ארכיון השומר הצעיר בגבעת חביבה
יבול שיא
הרפת והחלב
דעות

ההצבעה בבחירות הארציות בקרב חברי הקיבוצים

3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ההצבעה בבחירות הארציות בקרב חברי הקיבוצים: מגמות ההצבעה בבחירות הארציות בקרב חברי הקיבוצים, ככל שניתן לעקוב אחריהן בשנים האחרונות, מצביעות בבירור על התפלגות והתפצלות קולות גדלה והולכת בין מפלגות שונות, רובן עדיין מ'השמאל' ומ'המרכז' אך כבר לא רק.  אופי ההצבעה בעבר הלא רחוק, לפיו מרבית חברי הקיבוצים הצביעו בהמוניהם עבור מפלגת "העבודה" (בתק"ם) ומרצ (בקבה"א)  השתנה וכמעט איננו עוד בנמצא.

התנהגות האלקטורלית

בניחוש זהיר ניתן להציע, כי מגמה זו תימשך ואפשר שאפילו תגבר בעתיד הנראה לעין. 'ההתנהגות האלקטורלית' של חברי הקיבוצים תמשיך כנראה להפגין, מה שניתן להגדיר  כאינדיבידואליזם הצבעתי. במילים אחרות, חברי הקיבוצים יצביעו על פי הכרתם והבנתם את המציאות הפוליטית-מפלגתית במועד הבחירות ולאו דווקא על פי 'נאמנויות' מן העבר ובוודאי שלא עפ"י 'הנחיות' מטעם מרכזים תנועתיים כאלה או אחרים.

מצב חדש זה מחייב חשיבה מחודשת, 'יציאה מן הקופסה' והיערכות  הולמת של הפעילות הפוליטית-מפלגתית במטה התנועה הקיבוצית. במילים אחרות, חובה לשנות את כל הלך החשיבה שעל פיו פעלה ופועלת התנועה הקיבוצית עד עצם היום הזה. המבנים המפלגתיים שהיו קיימים בעבר הולכים ומתפוררים. הסדר שהיה קיים בעבר נועד לשרת מציאות ומטרות פוליטיות שאינן רלוונטיות למציאות של היום.  מכאן גם שקיומם של "המחוזות הקיבוציים" במפלגות 'העבודה'  ומרצ איבדו זה מכבר את משמעותם.

בעבר שימשו "המחוזות" מסגרת פוליטית בתקופות שבהן למפלגות "היה מה לחלק" (מושבים בכנסת) לקבוצות שונות, בין בהגדרה טריטוריאלית (כמו ת"א; חיפה; ירושלים; צפון; דרום; וכיו"ב) ובין בהגדרה מגזרית-סקטוריאלית (כמו קיבוצים; מושבים; ערבים; דרוזים וכיו"ב).

אם לשפוט ממצבן הנוכחי של מפלגות "העבודה" ומרצ, קרוב לוודאי שהימים ההם חלפו לבלי שוב. משום כך ובאופן בלתי נמנע, גם המשך קיומם של "מחוזות הקיבוצים" ב'עבודה' ובמרץ איבד לגמרי מנחיצותו במארג הפוליטי-מפלגתי הנוכחי. לכך יש להוסיף כי לאורך השנים האחרונות לא ראינו שום ברכה לתנועה הקיבוצית מהקשר עם מפלגות האם. ראוי להזכיר כאן את הניסיונות הכמעט סיזיפיים בשנים האחרונות לנסות ולמקם את נציגי הקיבוצים במקום ריאלי ברשימות המועמדים לכנסת.

מפלגות האם

במשתמע מכך, נראה כי לעת הנוכחית וכנראה גם לעתיד, המצב החדש והרצוי לתנועה הקיבוצית הוא להשתחרר מהזיקה הכמעט סימביוטית למפלגות האם ההיסטוריות.

במקום זאת, להקים בתנועה מחלקה חדשה, על-מפלגתית, שתיקרא: "המחלקה לקשרי ממשל" (מק"ם).  מחלקה זו תהווה צינור קשר קבוע ויציב בין התנועה הקיבוצית לבין כלל המערכת הפוליטית-מפלגתית במדינת ישראל. ככל שידוע, יותר מפעם אחת נוכחנו שדווקא מפלגות שאינן דווקא מ'השמאל', הועילו לתנועה הקיבוצית הרבה יותר מאשר הועילו 'חברינו' מ'העבודה'.

לכן, על פי תפיסתי, המחלקה החדשה לקשרי ממשל (מק"ם), צריכה וחייבת לחפש ללא הרף אפיקי תמיכה מקרב כל המפלגות. זהו אינטרס פוליטי וקיומי שלה. אם נמשיך לשחזר את העבר ואם נאחז בשרידי הפוליטיקה של העבר, בטוח שנגיע בסוף הדרך ללא כלום.

נכון להיום החשיבה הפוליטית-מפלגתית הקיימת עדיין מתבססת על ההנחה, כי 'המחוזות' מהווים את בסיס הכוח הפוליטי-מפלגתי של התנועה הקיבוצית ולכן יש לשמור עליהם, כפי שהם היום. על פי תפיסה זאת, "שני המחוזות הקיבוציים במפלגות מהווים את התשתית הערכית, האידאולוגית והארגונית בתוך המפלגות לקידום הנושאים שעל סדר היום הקיבוצי והלאומי". (מתוך: החלטות מחוז הקיבוצים במפלגת העבודה בישיבה מיום 15.5.2019).

להרחיב ולהגדיל את המעורבות

החלטות מעין אלה ממשיכות, כאמור, לקדש את מסגרות העבר. הן אינן מסייעות להתמודד עם הצרכים הקיומיים של התנועה הקיבוצית במחצית הראשונה של המאה ה-21. התנתקות ממסגרות העבר תאפשר להרחיב ולהגדיל את המעורבות בנושאים שבהם תראה התנועה הקיבוצית מקום להתערב ולקחת בהם חלק. האמור כאן כולל גם עידוד ושיתוף פעולה עם יוזמות של סיעות ממפלגות שונות בתחומי החקיקה בכנסת. רק כך ניתן יהיה לנצל נכון הזדמנויות פוליטיות ורק כך אפשר יהיה להפעיל עוצמה תנועתית-פוליטית, כזו שאמורה להיטיב ולקדם את קיבוצי התנועה וחבריה.

אני מודע לקושי האנושי להיפרד מזיכרונות העבר ולזנוח את 'הבית' שכה היו רגילים וסמוכים אליו במשך כל השנים. אלא שראוי לדעת שמפלגה איננה 'בית'. מפלגה בהגדרה היא ארגון פוליטי, ששואף להגיע לשלטון כדי לקדם ולממש את החזון ואת סדרי העדיפויות של אותה מפלגה. לדאבון הלב גם 'העבודה' וגם מרצ חדלו בעת הזו מלשמש אלטרנטיבה לשלטון. מרכזי הכוח הפוליטי עברו זה מכבר ונמצאים כיום במקומות שונים לגמרי. לכן, אם התנועה הקיבוצית חפצת חיים, היא צריכה למצוא דרכים וליצור קשרים מועילים ובעלי משמעות כדי להתחבר למרכזי הכוח החדשים, כל עוד אלה יהיו נכונים לסייע לה במאבקיה ובצרכיה.

בתקווה שמחלקה חדשה כזו אכן תוקם, אפשר לסמן את עיקר תפקידיה כך:

  • ייצוג וקידום האינטרסים של קיבוצי התנועה מול כלל מערכות הממשל בישראל.
  • בניית קשר ישיר וקבוע עם שרי ממשלה, ח"כים ואישי ממשל אחרים, מכל קשת המערכת הפוליטית-מפלגתית.
  • קידום חקיקה בכנסת הנוגעת לרווחת חברי הקיבוצים.
  • נוכחות בוועדות הכנסת ככל שיעלו על סדר יומן נושאים בעלי זיקה לתנועה הקיבוצית
  • הקמת תשתית ארגונית בקיבוצים לפעילות פוליטית על-מפלגתית ו/או מאבקים ציבוריים בנושאים קיבוציים ולאומיים.

עד כאן לשון ההצעה בניסוחה ברמה העקרונית. היא עדיין איננה נכנסת לפירוט של מבנה המחלקה, הגדרות תפקיד, היקפי פעילות, כוח אדם, זיקה למזכירות התנועה ו/או מועצת התנועה. על כל אלה יוחלטו בנפרד, רק לאחר שניתן יהיה להגיע לקונצנזוס על עצם ההצעה העקרונית העוסקת, כאמור וראשית דבר, בניתוק מזיקה למפלגות ההיסטוריות ובהקמת מערך פוליטי חדש ועל-מפלגתי. ימים יגידו אם ההצעה תזכה להסכמה במוסדות התנועה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אברי קוזי, חבר עין הבשור, היה בעברו קיבוצניק ומורה לספורט. בעקבות ניתוח לא מוצלח הוא נעשה נכה – אולם בזכות כוח רצון עז ועיקש – חזר לעמוד על רגליו. זה לא היה קל –
6 דק' קריאה
האם בן שמתגורר עם אימו בחלק האחרון של חיה, הוא הצהרת אהבה שצריכה להעיב או לבטל את אהבתם של שאר הילדים, שעזבו את הבית כדי להקים משפחה? חלקות הנחלה: "את כל מה שיש לי
3 דק' קריאה
כשרענן אדלשטיין מאילניה (סג'רה) היה ילד לכולם היו רפתות עם הזמן אנשים סגרו את המשקים החקלאיים והיום נותר רענן הרפתן האחרון במושב.  "כל יום אני עובד כמו בחור צעיר, לא מתלונן, העבודה רק מחזקת
7 דק' קריאה
רכבת ישראל תוכל להקים מסוף מטענים גדול מצפון למעבר ארז, רק בכפוף להתחשבות בקיבוץ ארז רכבת ישראל תקיים מסוף מטענים : הוועדה המחוזית מחוז דרום,  קיבלה את מרבית ההתנגדויות של קיבוץ ארז, של המועצה
2 דק' קריאה
משרד האוצר גנז את התכנית להקים אשכול כליאה חדש בשטח קיבוץ מגידו אשכול כליאה: כלא מגידו היה אמור לעבור לאשכול החדש  ובאזור הכלא תוכנן להקים מרכז תיירותי גדול, על בסיס הפסיפס העתיק שנמצא שם.
2 דק' קריאה
דילוג לתוכן