" ברכות ומזל טוב עם הפנים לעתיד!

 

הערות:

1 – חלוקת שנותיה של "גבעת חביבה" לחמשה פרקים הם תוצאה של עיון מחקרי בהיסטוריה של הגבעה עליה אני עומל בימים אלה ועתידים לצאת לאור כפרסום מסודר.

2 –  פרופ' חיים וויצמן נתן הסכמתו לעמוד בראשות "הפטרונות" של הוועד להנצחת חביבה רייק, בתנאי שהוא אישית לא ישתתף בישיבות ולא יגיב על דוחו"ת. מכתב על כך משנת 1947 נמצא בארכיון קיבוץ מענית חתום על ידי פרופ' דוד ברגמן המנהל המדעי של מכון זיו ברחובות.

3 – אברהם לבזובסקי (1943-1896) הגיע לא"י בעלייה השנייה לאזור חדרה-כרכור והתמחה בחפירת בארות. בשנות השלושים הקים באזור הרי מנשה ע"י עין שמר ישוב של חקלאים ובו 10 יחידות דיור ומגדל מים. עם פרוץ המאורעות בשנת 1936 נרצחו שני פועלים חקלאיים , אירוע שהשפיע על רוכשים פוטנציאליים שנמנעו מלהגיע ליישב את הבתים. לבזובסקי ירד מנכסיו.  נפטר מר נפש בגיל 47 בשנת 1943. על שמו נקראים עשרת הבתים ששמשו בשנותיה הראשונות של הגבעה למגורים.

4 –  פירוק מטה הפלמ"ח שרובו הורכב מחברי מפ"ם , ואי הכנסת מפ"ם לממשלה לאחר הבחירות לכנסת הראשונה (25.1.49)  בה זכתה המפלגה ב-19 מנדטים והייתה למפלגה השנייה בגודלה בכנסת, עם הוויכוח הקשה על מעמדה של ישראל מול הגושים סביב המלחמה הקרה, כל אלה חייבו את הקו של הקמת סמינריון פוליטי – רעיוני בגבעת חביבה.

5 – המוטו של מפ"ם הופיע כל יום בראש עיתון המפלגה, "על המשמר": "לציונות, לסוציאליזם – לאחוות עמים". גבעת חביבה כמוסד רעיוני אמורה לממשו. הסיומת של המוטו "אחוות עמים" הוא העוגן היציב בפעולות הגבעה לאורך שבעים שנותיה.

6 – אכלוסה של הגבעה "בכל מחיר", כללה נתינת מקום מגורים ללינה ושהייה בקמפוס גבעת חביבה עבור כוחות הביטחון ומשמר הגבול. מהגבעה יצאו כוחות משמר הגבול לדיכוי המהומות שפרצו בוואדי ערה באוקטובר – 2000, בהן היו הרוגים ונפגעים מהמגזר הערבי. סיטואציה זו פגעה קשות באמון בין הגבעה ומטרותיה לבין החברה הערבית מהאזור בפרט ובארץ ככלל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

חוות "קיימא בארותיים" הוקמה במאי 2015 על ידי שלוש נשים, שני דורות שחיים במשק משפחת שבח בבארותיים, אם ובנותיה. אירית שבח, גמלאית ומנהלת בכירה בפורום 100 של תנובה, הייתה מנהלת משאבי אנוש של קונצרן
6 דק' קריאה
47 שנה חלפו מאז, אך בכל פעם שמגיע יום כיפור, רבים נזכרים באותה מלחמה ארורה, מלחמת יום הכיפורים, מלחמה שנחשבת לקשה במלחמות מדינת ישראל. אריהלה שמואלי, רפתן ודור שלישי לרפתנים בנהלל, מספר על אותם
5 דק' קריאה
"ילדים הם לא מבוגרים שטרם הבשילו, וחייהם הם לא מסדרון בדרך אל הבגרות. עכשיו הם חיים, וכאן ועכשיו הם זקוקים לאיכות חיים. חייהם יקרים וראויים לכבוד בזכות עצמם," אומר איש החינוך, הסופר והפילוסוף דני
3 דק' קריאה
המשבר הממושך והמתוקשר בין התנועה הקיבוצית ובין תנועת הנוער הכחולות הגיע  לסיומו, לאחר שהתק"צ ותנועות הנוער חתמו על  "מסמך הבנות" שגובש על ידי  צוות גישור שהוקם לצורך יישוב המחלוקות שבין הצדדים. בראש הצוות עמד
3 דק' קריאה
כמה פעמים חשבתן שהגיע הזמן לשינוי, לצאת ממקום הנוחות של המוכר והידוע ולצעוד קדימה לאתגר הבא? כמה פעמים רציתן למנף את עצמכן למקומות חדשים ומרתקים? אם אתן בשלות לבצע צעד משמעותי בחייכן – הצטרפו
3 דק' קריאה
אבי דבוש, פעיל סביבתי, חברתי ופוליטי משדרות, בעל עבר קיבוצי עשיר ומנכ"ל ארגון רבנים למען זכויות אדם, מאמין שהשינוי הפוליטי בישראל יבוא מהפריפריה וסבור שלקיבוצים יש תפקיד חשוב בכך. ריאיון   למרות גילו הצעיר
5 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן