רוחות סוערות בקיבוץ אדמית
יבול שיא
הרפת והחלב
יורם גרינבלט

דברים לזכרו של יורם גרינבלט

2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

פטירתו של יורם גרינבלט, צייר וחבר קיבוץ מעברות, לאחר מחלה ממושכת,  מחזירה אותי שנים אחורה לשנות השבעים – תשעים לתקופה בה נפגשו חיינו האמנותיים והחברתיים לעתים קרובות. כאשר אני מהרהר בביוגרפיה של יורם באותה תקופה נדמה לי שאני נוגע מקצת גם בחיי. היינו שותפים קרובים לפורומים אמנותיים שונים עת שמש יורם כמזכיר ארגון אמני הקבה"א. בפגישות אלו למדתי להעריך את ראייתו ודרך חשיבתו בנוגע לפעילות האמנותית בתנועה הקיבוצית ככלל ובקבה"א בפרט.

יורם היה איש דעתן, שלא הסתיר את מחשבותיו על התנהלות הממסד, על האמנות הקיבוצית והישראלית, ועל הקיבוץ. לא חשש להתעמת וללכת כנגד הזרם. יורם היה גם עיתונאי. עורך עלון הקיבוץ ומפיק את ידיעון אמני הקבה"א. במסגרת זו הביע  את השקפת עולמו. מעל הכול היה יורם גרינבלט צייר. רשם מעולה, איש של צבעים, ציור לשם ציור.  ללא התחכמויות קונצפטואליות מיותרות. נשאר נאמן למסורת המופשטת – פיגורטיבית הלירית מורשת לימודיו באבני. יורם היה נוכח בתערוכות, מפעלים וכנסים של אמני התנועה הקיבוצית. חיוכו מבעד לזקנו הסגיר את טוב ליבו וחכמתו.

יורם מבוגר ממני בכמה שנים, אך שנינו מבני אותו דור של בני קיבוץ שבחרו באמנות כדרך חיים המשולבת בחיי קיבוץ. הקרבה הגיאוגרפית יוצרת  גם קרבה אישית ואמנותית  שמושפעת מאותם נופי ילדות וחיים. אני זוכר לטובה את ביקוריו של יורם בסטודיו שלי כדי לבחור עבודות לתערוכה, את השיחות ביננו על יצירה וחיי אמן בקיבוץ.   בשנת 2013 כאשר יורם כבר חלה, נאצרה לכבודו תערוכה רטרוספקטיבית בקיבוץ מעברות. דליה בר אמוץ מאוצרות התערוכה,  הזמינה אותי לראות את התערוכה שהתקיימה בפאב הח"ץ שנהפך "לפאב ארט". השפע הרב שנתגלה לעיני סיפר את סיפורו של יורם, איכותו ודרך חשיבתו. יורם היה סייר מעולה. איש ששבילי הארץ נהירים לו. הטופוגרפיה, מורגשים היטב ביצירותיו. צבעים אופטימיים, ירוקים של צמיחה , חומים, צהובי אוקר של אדמה, כחולים של שמים ומים, כאלה שצוירו מתוך הנשמה וביקשו להשאיר חותם היכן שביקר. "שדות שבעמק" הוא ציור עם תנופת חריש רחבה המספרת על הקשר העמוק של יורם אל האדמה, אל שורשי הבית. יורם לא הסתפק בציור והרחיב את חומרי היצירה שלו גם אל הפיסול.  בתערוכה שנערכה במעברות חזינו במודלים של נירוסטה נקיי קו וצורה , מודלים לפסלי ענק, שהם במידה רבה ניגוד לנגיעות הצבע האימפרסיוניסטיות, הליריות – שקופות של ציוריו.

על יורם האדם והאמן כותבת דליה בר אמוץ בדף לתערוכה במעברות:

" יורם גרינבלט נולד ב-1937 בקיבוץ מעברות. הוא בוגר מכון אבני, וזכה להיות תלמיד של אמנים מובילים בשדה האמנות הישראלי באותה עת, כמו סטימצקי, מוקדי ושטרייכמן. בהמשך השתלם ברייקס-אקדמי באמסטרדם. היה מרצה לרישום במכון אבני ובסדנת אמני הקיבוץ בתל אביב. גרינבלט שימש במשך יותר מעשור כמזכיר של ארגון אמני הקיבוץ הארצי, הוביל ויזם שורה של פרויקטים בתחום האמנות, העביר סדנאות ואצר תערוכות ביניהן תערוכה מקיפה שהוצגה במספר מוזיאונים ברחבי הארץ, לציון  80 שנה לתנועה הקיבוצית, בשיתוף עם "אמנות לעם".

גרינבלט מסתמן כאב טיפוס של מודל הצבר שהוא גם איש רוח. את חייו לוותה תמיד החתירה לשילוב בין פעילות היצירה ועולם התרבות  לבין התמדה בעבודה הקשה במשק, במספוא ובגידולי השדה, ובהמשך במערך הייצור במפעל "מוצרי מעברות". לאורך שנים עסק בכתיבה ושימש כעורך העיתון המקומי".

יופיו של אזור עמק חפר, המלא בשדות, מטעים, בריכות דגים, נחל אלכסנדר וסביבה כפרית חקלאית , נוכח ביצירותיו של יורם. הוא היה לאחד מהפרשנים החזותיים המעניינים של העמק.

אזכור את יורם  בהרבה הערכה וכבוד.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

מיטל גבע אוחיון, מומחית לתזונה ומטפלת, עוסקת בטיפול פרטני וקבוצתי לאנשים, בעיקר נשים, לשחרור מאכילה רגשית. לשיטתה של גבע-אוחיון, אנשים לא מקשיבים לגופם. הם לא מקשיבים לתחושת הרעב שלהם או לתחושת השובע, הם לא
6 דק' קריאה
הוא רק בן 35 וכבר מנהל את משק נהרי, המגדל פפאיה, אנונה ואבוקדו אורגניים. עומר נהרי, הנכד של אורה ויורם נהרי, ממושב בן עמי, היה קשור מאוד למושב בו גדל. בגיל 15 כבר עבר
7 דק' קריאה
כשפרצה מלחמת יום כיפור קטף אִיתָי מיכאלי כותנה בשדות של קיבוצו, הזורע. למחרת כבר התייצב בגדוד 890, הגדוד ממנו השתחרר רק כמה חודשים קודם. כעבור עשרה ימים כבר הוביל פלוגה בקרב המפורסם על החווה
15 דק' קריאה
אני יודעת שאתם אוחזים בעיתון של אחרי יום כיפור, אבל אני כותבת את הטור עוד לפניו ואני מלאת מחשבות וחששות, איך ייראה יום כיפור הזה עם הסגר וכל ההנחיות. הקשבתי לתפילה שנקראת הווידוי הגדול
3 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן