יבול שיא
הרפת והחלב
החממה האקולוגית בעין שמר

תלמידי החממה האקולוגית בעין שמר ייצגו את ישראל בתחרות של ארגון המזון הבינ"ל

5 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

מערכת חדשנית לגידול צמח העל "עדשת מים" שפיתחו 4 תלמידים מהחממה, זיכתה אותם בכבוד לייצג את ישראל בתחרות שתיערך בספטמבר ברומא. יצטרפו אליהם שתי קבוצות – מבית ספר הערבה בעין גדי ומתיכון עין מהל

שלט ענק באמצע החממה האקולוגית ללימוד ופיתוח פרויקטים בני קיימא בחקלאות, הממוקמת בלב קיבוץ עין שמר, מכריז: "כיצד נאכיל 9.8 מיליארדי בני אדם ונשמור על כדור הארץ אחד?" מעליו רשום: "חקלאות העתיד – העולם בשנת 2050".

בשבוע שעבר, ביום כדור הארץ לסביבה, חגגו בחממה שני אירועים מקבילים. הראשון, זכייתו של צוות בו ארבעה תלמידים מבתי הספר של המינהל ההתיישבותי במועצה האזורית מנשה, עם שני צוותים נוספים, בתחרות ארצית לפיתוח פרויקטים חדשניים לפתרון גידול המזון לאוכלוסיית העולם, ההולכת וגדלה.

השני, סיכום והצגה של עבודות החדשנות אותם סיימו התלמידים בשנת הלימודים הנוכחית, כשהן נעשות ברוב הזמן בזום ובין הסגרים.

כשאביטל גבע (78), דור שני למייסדי עין שמר, הקים בשנת 1977  את החממה החקלאית האקולוגית שנועדה לטפח גידולים חקלאיים לחינוך בקהילה, הוא לא תיאר לעצמו שארבעים ושלוש שנים אחר כך, כשתפרוץ הקורונה, המקום ישמש לגידול ירקות וחלוקתם לוותיקי הקיבוץ בזמן הסגרים.

בינתיים התקדמה החממה לאתגרים נוספים. כבר לפני שמונה שנים  העביר אביטל את שרביט הניהול בחממה לבנו נועם גבע (40) והכנס החגיגי בשבוע שעבר, נועד להציג פתרונות סביבתיים וחקלאיים לאתגרי השמירה על כדור הארץ והאוכלוסייה החיה בו.

בשלושה הצוותים שנבחרו בתחרות הארצית נמצא גם הצוות של חממת עין שמר בו  השתתפו: יובל גופר מקיבוץ משמרות מבי"ס גוונים, נעמה אייזן מעין שמר, אלה נאוי וטל לרנר הלומדות בבי"ס מבואות עירון.

החממה האקולוגית בעין שמר

הם פיתחו מערכת חקלאית חדשנית לגידול צמח העל "עדשת מים", המאפשר לייצר חלבון באזורים הסובלים מרעב, ללא צורך בחשמל או במי שתיה, ללא ייצור פסולת וכבר זוכה להתעניינות מצד יזמים במדינות מתפתחות.

בקניה באפריקה במחוז דגורטי, מוקמת חווה בה יגדלו כפרויקט חקלאי את "עדשת המים".

את הצוות הנחו איתי עברי יליד שער הגולן, עודד רהב (מושב מאור), ד"ר מארק פוליקובסקי ממכון ויצמן ונועם גבע.

לתחרות, המתקיימת זו השנה השנייה, הוגשו כ-180 עבודות שלאחר מיון, עלו לגמר 15 פרויקטים כששלושת הראשונים שנבחרו היו של החממה האקולוגית בעין שמר, בית ספר הערבה בעין גדי ותיכון עין מהל.

שלושתם ייצגו את ישראל בתחרות של ארגון המזון הבינלאומי שתיערך ברומא בספטמבר השנה. יוזמי התחרות בישראל הם משרדי החוץ, החינוך וקק"ל.

בתחילת האירוע התכבדו אורחיו ב"מרק אביטל", תה ירוק וקפה שחור.

בריכה קטנה בה צף התוצר הירוק של העדשה

מרק הירקות שטעמנו ממנו, בושל בסיר ענק על ידי אביטל גבע על טהרת הירקות כולל הקליפות, שהזכיר את המטבח הקיבוצי המשותף.

הברכות לתלמידים ולהוריהם כללו את שרה טויל, מנהלת אגף החינוך במועצה אזורית מנשה שברכה על העשייה המשמעותית בחממה ומקיימת את הסיסמא ש"מצוינות זה הרגל".

עמרי מורג מקיבוץ מגל, יו"ר העמותה שבה מאוגדת החממה, אמר שהחלומות על הישגי החממה מאז הקמתה הולכים ומתגשמים ועדי רייפן בשם הורי התלמידים.

שלחו ברכות לכנסה ראש המועצה האזורית מנשה, אילן שדה: "גאים בכם על ההישג המרשים בו אתם מייצגים ערכים חינוכיים מרכזיים של המועצה – הומניזם, אקולוגיה וחדשנות".

מנהלת המינהל לחינוך התיישבותי במשרד החינוך, אילנה נולמן: "גאים במיזמים המרשימים בתוכנית הלימודים בחקלאות, בתחומים החדשניים ביותר לפתרון בעיות סביבתיות וחברתיות".

השיחה עם יובל גופר, תלמיד כיתה ט' מבי"ס גוונים במועצה האזורית מנשה, מהצוות הזוכה בפרויקט "עדשת המים",  התקיימה ליד דגם שנבנה לתצוגה.

הוא מורכב מבריכה קטנה בה צף התוצר הירוק של העדשה, המוזן מחבית דשן נוזלי ונבנתה על ידי צוות התלמידים. מספר יובל: "נולדתי בכלל בתל אביב ואחר כך עברנו לכרכור.

לפני מספר שנים עברנו להרחבה של קיבוץ משמרות, בעיקר כי הוריי רצו שאני ואחיי יקבלו חינוך איכותי במערכת החינוך האזורית-קיבוצית. לאחר בדיקת מספר הצעות לפרויקטים, בסיוע של נועם מנהל החממה, החלטנו על 'עדשת המים' כי ראינו בו אתגר לחלק מהפתרון התזונתי שיכול לשרת את האוכלוסייה, בעיקר בארצות המתפתחות.

היתרון במזון זה הוא לא רק בקלוריות אלא בערך התזונתי של החלבון המהווה 40% ממנו והוא יכול להכפיל את גדילתו תוך יומיים-שלושה. ניתן להשתמש בגידולו בכל מים שהם, אפילו במי שופכין. בישראל כיום יש בו שימוש מעשי רק במסעדות 'גורמה' כרוטב למאכלים".

נעמה אייזן מעין שמר, מוסיפה: בחרנו בעדשת המים בגלל היתרונות הגדולים שלו בהיותו נמצא במקומות רבים בכדור הארץ, פשטות גידולו ובכך שניתן כמזון רטוב או יבש כאבקה ובהיותו תוסף מזון שיש לאוכלו עם מזון נוסף.

עם זאת יש לו גם חסרונות בגלל  הגוון הירוק שלו, חוסר הטעם ואכילתו כחומר רטוב או כאבקה מקשים מעט על שיווקו.

בפרויקט השקענו מספר חודשי עבודה והתייעצנו בזום עם מומחים בנושא עדשת המים בהודו ובקניה. כיוון שהפרויקט נעשה בזמן שהלמידה בבתי הספר נעשתה בזום, גם תהליך הבחירה בנו כזוכים נעשה בזום באמצעות מצגת שתורגמה גם לאנגלית".

שבחי ה"חממניקים"

עיקר הכנס הוקדש להצגת עבודות הגמר של תלמידים בכיתות י"א – י"ב מבתי הספר במועצה, שנעשו בחממה האקולוגית בעין שמר. כל נושאי העבודות עוסקים בחקלאות על כל היבטיה מתוך מגמה לעמוד באתגרים, לקדמה ולשפר יכולותיה.

מתוך העבודות שהוצגו יש לציין את עבודתה של נועה הרול מבי"ס מבואות עירון, על "הערכת חיי המדף של אבוקדו מזן האס, באמצעות שימוש בחומר טבעי לחיזוק המערכת החיסונית של הצמח".

היא נעשתה בהנחיית עמית אבידוב, אודי גפני מאבוקדו גרנות וד"ר גלית אשטמקר. עבודתה של רותם שוורץ מאולפנת כפר פינס הייתה על "גידול עדשת המים על מקורות מים חילופיים", בהנחיית סיגל לוצקי ומיכל כנרתי ובשיתוף "אמבר" והחברה הכלכלית מנשה.

עמית רייפן מבי"ס מבואות עירון הציג עבודה יוצאת דופן על השפעת תדרי קול (המופקים ממוסיקה) בגלי סינוס על צימוח החיטה" בהנחיית עמרי גרעיני וד"ר גלית אשטמקר.

בשמה המלא החווה החקלאית "החממה האקולוגית" בעין שמר – מנשה, היא מרכז חינוכי חדשני בו בני נוער מקשת גווני החברה הישראלית נפגשים, לומדים וחוקרים את אתגרי כדור הארץ.

התלמידים יהודים, ערבים, עולים וותיקים, נוער בסיכון, בעלי מוגבלויות מאתגרים עצמם בנושאי החקלאות בהיקפיה הרחבים של ההתחממות הגלובלית, גידול אצות, טיפול במים, גידול מזון על, הידרופוניקה, הדפסה בתלת מימד, גידול דגים וצמחי מרפא ועוד. התלמידים נעזרים בעבודתם  ביזמים, מומחי תעשייה, חוקרים מהאקדמיה ומתנדבים בקהילה.

נועם גבע, מנהל החממה, מונה בגאווה את היקף פעילותיה השנתיות: "3,000 תושבים במסגרת ימי עיון, אירועים לקהילה וכנסים, 1,000 מורים ואנשי חינוך בהשתלמויות צוות ופיתוח מקצועי, 1,500 משתתפים בסדנאות תוכן שמחציתם מיהדות התפוצות, 150 משתתפים בחוגים, קורסים ומרכז מצוינות אזורי, 15 עבודות גמר בהיקף 5 יחידות לימוד בחיבור לתעשייה, 800 תלמידי בתי ספר בתוכניות חקר מתמשכות וקבוצת מנהיגות בת 40 בני נוער המובילים את חברת הלומדים בחממה".

גבע מגדיר את ה"אני מאמין" של החממה: "למידה משמעותית כאשר אנחנו לוקחים חלק בהיבט גדול ורלוונטי של שיתוף פעולה, תרומה לחברה ולסביבה ועבודת צוות של למידה תוך עצמאות ועמידה באתגרים.

נוער החממה בעין שמר

בהגשמת ערכים אלה החממה מסייעת לבתי ספר ומרכזים חינוכיים לפתח חדשנות חינוכית, סביבתית וחינוכית ולהוות השראה ליזמים חינוכיים."

מבחינת ערכי היסוד של צוות החממה, הוא רואה בנוער את מוקד העניין שלו ומיישם חינוך ערכי, המעודד את התלמידים להוביל ולקחת אחריות על עצמם, על החברה ועל הסביבה.

נוער החממה משתתף בהובלתה ובקבלת ההחלטות בה וגרעין בני נוער ה"חממניקים", משלבים עבודה כחלק מהצוות המקצועי, לצד לקיחת אחריות אישית. החממה פעילה 24/7.

ביום מתקיימת הפעילות הפורמאלית, בשיתוף בתי הספר באזור, מתוך מגמה לזמן מכסימלי לשהות בה ולהנחיל לתלמידים ידע ומחקר ברמה אקדמית גבוהה.

הפעילות הבלתי פורמלית, פתוחה למפגשים, לימוד, חקר ויצירה ביחס לכדור הארץ על כל נושאיו המאתגרים.

היבט מעגלי המכתיב את פעילות החממה רואה מבחינה  גיאוגרפית במועצה האזורית  מנשה מעגל פנימי , המעגל הבא הוא ישראל וממנו מגיעים למעגל החיצוני – כדור הארץ.

מהאטמה גנדי, המנהיג ההודי מעורר ההשראה העביר מסר: "תהיה אתה השינוי המבקש לראות שינוי  בעולם".

אמרה זו אומצה על ידי התנועות העולמיות למגני ומפתחי הסביבה בכל אזורי כדור הארץ. אין ספק שאפשר לראות בחממה האקולוגית בעין שמר חברה פעילה בתנועות אלה.

נאחל הצלחה לשלושת צוותי התלמידים, ביניהם זו מהחממה בעין שמר, שעבודותיהם זכו לייצג את ישראל, הטסים לרומא לתחרות ארגון המזון הבינלאומי בספטמבר השנה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

סיוע במזון יבש למשפחות נפגעי אסון מירון: רק הוצאנו קול קורא ומיד התייצבו חברים, קיבוצים, מפעלים וארגונים לסייע בכמויות מזון יבש בעל כשרות בד"צ (זה לא היה פשוט), שנאסף במחסן בחממת עין שמר. משם
3 דק' קריאה
סיפורן של ארבע נשים לא יהודיות, מקנדה, שוויץ, ניו זילנד והולנד, שהתגלגלו ארצה לקיבוץ הקימו משפחה והן כאן. ארבעתן בחרו לא להתגייר רות המואבייה, עזבה את מולדתה והלכה אחרי נעמי לארץ יהודה. קיבלה עליה את
8 דק' קריאה
רימון ארצי, מ"חוות אלאדין" בכפר רות ועזאם נאצר, מכפר צפא, מזמינים לפעילויות לחג שבועות "בעקבות שבעת המינים". כבר כמעט שלושים שנים הם עובדים יחד בהרמוניה מעוררת השראה – דוגמא ומופת שאפשר גם אחרת. הפעילות
7 דק' קריאה
שלום, קוראים לי תמר ואני בת נהלל. השנה חוגגים יום הולדת 100 למושב שלי והמון כתבות עוסקות במה שהיה כאן בימים הראשונים. בכתבה הזאת, אני מביאה לכם את סיפורו של נהלל מזווית קצת שונה,
12 דק' קריאה

כתבות נוספות

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן