יבול שיא
הרפת והחלב
דעות
3 דק' קריאה

שיתוף:

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

הצטרפות צעירים לקיבוץ המתחדש – חסמים כלכלים

קיבוצים מתחדשים קולטים מועמדים מהעשירון התשיעי ומעלה. ההכנסה החודשית הממוצעת של בית אב מהעשירון התשיעי הכולל 4 נפשות, היא כ-29,150 ₪ בראשית 2020. אומדן ההוצאה הממוצעת למשפחה  כזו בקיבוץ, עומד על כ-33,700 ₪ לחודש. המסקנה ברורה

הצטרפות צעירים לקיבוץ: העברת חובת ההתפרנסות האישית/משפחתית לרבות רכישת דירה למגורים אל "חברי הקיבוץ החדשים",  ממצה את עיקר השוני  בין אורחות החיים "בקיבוץ הקומונלי" (הישן)  לזה של "קיבוץ המתחדש" הקואופרטיבי.

בתהליך מיון המועמדים לקליטה בקיבוץ המתחדש, נבחן כושר ההתפרנסות שלהם לרבות יציבות מקורות הכנסותיהם האישיות השוטפות. וכן מדת יכולתם לרכוש/לבנות את דירת מגוריהם בקיבוץ. קיבוצים מתחדשים נמנעים בדרך כלל מקליטת מועמדים שאינם מסווגים לעשירון התשיעי ומעלה. יתר על כן, במציאות הישראלית החדשה בה רק 27% מהמועסקים במקומות עבודה זוכים לקביעות, חרב האבטלה מרחפת גם על המועמדים המסווגים ביום קבלתם לקיבוץ בעשירון ההכנסה התשיעי ומעלה, כך שגם מבחן ההתפרנסות הזה עומד על קרעי תרנגולת.

מבחן ההשתכרות מול מבחן ההוצאות

הצטרפות צעירים לקיבוץ: לפי מחקרי הל.מ.ס. הייתה ההכנסה החודשית הממוצעת נטו של בית אב מן העשירון התשיעי הכולל 4 נפשות בשנת 2017  27,591 ₪, ובהתאמה כ-29,150 ₪ בראשית 2020. בהיות הקיבוץ יישוב קטן, נושאים חבריו בהוצאות והשקעות ציבוריות גדולות מאשר תושבי יישובים גדולים. חלק גדול מן הקיבוצים גם מאכלס את הפריפריה הגיאוגרפית בישראל, מצב המייקר את עלויות קיום המשפחה.
אומדן ההוצאה הממוצעת למשפחה בת 4 נפשות בקיבוץ, מייצג מאוזן כלכלית, עומד על כ-33,700 ₪  לחודש בשנת 2018 (כולל הוצאות קנויות שכר עובדים בשירות, הוצאות מנהלת הקהילה, נוי וניקיון, ארנונה שירותי מים וביוב, השקעה צרכנית בגובה הפחת הצרכני/קהילתי, לא כולל הפרשה למענק עזיבה), ובהתאמה כ-35,000 ₪ לחודש בראשית שנת 2020. יוצא איפה, כי תוחלת למעלה מ-50% ממשפחות החברים בקיבוץ המתחדש  לא  לעמוד בכיסוי מלוא ההוצאה המשפחתית החודשית הנגזרת מן החיים בקיבוץ מהכנסתם מעבודה בלבד.

 הפתרון אשר יאפשר את התפתחותה וצמיחתה של קהילת הקיבוץ המתחדש, הוא קיומו של משק קואופרטיבי איתן ומניב, המייצר עודפים מספיקים לאיזון ההוצאות הצרכניות/קהילתיות והוצאות הביטחון הסוציאלי של החברים והתלויים בהם

 

מס איזון

נושא גבית מס האיזון הפרוגרסיבי (מיסוי רמות ההכנסה המשפחתיות הגבוהות), בקיבוץ המתחדש, נכשל. מרבית חברי הקיבוץ אשר הכנסתם המשפחתית גבוהה יחסית, מסרבים וכנראה יסרבו בעתיד לשלם מס זה. במציאות נשחק מנגנון המיסוי הפנימי הפרוגרסיבי במרבית הקיבוצים המתחדשים. הפתרון אשר יאפשר את התפתחותה וצמיחתה של קהילת הקיבוץ המתחדש, הוא קיומו של משק קואופרטיבי איתן ומניב, המייצר עודפים מספיקים לאיזון ההוצאות הצרכניות/קהילתיות והוצאות הביטחון הסוציאלי של החברים והתלויים בהם. אומדן חלק העודף המשקי השנתי הנדרש להשלמת התקציב המשפחתי של משפחה ממוצעת בת 4 נפשות בקיבוץ מתחדש מייצג, מוערך כיום בסכום שנתי של לפחות 60 אלף ש"ח .
בנוסף, יש ליעד מן העודף השנתי נכסים נזילים למימון מענקי עזיבה  ולחילופין לקרן חיים נצברת לכל חבר אשר אינו עוזב. חלק נוסף ייועד לשמש להשלמת הפרשות פנסיוניות לרמה נאותה להבטחת משאבים לטיפול סיעודי ראוי, ולהבטחת משאבים לטיפול בבעלי צרכים מיוחדים.

שוק העבודה בישראל וצרכי ההתפרנסות המשפחתית

המאוץ הטכנולוגי מדעי מחשובי מייתר כבר כיום משרות עבודה שונות ומייצר אבטלה חלקית/מלאה הולכת וגוברת של אנשים משכילים, אשר רכשו מקצועות הנמצאים בתהליכי התכלות. גם במקצועות המבוקשים בשוק יתקיימו תנודות ביקוש המצריכות פעולות ייצוב רווחת המשפחות. נתוני המצב כיום מראים כי במבחן מימון התצרוכת של משפחות מן העשירונים העליונים עולה יותר ויותר משקל רווחי ההון (רנטה, דיבידנד מאחזקות וכו') תוך ירידת משקל שכר העבודה/ תמורה מעבודה.

התקיימות המאוץ הטכנולוגי מדעי מצריכה מהלך ממלכתי של יצירת רווחה אוניברסלית , תוך מיסוי פרוגרסיבי ניכר של הכנסות וירושות גדולות, כל זאת למימון סף רווחה שוויוני גבוה. ממשלים ימניים שמרניים במדינות דמוקרטיות גדולות כארה"ב  ובריטניה, מדחיקים  את המודעות להתפתחות זו ומנהלים מדיניות סוציו כלכלית המבוססת על התערבות ממשלתית סוציו- כלכלית מזערית.

סיכום

תנאי הכרחי להתאוששות דמוגרפית בריאה בקיבוצים, הוא פיתוח מודעות חברי הקיבוצים, הנהגות הקיבוצים, והנהגת התנועה הקיבוצית, להתפתחות העתידית התעסוקתית והסוציו-כלכליות בחברה בישראל, ובבניית מנגנון קואופרטיבי הכולל משק מניב חזק, אשר ייצב את כלכלת המשפחות בקהילה הקיבוצית. פיתוח קואופרטיבים מניבים בין-קיבוציים אזוריים וארציים, הממצים את יתרונות לגודל, חיוני מאד לגידול עודפי המשקים הקיבוציים לייצוב תרומתם לכלכלת משפחות חבריהם. הקיבוץ הקואופרטיבי העתידי יפרח ויצמח בתנאי

הצמחיה הדמוגרפית והקליטה בקיבוצים 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

חיה רק יהלום, המנהלת החדשה של מו"פ צפון. סיפורה האישי, ואבני הדרך בהצלחתה המקצועית מציגים אישיות מרתקת. מו"פ צפון פועל במרחב עצום עם מגוון אזורים טופו-אקלימיים ובתחומי חקלאות רבים. חדורה שאפתנות ורצון כביר החלה
10 דק' קריאה
ד"ר אילת גלס  אורי הייטנר (אורטל) כתב בבלוג שלו ב-2010 על אברהם אדרת: "אברהם סלד מזיוף, מהתייפיפות, מהליכה סחור סחור, מהעדפת התפל על העיקר, מהתפשרות על עקרונות, מאחיזה בעמדות בשל הפופולריות שלהן, מהתחמקות ממאבק
2 דק' קריאה
פרשת השבוע – פרשת תרומה פרשת תרומה  שמות, פרק כו {א} וְאֶת הַמִּשְׁכָּן תַּעֲשֶׂה עֶשֶׂר יְרִיעֹת שֵׁשׁ מָשְׁזָר וּתְכֵלֶת וְאַרְגָּמָן וְתֹלַעַת שָׁנִי כְּרֻבִים מַעֲשֵׂה חֹשֵׁב תַּעֲשֶׂה אֹתָם: {ב} אֹרֶךְ הַיְרִיעָה הָאַחַת שְׁמֹנֶה וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה
5 דק' קריאה
חבר להקת הנח"ל ומפקד הלהקה בסוף שנות ה-60, מי שקיבל אליה את מירי אלוני, ירדנה ארזי, אלון אולארצ'יק ואחרים. חבר ומייסד "הבחורים מאפיקים",  אותם "סחב על כתפיו" שנים רבות. אמוץ ברונטמן, אמן רב-תחומי –
7 דק' קריאה
נציגי הציבור מהקיבוצים למזכירות: מי ימנה או מי יבחר את חמשת נציגי הציבור למזכירות התנועה הקיבוצית? שאלה זו  גורמת למחלוקת בנושא,  בין המזכירות ומזכ"ל התנועה ניר מאיר, המצדדים בנוהל הקיים,  מול חברים בתנועה הקיבוצית
2 דק' קריאה
חלום על קיבוץ: המשנה למזכ"ל התנועה הקיבוצית, גיל לין, ביחד עם ראשי האגפים בתנועה: דבי ברא"ס, רו"ח דגן לוין, ד"ר אילת גלס ועפרי רביב, הציגו בכנס הנהגות הקיבוצים השביעי, שהתקיים בשבוע שעבר, את חזונם
3 דק' קריאה

הרשמו לניוזלטר

השאירו את הפרטים והישארו מעודכנים!

דילוג לתוכן