יבול שיא
הרפת והחלב
דעות
2 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ד"ר אילת גלס: התייחסות לכתבתו של עזרא דלומי – החבר מהו?

ד"ר אילת גלס 

אורי הייטנר (אורטל) כתב בבלוג שלו ב-2010 על אברהם אדרת: "אברהם סלד מזיוף, מהתייפיפות, מהליכה סחור סחור, מהעדפת התפל על העיקר, מהתפשרות על עקרונות, מאחיזה בעמדות בשל הפופולריות שלהן, מהתחמקות ממאבק על מה שאדם מאמין בו, מעריקה מהתמודדות עם הבעיות האמיתיות". על כן הופתעתי לקרוא את כתבתו של עזרא דלומי, שהיה מתלמידיו של אדרת ז"ל. דלומי שואל החבר מהו והולך סחור סחור עד שמגיע בסוף דבריו לשורת האינטרס ("צודק יותר שיירשו את הנכסים היצרניים החברים שיצרו אותם וצאצאיהם מאשר החברים הדור הבא"), ובדרך לשם מפספס את העיקר וגם זורע מחלוקת.

בעשור האחרון התקבלו רבים לחברות בקיבוצים בכל הארץ וזה לא מפתיע. פרדריק בלסאן חוקר חדשנות, דיגיטל והתנהגות צרכנית, הסביר מעל במת כנס ההנהגות האחרון מהי כלכלת מצפון. היום אכפת לנו יותר מתמיד ממי אנחנו קונים, במה מאמין המותג שבחרנו, כיצד הוא מתייחס לסביבה, לחברה ולעובדים. מסתבר שלהיות טוב, זה טוב לעסקים. וזה טוב לכולם. גם לצרכנים, גם לחברות וגם לסביבה. למה? כי ערכים זה הדבר הבא.

דור הבא של חברי הקיבוץ הוא דור שמחפש ערכים

לכן זו שגיאה גסה לבחון את הזיקה בין חברי הקיבוץ לקיבוצם לפי העדפותיהם התעסוקתיות, או על סמך ההנחה שהם חומדים את הרכוש המשותף.  הדור הבא של חברי הקיבוץ הוא דור שמחפש ערכים, עורג לשייכות ולקהילתיות, ומביא את היזמות והיצירתיות אל תוך הקיבוץ. יש לנו בקיבוצים מאפיינים ייחודיים, שאפשרו לנו להתמודד עם האתגרים החברתיים-כלכליים המורכבים של העשורים האחרונים, תוך שינויים והתאמות למציאות ולסביבה המשתנה, ואפילו לצמוח ולהתחזק. אנחנו ממשיכים להוות מסגרת השתייכות ערכית ומשמעותית, המקיימת שותפות חברתית וכלכלית. שותפות חברתית כלכלית בין החברות והחברים החיים בקיבוץ, ומשתמשים בתוצאות הפעילות העסקית של הקיבוץ כמקור לממש את אותם ערכים.

קהילה קיבוצית במיטבה

נכון, שינויים של ממש עברו על הקיבוץ מאז ימי דגניה הראשונים, לפני 110 שנים, אך ערבות הדדית וסולידריות, דמוקרטיה פעילה, ניהול עצמי ומנהיגות מקומית, קהילה רב דורית ומלוכדת, איכות חיים וקיימות, חוסן כלכלי ושגשוג הם חלק ממרכיבי הזהות שלנו, גם היום, והם הם ליבתו של הקיבוץ: שיתופי כמתחדש. בכנס ההנהגות הבאתי דוגמאות מצולמות של המרכיבים הללו מקיבוצים שונים ברחבי הארץ. ו..כן, גם בית ודרך הם אחד ממרכיבי הזהות של תפיסת קהילה קיבוצית במיטבה שגובשה בשנתיים האחרונות באגף חברה וקהילה בתנועה הקיבוצית. תפיסה זו מבטאת את המכנה המשותף שעובר כחוט השני בין הקיבוצים, למרות השונות הקיימת ביניהם, ומזהה את מרכיבי המפתח לקיומה. מרכיב הבית והדרך בא לידי ביטוי בקהילה קיבוצית בעלת זהות מקומית ברורה ועדכנית, שחבריה בחרו בה באופן וולונטרי כבית. החיים בה מושתתים על ערכים משותפים ועל אחריות חברתית פנימית וכלפי החברה הישראלית. הקהילה הקיבוצית מקיימת מערכת חינוכית ותרבותית, שפועלת עפ"י אותם ערכים משותפים ומחזקת את מרכיבי המפתח שלה.

אין כוונתנו שהמציאות החלומית תתהווה סתם כך, בלי שיושקעו בכך מאמצים. בכדי להמשיך ולקיים את הקיבוץ כאורגן בר קיימא צריך לחזק את מרכיבי הזהות בתהליכים צופי פני עתיד, הנשענים על העבר וניזונים מן ההווה. זו אחריות משותפת של מנהלות ומנהלי הקיבוצים ושל התנועה הקיבוצית לקיים את השיח הזהותי עם חברות וחברי הקיבוצים, ולפתח את הכלים לחיזוק מרכיבי הזהות.

צדק אברהם אדרת ז"ל, האדם חי מעבר לזמנו, והקיבוץ הוא תשתית נפלאה לניסיון להשאיר עולם ערכי יותר לילדינו. לכן המסקנה גוטה, היא לקלוט את כולם לחברות בקיבוץ.

ד"ר אילת גלס (פלמחים), ראשת אגף חברה בתנועה הקיבוצית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מזכ״ל תנועת המושבים למנהל הרשות לאכיפה ברשות מקרקעין: "דווקא עתה, כשהמשק הישראלי מצוי במצב חירום נוכח התפשטות וירוס הקורונה ומעסיקים במשרדים הממשלתיים רק עובדים חיוניים, אנשי האוצר יורדים לשטח ומצלמים משקים לצורך סקר של
< 1 דק' קריאה
הבהרות לציבור החקלאים והעוסקים בתחום: תקנות שעת חירום הגבלת מספר העובדים במקום עבודה לשם צמצום התפשטות נגיף קורונה החדש הבהרות לציבור החקלאים והעוסקים בתחומי חקלאות ובעלי חיים, לרבות חיות מחמד עדכון מיום 26.3.2020 על
3 דק' קריאה
הלב של כולם, יוצא אל החקלאים שגם יושבים על הגבול וגם עומדים להיתקע עם כמות פרחים שתמוטט את העסק. מבול הטלפונים לא איחר לבוא. פעם חקלאי – תמיד חקלאי בן צבי פרחים מהחקלאי: כבר
6 דק' קריאה
את "בוסתן נוף משותף" – מרכז רב תרבותי למורשת ולחקלאות מסורתית מקיימת –  יצרו אמירם וטילדה גולדין לזכר בנם עמרי ז"ל. עמרי, בנם השלישי של טילדה ואמירם, נהרג בפיגוע בזמן האינתיפאדה. היום הבוסתן הוא 
5 דק' קריאה
בתחילת החודש התקיים במכללת תל חי כנס "100 שנה לחלוציות" שהוקדש  לקרב  בתל חי שהתרחש ב-1 במרס 1920, ולמיתוס הלאומי  שנבנה בעקבותיו. הנופלים בקרב, ובראשם יוסף טרומפלדור, תוארו כסוג חדש של גיבורים עבריים המוכנים
10 דק' קריאה
מיצוי יכולות החקלאות המקומית: חמישה ארגונים חקלאיים בענפי הפירות, העופות, הדגים, הירקות והחקלאי ישראל, פנו היום (25.3) לשר החקלאות במכתב בקשה דחוף, עקב הצטברות סחורה טרייה של חקלאות אצל החקלאים, שלא לייבא מוצרי מזון
2 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן